עובדיה א' + עובדיה ב'. ועל מה נשבר ליבו של הרמבם

[יהודהא]

עובדיה א' - ועובדיה ב' .

על מה נשבר ליבו של הרמבם ? ראה בחלק 4.

בין כתה"י שנתגלו בגניזה בקהיר היו גם שלושה כתבים של עובדיה הגר.
במקביל נמצאו כתבי יד ואגרות של הרמבם באותה גניזה. בנוסף לכך יש בתשובות הרמבם הנדפסות תשובות לעובדיה הגר .[ כתה"י של אגרות אלו לא נמצאו]
המטרה האופי ותוכן האגרות \ כתבים אלו ואלו אחת הן ויש בן מהמשותף: לקרבו, לעודדו, לכבדו ולברכו.

ולכן היו כאלה שטעו לשייך את הכתבים שנמצאו בגניזה לאותו עובדיה האיש והגר המוכר בתשובות הרמבם. אולם כיום מניחים שאין הדבר כך ומדובר בשני גרים שונים שנתכנו באותו שם [ גרים רבים בחרו את השם עובדיה, כי בסנהדרין לט. כתוב "עובדיה גר אדומי היה" וכו]אולם האחד בעברו היה מוסלמי והשני נוצרי , זה היה בירושלים והשני לא, וגם הזמנים והכתבים אינם תואמים.

מ"מ האיגרות הללו והללו מקום נכבד להם בתולדות ישראל ותרומתם רבה גם להלכות גרים, וגם ליחס ההלכתי לאיסלאם
ומצד שני גם להכרת מנגינות של פיוטים מלפני כתשע מאות שנה.

ב.
התשובות והאגרות . בדרך כלל נכתבו , בערבית - אך באותיות עבריות ,
למעלה מחמש מאות תשובות שרדו המקיפות טווח רחב של נושאים נישואין גירושין ירושות דיני מממונות וגם גירות .
בראש התשובות מופיעה כותרת : 'התשובה' ( ערבית : 'אלג'ואב ) ובסופן רגיל הרמב"ם לחתום : 'וכתב משה' ,
נוסח שהוא כעין אישור רשמי של פסק דין .
לעומת זאת באיגרות אין טופס קבוע כזה , ואף איגרות שעיקרן תשובות על שאלות - כתובות ברצף , ובסגנון של פנייה אישית . בדרך כלל עוסקות ה'תשובות' בענינים הלכתיים , ואילו ה'איגרות' עוסקות בענינים שבאמונות ודעות , או בענינים אישיים.

טיוטות של תשובות וכן תשובות מקוריות ששרדו ושנשמרו הגיעו לבסוף לגניזה בביהכ"נ בן עזרא.
מהמצאי עולה שברוב המקרים הרמבם כתב על הדף שהכיל את השאלה , בחלק הריק שבתחתית העמוד.ובאין מקום כתב מעברו השני של הדף.
ממכתביו ידוע לנו שלעיתים כתב את תשובותיו בסוף היום כשכבר היה עייף,וא כתב תוך כדי שכיבה והישענות על צידו. לעיתים היה מכתיב את התשובות
לתלמידיו ואחכ הגיהם ואישרם.

התשובות המוקדמות ביותר שבידינו הם 1167 שנה לאחר שהגיע למצרים - ונמשכות עד השנה האחרונה לחייו 1204.
וגם ספר מורה נבוכים - בעצם היה מכתב [שהפך לספר] תשובה לתלמידו יוסף בן יהודה.

ג.
עובדיה א.
המכתב השלישי מהרמבם לעובדיה.
מי הוא הכסיל ?!

