אלישע לוי כתב:פרנקל החכם בעיניו,
הגרמ"מ בסה"כ מצטט את הגר"י אברמסקי, האם הוא חשוד על שקר ח"ו?!
אל תשליך את התסכולים שלך על דמויות הוד שאם תשחיר שיניך בתעניות אולי תבין אפס קצה שיחם ושיגם אפי' בדברי חולין.
אם צר לך על מקום גידולך ומוצאך - לבנו אתך.
קו ירוק כתב:פרנקל תאומים כתב:הגרמ''מ שולזינגר זצ''ל היה ''גיווארנער'', ומכאן הקיצוניות הגדולה שלו. זו תופעה מוכרת מאד אצל ''גיווארנער'ס'' בכל החוגים.
הגרמ''מ נולד בחוג תלמידי ישיבת ''מרכז הרב'', ואביו שהיה נערץ עליו מאד, הג''ר יצחק זצ''ל היה תלמיד ואברך מובהק של ישיבת מרכז הרב והגראי''ה קוק, וגם השתייך ל''המזרחי''. גם הגרמ''מ עצמו למד ב''מרכז הרב'' עד שעבר לסלובודקא.
בצערי ורתיחת ליבי כי רב, ועל זלזול מחפיר בכבוד התורה וחכמיה, באשכול נכבד זה - אכתוב את הדברים הבאים:
תגובה מבישה זו הינה בורות וסכלות גם יחד.
הוא זצ"ל באופן נדיר ביותר, היה לו טעם זקנים ממש, כבר מגיל צעיר מאוד.
ושימש את כל גדולי הדור באופן נדיר, והם החזירו לו מלא חפניים חכמה.
והיה איש אמונם של גדולי הדורות כפשוטו.
אלא מאי, מי שמודד את רבו לפי עיקשות לבו - כותב דברי הבל ונבלה כאלו.
הרי הוא היה האדם השלם בכל מידות שמנו חכמים, וזכה לכתרה של תורה בקניני החכמה בשלמות, ועל כולם ענוותנותו הנפלאה.
ותחת מה שעולם בני התורה הכירו והתחמם לאורו לפי ערכו העצום באמת איש, ומדעת זקנים שהשכיל להעביר ברוב חן וענווה עשרות בשנים, קם פה עם הארץ, ובטינה שבליבו מודדו בזרת קטנה של עמי ארצות שינקו ממקור שאינו טהור (והנה דוגמא של סתירה למטבע געווארענער מער ווי א-געבארענער).
וכו' וכו' וכו' וגו' ואכמ''ל.
קו ירוק כתב:ארצה להבהיר שמפאת הצניעות סיימת תגובתך במילים לא ברורות: "ההתרכזות בכל מיני פינות השנויות במחלוקת היא מעין כפיות טובה",
שממנה יכול להשתמע שהיו פינות שנויות במחלוקת אודותיו. ופשיטא ופשיטא שלא היא. כי הוא כל כולו מסורה וישרות דלית בה טימא. וממש זוהי כותרת האשכול "אזל גברא דמסתפינא מיניה".
אלא פינות 'השנויות במחלוקת' שכתבת, הם בליבות אנשים, ברבות השנים. והם אשר חייבים להכיר טובה גם על המעט שיש בהם.
כל מי שרק פותח את מתק לשונו בספריו, יראת שמים מתקבעת בליבו
פלוריש כתב:דברים שכתב עליו הרב דוד בלוך:
איש_ספר כתב:בהתייחס לדברים שנאמרו מעלה. על קיצוניות שמקורה בגרות. צר לי אבל זוהי קביעה שטחית, של מי שלא הכיר ולא ידע, וממילא לא נגע ולא פגע. רמ"מ אמנם למד במרכז הרב והיה בנו של אביו, אבל מנערותו ממש דבק בדודו הגה"צ ר' זאב, והשקפתו התעצבה על ידו. מה שהוביל לחיכוכים רצופים בישיבה.
מאידך, היתה לו הערכה גדולה לדמויות אותם הכיר ושעל שמם גדל בטל נערותו, בשיחות פא"פ שמעתי ממנו ביטויי הערצה מופלגים ביותר על הרב קוק (ממה שקיבל מסבו רא"ח, משמשו של הרב זצ"ל), על הרב הרצוג (על טוב ליבו וגאונותו) ואפילו על אשתו הרבנית שרה הרצוג שנואת הקנאים (על חלקה הגדול בבניית מקואות), על הרב הנזיר ( דמותו הנקיה ושיעוריו המיוחדים) ועוד ועוד.
