סוקולקה כתב:נדמה לי שהתנגדותו של הח"ח היתה בזמן מנויו של הרב רובינשטיין כרב יחידי.
לא ראיתי שהתנגדו לפשרה כל שהיא.
סוקולקה כתב:אפשר לחפש בעיתון דאס ווארט מוילנה את סדר השתלשלות הדברים המדויקת
דעתן כתב:ובעניין הפולמוס ידוע מכמה ספרים כי הר"י זכה בתפקיד לבדו. (עיין 'בשבילי ראדין', ובבנימין בראון 'החזו"א', וכך מובא גם בספר 'רבן של כל בני הגולה' של מלר).
הרב רובינשטיין נולד בשנת תר"מ (1880) בדטנובה שבליטא. למד בישיבת סלבודקה. בשנת תרנ"ז (1897) נשלח על ידי רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" יחד עם עוד שלושה עשר תלמידים מבחירי הישיבה ("הי"ד החזקה") לייסד את ישיבת סלוצק[1]. מתחילת שנת תר"ס (1899) למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי רפאל שפירא[2]. בסוף שנת תרס"ב נשא את חיה אסתר, בת הרב חיים ירמיהו פלנסברג רב העיר שאקי[3]. לאחר מכן סיים בית ספר למשפטים באוניברסיטת מוסקבה[4], שעל ידי כך התאפשר לו להתמנות לרב מטעם. הוא הוסמך לרבנות בשנת 1906 והתמנה לרב מטעם בהניצ'סק, אוקראינה באותה שנה[5]. בשנת 1910 בעת ביקורו של הרב רובינשטיין בוילנה, התבקש על ידי רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי להגיש מועמדות למשרת הרב מטעם בעיר בתמיכת החוגים החרדיים, כמשקל נגד למועמדותו של חיים טשרנוביץ, שפעל להקמת בתי ספר חילוניים באודסה ועורר את חששם של רבני וילנה ממינויו[6]. רובינשטיין נעתר לבקשה וזכה בבחירות לתפקיד ב-58 אחוזים[7]. הוא התגלה כבעל כשרונות מעולים ונואם דגול, שסייע רבות לקהילה היהודית בעניניה הפנימיים ואל מול השלטונות. בזכות קשריו עם השלטונות, הוא מנע את חילול בית הקברות שבעיר, ואת סגירת בית החולים העירוני. הוא אף נאסר מספר פעמים בעקבות פעילותו[8].
פולמוס הרבנות
בשנת 1928 החליטה מועצת הקהילה בוילנה, שנשלטה בידי רוב חילוני וציוני, למנות לקהילה רב ראשי, בניגוד להחלטת הקהילה והמנהג הקדום מאז הנהגת רבי שמואל בן אביגדור. המועצה בחרה למנות את רובינשטיין שכבר פעל רבות לטובת יהודי העיר במהלך מלחמת העולם הראשונה. הקהילה החרדית בעיר התנגדה למהלך שהתפרש כפגיעה בכבודו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ואף איימה בפיצול אם המהלך יצא לפועל. הפרשה גררה תגובות רבות ודיונים סוערים בכל רחבי העולם היהודי, עם מאמרי מערכת רבים בעיתונים היהודיים בעד ונגד המהלך. המהלך ספג ביקורת קשה מצד גדולי ישראל שבדור, ביניהם החפץ חיים, החזון איש ורבי יוסף חיים זוננפלד. רובינשטיין מונה לתפקיד רב הקהילה ב-5 בנובמבר 1928 על אף התנגדות המיעוט החרדי במועצה, ושימש בתפקיד עד 1940. המחלוקת נמשכה עד למינויו של רבי חיים עוזר לרב במקביל בשנת 1932. על אף המחלוקת, נשמרו היחסים הטובים בין רובינשטיין ובין הרב גרודזינסקי. לאחר פטירת רבי חיים עוזר הגיע הרב רובינשטיין למיטתו וביקש את סליחתו בבכי[4].
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 109 אורחים