הודעהעל ידי צמרת הארז » ד' מאי 02, 2012 11:16 am
בס"ד
פורסם ב"המודיע", היום יום רביעי י' באייר תשע"ב, בתוספת "מכל מקום", עמוד 18, ע"י הרב יהושע זילברברג
קבוצה מצאצאי הרה"ק רבי דוד הלוי מסטאשוב זי"ע פקדה את ציונו בסוסנוביץ' שבפולין
לפני כשנתיים חוללה מצבתו בבית העלמין, ולאחרונה שקומה מחדש, ביוזמת בני המשפחה
במלאות תשעים שנה להסתלקות האדמו"ר הרה"ק רבי דוד הלוי פרדס מסטאשוב זי"ע, ביום ח' באייר תרפ"ב, יצאה קבוצה נכבדה מצאצאיו להשתטח ולשפוך צקון שיח לחש על ציונו הקדוש בבית העלמין בסוסנוביץ' שבפולין.
הרה"ק רבי דוד זי"ע, היה הרביעי בשושלת סטאשוב. בנו של הרה"ק רבי מרדכי השני מסטאשוב, בנו של הרה"ק רבי שמואל אהרן מסטאשוב, בנו של הרה"ק רבי מרדכי הלוי מסטאשוב זי"ע, מייסד השושלת, אחיו של הרה"ק רבי מאיר זי"ע מאפטא, בעל "אור לשמים", ותלמידו המובהק של ה"חוזה" מלובלין זי"ע, שציוהו לנהל עדה עוד בחייו, ואף שלח לו "קוויטל", שנשמר עד השואה.
רבי דוד נודע היה בדורו כעילוי וחריף מוח וכמתמיד עצום, עד שבצעירותו נאלצה אמו לנתקו בכח מלימודו כדי שיאכל פת שחרית וערבית. מחזה רגיל היה לראותו בבית המדרש, מתנצח בדברי תורה עם הלמדנים שהופלאו מכח הסברתו הנאה. נוהג היה לנסוע אל צדיקי דורו, ביניהם הרה"ק רבי אברהם מטריסק, הרה"ק רבי חיים שמואל מחנטשין, ובמיוחד אל רבו הרה"ק בעל ה"תפארת שלמה" מרדומסק. בשובו לביתו בנסיעותיו אלו, ניכר היה על פניו כי הוא בוער בשלהבת של יראת השם צרופה ועילאית.
עם פטירת אביו, קיבל על עצמו את עול הנהגת העדה. בתחילה ישב בסטאשוב, ובשנת תר"ס העביר את חצרו לסוסנוביץ', שם החל לנהל את העדה, כאשר השפעתו היתה רבה גם על יהודי העיר הפשוטים. היה בעל צורה הדורה ונפלאה ששבתה לבבות רבים, עד שבמרוצת השנים הפכה חצרו לתל תלפיות להמוני חסידים ואנשי מעשה, ואף לנדכאים ופשוטי עם שבאו להתעלות במחיצתו, והיו נהנין ממנו עצה ותושיה בגשמיות וברוחניות.
מחוץ לאותם חסידים ואנשי מעשה, הסתופפו בצלו יהודים רבים מעיירות הסביבה, שבאו לשמוע אותו בתפילותיו וניגוניו, שכן כסבו הרה"ק רבי מרדכי הראשון מסטאשוב זי"ע, וכדודו הרה"ק רבי מאיר מאפטא זי"ע, שם דגש מיוחד על ניגונים. בבית מדרשו היו התפילות גדושות ניגונים ונעימות חדשות גם ישנות, שיצאו להם מוניטין גם בקרב יהודי 'עמך'. בשולחנותיו השמיעו מניגוני הרבי ר' מרדכי זי"ע ראש השושלת, ומניגוני אחיו רבי מאיר מאפטא זי"ע.
רבי דוד נסתלק בגיל שבעים ושמונה שנים ביום ש"ק אחו"ק ח' אייר תרפ"ב, ונטמן בבית העלמין בסוסנוביץ', ועל ציונו הקדוש הוקם אוהל. לאורך השנים נפגע קשה בית העלמין בסוסנוביץ', ובמיוחד בתקופת השואה על ידי הגרמנים ימ"ש, אז נחרב גם האוהל של הרבי מסטאשוב, ואולם, באורח פלא, על אף כל הזוועות, המצבה נותרה בשלמותה.
לנסיעה של צאצאיו לפקוד את קברו של רבי דוד בבית העלמין בסוסנוביץ', היתה השנה מטרה נוספת. לפני כשנתיים נתחללה מצבתו הק' על ידי אלמונים אנטישמיים, שביצעו פוגרום בבית העלמין וניתצו 56 מצבות בבית העלמין, וידיעה על כך אף פורסמה בעתוננו בהבלטה. בעקבות התמונה שפורסמה בצמוד לידיעה, נתגלה הדבר על ידי בני המשפחה. בשל הפרסום הועלתה התקוה כי בשל חילול המצבה, יהיה מי שיקח על עצמו את המשימה לחדש את המצבה כמקדם. ואמנם, בהשתדלותם של בני המשפחה שופצה המצבה מחדש, ועתה יצאה כאמור משלחת חשובה מצאצאיו לפקוד את ציונו, ואף לוודא שאכן המצבה עומדת על מקומה בשלמותה.
לקראת היארצייט הופץ שוב בין בני המשפחה הקונטרס הנפלא "תולדות רבותינו הקדושים מסטאשוב", לתולדותיו ולתולדות יתר האדמו"רים זי"ע לשושלת סטאשוב המעטירה, כאשר המטרה היא לקבץ מסורות משפחתיות נוספות מתולדות הצדיקים, ועד כדי עריכת ספר נרחב לתולדות אדמור"י השושלת. כמו כן, שוקדים אחדים מהצאצאים על ריכוז תורות אדמור"י השושלת והדפסתם בספר.