בכתבי הרמב"ם יש תשובה לעובדיה הגר המכונה על ידו גם עובדיה המשכיל , העוסקת במספר שאלות שהפנה אליו הגר. לאחר שבמהלך ויכוח עם רבו, כינה אותו הרב "כסיל". ביניהן מצויה השאלה האם למי שלא נולד יהודי מותר לומר בתפילה "אלהינו ואלהי אבותינו" ובכך להימנע מבושת פנים ולא להסגיר בפומבי את העובדה שהוא גר. ?
והרמב"ם משיב שאברהם נחשב כאבי כל הגרים לכן הוא יכול להתפלל ולברך כמו כל יהודי.
הרמב"ם פונה לעובדיה בדברים נרגשים ומרגשים. הוא מבאר את מעלתו של הגר ואת הצורך לשמור על כבודו, ומסיים בברכה אישית מרגשת לעובדיה. וז"ל-

"הגיע אלינו שאלות מרנא ורבנא (מורינו ורבינו) עובדיה המשכיל, המבין, גר הצדק, ישלם ה' פועלו ותהי משכורתו שלמה מעם ה' אלוהי ישראל, אשר בא לחסות תחת כנפיו. שאלת על עסקי הברכות והתפילות בינך לבין עצמך, או אם תתפלל בציבור, היש לך לומר "אלהינו ואלוהי אבותינו" ו"אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" ו"אשר הבדילנו" ו"אשר בחר בנו" ו"שהנחלת את אבותינו" ו"שהוצאתנו מארץ מצרים" ו"שעשה נסים לאבותינו" וכל כיוצא באלה העניינים.
יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר. אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל, כך ראוי לך לברך ולהתפלל, בין שהתפללת יחידי, בין שהיית שליח ציבור.
(תשובות הרמב"ם סי' מ"ב).

....ואשר השיבך רבך שלא כהוגן והעציבך והכלימך וקראך "כסיל", עברה גדולה בידו וחטא גדול חטא. וקרוב בעיניי ששוגג הוא, וראוי לו לבקש ממך מחילה, אף על פי שאתה תלמידו. ואחר כך יצום ויזעק ויתפלל וייכנע; אולי יתכפר לו וימחול לו האל יתעלה...
.. וכי שיכור היה זה [ולא ידע] שבשלושים ושישה מקומות הזהירה התורה על הגר?! ואיה דבר ה', "וגר לא תונה" (שמות כב,כ), והיא אונאת דברים?! אילו אמר הוא האמת, והיית אתה התועה, היה לו להסביר לך פנים ולדבר לך רכות, כל שכן שאמרת האמת, והוא התועה. ועד שזה דורש אחר הישמעאלים אם הם עובדי עבודה זרה אם לאו, היה לו לחוש לעצמו על הכעס שכעס, עד שהכלים גר צדק שלא כדין, וכבר אמרו רז"ל: "כל הכועס יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה" שבת קה,ב....

....מי שזו מעלתו כסיל יקרא ?! חלילה לך! לא כסיל קרא ה' שמך, אלא משכיל ומבין ופיקח והולך נכוחות, תלמידו של אברהם אבינו, שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'. ומי שבירך את אברהם רבך, ונתן לו שכרו בעולם הזה ולעולם הבא, הוא יברך אותך, וייתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא, ויאריך ימיך, עד שתורה במשפטי ה' לכל עדתו. ויזכה אותך לראות בכל הנחמות העתידות לישראל, והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו, והיטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל.
משה ב"ר מימון זצ"ל.

יש שמזהים את עובדיה הגר הנורמאני עם עובדיה גר הצדק עמו מתכתב הרמב"ם. -אולם ישנם מספר נתונים שגורמים לפקפק בעובדה שמדובר בעובדיה הגר הנורמני וזיהוי זה הוא ככל הנראה שגוי, בשל הבדלים בכתבי היד, זיהוי של עובדיה גר הצדק כאדם ישמעאלי ממוצא ערבי הנמצא בארץ ישראל, ופערים כרונולוגיים. והדמות אשר בה דן הרמב"ם בתשובתו, אינה מקבילה לעובדיה הגר הנורמנדי – מחבר הפיוטים, אשר כפי הנראה נפטר סמוך לשנת 1150. בשנה זו היה הרמב"ם בן 12 שנה בלבד.

