הרבי מביאלה רבי בש"מ בן ציון רבינוביץ זצ"ל בעל מבשר טוב

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' מאי 10, 2024 10:53 am

נסתלק לישיבה של מעלה אחר תקופה של חולי.

נולד בעיר שדליץ בפולין שם נולד בח' אדר א' תרצ"ה כבן הצעיר של אביו האדמו"ר הקדוש בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא זצ"ל נכד האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי, בן אחר בן לאדמו"רי ביאלא, ולמעלה בקודש עד היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע. היה גם נכדו של האדמו"ר רבי אריה לייב מאוז'רוב זי"ע שהיה אביו של אמו של ה'חלקת יהושע'.

אמו הרבנית מרת חנה פעשא ע"ה בתו של החסיד רבי אליעזר ברנהולץ זצ"ל שהיה מחסידי ביאלא בעיר ולודבה.

כשהנאצים כבשו את פולין, ובין היתר הגיעו לביאלא, הם פתחו את מסע החורבן שלהם בהתעללות ברבנים ובאדמו"רים, אז אביו ברח לברנוביץ שהייתה אז תחת שלטון רוסי, בברנוביץ התגורר האדמו"ר מקוידנוב זצ"ל, גיסו של ה'חלקת יהושע'. וכשרצו לחזור לעיירה בפולין הרבנית מקוידינוב ע"ה הייתה חשוכת ילדים. כשראתה שהם מגורשים לסיביר, התחננה בפני הרבנית מביאלא ע"ה שתשאיר לה לפחות ילד אחד מילדיה ברשותה, כדי שלכל הפחות יישאר זכר מהמשפחה.

בסופו של דבר התברר שבני המשפחה הוגלו לסיביר היה מסע הצלה שמיימי לאחר שכל היהודים שנשארו בברנוביץ או בביאלא נהרגו ומשפחת רבינוביץ נותרה לפליטה.

בסיביר עברו הוריו הרבי החלקת יהושע זצ"ל ואמו הרבנית ע"ה סבל ויסורים, הם עבדו בפרך כפשוטו, והרבי הקדוש בעל ה'חלקת יהושע' היה חוטב גזעי עצים מבוקר ועד ערב בקור הסיבירי אך הם שמרו על קור רוח וחיים יהודים ליד אכזריותם של הקלגסים הקומוניסטיים.

במשך הזמן הצליחו לקבל אישורים מהממשלה הפולנית והם קיבלו אישור לעזוב את סיביר בטלטלות והם הגיעו לטשקנט, בירת אוזבקיסטן, לא הרחק מהגבול הפרסי, הסמוכה יותר לארץ הקודש.

אביו הרבי בעל ה'חלקת יהושע' דאג שבנו הקטן ואחיו ואחותיו יצאו לטהרן בדרך לארץ הקודש ושם שהו יותר מחצי שנה.

בתקופה הזו זכה הרבי שהיה עוד ילד לפקוד את העיר המדאן, שבעבר נקראה שושן הבירה, את קבריהם של מרדכי ואסתר. לבסוף הגיעו באוטובוסים דרך עבר-הירדן לארץ-ישראל. הדרך הייתה רצופת מוקשים וקשיים עצומים, ועצם הדבר שהצליח לעבור את הטלטלה הגדולה, בתנאים ששררו אז זה היה מהלך ניסי.

בארץ שהה תחילה ב'בתי-אבות' שהקים הרב מפוניבז' זצ"ל ולאחר מכן אצל דודו רבה של בני-ברק, האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש זצ"ל, שם שהה כשנתיים ימים כשאביו החלקת יהושע עדיין בפולין והוא שומר על קשר עם אביו באמצעות חלופת מכתבים.

כבר בצעירותו הוכר הרבי זצ"ל כאחד מגדולי המתמידים והלמדנים של ישיבת פוניבז'. גאון עצום שבקיאותו בכל חדרי תורה היא מבהילה. מתחילת בואו לארץ הקודש נכנס הרבי ללמוד בספינת הדגל של עולם התורה הליטאי ישיבת פוניבז' בתחילה בישיבה קטנה, ולאחר-מכן בישיבה הגדולה, בישיבה היה לתלמידם המובהק של ראשי הישיבה מנהיג היהדות החרדית מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, הגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי זצ"ל.

לימים סיפר הרבי בשיחה לעיתון 'בקהילה': "כולם היו רבותיי, ושתיתי בצמא את דברי כולם. אבל קשר פרטי-אישי, היה לי עם מרן הרב מפוניבז', רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שגם סייע בידי בתקופת עלייתי ארצה במסגרת עליית 'ילדי טהרן'. אתו גם זכיתי ללמוד בחברותא בשנות לימודיי הראשונות בישיבה. במשך חמש שנים למדתי אתו בביתו, הוא נהג להכין אתי את שיעורו".