ערש גידולו איפשר לו לדעתו להבחין בסטיות שאחרים לא הבחינו והוא היה מבקר אותם לפי דרכו ובסגנונו.
הקיצור הוא היה הרבה יותר מורכב ממה שניתן לצייר, ולכן האזהרה הידועה על מי שלא ידע שלא יגע במיטה, נכונה כלפי איש קדוש זה שבעתיים.
עקביה כתב:פלוריש כתב:דברים שכתב עליו הרב דוד בלוך:
יישר כח!
(לבי אומר לי שהערה ח' יש בה יותר מקורטוב אמת).
איש_ספר כתב:פרנצויז כתב:פרנקל תאומים כתב:גם הגרמ''מ עצמו למד ב''מרכז הרב'' עד שעבר לסלובודקא.
רק להעיר ש"מרכז הרב" בזמנו לא היתה דומה כלל למה שמוכר בזמנינו. ציבור התלמידים היה מאוד שונה. היו שם גם בחורים עם חליפות ארוכות וכובעים ירושלמים וכו'.
אני לא חושב שהתיאור שלך מדויק לתקופה של רמ"מ, בה עמד בראש הישיבה הרצי"ה, אלא לתקופה מוקדמת יותר.
בן ירושלים כתב:אוסיף דבר מה על קודמיי.
כשיצא הספר פניני קהילות יעקב לפני למעלה מ30 שנה , היינו מספר אברכים אצל רבינו הגר"ש אויערבאך זצ"ל והספר היה מונח שם על השלחן, אחד מהאברכים עלעל בספר ופנה אל הגר"ש בתרעומת ובזלזול: "מה צריך את כל התיאורים , באיזו שעה הוא נכנס לחדר, ומה בדיוק הסטייפלער אכל, ומי היה בדיוק שם וכו'" . הגר"ש תקע בו את המבט הידוע שלו כשלא היה מרוצה ממי שהוא , ואמר : נכון, אבל זה הסגנון שלו. אבל הספר חשוב מאד בעיקרי הדברים וההנהגות של הסטייפלער" ויש בו דברים חשובים ביותר. בהמשך הדברים היה ניכר כמה הערכה היתה לגר"ש לגרמ"מ על גדלותו. למרות שלא תמיד התחבר לכל הסגנון שלו.
בהיותי בחור היינו רגילים לזלזל בו בגלל המבט התיכוניסטי שלנו והיה קשה להכיל את "הקיצוניות" שלו. (בשניים זלזלו אז בגרמ"מ שכונה ממ"ש, ובגרח"ש קרליץ שכונה חש"ק). פעם כשבחורים דברו עם הגר"מ זילבר שליט"א שהרבה להתכתב עם הגרמ"מ והכירו עוד מתקופת סלבודקה, הוא העמיד לנו קצת את הפרופורציות במי מדובר ובאיזה 'פארנעם' הוא.
[כנראה שלגיווארענער יש שני קצוות - לפעמים הוא אפוי מדי, ולפעמים הוא נשאר אפוי במקצת-"נא"...]
היו בגרמ"מ אכן "פינות" שבהם לא הסכימו עמו ועם דרכו גם גדולי תורה כמו למשל בענין ה"נעבעך אפיקורוס" של ר' חיים מבריסק שלדעת גדולים וטובים הוא הפריז על המידה בענין י"ג העיקרים, אבל זה לא מקהה במאומה את הגדלות התורנית והאישית שלו כאחד ממיוחדי הדור בהכל.
וכו'.
פלוריש כתב:נוטר הכרמים כתב:לעניות דעתי, יש לחדד כאן נקודה נוספת.
מבלי לאמוד את גדלותו העצומה בידיעת התורה כאחד מגדולי הדורות;
את ה'זכות ראשונים' בשיעור 'דף היומי' בעיון לפני שקמו כל הגליונות והעלונים;
את המושגים המרוממים בחסד וצדקה כפשוטו, בגופו ובממונו, בממדים עצומים וכבירים, הרבה טרום הקופות הממוסדות;
את הטירחה ומסירות הנפש להנחלת תורה בטהרתה ובמתיקותה בכל רחבי הארץ (כולל המערכה נגד ישיבות תיכוניות!!),
הרי הוא זה שהביא לעולם את רוב ככל הסיפורים הטובים על גדולי ישראל!
