יעקל כתב:ידוע ומפורסם על התנגדותם הנחרצת של רבותינו בעל נו"ב, ההפלאה והגר"א והח"ס למשה בן מנחם חיים המוכנה רמ"ד או משה מענדעלסזאהן ולנפתלי הירץ וויזל המכונה רנ"ו, מראשוני משכילי בערלין.
עם זאת, ר' יעקב צבי מעקלענבורג אבד"ק קעניגסבערג בפירושו עה"ת "הכתב והקבלה" מביא ביאורים משמו של רנ"ו כמה פעמים (יעויין פ' יתרו כ' י' ובפ' צו ז' י"ח), וגם ר' צבי הירש קאלישער מתלמידיו המובהקים של רעק"א בפירושו עה"ת "ספר הברית" מביא את רנ"ו (בראשית א' א' לדוגמא) ואת רמ"ד (שמות כ', י"ג), וגם שמעתי שהמלבי"ם מביא את רנ"ו אבל לא מצאתי.
רואים כאילו חילוקי דעות בנוגע להשכלת בערלין. מה אומרים חו"ר הפורום ע"ז ?
יעקל כתב:תרשישי כתב:הנה לך מתוך התשובה : " ובס' בכורי עתים נמצא אגרות משנת תקל"ב שהחכם רמ"ד טען להתיר איסורן של חכמי ישראל... אך הגאון מו"ה יעב"ץ מחה לי' אמוחא מאה עוכלי בעוכלא ולא נשא לו פנים וגם אגרות מהרב המ"ץ דשווארין יע"ש כי היטב דיבר הרב ההוא ומעתה לא ידעתי מאן ספן מאן חשוב להתיר וכמדומה לי הואיל במדינת קיסר יר"ה הורגלו להלין מטעם המלך וגדוליו נשכח הדבר עד שחשבוהו לדין תורה..."
כך שהמתבונן רואה שלא הביאו דרך גדולה וחשיבות, אלא להפריך ולבטל דברו [ומה שהעטרהו בתואר 'חכם' עי' מה שכתבנו לעיל].
נכון, כך מבואר מכללות התשובה הנ"ל, ולפי זה, אין ספק עמדתו של הח"ס בעניין ברורה.
יעקל כתב:אבל מה שמעניין, שבניגוד לפולמוס עם אהרן חורינר המכונה אח"ר עליו כותב הח"ס תוארים מאוד חריפים, פה בקטע המצוטט, הח"ס נשמע עדיין מאופק גם בבטאו את אי הסכמתו עם פסקו של מענדעלסזאהן.
תרשישי כתב:זמן כתיבת התושבה הנ"ל היא מתקצ"ז - כך שהיה זה שנים רבות אחר השתחיל החת"ס את המערכה נגד הרפורמה - ואין לומר שאז עדיין היה מאופק בהסכמתו על רמ"ד - וגם שכתיבת תשובה זו היתה למעלה מארבעים שנה אחר מותו של רמ"ד.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 289 אורחים