אנקדוטה מעניינת מסופרת לראשונה כאן ב'בחדרי חרדים' כשהרבי שהיה בחור עבר בליל שבת לאמירת 'גוט שאבעס' לראשי הישיבה וכשחלף על פניהם של מרן המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל אמר המשגיח למרן הרב שך זצ"ל איך אפשר לעשות שהוא לא יהיה חסיד?, ברבות השנים אכן הרבי מונה לאדמו"ר..

בשנת תש"ז בשנה בה המדינה קמה כשהיה הרבי כבן 12 הגיע אביו לארץ הקודש והנער מפוניבז' נסע לקבל את פניו בנמל חיפה בהתרגשות עצומה כאשר אביו נוגע לראשונה באדמת ארץ הקודש.

בשנת תשי"ז נישא בלונדון לבילא ברכה בתו של הרב אברהם משה באב"ד רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד. בהמשך אף התגורר בבני ברק ברחוב ירושלים כשכנו של מרן ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן ממנו היה מבקש ספרים רבים ללימוד.

בשנת תשל"ט נבחר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, שם עמד על משמר הכשרות והיהדות במשך עשרות שנים.

בכ"א בשבט תשמ"ב עלה אביו זצ"ל למרומים, ונקבר בכבוד גדול במרומי הר הזיתים בירושלים. תורתו ואמרותיו כונסו בספרי 'חלקת יהושע', ספר שבמהלך השנים הופיע בעשרות מהדורות והפך להיות אחד מספרי היסוד בעולם החסידות.

לאחר פטירתו, נמנו וגמרו ראשי עדת החסידים, להכתיר כממשיך לדרכו דווקא את צעיר הבנים, שכבר אז הוכר כמלא וגדוש בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר.

אך הרבי עצמו שהיה באותה עת רב הקהילה החרדית בלוגאנו, כלל לא חשב כי הוא זה שיוכתר. החסידים מספרים כי לפני שנסע להלוויית אביו, אמרה לו רעייתו הרבנית ע"ה כי מוטב שלא יחווה את דעתו מי מבין שלושת אחיו יכהן באדמו"רות, עד כדי כך הם הרגישו.

אך חזקה על האדמו"ר בקשת החסידים שהתחננו כי למען העדה ימשיך הוא את מורשת הקודש, ומתוך שכולם קיבלו על עצמם את הנהגתו נעתר לבקשת החסידים.

יצוין כי הראשון שזיהה שהאדמו"ר יהיה זה שימשיך באדמו"רות, היה מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל. הגרי"ש הגיע לנחם בבית המשפחה, ואחר שיצא אמר לבן לווייתו: "אני כבר יודע מי יהיה האדמו"ר, הבן הצעיר, הרב מלוגאנו...".

מאז הנהיג הרבי את חצר הקודש ביאלא ביד רמה כשהוא מפתח את החסידות לכל חלקי הארץ עם בתי מדרש בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אשדוד, קרית גת, צפת, ומעלה עמוס.

משנתו של הרבי מביאלא קו ונקי. הרבי חיבר למעלה ממאה ספרים תחת השם 'מבשר טוב', המאופיינים בעמקות עצומה ובהיקף אינסופי. ספריו נתברכו בנביעה ופריצה בלתי מוגבלת של מעיינותיו, והם עוסקים, בעזות דקדושה, בכל תחומי התורה ואוצרות הדעת. מחקירות למדניות על החמורות בסוגיות הש"ס והפוסקים, יסודות עומק בהירים בכבשונה של החסידות, עד לענייני 'שלום בית', 'תחיית המתים', חיזוק חולים סופניים העומדים לפני מר המוות ושכרן של נשים צדקניות. בכל התחומים היה לרבי משנה מסודרת אותה השאיר לאלפי החסידים.

מבין הדברים המיוחדים בעבודת הקודש של האדמו"ר מביאלא זצ"ל הייתה מוצבת משנת החינוך. מנהלי מוסדות, מנהלים רוחניים ומפקחים חינוכיים ממוסדות שונים ברחבי הארץ והגולה, פגשו בשלב כלשהו בעבודתם החינוכית במגע-הקסם של האדמו"ר זצ"ל. כשצפות ועולות שאלות מעיקות, עולים אל הקודש אנשי חינוך ומחזירים בתשובה, ומבקשים הכוונה.

הרבי היה מהראשונים שקלטו את הבעיה במלא חומרתה. הוא היה מהראשונים שקלטו את רוח הדור החדש, לבטיו, תסכוליו, של הנוער המכונה 'נושר', ובעשרות משנותיו היה משקיע בסלילת דרך לנבוכים בארץ. הוא התריע על סכנת הנשירה עוד לפני שהכתה על פניהם של מחנכי הדור. הוא ראה באופק את המגמה המסתמנת. את הדרישות המרקיעות של עולם התורה, מול היכולות המצטמצמות בחוגים רבים. הוא צלל לתוככי הבעיות השונות, והציע דרכים לפתרון. עצותיו הפכו היום נכס צאן ברזל אצל מחנכי הדור. דרכי הטיפול המקובלות בעולם החינוך.

