הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' אפריל 26, 2020 2:03 am
קובץ הישר והטוב ח"ח עמ' מג: "[הרב נפתלי נוסבוים:] יסוד ההיתר לקנות נכס ממכרז שעושים הבנקים, על אף שבדרך כלל מתבצעת המכירה דרך בית המשפט ולא דרך בית דין, ולא מתבצעת הגביה כדין המבואר בשולחן ערוך, ולפעמים אף נמכרת הדירה בהרבה פחות משוויה, והליכי גביה בבית משפט נוגדים את הליכי הגביה בדין תורה (ומטעם זה אכן אין לקנות נכסים ממכרז שמבצעת רשות ההוצאה לפועל, כיון שסדר הגביה מתבצע שלא כדין, הן בנסיבות לרדת ולגבות את הנכסים והן בדרך הגביה שהוא השומא וכו', ונמצא שגוזל את חבירו שלא כדין), מקובל להתיר הרכישה מהבנק, וזאת מפני שכל לוה הנוטל הלואה מהבנק הרי הוא מאשר ומסכים בחתימתו לכל הליכי הגביה המקובלים בין הבנקים במקרה של אי החזרת כספים, והרי זה כאילו הסכים מלכתחילה שימכרו את דירתו במקרה שלא יעמוד בפרעון החוב לקונה שיוצג מולו על ידי זכייתו במכרז ובגובה הסכום שיזכה בו. ומטעם זה יש להוסיף ולומר שמאחר וגם זה מקובל היום בין הסוחרים להוריד מתמודדים על ידי דמי לא יחרץ, הרי זה כאילו הסכים גם להליך זה מלכתחילה שהרי הסכים להליך המקובל בין הסוחרים".
שם עמ' צב: "ומהאי טעמא מורים גדולי הדיינים שליט"א שמותר לקנות במכרזים של הוצאה לפועל שנערכים על ידי הבנקים על מנת לגבות חובם, דמעיקרא אדעתא דהכי שיעבד הלוה נפשיה (משא"כ במכרזים הנעשים ע"י רשויות המס עבור חובות מיסים וכדומה, שמעולם לא שיעבד הבעלים נכסיו לגבייה בדרך זו, יתכן שאסור לקנות הנכסים מהם ואכ"מ)" [וראה שם בהמשך הדברים שפקפקו בהיתר האמור להוריד מתמודדים אחרים על ידי תשלום דמי 'לא יחרץ']. וכן כתב בספר באר חנוך ח"ב עמ' ש.
וראה שו"ת דברי חיים חו"מ ח"ב סי' ל: "דהנה ידוע לוה שחייב עצמו למלוה שיגבה בלי שומא ובלא אדרכתא התנאי קיים כמבואר בהמחבר [חו"מ סי' ק"ג סעיף ז'] והסמ"ע ז"ל [ס"ק י"א] כתב וז"ל דתנאי בממון קיים, והנה זאת ידוע לכל מי שבקי קצת בעניני נמוסי המדינה זו שלכל דבר יש חקים נקראין פערגראווין ואם אחד מקבל עליו כפי הפערגראוו מחויב לקיים מכח תנאי לא מכח דינא דמלכותא כלל שכן קיבל על עצמו חיוב דבר זה בפירוש (ולא דמי כלל למקבל לילך בדיני גוים), והנה גם זה ידוע דבעניני קאפציע יש חוקים שונים וחד מהחוקים היא שבאם לא ישלם השוכר כפי ההתחייבות יומכר כל נכסי הערב וישומו תחילה ואך אם יהיה ליציטאציע ולא יתנו כפי השומא ימכר כפי שיוכל כדי לגבות חובו והערב כשחתם זה על נתינת הקאפציע בוודאי כתב שמחויב כפי פערגראוו ואם כן נתחייב מחמת תנאי לקיים זה ובפרט שדבר וחק זה ידוע לכל שמוכרין על ליציטאציע אפילו בזול הרבה וא"כ כבר קבל עליו זה הערב ונתחייב מחמת תנאי, ואין לומר שהוא דבר שאינו קצוב הא דבר שאינו קצוב הוא מטעם אסמכתא אשר לא שייך כאן כלל ובפרט שהוא בידו להוציא שיקנו כפי שוויו כאשר באמת רצו לקנותן בשוויו כמבואר בשאלה. ולפענ"ד ברור שלא מחמת דינא דמלכותא נתחייב רק מחמת שנתחייב עצמו כך בשעת שנעשה ערב לקיים חק זה הידוע. ואם כן אין כאן שום ביטול מקח מחמת בפחות משוויה הרבה מתרי טעמי מחמת דבחוב מס המלך למלך מעבדיו לכולי עלמא דינא דמלכותא דינא וגם מטעם התנאי שקיבל על עצמו כן".
וראה פסקי דין ירושלים ח"ו עמ' יט-כא, ושו"ת מעין אומר ח"י פ"ד סי' יז-יח, שאסרו בכל אופן. [מאתר הלכה]