הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין זי"ע

[חרסון]

לא מצאתי אשכול עליו.

אני מחפש מקור לסיפור הבא, שמצאתי באוצר, ולא ראיתיו עד הנה, וגם חבר לא מצאתי לו:

[באר בשדה]

https://tablet.otzar.org/#/book/171030/ ... /0/end/0/c

[חרסון]

בלשון רבותינו: א מסודרד'יקע בקיאות!
תע"ב.

אשמח לנוספות.

-

של מי הקובץ 'דברי תורה' הנ"ל? האדמו"ר מרח' ראב"ד בב"ב?

[איש_ספר]

וע"ע סיפורי חסידים לרב זוין חלק מועדים עמ' 190.

[צופה_ומביט]

וע"ע סיפורי חסידים לרב זוין חלק מועדים עמ' 190.

מה מצאתם שם מזה?

[איש_ספר]

גם שם מתואר שבפגישה בין שני האישים התנהג הרוז'ינאי באופן מתמיה, בבכרו יחס לעניינים פעוטים על פני ד"ת. וכנראה שורש אחד לשני הסיפורים. (הרי הסיפור כפי שהרב זווין מספר כמובן לא היה ולא נברא, (וכבר ידוע ששבקיה לכמה מתכונותיו בספר זה...), וכנראה הוא התפתח מתוך איזה גרעין של דברים תמוהים, שלא לפי רוחו, שראה ר' אייזיק באותה פגישה).

[צופה_ומביט]

אנחנו מדברים על אותו הספר?
בסיפורי חסידים חלק מועדים עמוד 190 יש מעשה אחר לגמרי, עם הבעש"ט ותלמידו וקופסת טבק שהרימו מהרצפה בזמן התפילה והקפדת החבר וכו'.

[איש_ספר]

אנחנו מדברים על אותו הספר?
בסיפורי חסידים חלק מועדים עמוד 190 יש מעשה אחר לגמרי, עם הבעש"ט ותלמידו וקופסת טבק שהרימו מהרצפה בזמן התפילה והקפדת החבר וכו'.

אנחנו רגילים לצורת הדף של המהדורה הישנה לא המנוקדת...

[דרומי]

אני מוחה.

הסיפור שמסופר בסיפורי חסידים מקורו טהור באגרותיו של האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש ואין בו שום גוזמא שהוסיף הרב זוין.

אני גם מתפלא איך אפשר לקבוע על כל סיפור שהוא ש'לא היה ולא נברא' בהעדר היכרות מינימלית עם נשוא הסיפור.

וכמובן, איך אפשר לומר על סיפורי צדיקים אמיתיים שהם דברים 'פעוטים'.

ולבי אומר לי שהדברים שנכתבו כאן מהמכונה 'איש ספר' לא באמת ממנו יצאו אלא תלמיד טועה כתבם על שמו.

[איש_ספר]

פעוטים לפי ערך דברי תורה.
נתחיל עם הנתון הכי פשוט, אין בידנו הסכמה מהריזינער לא לספר של דברי תורה (חוץ ממגדל עוז ליעב"ץ) ולא לספר של סיפורי חסידים.
לו ידעתי שהסיפור מופיע באגרות אדמו"ר הרי"צ, הייתי כותב דרך כבוד, תלמיד טועה כתבו על שמו.

[איש_ספר]

בית רבי עמוד 136.jpg (41.34 KiB) נצפה 265 פעמים

[סגי נהור]

גם שם מתואר שבפגישה בין שני האישים התנהג הרוז'ינאי באופן מתמיה... (וכבר ידוע ששבקיה לכמה מתכונותיו בספר זה...),

והרי הדברים באים כאחד. אם הסיפור תמוה, הרי שהגרש"י הבוחר לעסוק בסיפורי חסידים שבקיה כו'. אבל אם רוח הסיפור אמת, הוי אומר סיפורי חסידים היינו שבחיה.
ובאמת אין שום דבר חריג, תמוה או מופלא במעשה זה. סיפור טיפוסי של שיחת צדיקים עם ווארט בסופה, ומסר שאף הוא מסר חסידי טיפוסי.

[איש_ספר]

גם שם מתואר שבפגישה בין שני האישים התנהג הרוז'ינאי באופן מתמיה... (וכבר ידוע ששבקיה לכמה מתכונותיו בספר זה...),

והרי הדברים באים כאחד. אם הסיפור תמוה, הרי שהגרש"י הבוחר לעסוק בסיפורי חסידים שבקיה כו'. אבל אם רוח הסיפור אמת, הוי אומר סיפורי חסידים היינו שבחיה.
ובאמת אין שום דבר חריג, תמוה או מופלא במעשה זה. סיפור טיפוסי של שיחת צדיקים עם ווארט בסופה, ומסר שאף הוא מסר חסידי טיפוסי.

לא התכוונתי ללקח העולה מן הסיפור (לקח לי קצת זמן לתפוס את החריפות שבדבריך... וזה מצוין...) אלא שברור שבעל ביקורת כהגרשי"ז ידע שהסיפור כפי שהוא מעתיק לא התרחש. אבל בכל הקובץ הזה, הניח הר"ז את חוש הביקורת ותפס באומנות הסופר המבקש להעביר לקח באמצעות הסיפור.

[דרומי]

נו נו. ספרא אמר ספרא יודע.

[את הרה"ק מרוזין בוודאי לא זכה ספרא להכיר, וגם לא את הר"א מהומיל. אבל הגרשי"ז חי בשנים מאוחרות יותר, אז אולי כן].