בשנים האחרונות חילק הרבי את זמנו לבין מגורים בירושלים לבין צפת שם היה שוהה במשך חודשים. הרבי היה כמו אבא לכלל חסידיו שלא עשו צעד מבלי להיוועץ עם רבם.

כל ימיו היה ממכווני דרכה של היהדות הנאמנה בארץ ישראל, שימש כחבר מועצת גדולי התורה, ועמד לימין החינוך העצמאי ואגודת ישראל.

זכה הרבי והותיר דור ישרים מבורך של בנים ובנות חתנים וצאצאים. (בח"ח)

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ו' מאי 10, 2024 10:59 am

ברוך דיין האמת. קטונתי מלהביע הערכתי לאדם גדול כזה, ועם כל זאת שפתי לא אכלא.

עדיין שעת חימום היא, ובכל זאת, ראוי לציין את משנתו העצומה של הרבי זצוק"ל, אשר יצאה לאור עולם בעשרות ספרים (קרוב לשמונים, כמדומני!) ובה פרש כשמלה את משנתו הבהירה במגוון נושאים.

זכותו תגן בעד כל ההולכים בדרכו.

מחולת המחנים

זכורני בימי המועדות כשהיה האדמו"ר זצ"ל מוסר שיעור בבית מדרשו בסוגיות הש"ס בהלכות המועד, היו מגיעים הלומדים בשכונת אונסדורף ונכנסים לשיעוריו ומתפלפלים בדבריו, והחשיבו מאד את דברי תותרו.
הנהגתו בענוה ופשטות היתה להפליא.

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ו' מאי 10, 2024 3:18 pm

בד"ה
אוי נא לנו
אין הזמן כעת, בל"נ אחזור לרשום.
זכיתי להימנות על תלמידיו הצעירים, כשלמדתי אצלו באופן פרטי מילדותי מידי יום ביומו, בהיותי נמנה על בני קהילתו בק"ק לוגאנו.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ו' מאי 10, 2024 4:59 pm

לוגנו סמוכה, כידוע, לגבול האיטלקי, ומטבע הדברים הכרתי אנשים שביקרו שם [אני עצמי, תולי"ת, כמעט שלא יצאתי מעולם מארה"ק] ולא שמעו את שמו של הרב קודם לכן, וספרו שכשבאו להתפלל בבית הכנסת המקומי ניגש אליהם בעצמו והתעניין בהם.
[אני ראיתי אותו פעם אחת, בקיץ בזכרון יעקב, שם נפש]

ברשילא · הודעהעל ידי **ברשילא** » א' מאי 12, 2024 10:57 pm

מחולת המחנים כתב:זכורני בימי המועדות כשהיה האדמו"ר זצ"ל מוסר שיעור בבית מדרשו בסוגיות הש"ס בהלכות המועד, היו מגיעים הלומדים בשכונת אונסדורף ונכנסים לשיעוריו ומתפלפלים בדבריו, והחשיבו מאד את דברי תותרו.
הנהגתו בענוה ופשטות היתה להפליא.

ואני שמעתי בשם הגאון ר' בערל אייזנשטיין זצ"ל, מתושבי השכונה, שהשתתף בשיעורו וניסה להתפלפל ולהתווכח ולסתור את דבריו - בתקיפותו הלמדנית הידועה, וחברו עליו החסידים והשתיקוהו.
עוד שמעתי על התמדתו משניים שנכנסו אליו לענין ציבורי כלשהו, והרבי ישב ולמד עם בנו. וכשדפקו ובנו ניגש לשאול לרצונם, שמעו את הרבי מתרעם מתוך החדר על בנו שהפסיק באמצע לימודם והתייחס לדפיקות בדלת. (אם כי קיבל אותם, שמע את דבריהם ומילא את בקשתם).

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' מאי 12, 2024 11:26 pm

: a89e135e-67cd-42c4-8942-5cb9ef08f022.jpeg (82.8 KiB) נצפה 2988 פעמים

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ב' מאי 13, 2024 12:35 am

הנהגתו היתה נסתרת מאד.
כמה סמינרים כלל חסידיים בארץ סרו למרותו כשכל שאלה, כל בעיה, בכל נושא - הובא לפניו והכריע בבהירות נפלאה. התנאי שלו היה שלא ידעו מכך!
כשמנהל אחד הסמינרים תינה בפניו שנקלע לקשיים תקציביים יצא מחדרו לחדר סמוך וחזר אליו עם סך של עשרת אלפי דולרים במזומן, אך לפני שנתן את הסכום העצום התנה עמו שלא יספר זאת. [את הדברים שמעתי מבעל המעשה שליט"א במוצש"ק באמרו שכעת מסתבר שכבר מותר לו לספר].

