בית המדרש ספרדים בקאוונא

[אי''ש יהודי]

רשימה מאלפת
מטעם ביהמ"ד ספרדים, חתומים ה"ה בלומבערג וסיג"ל.
מישהו יודע פרטים נוספים בעניין.

[אלי_ש]

זה נכתב לרגל יום הולדת [?] של השר משה מונטיפיורי, בין היתר מוזכר ביקורו בקובנה פעמיים, ויש כאן חתימות וחותמות מבתי המדרש וה"חברות" בעיר. הראשון שחתום כאן הוא רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה.
"בית מדרש ספרדים" מציין בדרך כלל בימ"ד חסידי (שמתפללים בו בנוסח ספרד) וכפי שכתוב בחותמת "בה"מ דחסידים קאוונא".

[אי''ש יהודי]

מעניין.
אציג כאן מתוך ויקיפדיה ערך 'נוסח ספרד'

למרות שמו, נוסח ספרד אינו נוסח התפילה של יהודי ספרד, אלא אחד משני נוסחי התפילה המרכזיים של יהודי אשכנז (השני מכונה נוסח אשכנז). יש המעדיפים, לכנות את "נוסח ספרד" "נוסח החסידים" או "נוסח סְפַרְד", על מנת להבדיל בינו ובין נוסח התפילה של יהודי ספרד ועדות המזרח המכונה "נוסח הספרדים" (בלשון רבים), נוסח "ספרדי" או נוסח "עדות המזרח".

ההיה מקובל בליטא (קובנא - מעוז ליטאי מהמובהקים ביותר, למיטב ידיעתי) לכנות כך את מתפללי נוסח ספרד?

[בברכה המשולשת]

ההיה מקובל בליטא (קובנא - מעוז ליטאי מהמובהקים ביותר, למיטב ידיעתי) לכנות כך את מתפללי נוסח ספרד?

בוודאי שכן, והביטוי מופיע אצל חכמים רבים באירופה, בדיוק בהקשר הזה.

[שם הגדולים השלישי]

מידע רב על החברות בקובנו אפשר למצוא בספר יסור יסרתני של הרב גילברטר

[יגל]

זה באמת מעניין מאד.
מעודי לא נתקלתי בביטוי 'ספרדים' על חסידים באותן שנים אלא בהונגריה, שמחמת החוק לא היתה להם זכות הגדרה עצמית ולכן כינו א"ע 'ספרדים' כדי להיבדל מהקהילה הקיימת.

[תוך כדי דיבור]

אכן נכתב לרגל יום הולדת המאה למונטיפיורי, שצויין בסתיו תרמ"ה בהרבה קהילות בישראל.
כמה הערות בחופזה:
- למטה מימין חתומים אנשי חובבי ציון בקובנה ובראשם ליב קליוואנסקי שבאותו חודש גם נסע להשתתף בועידה הידועה בקטוביץ (הוא חתום כאן פעם נוספת גם כגבאי ביהמ"ד החדש).
- בין שאר החו"צ, אפשר לזהות את שמו של "משה יצחק בן הגאון אדמו"ר חיים נ"י ברלין". שגר אז בקובנה סמוך לשולחן חותנו.
- מתחת לקליוואנסקי בביהמ"ד החדש, חתום הרב יצחק הכהן אראנאווסקי, שהיה מו"צ ידוע בקובנה ומח"ס כמה ספרים.
- השם הראשון תחת "לחם לעניים" נראה כמו "אברהם --- סאלאוויציק", ועל פניו הוא אמור להיות קרוב משפחה (אחיין?) של בעל בית הלוי.
- השם השני ב"סומך נופלים" (אגודת צדקה שבה היה גבאי בשעתו אביו של הבית הלוי) וגם השני ברשימת חו"צ, הוא ר' איסר בער וולף, ששמו ידוע מכמה פרשות היסטוריות.
- השם השלישי תחת "תלמוד תורה" שבאמצע, הוא ר' יעקב הלוי ליפשיץ הידוע.
- השם השלישי בבימ"ד ספרדים ובחו"צ, ר' אליהו אהרן בהרש"ז גרפונקל, היה אחר כך בפטרבורג וכמדומני שהיה חסיד חב"ד (לא ליובאוויטש).

[מיללער]

חתימה השניה לאחר הגרי"א היא ר' יצחק ראובן הכהן שניטקינד רב מטעם הממשלה בקאוונא, מה היה תפקיד זה משמש?

[בברכה המשולשת]

זה באמת מעניין מאד.
מעודי לא נתקלתי בביטוי 'ספרדים' על חסידים באותן שנים אלא בהונגריה, שמחמת החוק לא היתה להם זכות הגדרה עצמית ולכן כינו א"ע 'ספרדים' כדי להיבדל מהקהילה הקיימת.

אני זוכר שראיתי גם כתבים של חכמים מליטא שהתבטאו בלשון זו, אך אין לי כרגע דרך לחפש, ובעז"ה אח"כ.

[תולדות]

- השם הראשון תחת "לחם לעניים" נראה כמו "אברהם --- סאלאוויציק", ועל פניו הוא אמור להיות קרוב משפחה (אחיין?) של בעל בית הלוי.

הקרבה מן הסתם יותר רחוקה מאשר אחיין.

היה בקובנה ר' אבא סאלאווייציק שהיה חותנו זקינו של ר' חיים יעקב שפירא, והוא היה דודו זקינו של הבית הלוי, ר' אברהם אבא זה, הוא כנראה נכדו.

[משה פרץ]

חתימה השניה לאחר הגרי"א היא ר' יצחק ראובן הכהן שניטקינד רב מטעם הממשלה בקאוונא, מה היה תפקיד זה משמש?

ראה באריכות בס' רבנו חיים עוזר