עתה ראיתי שהפורום היא אכן אוצר החכמה, ואין כל חדש
וכבר נגעו קצת כאן באשכול אחר
והודות למנהלי האתר האשכולות איחדו תודה להם-----
ואחר עיון בספר בכמה דפוסים
בדפוס לובלין של"א שנשלח מאר"י להדפיסו בלובלין
ובדפוס אמשטרדם [או המבורג באותיות אמשטרדם
עיין נוטריקון 33] בהסכמת החכ"צ בשנת תס"ז/תס"ח
ובדפוס זלקווא שנדפס בהסכמת המגיד מקאזניץ
ובדפוס שנדפס בפרעמישלא בשנת תרמ"ח עם פי' באר מרים לר' אברהם אבלי מרימונוב
ובדפוס שנדפס בנוא יארק [כנראה לעיקוואד כנראה מהפרומנענטען שנדפס בסוף הספר] והיא צילום מדפוס תרמ"ח עם הוספה קצת מהעתק הקדמה של הוצאת אמשטרדם
אעלה הגיגי לבי
בדפוס לובלין נראה שהספר נשלח מאר"י להדפיסו בלובלין ור' מנחם נזכר בשער הספר בתוספת ז"ל נראה דכבר לא הי' בחיים ולכאורה נשלח ע"י תלמידיו או יורשיו - ויותר נראה שנשלח ע"י עצמו עי' בהקדמה שר' מנחם מתייחס לריוח הספר שלא יהנה ממנו ויוקדש לחיזוק הישוב חברון, וגם מתיחס שיזכיהו ה' להדפיס חיבורו הארוך שזה הספר היא רק קיצור ממנו, משמע שכתב ההקדמה בסמוך להדפסה ועל ההדפסה, וכנראה שהיא שלחו להדפיסו בלובלין ובינתים שבק לו חיים - ולפי"ז נלב"ע בשנת השל"א וכמו שאכן כתב בדור דור ודורשיו ע' 88
הטעות והעירבוב עם הריקאנטי הוא כבר בדפוס השני בהסכמת החכ"צ [אין זה לשון של החכ"צ רק של המדפיס]
אף שר' מנחם הבבלי לחוד והריקאנטי לחוד, מ"מ הרבה מדברי הרקאנטי נכלל ונרמז בלשון הבבלי כנראה מפירוש באר מרים
בדפוס השני עם הסכמת החכ"צ נדפס שם הקדמה מהמו"ל אברהם בן זלמן לוי ממשפחת מנצפך [שם משפחה של ר' יוזפא שמש מווירמישא - עי' מנהגים דק"ק ווירמיישא ע' 23 הערה 4]
והמדפיסים בלעיקוואד הדפיסו דבריו וציינו שהיא הבעל מגיה בתוך דברי הספר, וטעו בגדול הספר נדפס עם הגהות כבר בדפוס לובלין שלא
----
השאלה מי הוא בעל הגהות
מעיון בדברי הספר בכמה מקומות נראה לשון בעל הגהות זהה ללשון המחבר ברמזים וכו' וכו'
מאידך גיסא בכמה מקומות נראה שמתייחס אל המחבר כאל גוף אחר
ויש מקומות מועטים שכמעט משמע גם מהלשון שהגהות והמחבר הם אדם אחד
ועכשיו על עצם ההגהות
ההגהות בהרבה פעמים אין להם שייכות ישירה עם המלה המוקפת ולפעמים היא ענין חדש ולפעמים היא שייכות קצת לעצם המצוה ולפעמים יש להתקשות בשייכות הדברים
ועימוד ההגהות - ההגהות הוא על ציון מלה מדברי המחבר אבל תחת כוכב כנהוג היא בהיקף המלה בחצאי עיגול ובדפוס ראשון ההגהות הם מן הצד, ומשם והלאה ההגהות בפנים בחצאי עיגול
----
ואפשר שהמחבר בעצמו כתב כך חיבורו באופן שישתמע ששני אנשים חיברם, ובפרט שזאת החיבור כתובה על דרך החידה והרמז עיין בהקדמה ובאחרית דבר של הספר - ובפרט שהספר היא רק קיצור מספר שנתחברה באריכות
או אפשר שהגהות היא מאחד התלמידים עושי דברו שסידר הספר וקיצרו - והחידוש שלא נזכר רמז בספר מי היא בעל ההגהות
בהקדמה ובאחרית דבר חוזר ושונה שלא יהפכו ברעתו ורק לזכותו שעשה מה שביכלתו שיהי' דבר השלם וגם שמסר לחכמים עיין שם הלשון - אין ידוע כוונתו האם זה רומז שהי' יד אחרים באמצע בכתיבה, או הכוונה ששלחו ללובלין שהם יגיהו הספר
----
והנה במצוה ל"ת שלא ימכרו העבדים על אבן המקח יש בהגה בין חצאי העיגול שם שאנו באלף תנ"ד ובבאר מרים [הוצאת תרמ"ח] כתב דעל כרחך קאי על אלף תנ"ד אחר חורבן בית שני ונמצא שהיא בה"א רפב
והבאר מרים כתב שם שזה זמן בעל הגה אבל המחבר קדם הרבה וזה לשיטתו דהיא הריקאנטי אבל לדידן דאנו יודעין דהיא הבבלי נראה דעלה לאר"י בערך בעת הזאת דהרי בתשו' בנימין זאב יש חתימה ממנו בשבט רפ"ב כדיין בטריקולה ביוון ובהקדמת הספר כתב דספר זה היא פרי חברון היינו דחיבר ספרו בחברון נראה דבאותו עת לערך עלה לאר"י - ואולי תחלת כתיבת ספרו כבר הי' ביוון שהרי בתחלה עלה לצפת ורק אחר כך נתיישב בחברון [כך ראיתי מביאין ולא ביררתי ההכרח, המחבר מוזכר במבי"ט סי' מג, ובתשו' ב"י גיטין סי' י' אבל אין מוכרח שדר בצפת - ואולי כי עיקר הישוב בחברון לא התחיל רק בראשית שנות הש' ע"י רבי מלכיאל אשכנזי]
עכ"פ חלק מן ההגהות כבר נכתבו ברפ"ב ועל כרחך א"א שהגה יכתב לפני החיבור. ומ"מ הספר השלים בחברון
מזה ג"כ קצת ראי' שהמגיה והמחבר היא ברואין זה את זה ובמסיבה אחת