בדידי הוה עובדא. בהזדמנות מסויימת הצעתי לפניו שאלה על בחור מחסידיו שנמנה על חובשי ספסליה של ישיבה אלא שהלימוד היה ממנו והלאה... [בעיקר מחמת כשרונות חלשים] כמובן שהשעמום הוא נורא והחשש מתוצאותיו מי ישורנו, אחיו של אותו בחור ביקש שאכנס עמו לרבו האדמו"ר זצ"ל לשאול אולי כדאי שהבחור יעבוד במקצוע מסויים במשך כמה שעות ביום כדי להפיג את השעמום הנורא, אך הוא זצ"ל לא הסכים בשום פנים ואופן לאשר זאת, והטעים את דבריו ואמר "היום כל בת בית יעקב רוצה בחור כמו רבי עקיבא, גם אם לאחר החתונה היא רוצה שהוא יהיה כלבא שבוע", אם הוא יצא לעבוד לא יוכל להנשא לבת יראת שמים, לכן אסור לקחת סיכון שכזה. גם כשאמרו לו שהדבר יהיה בחשאי במקום סגור עמד על דעתו.
סוף דבר, הבחור דאז כיום אברך הלומד בכולל ושוקד על תלמודו מתוך שמחה והנאה רוחנית.

פרנקל תאומים

יש"כ של הרב קרית מלך. לפלא בעיניי שלא כותבים כאן עוד ועוד לדמותו ולפועלו, הרי לפי היבול התורני העצום שהשאיר אותו צדיק אחריו ברכה, לכאורה מדובר באחד ומיוחד שבין גדולי האדמו''רים בדורינו, אולי אפילו הגדול שבהם. א"כ איה סופר ואיה שוקל? לעת עתה הוא עדיין לא נספד כאן כהלכה בייחס לגדלותו המפעימה.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ב' מאי 13, 2024 6:14 pm

שאלה היסטורית וקצת שולית.

איך הגיע השטריימל אצל גזע ביאלה?
גם הרבי הקודם רבי יחיאל יהושע זי"ע, חבש שטריימל
והם צאצאי פולין מובהקים?

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ב' מאי 13, 2024 8:18 pm

נחומצ'ה כתב:איך הגיע השטריימל אצל גזע ביאלה?
והם צאצאי פולין מובהקים?

viewtopic.php?p=237161#p237161

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מאי 13, 2024 9:57 pm

אני כותב כמו גר תושב ויש לקחת את דברי בהתאם.

החלקת יהושע היה אדמו"ר שונה מדודיו אדמור"י ביאלא. אביו נפטר צעיר בן עשרים וכמה שנה ובנו היה ילד. גם אביו מתואר כשונה מאחיו ה'פולניים' יותר. לכן בנו שנפטר כעת זצ"ל, בהשוואה לאחיו ובניהם היה נראה מוזר ושונה, אבל יתכן שהוא ממשיך את הקו של ביאלא בפולין יותר מהם הדומים בסגנום (באופן חיצוני לכה"פ) לזקנם ה'חלקת יהושע'. יתכן שגם שאלת הספודיק החמורה קשורה לפרטים הללו.

ישעיהו לוריא

לכאורה, מכיוון ורוב השנים התגורר בחו’’ל, ובכלל היה שקט ולא רועש, בלשון המעטה, לכן אנשים לא רבים מחוץ לחוגו ההולך ומתרחב, הכירוהו מקרוב ולכן לא יהיו כאן הרבה תגובות.

אכתוב את התרשמותי.
מבחוץ היה נראה ממש כמו אישיות קפואה לחלוטין, אבל חסידיו אהבוהו באופן בלתי רגיל.
לא ראיתי כמעט בקרב חסידים כזאת הערצה ואהבה, ואם להערצה הבנתי, את האהבה אף פעם לא הבנתי.

שמעתי גם שיחות כמה פעמים ממנו, תמיד היו מלאות תוכן, אבל ללא כריזמה וזה. ממש התפלאתי על זה שהם ככה שרופים עליו.

עד שפעם אחת, בשנותיו המאוד מבוגרות, הייתה לי שיחה ארוכה עמו אודות ידיד שהיה חסיד שלו והיה צורך שאדבר עם הרבי בגלל כמה עניינים.
אני הק’, לא ראוי לתת ציונים, אבל את ההתרשמות מותר לי למסור.
פגשתי אדם שלמרות היותו מתמיד עצום, ת’’ח מופלג ואיש רציני ועסוק עד בלי די, ולמרות היותו זקן מופלג, ידע בדיוק רב את כל הבעיות של אותו אחד, לפרטי פרטים, היכן היה והיכן כבר ביקר, מה עשו ופעל ומה עשו ולא סייע ומה לא עשו, מי הציע ומה ולמה, הבנה מיוחדת בנבכי נפשו של אותו ידיד,
ולכל השאלות והמצבים היו לו תשובות מסודרות (וארוכות) והכל עם מובאות עשירות בחז’’ל ובפוסקים ובספרי חסידות, עם ראיות והבהרות.
כשיצאתי ממנו עמדתי נדהם, כמה מראי מקומות הביא כבדרך אגב, איך דיבר על רמב’’ם מסויים כמו שמדברים על דא ועל הא, ואיך מצד שני למרות הידע העצום, הוא לא מתבלבל. הכל אצלו מסודר ומקוטלג.