[...]
ההתרכזות בכל מיני פינות השנויות במחלוקת היא מעין כפיות טובה
על כל ה'יש' הגדול שהינו בזכותו ממש!!
אין חולק על כך שהוא היה מתמיד מיוחד, בעל ידיעות עצומות בש"ס ובעל מתק שפתיים גדול.
אבל גם אי אפשר להתעלם מכך שהוא היה 'אישיות' במלוא מובן המילה.
אדם שמרוב התמדתו היה מתיישב מיד לאחר 'עושה שלום במרומיו' ומתחיל בשטייגן, למרות שהיו מתפללים בד' אמותיו, הוא דוגמא מפעימה לאיש שאין לו ברירה אלא לשבת משום חוליו, רק שאצלו היתה זו מחלת אהבה לתורה ולא חולשת הגוף. ומ"מ זו דוגמא ל'טיפוס' מסוים בעל קיצוניות.
והוא הדין לשיעוריו בהשקפה, שרבים מהשומעים נהרו אליהם בחדווה לא רק כדי ליישר את לבם אלא גם כדי לחוות את האקשן וה'לשון הרע לתועלת'.
חשוב להכיר במעלותיו, אבל גם חשוב שתכירוהו ב'אופיו האמיתי' (כלשון החזו"א).
אם יש אנשים שמתרכזים בפינות השנויות במחלוקת, אתם יכולים לאזן עבורם את התמונה תוך הבנת המורכבות שבגללה הם הגיעו לכך.
ואם אותם אנשים נמנים על הקבוצות שהוא טרח לדבר בגנותם, על אחת כמה וכמה.
איש גבעות כתב:מתקשה קצת להבין את ההתגוללות על פרנקל תאומים.
בעיני זה לימוד זכות.
למרות גדולתו של הגרמ"מ שאין עליה חולק, ישנם נקודות קשות לעיכול בהנהגתו והשקפתו. אין צורך להסתיר זאת.
פרנקל תאומים מנסה להסביר, ספק לעצמו ספק לאחרים, מה היסוד הנפשי שלהם. יכול להיות שהוא צודק יכול גם להיות שלא.
פרנקל תאומים כתב:איש_ספר כתב:פרנצויז כתב:פרנקל תאומים כתב:גם הגרמ''מ עצמו למד ב''מרכז הרב'' עד שעבר לסלובודקא.
רק להעיר ש"מרכז הרב" בזמנו לא היתה דומה כלל למה שמוכר בזמנינו. ציבור התלמידים היה מאוד שונה. היו שם גם בחורים עם חליפות ארוכות וכובעים ירושלמים וכו'.
אני לא חושב שהתיאור שלך מדויק לתקופה של רמ"מ, בה עמד בראש הישיבה הרצי"ה, אלא לתקופה מוקדמת יותר.
כן כדברי ר' איש ספר. הלא הגרמ''מ למד שם באמצע/סוף שנות התש''י. שום מגבעת ירושלמית לא היתה שם אז...
וחוץ מזה, גם בתקופה הקדומה יותר, אף שהישיבה היתה קרובה יותר בסגנונה לשאר הישיבות, עדיין בלי ספק רוחו של הגראי''ה קוק חפפה עליה, על ראשיה ועל תלמידיה. הישיבה היתה דבוקה ברוח הגראי''ה קוק ומשנתו, ולא נראה שעניין הכובע והחליפה משמעותי כ''כ... בזמנם כל אנשי המזרחי התהלכו בכובעים וחליפות ויש שגם בשטריימלים וחלאטלא'ך..
קו ירוק כתב:עקביה כתב:פלוריש כתב:דברים שכתב עליו הרב דוד בלוך:
יישר כח!
(לבי אומר לי שהערה ח' יש בה יותר מקורטוב אמת).
על אות ח' הנ"ל, מה נמלצו דבריו של מרן הגראב"ו הי"ד: עד שנחשוב את גדולינו שמי נתפסו לקנאות נחשוב אותנו כמי שנתפסנו לפשרנות..
עקביה כתב:
אפשר לראות סגנון זה של רממ"ש, לדוגמה, במאמר שלו על האמונה בביאת המשיח, המופיע בכל אחד מכרכי 'משמר הלוי'. הוא מאריך להתווכח שם עם חכ"א (כנראה ר' יהודה שפירא), ולא ממש כותב טענות לגופו של עניין, אלא בעיקר מאריך, תוך כדי הדגשה והבלטה, לדבר על גדולתם, קדושתם ונוראותם של רח"ס והגרי"ז, שלדבריו זו שיטתם.