ד.
על תשובות אלו כתב הר שילת במבואו :
תשובות אל עובדיה הגר .
שלוש התשובות שלפנינו , בענינים שבאמונות ודעות , נשלחו באיגרת אחת ' אל גר צדק ישמעאלי בשם ר' עובדיה .
התשובות נזכרות בשם הרמב''ם בספרי הפוסקים הראשונים .
לפי עדות כתבי היד נשלחו התשובות לארץ ישראל , וכ"י אחד מציין : "גר צדק שהיה בירושלים תוב"ב .
" לפי הנראה מסגנון התשובות - הן נכתבו על ידי הרמב"ם בעברית ,
נראה שר' עובדיה העדיף להרגיש כאיש ישראלי , ולפנות אל הרמב"ם בלשון הקודש , והרמב"ם אף הוא ענה לו בלשון הפנייה .
ושמא היה לר' עובדיה גם חשש סכנה מהגויים לכתוב בערבית , בפרט בנושא הרגיש של שאלה. וכדי שלא יובנו ע"י המוסלמים שדנו למיתה את המוסלמים שהתגיירו יחד עם הרבנים המגיירים. לחשש היה תקדים כשר יהודה הלוי שהה במצרים וניסה לעזור למוסלמי להתגייר שקע בצרות רבות בשל כך.

ה.
עובדיה ב' .
במאה ה־20 נתגלה בגניזה הקהירית כתב יד המיוחס לעובדיה הגר ובו שלשה קטעי תפילה ופיוט רשומים בתווים ימי ביניימיים:

1. קטעים מסידורו של עובדיה + וספר הפטרה שכתב לעצמו.
2. מכתב ההמלצה לקהילות היהודיות לקבל את עובדיה הגר
3-5 קטעים ממגילת עובדיה. [ביוגרפיה] תיאור תולדות חייו לפני ואחרי הגיור.

וכדי להבדיל בין השניים זה מכונה: עובדיה הגר הנורמני
רוב ידיעותינו עליו מבוססות על חיבורו "מגילת עובדיה", אשר קטעים ממנה נשתמרו בגניזה הקהירית.

יוהאנס דרוקס נולד בעיר אופידי שבמחוז לוקניה שבדרום איטליה. משפחתו הייתה משפחת אצולה נורמנית, מצאצאי הויקינגים ששלטו באותם ימים
[ 1050–1075] בדרום איטליה.
בנעוריו פשטה השמועה שאנדריאס ארכיבישוף העיר בארי קבל על עצמו את היהדות וברח למצרים. מהלך זה השפיע על רבים שהחליטו להתגייר. אותו יוהאנס היה בן שני במשפחה. לפי המסורת המקובלת באותה תקופה במשפחות אצולה אירופיות הבכור היה יורש את נכסי המשפחה והשני היה מקדיש עצמו לכנסיה והופך לכומר איטלקי בשם יוהנס מאופידו.

..באחד הלילות חלם בלילה שמשה התגלה אליו. חלום זה גרם לו לפקפק בכתבי הקודש של הדת הנוצרית.בנוסף ככל הנראה ראה את יחסם האיום של הצלבנים בתקופתו ליהודים וחש אמפתיה כלפי העם הנרדף. יוהאנס החליט להתגייר , אך ידע שגיור במדינה קתולית יסכן את חייו לכן נסע ראשית כל לאימפריה הביזנטית, שם ביושבו בקונסטנטינופול למד את כתבי הקודש של היהדות. אולם גם קונסטנטינופול לא הייתה בטוחה באותה תקופה עבור מתגירים לכן הוא המשיך לבגדד ומשם לחלב .

לאחר שהתגייר סבל מרדיפות ונאלץ לגלות ממקומו.
במסעותיו עבר ברחבי המזרח, בגדד, סוריה ובארץ ישראל (בשתי הקהילות דאגה הקהילה היהודית למחסורו), ולבסוף התיישב במצרים.
וכדי כך הוא מתעד את סיפור חייו בספר שנקרא מגילת עובדיה, שחלקים ממנו נמצאו בגניזה הקהירית. בין השאר נמצא שם קטע בו עובדיה מתאר שבמהלך נסיעתו מדמשק לדן (שבצפון ישראל) הוא פוגש אדם שם שלמה הכהן, שטוען שהוא משיח ומנבא שתוך שנתיים יעלו כל יהודי מצרים לארץ ישראל.