ממש השתוממתי.
פתאום אתה מקבל דרך ארץ לתורה, ומושגים לגדוליה ועמליה. כשהוא מביא לך כל שיטה וכל עצה ’היישר מהמקורות’, כאילו הוא רק מצטט, אתה מקבל מושגים קלים בגדלותה של התורה ובגדלות הדובר עמך,
ומדובר באחרון החסידים, לא באיזה ’ר’ שלום חיים פרוש’ ידוע. ממש באחד מהחסידים בקצה.
שלא לדבר על הפשטות שבה דיבר עמי, והודה לי שבאתי לעדכן אותו...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' מאי 13, 2024 10:35 pm

האם קהילתו בלוגאנו היו חסידים? התפללו נוסח אשכנז?

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ב' מאי 13, 2024 10:45 pm

איש_ספר כתב:אני כותב כמו גר תושב ויש לקחת את דברי בהתאם.

החלקת יהושע היה אדמו"ר שונה מדודיו אדמור"י ביאלא. אביו נפטר צעיר בן עשרים וכמה שנה ובנו היה ילד. גם אביו מתואר כשונה מאחיו ה'פולניים' יותר. לכן בנו שנפטר כעת זצ"ל, בהשוואה לאחיו ובניהם היה נראה מוזר ושונה, אבל יתכן שהוא ממשיך את הקו של ביאלא בפולין יותר מהם הדומים בסגנום (באופן חיצוני לכה"פ) לזקנם ה'חלקת יהושע'. יתכן שגם שאלת הספודיק החמורה קשורה לפרטים הללו.

בוודאי שבהליכותיו היה פוילישער, דהיינו לא נהג בגינונים יתרים, לבש קפוטה שחורה פשוטה, לא האריך בתפילותיו מעבר למקובל, לא 'תפס מלאכים', היה מדבר עם כל אחד בגובה העיניים, אבל היה שקדן נורא, דואג באמת ובתמים ושוקד על טובת אנשיו ברוחניות ובגשמיות, ובקיצור נתפס אל ה'נקודה' המרכזית ולא אל כל המסביב.

ישעיהו לוריא

הצוואה

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ג' מאי 14, 2024 1:00 am

ישעיהו לוריא כתב:הצוואה

גדלותו מבצבצת מכל שורה ושורה.
אכן יש ד' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי.
בקושטא יקרא דהשם שרי באתרא הדין ואנא לא הויתי ידע.
חבל על דאבדין. וי לארעא דישראל דחסרה גברא רבא.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מאי 14, 2024 1:09 am

סקרנות בעלמא.

ר"ש רבינוביץ בעל פ"ת היה חסיד של המנוח זצ"ל, האם אביו לא היה אדמו"ר בעצמו?

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ג' מאי 14, 2024 1:12 am

איש_ספר כתב:סקרנות בעלמא.

ר"ש רבינוביץ בעל פ"ת היה חסיד של המנוח זצ"ל, האם אביו לא היה אדמו"ר בעצמו?

אביו (בנו בכורו של ה''חלקת יהושע'') היה אדמו''ר מביאלא פשיסחא.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ג' מאי 14, 2024 2:45 am

מידה נכונה וראויה שהיתה בו, שמעתי מאחד מש"ב שהיה מחסידיו.

רעייתו של אותו חסיד, למדה מגוון שיטות ודרכים מהמכונה "רפואה אלטרנטיבית". כידוע, יש שיטות מסוימות בתחום הזה, שנראה כנוגעות בעבודה זרה ממש. אותו חסיד שאל אותו פעם על אחת השיטות (כמדומה שהיתה זו השיטה המכונה "מוח אחד") האם מותר להשתמש בה, והרבי ענה בביטול, שאין בכך כלום וממילא אין כאן שאלה של מותר ואסור...

אותו חסיד טען בפני הרבי שביודעו ומכירו מקרים מסוימים שהשיטה דווקא פעלה היטב את הפעולות הרצויות, וממילא דווקא יש כאן שאלה. מששמע זאת הרבי, ביקשו על אתר להתקשר לרעייתו ולשמוע ממנה בעצמו כיצד בדיוק פועלת השיטה. האשה הסבירה באר היטב את דרך הפעולה של השיטה המדוברת, ובשלב מסוים הרבי ממש קפץ ונרתע לאחוריו, ועל אתר פסק לאותו חסיד ולרעייתו להימנע כליל משימוש בשיטה זאת.

אני למד מכאן כמה מעלות שאינן מצויות אצל שאר אדמו"רים בדרך כלל:
א. על אף שהיה הרבי סבור שהשיטה הינה דברים בטלים - מכל מקום אופיו הכיל את התגובה של החסיד שיש בה ממש.
ב. מששמע שיש בה ממש - ביקש להבין בדיוק את דרך הפעולה, ולכן לא הסתמך על החסיד שרק שמע מרעייתו, אלא ביקש לשמוע מרעייתו - התלמידה בעצמה.
ג. מששמע את דרך הפעולה, קיבל מייד את הדברים - וממילא אסר.