קו ירוק כתב:האמת לא הבנתי. תורה נמסרת מרב לתלמיד. מנביאים לבני הנביאים. ממילא לומר שהשופר הוא קנאי וניזון ממיני נגיעות של נפש בינונית, באשר לקבלתו מרבותיו, הוא הוא אשר דבר הגראב"ו, והוא אשר המלצתי גם אני על אותה אות ח אומללה.
גם זו טעות. בחייו לא זכה הגראי"ה שרוחו תחפוף על הישיבה. היחס של מרבית בני הישיבה לראי"ה ושיעוריו, גבל באדישות עד חוסר עניין. ורק יחידי סגולה התקרבו. אם יש את נפשך לדעת דברים כהוויתם, קרא נא בספר הנפלא שחר אורו, מזכרונות הרמ"צ נריה, שכבר נדרש לשבח כאן.פרנקל תאומים כתב:איש_ספר כתב:פרנצויז כתב:פרנקל תאומים כתב:גם הגרמ''מ עצמו למד ב''מרכז הרב'' עד שעבר לסלובודקא.
רק להעיר ש"מרכז הרב" בזמנו לא היתה דומה כלל למה שמוכר בזמנינו. ציבור התלמידים היה מאוד שונה. היו שם גם בחורים עם חליפות ארוכות וכובעים ירושלמים וכו'.
אני לא חושב שהתיאור שלך מדויק לתקופה של רמ"מ, בה עמד בראש הישיבה הרצי"ה, אלא לתקופה מוקדמת יותר.
כן כדברי ר' איש ספר. הלא הגרמ''מ למד שם באמצע/סוף שנות התש''י. שום מגבעת ירושלמית לא היתה שם אז...
וחוץ מזה, גם בתקופה הקדומה יותר, אף שהישיבה היתה קרובה יותר בסגנונה לשאר הישיבות, עדיין בלי ספק רוחו של הגראי''ה קוק חפפה עליה, על ראשיה ועל תלמידיה. הישיבה היתה דבוקה ברוח הגראי''ה קוק ומשנתו.
יהושפט כתב:עקביה כתב:אפשר לראות סגנון זה של רממ"ש, לדוגמה, במאמר שלו על האמונה בביאת המשיח, המופיע בכל אחד מכרכי 'משמר הלוי'. הוא מאריך להתווכח שם עם חכ"א (כנראה ר' יהודה שפירא), ולא ממש כותב טענות לגופו של עניין, אלא בעיקר מאריך, תוך כדי הדגשה והבלטה, לדבר על גדולתם, קדושתם ונוראותם של רח"ס והגרי"ז, שלדבריו זו שיטתם.
אחד החכמים שהוא מתווכח איתם הוא הגרי"א ויינטרויב כפי ששמעתי מבני משפחתו, לפני כמה שנים יצא קונטרס שהובאו כמדו' מכתבי הגרי"א, שמעתי שעוד חכם שהוא מתווכח איתו שם הוא הגר"מ שטרנבוך, אך איני יודע בזה דבר ברור.
קו ירוק כתב:האמת לא הבנתי. תורה נמסרת מרב לתלמיד. מנביאים לבני הנביאים. ממילא לומר שהשופר הוא קנאי וניזון ממיני נגיעות של נפש בינונית, באשר לקבלתו מרבותיו, הוא הוא אשר דבר הגראב"ו, והוא אשר המלצתי גם אני על אותה אות ח אומללה. הכותב הידוע כ'מאוד ליבלרי' לא יכול היה למצא מנוח ללא ישוב הסתירה מזוית ההשקפה הכללית שלו.
הדברים בעצם לא מדויקים.
כי לאין ספור פעמים גם ביאר דבריו בכל מיני הזדמנויות ומאמרים, ויתכן שבאותה התכתבות רצה להתלות לו בדעת גדולים. לא עיינתי שם כלל.
אגב, בודאי היו הרבה רבנים שאף שאחזו בשיטתו לא הביעו אותה ברבים, אולי כי רצו להשפיע על אסכולה נרחבת.
