הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ה' מרץ 01, 2012 8:42 pm
מאתר ברכת שלום:
פרק י"ב - הרב החסיד רבי יעקב שולקעס זצ"ל
תלמיד כ"ק אדמו"ר הרב"ש זצוק"ל
תלמיד ה"חפץ חיים" זי"ע
מתלמידי ה"חפץ חיים" זצוק"ל, ואח"כ דבק בכל מאודו ונפשו באדמו"ר זצוק"ל. היה בקי בכל מחמדי התורה ש"ס ופוסקים, אולם מעל לכל החשיב את לימוד חכמת האמת, על הדרך אשר יסדו בעל "הסולם" ואדמו"ר זצוק"ל.
מסופר שאמר בכל יום שיעור ב"דף היומי", לפני כמאה איש בבהכנ"ס הגדול בבני ברק. יום אחד אמר: "אם כל הציבור הזה אינו מחשיב את לימוד חכמת האמת, אין שוה בעיני לבזבז זמני איתם". והפסיק לומר את השיעור. היה קם כל לילה אחר חצות ללמוד עם אדמו"ר זצוק"ל, בחריפות ובהבנה עמוקה עד מאד. חבר לכל עת, דואג לזולת, וגומל חסד לאין שיעור. אוהב שלום ורודף שלום.
***
חריפות
על חריפותו הרבה מסופר בדרך הבדיחותא: פעם למד בשיעור עם אדמו"ר זצוק"ל, ואמר קושיות רבות על הסוגיא הנלמדת בכתבי האר"י הקדוש. אמר לו כ"ק אדמו"ר: "למה לך ללמוד בדרך כזו? תילמד בדרך ישרה ופשוטה". ענה לו רבי יעקב: "אם אלמד ישר לא תהיינה לי שום קושיות, וממה אהנה אז?..."
פעם התפלל בבית כנסת של חסידים, וראה יהודי אחד שמדבר כל התפילה. ניגש אליו ושאלו: הרי אתה קורא לפני התפילה ב"צעטיל קטן" מהרבי ר' אלימלך זצוק"ל, וכותב שם שהאדם צריך לצייר לפניו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו, והוא מוכן להשליך את עצמו לתוך האש על קידוש שמו ית', ואיך על דבר קטן כלדבר בתפילה אינך יכול להתגבר? ענה לו החסיד: "בכדי לקרוא בצעטיל קטן אין צריך כוח, משא"כ כאשר מגיעים לבפועל, כמו לא לדבר בתפילה, זה כבר קשה..."
סיפר זאת רבי יעקב לאדמו"ר הרב"ש, וכך אמר על מעשה זה: במצב של מחשבה לבד אין שום יסורים, וע"כ האדם יכול לדמיין לעצמו שמוכן לעשות הכל, אולם כאשר האדם מגיע לבפועל אז כבר יש לו יסורים, ואז רואה את האמת מה מוכן לעשות ומה לא. לדוגמא: לפני שהאדם הולך לישון, הוא מבקש מחברו שיעיר אותו בשעה שלש בכדי שיבוא ללמוד. והנה כאשר החבר בא להעירו בשעה שלש לפנות בוקר בכדי שיבוא ללמוד, אז הוא ממשיך לשכב ואין לו כח לקום. וחושב אז: מה יצא לי מזה שאקום? ומה ארויח?... והעצה לזה, ללכת עם הגוף בכפיה ובכח ללא מחשבה, אלא לקום, ורק אח"כ לעשות את כל החשבונות.
נפטר לחיי העוה"ב בכ"ט מנחם אב תשכ"ו
ת. נ. צ. ב. ה.