----------
שתי אנקדוטות סיפר לי אחד שזכה להינשא לאחת מנכדותיו של הרבי, אודות האהבה העזה שאהב הרבי את התורה בכלל, ואת הלימוד בחברותא בפרט.
א. בכל עת שבא לביקור אצל הרבי, ידע מראש שעליו לפנות מספר שעות מזמנו, כיון שהרבי בוודאי יבקש ללמוד עמו בחברותא. ואכן, לא היה אפילו ביקור אחד שלא כלל סדר לימוד של שלוש-ארבע שעות לכה"פ בעומק העיון. ויתרה מכך, כמה וכמה פעמים קיבל אותו נכד טלפון מהגבאי, שהרבי מבקש שאם הנכד יכול, יבוא נא ללמוד עמו כעת, ופעמים שהיה זה בתקופות שהרבי היה בצפת, או אז שילם הרבי לנכדו שיסע עם "דרייווער" הלוך ושוב.
ב. כשהיה הרבי נוסע לחו"ל לפוש מזמן לזמן, היו מבקשים מאוד בשמו שאף אחד מהחסידים לא יבוא לאותו מקום. רק הגבאי שלו היה נוסע איתו, והיה מתאכסן בחדר נפרד בבית ההארחה. מעשה ובא בחור אחד שירד מעט מן הדרך וכבר לא החשיב עצמו כחסיד ביאלא אל אותו בית הארחה, מתוך סקרנות מה מעשי הרבי בהיותו בחופש. הבחור הגיע אל בית ההארחה באישון ליל (אחרי השעה 2 בלילה) ועמד מחוץ לחדרו של הרבי וניסה להקשיב מבעד לדלת. כחלוף מספר רגעים, נפתחה הדלת, והרבי ראה את הבחור. לאחר שדרש בשלומו, ביקש הרבי מהבחור שיך וינקוש על דלת חדרו של הגבאי. אם יתעורר הגבאי, יודיע לו שהרבי רוצה ללמוד עמו בחברותא, ואם לאו - שיחזור להודיעו. הגבאי היה שקוע בשינה עמוקה, והבחור חזר להודיע זאת לרבי. כששמע זאת הרבי, ביקש מהבחור בתחנונים ממש, שיואיל בטובו ללמוד עמו בחברותא. הבחור נעתר לבקשה, מתוך מחשבה שהלימוד לא יארך זמן רב מידי, אך למעשה, זכה ללמוד עם הרבי קרוב לחמש שעות ברציפות...

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ג' מאי 14, 2024 3:32 am

דרומי כתב:האם קהילתו בלוגאנו היו חסידים? התפללו נוסח אשכנז?

הקהילה בלוגאנו היתה קהילה חסידית. ראשונים המתיישבים שם היו חסידים מגליציה.
כמובן היו גם בני נוסח אשכנז בקהילה, וכן שני בניו של הדעת סופר והם לעצמם התפללו בנוסח שלהם. אבל לפני התיבה בנוסח חסידים.

בל"נ מאוחר יותר, או מחר, ארשום יותר על האדמו"ר מהמבט שהיה בעירו לוגאנו. כמובן שחסיד מחסידיו הכירו בשונה.

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ג' מאי 14, 2024 10:34 am

פרנקל תאומים כתב:
איש_ספר כתב:סקרנות בעלמא.

ר"ש רבינוביץ בעל פ"ת היה חסיד של המנוח זצ"ל, האם אביו לא היה אדמו"ר בעצמו?

אביו (בנו בכורו של ה''חלקת יהושע'') היה אדמו''ר מביאלא פשיסחא.

מדוע שהפס"ת ירצה עכשיו להתמנות לאדמו"ר אחרי שדודו נפטר?
אם הוא לא התמנה לאדמו"ר כשאר אחיו אחרי שאביו נפטר מדוע שירצה עכשיו?

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ג' מאי 14, 2024 10:35 am

קיבלתי באישי.

א. כמובן שלא למד בישיבה הקטנה של פוניבז' שטרם הוקמה אז

ב. נקודה שלא הוזכרה באשכול, אבל מלמדת הרבה על הרבי: כעת יצא לאור ספר זכרונותיו של הג"ר אברהם בנדיקט (שהיה ר"מ בחוג חת"ס בב"ב והתפרסם גם במחקרו על הגדת מהר"ל), שלמד בפוניבז' בשנים תשי"ג-תשי"ט. הוא מספר שה'קיבוץ' בישיבה היה מחולק לשני קבוצות שהיו אומרים ביניהם חבורות וכו', בראש כל אחת מהקבוצות עמד אחד מבחירי הישיבה. בימיו, ראש הקבוצה האחת היה הבחור דב צבי קרלנשטיין, וראש הקבוצה השנייה היה הבחור בן ציון רבינוביץ.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ג' מאי 14, 2024 11:09 am

בני ברקי כתב:מדוע שהפס"ת ירצה עכשיו להתמנות לאדמו"ר אחרי שדודו נפטר?
אם הוא לא התמנה לאדמו"ר כשאר אחיו אחרי שאביו נפטר מדוע שירצה עכשיו?

הוא קיבל עליו את מרות דודו כשסבו נפטר, (אביו התמנה לאדמו"ר רק תקופה לאחמ"כ), מסתבר שהרבי חשש שאחר פטירתו לא יקבל את מרות הרבי החדש, ואז הוא יכול להתמנות לאדמו"ר לא כיורש של הרבי אלא כיורש של אביו, ולספח אליו את כל מי שרוצים לפרוש ולא לקבל את מרות הרבי החדש.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ג' מאי 14, 2024 12:53 pm

לאחר פטירת אביו סיפרו ברחוב שהוא סירב בתוקף להתמנות אחריו, בטענה שבתור רב קהילה יש לו יותר השפעה מאשר אדמו"ר, ולא חסר לו כלום.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ג' מאי 14, 2024 2:42 pm

ודאי שכרב קהילה יש לו יותר השפעה מאשר למלא את מקום אביו שחסידיו מועטים היו. משא"כ כאן...

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ג' מאי 14, 2024 6:51 pm

פוסק הדור [אולי לעתיד..] עדיף מפוסק חסידות...
חיבור הגדול 'פסקי תשובות' הוא מהספרים הכי בלויים מעודף שימוש...
אין בית מדרש ללא הליקוט הזה. אין שולחן בית הוראה ללא היצירה... .

ופטור בלי כלום אי אפשר.
שמעתי מיהודי יוצא העיר לוגאנו. שהוא היה מה'ישיבע בוחרים' שעוד נותרו שם
ובכל סוף זמן שחזר לביתו בלוגאנו, הביאלער רבי לא הניח לו,
התחנן אליו ללמוד בחברותא. והיו לומדים שעות ארוכות.
והרבי אמר לו תדיר: רחם עלי, אין לי חברותות כאן..

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ג' מאי 14, 2024 6:54 pm

ישעיהו לוריא כתב:הצוואה

מתוך הצוואה:

: מתוך_צוואת_האדמור_מביאלה.png (35.27 KiB) נצפה 1970 פעמים

לא מצאתי אף אחד מהמקורות האלו בחיפוש באוצר.
מי יעלה לנו?

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ג' מאי 14, 2024 7:08 pm

מבשר טוב - ירח האיתנים (תשע"א), ועוד:

: להתפלל ביחידות.PNG (75.94 KiB) נצפה 1961 פעמים

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ג' מאי 14, 2024 7:22 pm

נחומצ'ה כתב:ופטור בלי כלום אי אפשר.
שמעתי מיהודי יוצא העיר לוגאנו. שהוא היה מה'ישיבע בוחרים' שעוד נותרו שם
ובכל סוף זמן שחזר לביתו בלוגאנו, הביאלער רבי לא הניח לו,
התחנן אליו ללמוד בחברותא. והיו לומדים שעות ארוכות.
והרבי אמר לו תדיר: רחם עלי, אין לי חברותות כאן..

העלת את זה, אתחיל בזה הלימוד עמו, שהיה לי אישית.

1) הלימוד עם הרב - הרבי
זכיתי, מגיל 11 ללמוד אתו בחברותא. הוא ביקש מאבי שאבוא ללמוד אצלו.
הייתי מגיע אליו ב9 בבוקר ולמדנו שעה (לפעמים קצת יותר). הוא חזר אתי דברים שלמדתי בת"ת. (מה שזכור לי, התחלתי בפרק הכונס, 3 פעמים חזרנו על הפרק הזה, כמה פעמים הפרה, המניח, אלו מציאות המפקיד, ועוד). תקופה מסויימת הייתי עם עוד ילד בן העיר.
יום ראשון, אחרי הלימוד, הוא מביא חפיסת שוקולד, ושואל אותי מה זה? עניתי שוקולד, והוא אומר: לא, מה זה? שוקולד. והוא: מה פנימיות הדבר? עניתי 'קקאו'... והוא מתעקש שלא זו התשובה. עד שגילה לי: פירותיהן בעולם הזה! (עדיין מהדד אצלי הנימה איך שהוא אמר לי את זה!). מאז בשאר הימים, הביא חתיכה אחת-שתיים של שוקולד, ושאל מה זה? וכשעניתי 'פירותיהן בעולם הזה' קבלתיו. בהמשך כבר אמרתי הקוד לפני ששאל...

דרכו בלימוד גמרא רש"י, היה לעבור על עמוד גמרא, אח"כ כל הרש"י'ס, ואח"כ שוב הגמרא כשחוזרים על הרש"י'ס בעל פה תוך כדי.
לפעמים היינו מתקשים והיה אומר להוציא לו איזה ספר. היה ואפילו לא שיתף בקושי, עקב היותי עדיין צעיר, ויש וכן שיתף.