קטעים נוספים מהספר שנמצאו בגניזה מספרים על קורותיו לפני גיורו באיטליה, על התרשמותו ממסעי הצלב ועל קורותיו בבגדד ובחלב. בנוסף נמצא בגניזה קטע מסידורו של עובדיה הגר לליל שבת. בסידור מופיע תאריך גיורו של עובדיה אלול דתתס"ב (1102). בשהותו בחלב שם גויר באופן רשמי בידי רב . הוא החליט לקבל את השם היהודי עובדיה, על שם עובדיה הנביא, שם שהיה מקובל מאוד על גרים באותה תקופה- בשל המסורת לפיה עובדיה הנביא היה אדומי שהתגייר.
בגניזה נמצא גם מכתב המלצה של הרב ברוך בן יצחק מחלב- בבחאלב כתב לו ר' ברוך ב"ר יצחק איש חאלב איגרת המלצה המכירה בכשרות גירותו ומעודדת את יהודי קהילות האזור לסייע לו. באיגרת ההמלצה משבח ר' ברוך את עובדיה על כך שבחר להתגייר ולהצטרף לעם היהודי דווקא בתקופה בה "ישראל דוויים ודחופים ו[משועבדים]"[9], ומזהיר את היהודים לנהוג בו כראוי.ולתמוך בו...

ו.
תווי שיר יהודיים- העתיקים היותר.
בין כתביו של עובדיה נמצא קטע בעל חשיבות מרובה מבחינה היסטורית פיוט בשם על מי הר חורב שאליו מלווים תוי נגינה- מדובר במנגינה העברית המתועדת הקדומה ביותר הידועה לנו. הפיוט "מי על הר חורב" – שירי הלל למשה רבנו, חלק מן הפיוט "ואדע מה" – שקשה לקבוע בוודאות למה הוא מכוון, וחמישה פסוקים מתהלים שנאמרים־מושרים במעין דקלום (רצ'יטטיב). לא ברור אם מדובר בלחנים מקוריים של עובדיה הגר.

ניתן לזהות בלחני הפיוטים השפעות גרגוריאניות מערביות ברורות, לעומת קטעי הדקלום שסגנונן מזרחי יותר.
בכל אופן מדובר בגילוי מרתק לגבי העולם המוזיקלי של היהודים במצרים של המאה ה־12 ובכלל מדובר למעשה בעדות העתיקה ביותר המצויה בידינו של מוזיקה יהודית
בבית הכנסת. ישנן שתי אינטרפרטציות עיקריות לתווים, השונות זו מזו, גרסת י, אדלר וגירסת ח, אבנארי, שכן מדובר בשיטת תיווי ראשונית יחסית.
שלושת הקטעים זכו למחקרים ולביצועים מגוונים ברחבי העולם.
את ידיעותיו וטכניקות רישום מוזיקה בתווים רכש , במסגרת הכנסייה בימיו ככומר, תחום שבימיו היה מפותח במסגרות המנזרים הנוצרים.

סיכום.
כנל בעבר חשבו שעובדיה הגר שמכונה גם עובדיה המשכיל הוא שהתכתב ככל הנראה עם הרמב"ם.
אולם כנל כיום מניחים שהשם עובדיה הגר כפי הנראה היה מקובל בקרב גרי צדק. והדמות אשר בה דן הרמב"ם בתשובתו, אינה מקבילה לעובדיה הגר הנורמנדי – מחבר הפיוטים, אשר כפי הנראה נפטר סמוך לשנת 1150. בשנה זו היה הרמב"ם בן 12 שנה בלבד.
-------
עיבוד ממספר מקורות - חלקם להלן -
באוצר על הגר הישמעלי ועל הגר האדומי -
viewtopic.php?f=7&t=238&start=40
viewtopic.php?t=55055

מתוך התפילה והפיוט - יאיר הראל.
https://www.nli.org.il/he/discover/musi ... adya-hagar
היסטוריה עולמית - https://histori-aolamit.blogspot.com/20 ... st_12.html

https://www.yeshiva.org.il/midrash/30071
https://histori-aolamit.blogspot.com/20 ... ost_12.htm

[יהודהא]

חלק 2.

להלן צילום דף התווים של עובדיה הגר הנוצרי.מתוך חוברת על הגניזה הקהירית.

מחברן של מלות הפיוט אינו ידוע. הפיוט הושר כפי הנראה בהקשר של ציון קבלת התורה (חג השבועות, שמחת תורה, שבת בה קוראים את עשרת הדיברות) והוא מגולל את דמותו הפלאית של משה רבנו, ובלשון הפיוט: (הפותח כל בית במלה "מי" ומסיים אותו במלה "כמשה") - מי כמשה? מי כמשה עלה להר סיני ושהה שם ארבעים יום ולילה ללא שתיה ואכילה; מי כמשה זכה לקרבת אלהים גדולה עד כדי כך שהקב"ה העיד עליו כי: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט.
מקור ההסבר כאן-
https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1s ... 005171/NLI

[יהודהא]

חלק 3.
צילום חתימתו של עובדיה הגר. מתוך https://www.facebook.com/cairogenizamicrohistory/
של משה יגור

חתימת עובדיה הגר.jpg (105.34 KiB) נצפה 415 פעמים

ומהיכן למד קריאה \ כתיבה בעברית ?
"ב'מגילת עובדיה' מספר עובדיה הגר על הרפתקאותיו – כיצד למד עברית עם ילדים יהודים יתומים בבגדאד, איך נמלט ממלחמות בין תורכים, ערבים וצלבנים בחלב, על פגישתו עם משיח-שקר צמחוני בבניאס, ועוד. בסופו של דבר הוא התיישב, כמו יהודים רבים אחרים, בפסטאט, קהיר הישנה."

[יהודהא]

חלק 4.

ובחזרה לרמבם ומשפחתו.

ועוד משם [משה יגור] שמפליא להביא חשיפות מהגניזה הקהירית.
מכתבים משפחתיים לרמבם שנשלחו מאחיו דוד ומאחותו מרים.

דוד ומרים כותבים לאחיהם, הרמב"ם.
בגניזה השתמרו לא מעט מכתבים אל הרמב"ם וממנו, אבל האינטימיים ביותר הם שני המכתבים המצורפים, שנשלחו אליו מאת אחותו מרים, ומאת אחיו דוד.
מכתבה של מרים כתוב בסגנון ספרדי מובהק (השוליים האלכסוניים המלאים טקסט), ונכתב כנראה על-ידי סופר ולא על-ידי מרים עצמה.

את המכתב היא פותחת באופן רשמי, בכתובת מפוארת "אל עמוד הסמך הנכבד, אדוננו הנעלה, מורנו ורבנו משה המופלא... מאת החייבת בהערצתך, מרים אחותך" (המילה 'אחותך' התפוררה משולי הדף, אך עדיין היתה שם כשהמכתב זוהה לראשונה ע"י גויטיין). ומדוע כותבת מרים לאחיה? "הסיבה לכך היא בני אשר אין לי ממנו כל ידיעה, כאילו נמצא בבאר עמוקה (וצאר מתל מן פי ביר)".

מרים שואלת את אחיה אם במקרה הוא יודע היכן נמצא בנה, ואולי הוא אצלו, ואם איננו אצלו – היא מבקשת שישלח לו את מכתבה. מסתבר אם כן שבנה של מרים יצא מהבית, ומצא מחסה אצל דודו, ומרים בודקת בצורה עקיפה האם הדוד מוכן לקשר ביניהם. בסיום המכתב היא שולחת דרישות שלום לבני המשפחה, ובהם גם האח דוד.

ב. מהאח דוד.
הורגלנו לשמוע על מציאת כתבי יד של הרמבם -ואכן בסך הכול נמצאו בגניזה כ־120 קטעים בכתב ידו, וההנחה היא שקיימים קטעים נוספים שטרם זוהו.
אבל פחות ידוע שנתגלו גם מכתבים מבי משפחתו.

דוד אחיו של הרמב"ם מוכר גם הוא ממכתב ששלח לרמב"ם בשנת 1171 ונמצא בגניזה. את המכתב שלח דוד מעיד'אב, עיר נמל בחוף הים האדום , בטרם הפליג במסע מסחרי להודו. בראש המכתב ניתן לראות את הפתיחה: "אל אחי האהוב עלי (אלי אכי אלעזיז עלי) ר' משה בן מימון זצל [מאת] דוד, אחיך המתגעגע אליך (אכוך אלשאיק אליך)".

במכתב הוא מגולל את צרותיו הרבות בהפלגה במעלה הנילוס מקהיר ועד קוץ, ואז במסע היבשתי הקשה במדבר בין קוץ שעל הנילוס ובין עיד'אב שעל חוף הים.
לאחר מכן הוא מבקש מהרמב"ם לא לדאוג, וגם "הרגע את לב 'הקטנה' ואת אחותה (הדי קלב אלצגירה ואכתהא)", כנראה הכוונה לאשתו ואולי לבתו הקטנה, או לקרובת משפחה אחרת, והוא מוסיף "כי 'הצועק לשעבר הרי זו תפלה שו'" – ציטוט של המשנה הקובעת "הצועק לשעבר הרי זו תפילת שווא" (ברכות ט, ג).

דוד המשיך והרגיע את אחיו, הבהיר שהוא נוסע רק מתוך דאגה לצרכי משפחתו וצרכי הרמב"ם, וכתב "מא פאת פאת" – מה שהיה, היה. דוד חתם את מכתבו בהבטחה שעד שיגיע המכתב לידי הרמב"ם הוא כבר יהיה בחצי הדרך למלבאר שבהודו, כיוון שהשיירה תיכף יוצאת. דוד טבע במהלך מסעו להודו ( ויש הטוענים כי היה זה במסע אחר להודו).

על געגועיו לאחיו המת כתב הרמב"ם באחת מאיגרותיו: "האסון הנורא ביותר שאירע לי בחיי, גרוע מכל דבר אחר, היה מותו של הקדוש, זכרו לברכה שטבע בים הודו. הוא נשא עמו הרבה כסף וסחורות שנועדו לי, לעצמו ולאחרים. הוא השאיר עמי ילדה קטנה, ואלמנה (אולי אלה 'הקטנה ואחותה'?). ביום בו הגיעה אלי הידיעה הנוראה, נפלתי למשכב למשך כשנה. סבלתי מדלקת, מחום גבוה ומדכאון וכמעט שנפחתי את נשמתי.

כשמונה שנים חלפו מאז ואני עדיין אבל וממאן להינחם. וכי כיצד אנחם. הרי גדל על ברכי. הוא היה אחי ותלמידי. הוא סחר בשווקים והרוויח ונשא ונתן ואני יכולתי לשבת לבטח בביתי... בראותי את כתב ידו או את אחד ממכתביו נהפך ליבי בקרבי וצערי שוב ניעור".
ואולי אחד ממכתבי דוד שעליהם הסתכל הרמב"ם בגעגוע הוא ממש המכתב שהתגלה בגניזה? (. השערה פרועה־ אומרת שכתמי המים על המסמך הם שרידי דמעותיו של הרמב"ם. )

(מכתבי דוד ומרים לרמב"ם זוהו לראשונה ע"י גויטיין. שניהם נמצאים בספרית אוניברסיטת קיימברידג', TS10J18.1 ו-OR1081J1. תרגום ודיון קצר ועדכני עליהם ניתן לקרוא במאמרה של פרופ' מרים פרנקל,

מכתבי האח והאחות של הרמבם.jpg (315.88 KiB) נצפה 400 פעמים

[יהודהא]

עוד מכתב אחד.
שלחו לי ששני המכתבים הללו של אחיו ואחותו של הרמבם ועוד מכתב אחר מעניין על מעונו של הרמבם פורסמו ע"י מ, פרנקל בעיתון " עתמול".

ודיווח ע"כ היה כבר כאן -https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=51612