הוא מטרתו היתה לבנות את הבית פנימה, ובהצלחה יתירה שנים רבות. ושם אין פשרות. מי שלא רוצה שלא יהיה בתוך המעגל הזה. וזו היתה גם מטרתו של הגראב"ו. לעומת שרבו הח"ח לא התנהג כך.
החזו"א למשל ידו היתה כ"כ גדולה שהגם שהיה קנאי מאוד, בכ"ז מצאה לבו מסילות גם להמוני העם. הם אגב התעלמותו מקנאותו..
*
התגובות האחרונות שנטפו באשכול זה היתה ביקורת עלובה על עצם קנאותו שהינה ממידות לא שלמות (אף אם ריפדו אותה בדיעבד בים של חיבוקי דוב ותחכומים אומללים). וע"ז יצא הקצף.
איש_ספר כתב:גם זו טעות. בחייו לא זכה הגראי"ה שרוחו תחפוף על הישיבה. היחס של מרבית בני הישיבה לראי"ה ושיעוריו, גבל באדישות עד חוסר עניין. ורק יחידי סגולה התקרבו. אם יש את נפשך לדעת דברים כהוויתם, קרא נא בספר הנפלא שחר אורו, מזכרונות הרמ"צ נריה, שכבר נדרש לשבח כאן.פרנקל תאומים כתב:איש_ספר כתב:פרנצויז כתב:פרנקל תאומים כתב:גם הגרמ''מ עצמו למד ב''מרכז הרב'' עד שעבר לסלובודקא.
רק להעיר ש"מרכז הרב" בזמנו לא היתה דומה כלל למה שמוכר בזמנינו. ציבור התלמידים היה מאוד שונה. היו שם גם בחורים עם חליפות ארוכות וכובעים ירושלמים וכו'.
אני לא חושב שהתיאור שלך מדויק לתקופה של רמ"מ, בה עמד בראש הישיבה הרצי"ה, אלא לתקופה מוקדמת יותר.
כן כדברי ר' איש ספר. הלא הגרמ''מ למד שם באמצע/סוף שנות התש''י. שום מגבעת ירושלמית לא היתה שם אז...
וחוץ מזה, גם בתקופה הקדומה יותר, אף שהישיבה היתה קרובה יותר בסגנונה לשאר הישיבות, עדיין בלי ספק רוחו של הגראי''ה קוק חפפה עליה, על ראשיה ועל תלמידיה. הישיבה היתה דבוקה ברוח הגראי''ה קוק ומשנתו.
מגיב ומניב כתב:זה עתה הגיעתנו הידיעה המרה על סילוקו של צדיק, הגאון הגדול רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, אשר במטפחת ספריו הגדולה צרורים ספרי משמר הלוי על הרבה ממסכתות הש"ס, פניני רבינו הגרי"ז, פניני רבינו יחזקאל, פניני רבינו בעל הקהילות יעקב, פניני רבינו בעל האבי עזרי, ספרי אגרות ומכתבים, ועוד ועוד. וגדול היה כחו בפיו מאשר בפי כתביו, כמה גדולים ונשגבים מעשיו במשמרת למשמרת עולם התורה וקדשי ישראל, רבים השיב מעוון, ועוד בימים קדמונים הורה לנבוכים את הדרך לישיבות הקדושות-בית חיינו.
צדקתו עומדת לעד.
מיללער כתב:סליחה על הבורות - האם יש חיבור נוסף מהגרמ"מ זצ"ל שלא נזכר כאן, על חשק ללימוד התורה?
נוטר הכרמים כתב:מיללער כתב:סליחה על הבורות - האם יש חיבור נוסף מהגרמ"מ זצ"ל שלא נזכר כאן, על חשק ללימוד התורה?
ישנו חיבור מיוחד ליקוט משיחותיו של ה'משמר' בשם 'חשקת התורה',
ספר תועלתי וחינוכי מאוד. ממש מכניס חשק ללמוד.
אשרי יושבי ביתך כתב:אני מחפש אגרת שנכתבה להגרמ"מ זצ"ל כתשובה להשגה אותה הוא כותב באחד בכרכי משמה"ל לחכ"א.
אצל מי מבניו או תלמידיו אפשר לברר הענין? [אשמח לקבל מייל או טל' וכיו"ב]
כלומר אלו היודעים ובקיאים בכתביו שנדפסו, או לחילופין בכת"י ומכתבי התורה שהתכתב עם גדולי התורה ונמצאים בביתו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים