ידוע מש"כ בעל הגרי"ד בידרמן בהגהות מהרי"ד לתו"כ, שר"ת נקרא בכינוי זה, ע"ש תקנתו להחזיר את נדונית האשה שמתה לאביה, והציל את דורו והבאים אחריו מקללת ותם לריק כוחכם. וכתב שכן הראו לו בחלום הלילה.
ואני הקטן לא זכיתי שישביעו אותו בד"ת בלילה, אבל בהקיץ ראיתי מה שמביאים שר"ת ביטל המנהג לקבור בטלית מצויצת היפך מה שאמרו בגמ'. לפי שהציצית היא עדות על המת שקיים כל התורה כולה, ואיתא בילקוט, שאין עושין ציצית למת אלא בדור שכולו תם.
...
ואגב כך, אם יש למישהו מאמר המתאר את השתלשלות ההיסטורית של ביטול המנהג, וענפיו כמו גם התומכים בהחזרת הדין ליושנו (הגר"א) ועוד, נודה לו אם יעלהו בכאן ושכמ"ה.