כשגדלתי ונסעתי לישיבה, בבין הזמנים כשהייתי חוזר, הייתי הולך ללמוד אצלו, שעה שתיים ביום. לפני שבת הגדול, כמה פעמים למדנו הסוגיא לפלפול שהיה מוסר. תח"י עדיין רשימות של המראי מקומות שרשם אז.

היה מבקש ממני להרים את הטלפון כשמישהו התקשר, ופעם נימק לי טעמו. מי שמתקשר, יתכן ונחוץ לו הדבר, לפחות שידע שאני עכשיו באמצע ללמוד / שאני עם מישהו, וכך ההוא יזדרז. לפעמים היה אפילו ממשיך ללמוד עם השפופרת ביד, יתכן כדי שההוא ישמע שהוא באמצע ללמוד.

2) דרשות שבת הגדול ושבת שובה
דרשות בשבתות לפני החג, היה מחולק ל3: 1) לפני קריאת התורה, היה אומר דרוש והלכה, כשהוא מעוטר בטלית כמובן (אם אני לא טועה גם עם השטריימל), לפני ארון הקודש; 2) לפני תפילת מנחה, פלפול בסוגיא; 3) בסעודה ג', חסידות.

בשעת הפלפול, היו כמובן מפלפלים אתו, לפעמים היה ריתחא דאורייתא ממש.

3) שימוש תלמידי חכמים
בתור צעירים, היינו רצים לשמשו בבית המדרש, להביא לו כוס קפה לאחר תפילת שחרית; הזזת הכסא לפני ואחרי שמו"ע; הבאת הכסא לאחר מנחה בשבת למקום ישיבתו בסעודה ג'.

4) רבנות ולא אדמו"ר'ות
בלוגאנו כפי שצויין כבר, היה אב"ד ורב הקהילה עוד לפני שבחרו בו לממלא מקום אביו. ובכן אף לאחר שלקח את עול ההנהגה, בלוגאנו לא נהג בעצם שום גינוני אדמו"ר'ות. לא הרשה (?) לחסידיו להגיע לשם, מלבד בודדים ממש (הרה"ח ר' מאיר יחזקאל וויינר הי"ו היה מגיע בתדירות). הגבאי האישי שלו בארה"ק אף פעם לא דרך רגלו שם!
מכל מקום, בסעודה ג' היה מעין דמעין, היה שולח שיריים מהחלה ל3-4 בני הקהילה (בעיקר מאלו שהיה צריך לקרב/לחזק). התורה היתה יותר חסידישע תורות.
בחוה"מ סוכות, יא"צ של היהודי הקדוש זקנו, היינו עולים לסוכתו, שם היה גם יותר רבי'ש. היה מחלק לחיים, ולטעום. זכורים לי לטובה זמנים אלו, עוד כשהייתי בגיל צעיר מאוד.

הרי כאן טעימה קלה, זכרונות ילדות, מצד ראייתו של בן קהילתו בלוגאנו. כמובן בני קהילתו וחסידיו בארה"ק, ידעו לספר דברים אחרים לגמרי.
בלי נדר אמשיך עוד, על התמדתו בתורה, כתיבת חיבוריו (מהמבט שלי)

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ג' מאי 14, 2024 7:22 pm

אברהם שרייבר כתב:מבשר טוב - ירח האיתנים (תשע"א), ועוד:
להתפלל ביחידות.PNG

מהי הגמרא?
מעניין להכיר את מקורות הענין, שלא שמעתי עליו בלתי היום.

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ג' מאי 14, 2024 7:25 pm

הוא מביא שם קודם לכן

: 162233_101.png (71 KiB) נצפה 1940 פעמים

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ג' מאי 14, 2024 7:27 pm

יישר כח.
מקור קצת רחוק לכזה פסק...

אברהם שרייבר · הודעהעל ידי **אברהם שרייבר** » ג' מאי 14, 2024 7:30 pm

עזריאל ברגר כתב:יישר כח.
מקור קצת רחוק לכזה פסק...

יעיין שם הלאה, הגמרא דתענית ח. עיי"ש, והלא ברית הלשון והמעור - אחת היא...

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ג' מאי 14, 2024 7:31 pm

צריך לעבור על כל המאמר. לא עיינתי שם כלל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מאי 14, 2024 8:45 pm

בגולה כתב:בלי נדר אמשיך עוד, על התמדתו בתורה, כתיבת חיבוריו (מהמבט שלי)

כי מחכים אנחנו לך!

לולי דמיסתפינא

מה שם הספר זכרונות של רבי אברהם בנדיקט?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' מאי 14, 2024 11:51 pm

איפה יושבים שבעה?

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ד' מאי 15, 2024 12:01 am

בבית המדרש ברח' יעקבזון

בעל התפארת · הודעהעל ידי **בעל התפארת** » ד' מאי 15, 2024 12:09 am

שמעתי שבית המדרש ברח' האמרכלים נמכר לחסידות ברסלב, האם זה נכון?
בצוואה נראה שהאדמו"ר לא ידע מזה (או שהיא ישנה)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר