מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אלן
הודעות: 6
הצטרף: ד' פברואר 26, 2014 10:04 am

איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע

הודעהעל ידי אלן » ד' פברואר 26, 2014 11:13 am

מחבר הספר יושר דברי אמת
תודה
וסליחה על כפילות בטעות הכנסתיו לפני כן גם בפורום מטפחת סופרים וכו'

נטיעות
הודעות: 495
הצטרף: א' פברואר 09, 2014 11:38 am

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי נטיעות » ד' פברואר 26, 2014 4:16 pm

מקומו הראוי, לכאן:

viewtopic.php?f=19&t=2755

בן החבורה
הודעות: 414
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי בן החבורה » ד' פברואר 26, 2014 5:42 pm

בזבאריז'

הסרפד
הודעות: 865
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי הסרפד » ד' פברואר 26, 2014 9:34 pm

בן החבורה כתב:בזבאריז'

אין לזה שחר. וכי מפני ההחלפה הנפוצה בין שתי העיירות הללו הוליכוהו מזבריזא להקבר בזבארז?

בן החבורה
הודעות: 414
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי בן החבורה » ה' פברואר 27, 2014 12:00 am

הסבר נא דבריך

הסרפד
הודעות: 865
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי הסרפד » ה' פברואר 27, 2014 3:39 am

לא מצאתי לע"ע שום מקור מוסמך שיפרש את מקום מנוחתו של ר' משולם פייבוש.
(ומה שכתב הרב גבאי שנטמן ב-Zbarazh [=זבאר(י)ז שע"י טארנאפאל; מקומו של ר' בנימין זאב בן המגיד מזלאטשוב] הוא טעות דמוכח, ויגיד עליו רעהו, ואכמ"ל.)

אולם מקום מגוריו של ר' פייבוש שעל שמו נקרא, העיר "זבריזא", כמעט בטוח שאינה זבארז'/Zbarazh (הנ"ל). וכבר דובר בזה כאן

בן החבורה
הודעות: 414
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי בן החבורה » ה' פברואר 27, 2014 7:28 am

שיהיה כך. לא התכוונתי להכריע בין שתי העיירות אלא לציין שהוא קבור בזבריז עיר כהונתו, כך כתוב במבוא ליושר דברי אמת השלם.

בן מיכאל
הודעות: 2313
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ד' ינואר 16, 2019 6:07 pm

בן החבורה כתב:שיהיה כך. לא התכוונתי להכריע בין שתי העיירות אלא לציין שהוא קבור בזבריז עיר כהונתו, כך כתוב במבוא ליושר דברי אמת השלם.

מה זה?

דמשק
הודעות: 1142
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי דמשק » ד' ינואר 16, 2019 8:11 pm

מבוא = https://milog.co.il/מבוא/e_15878
ספר יושר דברי אמת השלם = מהדורא שי"ל ע"י א. רייזמאן מכון תפארת הספר תשס"ד.

בן מיכאל
הודעות: 2313
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ד' ינואר 16, 2019 10:05 pm

דמשק כתב:מבוא = https://milog.co.il/מבוא/e_15878
ספר יושר דברי אמת השלם = מהדורא שי"ל ע"י א. רייזמאן מכון תפארת הספר תשס"ד.

תודה. יש למישהו?

שלום
הודעות: 105
הצטרף: ו' מאי 21, 2010 12:12 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי שלום » ש' ינואר 19, 2019 8:53 pm

יש לחי את המהדורה הראשונה מונקאטש

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' יוני 24, 2024 12:19 pm

הסרפד כתב:לא מצאתי לע"ע שום מקור מוסמך שיפרש את מקום מנוחתו של ר' משולם פייבוש.
(ומה שכתב הרב גבאי שנטמן ב-Zbarazh [=זבאר(י)ז שע"י טארנאפאל; הוא טעות דמוכח.
מקום מגוריו של ר' פייבוש שעל שמו נקרא, העיר "זבריזא", כמעט בטוח שאינה זבארז'/Zbarazh (הנ"ל). וכבר דובר בזה כאן

כך כתב גם ר"מ וונדר ז"ל בערכו של רמ"פ, ומשם הביאו הרב איש ספר וציטטו הרב הסרפד הנ"ל כאן. שרמ"פ חי בעיר זבריז' במחוז ויניציה באוקראינה סמוך לגבול רוסיה.
וזה לשון רמ"ו (אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב עמוד 658): "נודע על שם עיירתו זבריז שבגבול רוסיה ובה נטמן. אין להחליפה עם זברז' הסמוכה לטרנופול".

מישהו יכול לפרש את כל השיחה הנ"ל, מה הראיות לכך?

כי כל הערים הידועות לי מקורות חייו של הרמ"פ, נמצאות במחוז טרנופול או במחוזות הסמוכים לו: לבוב [ממערב] ואיוואנו-פרנקיבסק (סטניסלב לשעבר) [מדרום-מערב].
הלוא הן:

במחוז טרנופול:
סקאלא/סקאלע [ליד טשורטקוב. יש מעשה מפורסם ברמ"פ ששבת שם, ותלמידו רמ"מ מקאסוב שנולד בקולומיא (שתיהן במחוז סטניסלב) הלך לשם ברגל לשבות אצלו. יש גם עיר בשם סקאליא ליד העיר סטרי שנמצאת במחוז סטניסלב].
בוטשאטש [שם כיהן ידידו מנוער רבי צבי הירש קרא בעל שו"ת נטע שעשועים (למדו יחד בבוקשביץ אצל רבי משה צבי העליר, ראה להלן), שהיה מראשי הפולמוס נגד תקנת עיבוד העורות של רמ"פ, ובהמשך רבי אריה לייב הורביץ בעל הפני אריה אב"ד סטניסלב (מחוז סטניסלב. בהמשך חזר בו מהאיסור), ומי שעמד כנגד היה רבי אברהם אב"ד טרנופול, ובהמשך רבי משולם איגרא מטיסמניץ (מחוז סטניסלב)].
ברעז'אן [משם זוגתו בזיוו"ש, ובהמשך כיהנו שם מצאצאיו].
זוואניץ [ליד סקאלא, שם כיהן ונטמן בנו של רמ"פ רבי ברוך יצחק].
אוז'יראן [ליד טשורטקוב. שם כיהן בנו של רמ"פ רבי שמשון, ובנו שלו רבי זאב וואלף התגורר בה אף הוא ונסע לטשורטקוב כחסיד].
לשקוביץ/אולשקביץ [ליד אוז'יראן. שם כיהן בן נוסף של רבי שמשון הנ"ל, רבי יוסף יוסקא, ואחריו בנו, נכדו ונינו].

במחוז לבוב:
סקאהל [עירו של אבי סביו בן התוי"ט, בצפון מחוז לבוב, בגלילות לודמיר, ליד טרטקוב].
בראדי [שם היה אצל רבו המגיד מזלאטשוב בתקל"ז],
זלאטשוב [מקומו של רבו המובהק המגיד משם (וכן דרוהוביטש מקומו של רבי יצחק אבי המגיד מזלאטשוב)].
פרעמישלאן [מקומו של רבו רמ"מ משם]
לבוב [שם נדפס לראשונה הספר ליקוטים יקרים שי"א כי רמ"פ מסרו לדפוס מכתבים שהיו ברשותו].


במחוז סטניסלב [איוואנו-פרנקיבסק]: (גובל הן במחוז טרנופול [ממזרח, צפון מזרח] והן במחוז לבוב [מצפון, צפון מערב]. שני המחוזות הנ"ל נפגשים מעל קצה צפון של מחוז סטניסלב).
סטארי-בראדשין [בראדשין העתיקה, בראדשין ישן. עירו של אבי-אביו ושל סב-אביו של רמ"פ, ליד סטניסלב].
סניאטין [בה כיהן אביו ובה נולד רמ"פ. סמוכה יותר למחוז טרנופול מאשר למחוז לבוב].
טיסמניץ [ליד סטניסלב, משם אמו של רמ"פ].
בוקשביץ [בה למד רמ"פ בבחרותו אצל ש"ב רבי משה צבי העליר. נמצאת בקצה צפון המחוז (כמעט בנקודת המפגש של מחוזות טרנופול ולבוב מעל למחוז זה) ליד העיר רוהאטין].
קניהניטש [משם זוגתו של רמ"פ בזיוו"ר, ובה התגורר רמ"פ לאחר חתונתו בבית חותנו כמה שנים. ראה בזה עוד להלן. נמצאת גם היא בקצה צפון של מחוז זה, ליד העיר סטרעטין].
נדבורנא [הידועה מאיגרת רמ"פ לתלמידיו שם, ובכללם בעל צמח ה' לצבי]
דאלינא [מקומו של בעל הצמח ה' לצבי המגיד משם ומנדבורנא, ומקום כהונת רבי אברהם אחיו של רמ"פ ברבנות]
קאסוב [עירו של תלמידו רמ"מ משם].
קולומיא [מקום הולדתו של רמ"מ מקאסוב, עירו של אביו רבי יעקב קאפיל חסיד].


דרומית-מזרחית לשם נמצא מחוז טשערנוביץ, משם תלמידו הבאר מים חיים.

במחוזות הללו חי ופעל גם תלמידו בעל הלבושי שרד, שנולד באוז'יראן, התחתן ועבר לגור ליד חמיו בעיר לשקוביץ/אולשקביץ הסמוכה [אבי חמיו מעיר הורודנקא במחוז סטניסלב], היה רב בנדבורנא [מחוז סטניסלב] ולאחר מכן בחורוסטקוב ובבודזאנוב [שתיהן במחוז טרנופול]. לאחר מכן הרחיק משם לסאראקא [בצפון מולדובה, סמוך לגבול עם אוקראינה] שעל שמה התפרסם.

תלמידים ידועים נוספים של רמ"פ היו מהערים: ליסיעץ (ליד סטניסלב), בוקשביץ (ראה לעיל), סקאליט (ליד טרנופול), זוואלוב (ליד פודהייצא במחוז טרנופול, דרומית לבערז'אן וצפונית לבוטשאטש. תלמידו זה התגורר תחילה בטיסמניץ).

אחי רמ"פ רבי אברהם בעל זריזותא דאברהם היה מחכמי הקלויז בבראדי וכיהן כרב בדאלינא.

גם צאצאי רמ"פ התגוררו באזורים הללו [מלבד בזבריז עצמה]:
בערים בראדשין, סניאטין, טיסמניץ, ניזנוב (ליד טיסמניץ, שתיהן במחוז סטניסלב), קולומאיה, אוז'יראן, לשקוביץ (כנ"ל), נדבורנא, וכיו"ב.

ממש כל קורות חייו של רמ"פ, הכל בכל מכל, מתרחש בשלושת המחוזות הללו.


מחוז ויניצה וגבול רוסיה רחוקים [מאד?] מכל אלה לצד מזרח. מה פתאום לומר שזבריז' בה כיהן נמצאת בדיוק שם?
העיר היחידה הנמצאת במחוז ויניציה וקשורה איכשהו [בקשר עקיף] לחיי הרמ"פ היא העיר יאמפאלי ששם היה המגיד מזלאטשוב מגיד לפני זלאטשוב.

העיר טשערני-אוסטראה [בה היה לרמ"פ ידיד נפש רבי זאב וואלף, וכן היה לו שם מחותן (יושר דברי אמת קונטרס שני אות מד)] נמצאת במחוז חמלניצקי (ימ"ש) שבין מחוזות טרנופול [לרוב האורך ממערב] לויניציה [במזרח, בחציו הדרומי] ומעל מחוז טשערנוביץ [בדרום]. העיר נמצאת בערך באמצע המרחק שבין שני המחוזות הנ"ל. כמו"כ נמצאת במחוז זה [ממש על הגבול עם מחוז טרנופול] העיר וואלטישוסק [שאל רבה רבי אריה לייב הלוי סג"ל הורביץ שלחו את השאלה בדבר תקנת עיבוד העורות של רמ"פ].

רמ"פ היה שבת אחת אצל המגיד ממעזריטש [במחוז רובנו שמעל מחוז טרנופול, בין הערים קוריץ ממזרח ורובנו במערב], כמו"כ נסע לשבת אל ר"פ מקאריץ [במזרח מחוז רובנו כנ"ל, מעל הקצה הצפוני של מחוז חמלניצקי (ימ"ש)].


אשמח מאד מאד לכל עזרה. תודה רבה רבה מראש.

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' יוני 24, 2024 9:58 pm

ערכתי את ההודעה הקודמת בתוספת מרובה.
אם יש מי שיודע פשר דבר, אנא הושיעו נא.

א איד
הודעות: 395
הצטרף: ו' ספטמבר 15, 2017 7:07 am

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי א איד » ב' יוני 24, 2024 10:54 pm

מניין לקחת שזבריז' היא במחוז ויניצה. וונדר כותב כך?
מצאתי שתי עיירות הסמוכות זו לזו בשם זה (Збриж), אחד במחוז חמלניצקי והשני במחוז טרנופול.
העיירות הן משני עברי נהר הזברוץ' (Збруч; שעל שמה נקראו?), שהיווה את הגבול בין פודוליה (האימפריה הרוסית) וגליציה (האימפריה האוסטרית).
גם יאמפאל עירו של המגיד מזלאטשוב (שלכאו' היה שם מגיד אחרי זלאטשוב, שהרי שם מנו"כ) ובנו, היא זו שבמחוז חמילניצקי, על גבול גליציה, ולא זו שבמחוז ויניציה, על גבול מולדובה/בסרביה.

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יוני 25, 2024 12:17 am

קודם כל, יישר כוח גדול!
נראה כעיר אחת גדולה, ועכ"פ לכאורה הכוונה לימנית, הגדולה.
צודק לגמרי גם לגבי יאמפאל.

לגבי ויניציה, ככה ראיתי בתולדות רמ"פ ביושר דברי אמת מהדורת עוז והדר [תשפ"א, עמוד יא הערה סג], וזה לשונם: "ז'באריז' היא עיר במערב אוקראינה, אבל יש אומרים שאין זו ז'באריז' עיר מגורי רבינו, ורבינו התגורר בעיר אחרת בשם זה בגליציה המזרחית במחוז ויניצה שבאוקראינה, לא הרחק מן הערים פרוהוביטש והורודוק, בקרבת הגבול עם רוסיה".
אמנם ראיתי עוד אי-דיוקים ואי-הבנות במבוא שלהם, וכנראה זו טעות שלהם והיטעו אותי בעקבותיהם, ואדרבה, כל הבירור הארוך שכתבתי לעיל היה הוכחת טעות זו.

את לשון ר"מ וונדר הבאתי לעיל:
צופה_ומביט כתב:וזה לשון רמ"ו (אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב עמוד 658): "נודע על שם עיירתו זבריז שבגבול רוסיה ובה נטמן. אין להחליפה עם זברז' הסמוכה לטרנופול".

וכעת אני מבין שכשהוא אמר "גבול רוסיה" התכוון לעיר שציינתם במחוז חמלניצקי (ימ"ש), בגבול פודוליה הסמוך לגליציה, מהצד הרוסי.

ועיקר מה שהוא התכוון לומר הוא ש"זְבְּריז" (Збриж, Zbryzh) [בחיריק יוד, ובמלרע] היא העיר הנ"ל, לעומת "זבַרַז" (Збараж, Zbarazh)[בלי יוד, ובמלעיל] שהיא הסמוכה לטרנופול [הנמצאת דרומית מערבית לה].

כעת נשאר רק להבין מהיכן הביטחון לקבוע שרמ"פ גר בזבריז ולא בזברז.
היוד והחיריק המקובלים תמיד בכתיבת שם מקומו של רמ"פ אינם הוכחה, כפי שמביא ר"מ וונדר בעצמו (באנצ' ח"א שמות המקומות בגליציה) שהעיר זברז [זו שליד טרנופול] נקראת ביידיש [בין השאר] זבאריש. ואדרבה, מוצאים כו"כ נוסחאות בכתיבת שם מקומו של רמ"פ, וחלק מהן כוללות בתוכן את הא' של זבארז. למשל: זבאריש (כתבי ר"י שו"ב), זבאריזש (נהרי אש ליקוטי דיבורים אות קלח), זאבריזא (הקדמת המדפיס מונקאטש תרס"ה), זבאריז (שם הגדולים החדש, אוצר הספרים), זבעריז (דרך אמת למברג ת"ר, זיטאמיר תרט"ו ועוד), זבארוז (דרך אמת לבוב תרכ"ג). [מלבד כמובן המון בספרים חדשים, שאין לדעת מהיכן שאבו ואולי כתבו מהרהורי לבם].
ואולי כי בכל ההזכרות הראשונות והקדומות (הן בספרי רמ"פ והן אחרים שהזכירוהו, ובכלל זה תלמידיו הלבושי שרד בדפו"ר וסידורו של שבת בדפו"ר) בלי יוצא מן הכלל נכתב זבריז וכיו"ב (זבריזיא, פ"א זברוז, וכן באשל אברהם זברוזא), וכן במונקאטש תרס"ה זבריזא, ובשו"ת הד"ר מבן-נינו הנ"ל: זבריזי, זביריזא.

אבל עיקר השאלה:
מצד קורות חייו, כאמור, מסה עצומה של חייו, ניתן לומר עיקר תחנות הדרך שלהן, נמצא במחוז סטניסלב, והיתר בטרנופול ולבוב. למה להניח שהמקום שעל שמו התפרסם נמצא בדווקא רחוק משם [יחסית] מזרחה [מעבר לגבול טרניפול, ולא בגליציה].
מה שכן, זה יתאים עם הקשר ההדוק שהיה בין רמ"פ לרז"ו מטשארני-אוסטראה, ועם הסיפור (כתבי רבי יאשע שו"ב מערכת הר' זאב מטשערנא אוסטרא) ששני הצדיקים רמ"פ ורז"ו היו מלווים זה את זה בעגלה מביתו של זה לביתו של זה וחוזר חלילה.

וצ"ע.
אשמח אם מישהו יכול להאיר את עיניי בסיבות להכרעה זו.
לעיל באשכול היה קישור למקום שבו נתברר העניין, אבל הקישור אינו עובד ומוביל לדף שגיאה.

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יוני 25, 2024 1:38 am

לגבי תקופת מגורי רמ"פ בעיר קניהניטש:

בשנת תק"מ, חמש עשרה שנה לפני פטירתו בתקנ"ה [בגיל חמישים וחמש], חתום רמ"פ בראש כתב התקשרות של חבורת מבקשי השם בקניהניטש שקבעו ללמוד יחד ש"ס משניות במשך שנה מדי יום ביומו חוק בל יעבור, ובפשטות היינו שהתגורר שם באותה תקופה.
וכך כותב המדפיס הראשון של הכתב בן-נינו של רמ"פ רבי יחיאל מיכל היבנר (שו"ת הד"ר ח"ב סימן כט דף מו, א-ב): "וזה המכתב נעשה בעיר קניעניטש בהיותו שמה בבית חותנו א"ז ז"ל בזיווג ראשון אשר הולידו את א"ז הרב ר' משה אהרן ז"ל".

דא עקא שהיה אז רמ"פ כבן ארבעים [נולד בין ת"ק-תק"ב], וצ"ע מתי התחתן [הרי קשה לומר שהתגורר בבית חותנו במשך עשרים שנה ויותר].
ואולי התחתן בגיל מבוגר, קרוב יחסית לשנת תק"מ [מזיווג ראשון היה לו רק בן אחד, רבי משה אהרן הנ"ל. יש לציין שרמ"פ מזכיר בקונטרס דרך אמת (אות ח) "כמה תוכחות ויסורים ומיתות בנים שעברו עלינו", ואם התכוון לכלול בזה גם את עצמו הרי שנפטרו לו בנים בחייו, אולי הם מזיוו"ר הנ"ל. בנו רבי שמשון שנולד לו מזיווג שני נולד בתקמ"ב].
עכ"פ הפשטות היא לומר שגר בקניהניטש ברצף מחתונתו עד תק"מ, ואם התחתן בגיל מוקדם כנהוג אז [ואין סיבה שלא יתחתן מוקדם, בהיותו בחור מצוין ומיוחס] נמצא א"כ שהתגורר בקניהניטש כמחצית שנותיו עלי אדמות וצ"ב מדוע נקרא ע"ש זבריז דוקא, שגר בה כחמש עשרה שנה האחרונות בחייו.

ועוד קשה, וזו כבר קושיא חזקה: את הקונטרס הראשון של יושר דברי אמת כתב בתקל"ז בזבריז [כך מופיע לראשונה במהדורת מונקאטש תרס"ה וכך נתקבל בציבור].

וקשה לומר שנפלה ט"ס בתאריך כתב ההתקשרות [ואין זו שנת תק"מ] כי כך מופיע א. בהעתקה מכתי"ק שקיבל בן-נינו רבי יחיאל מיכל היבנר הנ"ל מש"ב רמ"פ העליר (גוטסמן) מסניאטין, ב. בתחילת ספר יושר דברי אמת עה"ת במהדורת מונקאטש תרס"ה [שיש שינויים קלים בינה למועתק אצל הרב היבנר], ושם כותב בן-נינו רבי שמשון העליר המו"ל שהעתיק את כתב ההתקשרות מכתי"ק שהגיע לידו בין כל כתבי זקנו שאסף וקנה בעמל רב.

משום מה לא ראיתי אצל כותבי קורותיו [במבואות ליושר דברי אמת בכמה מהדורות חדשות] שהתעוררו לשאלה פשוטה וקשה זו. [בזמן שכולם כותבים כעובדות פשוטות שהתחתן בהגיעו לפרקו וגר בקניהניטש כמה שנים אצל חמיו בזיוו"ר, שאת הקונטרס הראשון כתב בתקל"ז בזבריז, ושהיה חבר בחבורה קדושה עם כתב התקשרות בקניהניטש בשנת תק"מ].

ואולי כנ"ל התחתן רמ"פ מאוחר, קרוב לשנת תק"מ, ולפני חתונתו גר בזבריז, ואליה חזר לאחר פטירת זוגתו בזיוו"ר [לכל המאוחר בתקמ"א, כי כאמור בנו מזיוו"ש רבי שמשון נולד בתקמ"ב].
אמנם אפשרות זו נדחית כי בשנת תקכ"ט כותב רמ"פ בקולופון לכרך עץ חיים שכתב כולו בכתב ידו [קולופון פתיחה של הכרך: התחלתי הכתב יום ג' כ"ג אייר שנתקכ"ה לפ"ק]: "ותשלם כתיבת חלק זה יום ג' ער"ח תמוז שנתקכ"ט לפ"ק, פה ק"ק קניהניטש יצ"ו. כ"ד הכותב הק' משולם פייבוש בלא"א המנוח מ"ו אהרן משה הלוי זלה"ה מבראטשין ז"ל". כלומר, בשנת תקכ"ט [בהיות רמ"פ לקראת גיל שלושים] התגורר בקניהניטש. ובפשטות גר בה ברצף עד שנת תק"מ [ועד בכלל], והדרו לדוכתייהו שתי הקושיות הנ"ל.

ואמנם לגבי מדוע נקרא ע"ש זבריז כשרוב ימיו היה בקניהניטש יש לומר דלא קשיא, כי מצוי שמכנים רב על שם העיר האחרונה שבה היה בתוקף פרסומו ובה נטמן, ובכ"ז גר בה כחמש עשרה שנה. אבל עדיין אם התחתן מוקדם אין זה מניח כ"כ את הדעת, אחר שבמשך עשרות שנים [מגיל צעיר שהתחתנו בו אז ועד לגיל ארבעים] שהם קרוב למחצית ימיו עלי אדמות [נפטר בגיל חמישים וחמש] התגורר במקום אחד, בקניהניטש. ולכן אולי לפחות כדי להקטין קושיה זו נאמר שבכל מקרה לא התחתן ממש מוקדם, אלא קרוב לשנת תקכ"ט הנ"ל, והתגורר בקניהניטש במשך 11-12 שנה.

אבל הקושיא מהתאריך של הקונטרס הראשון היא חזקה מאד.

ואם לא נקבל את התאריך תקל"ז כזמן כתיבת הקונטרס הראשון [ראה להלן] נוכל לומר שהוא נכתב בשלהי חודש סיון [כי בסימן יד מזכיר בסתמא את "חג השבועות" ומשמע שנכתב בסמוך אליו] שנת תקמ"א, כשכבר נפטרה זוגתו הראשונה ועבר מקניהניטש לזבריז, ותיושב בזה התמיהה הידועה [לפי התאריך המקובל לקונטרס הראשון שנכתב בתקל"ז] מדוע עברו ארבע שנים בין כתיבת שני המכתבים [הקונטרס השני מקובל שנכתב לאחר שנת תקמ"א כי מזכיר בו את המגיד מזלאטשוב (נפטר בכ"ה באלול תשמ"א) בברכת המתים], והרי בסוף הקונטרס הראשון הוא מייעד לכתוב את השני, והשני מתחיל ברצף ובלי פתיחה], וידועות ההשערות בזה. ולהצעה האמורה מעיקרא לא יהיה קשה מידי, ואדרבה, שני הקונטרסים נכתבו סמוכים זה לזה.
ועוד תובן בזה הפתיחה הידועה לקונטרס הראשון "אני הכותב למען אהבת עמיתי ורעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ה' ויראתו לפי קט שכלינו וגבה טורא בינינו ובעת הפרדי מאתו ביקש ממני להעלות לו על הכתב יושר דברי אמת ואמונה". והרבה רעיונות והשערות נאמרו לגבי שלושת החלקים של פתיחה זו: היכן גדלו באהבה יחד בתורת ה' ויראתו, מהו הטורא שגבה בינינו, ומתי היתה הפרידה מעמו.
ולהאמור יבואר הכל כמין חומר, דהיינו שאותו חבר ורע שנתגדלו יחד בתורה ועבודה היה מקניהניטש, שמצאנו ראינו בשנת תק"מ שהיה רמ"פ חבר שם בחבורה קדושה לעבודת ה' בכתב התקשרות נצחי ["נתקשרנו בקשר אמיץ קשר של קיימא לתורה ולתעודה ולהיות התקשרות שלנו קיים בעולם הזה ובעולם הבא"], ובאותה תקופה דהיינו בשנת תקמ"א [בסיום שנת ההתקשרות הנ"ל תק"מ שעליה חתמו לסיים ש"ס משניות באותה שנה בלימוד משותף מדי יום ביומו חוק ולא יעבור] עבר משם רמ"פ לזבריז, מרחק די ניכר [קניהניטש בקצה צפון של מחוז סטניסלב, זבריז במחוז טרנופול, צפונית מזרחית לטרנופול], וזהו הטורא שגבה ביניהם באותה העת, היינו שנת תקמ"א. והמכתב השני נכתב סמוך יחסית לכתיבת הראשון, אחרי פטירת המגיד מזלאטשוב בסוף שנת תקמ"א [נניח בשנת תקמ"ב].

אבל אם נקבל את התאריך תקל"ז כזמן כתיבת הקונטרס הראשון, הדרקל"ד:
אם רמ"פ גר בזבריז כבר בתקל"ז, איך הוא חותם בשנת תק"מ כתב התקשרות ללימוד משותף במשך שנה תמימה מדי יום ביומו חוק ולא יעבור עם חבורה קדושה בקניהניטש.
ובדוחק נצטרך לומר שבאותה תקופה כבר לא גר שם רמ"פ ורק היה מנהל החבורה הקדושה הזו ולכן חתם עצמו עמהם, אך לא משמע כך כלל בגוף הכתב, הן בעצם נוסח ההתקשרות [שכולל את כל החתומים כולם כאחד בפירוש ולהדיא, כנמצאים באותו המקום ולומדים ביחד, ולא מוזכר בו כלל שרמ"פ שונה מהם ולא נמצא איתם, ושהוא עומד בראשם ולכן חתום עמהם מרחוק, ולגביו לא חלים כל הכללים שכתבו שם למי שלא יהיה נוכח בלימוד המשותף בפועל ממש], והן בחתימות [שבהן אמנם רמ"פ חתום ראשון אבל בלי שום הפרש בין שמו לשאר השמות, עיי"ש ודוק]. וצ"ע.
לא זו בלבד אלא שהסבר כזה יהיה להדיא לא כמו שכותב בן-נינו הרב היבנר על כתב ההתקשרות הנ"ל "וזה המכתב נעשה בעיר קניעניטש בהיותו שמה בבית חותנו א"ז ז"ל בזיווג ראשון אשר הולידו את א"ז הרב ר' משה אהרן ז"ל", ונצטרך לומר שטעה [לא ידע, או הוטעה] בפרט הזה, ואמנם גר רמ"פ בקינהניטש אצל חותנו הראשון במשך כמה שנים [ועד תקכ"ט לכל הפחות] ומכאן הבסיס למה שידע הרב היבנר, אבל בשנת תק"מ [וכבר בתקל"ז לכל הפחות] כבר לא גר שם אלא בזבריז, ורק חתם בראש כתב ההתקשרות עם חבורתו הקדושה מאז שנשארה שם. וצ"ע.

א"כ מה עדיף, לדחות את נוסח כתב ההתקשרות שהועתק מכתי"ק, וגם להניח שהרב בן נינו של רמ"פ לא יודע בדיוק את קורות זקניו, מפני תאריך בעלמא שהופיע לראשונה ביושר דברי אמת מהדורת מונקאטש תרס"ה בהעתקה שלא מכתי"ק? או להיפך, לדחות את התאריך הנ"ל מפני נוסח כתב ההתקשרות [שהובא כלשונו ובתאריכו גם במהדורת מונקאטש תרס"ה] וידיעת הרב בן-נינו של רמ"פ?
ואם נחליט למזער את השינוי ולדחות רק את התאריך תק"מ שבראש כתב ההתקשרות [אף שלכאורה הוא מאומת משני מקורות שונים כנ"ל ושניהם מכתי"ק, ואחד מהם במהדורת מונקאטש תרס"ה בעצמה] - מאי חזית לדחות תאריך מפני תאריך? ועוד כשמשקלם אינו שווה כנ"ל [ועוד כשהתאריך שבקונטרס יוצר תמיהה מדוע עברו ארבע שנים בין המכתבים כשהמכתב השני יועד בסוף הראשון וממשיך אותו כאילו לא חלף הרבה זמן ביניהם]. אדרבה, נדחה את התאריך תקל"ז שבקונטרס הראשון וחסל, והכל על מקומו יבוא בשלום.

לגבי התאריך תקל"ז שבתחילת הקונטרס הראשון ובסימן יד שם:
עד מהדורת מונקאטש תרס"ה לא נכתב תאריך כלל לא בתחילת הקונטרס ולא בסימן יד. סימן יד היה חסר מהדפו"ר [למברג תקנ"ב] ועד מהדורת זולקווא תק"ס / אוסטאה תק"פ [החסרון היה מאמצע סימן ט עד סימן טו ונכתב במקומו "חסר כאן"]. במהדורה זו [שבה הקונטרס מופיע בשלימותו, למעט השמטת שמות תלמידי המגיד בשני מקומות כמו במהדורות שלפני זו, וצ"ע] גם נזכר לראשונה שמו של רמ"פ על הקונטרסים בדף השער ולפני הקונטרסים ["מכתבי הצדיק מהו' פייביש מזבריז"]. בשער המהדורה נכתב שהקונטרסים הם מכתי"ק שהגיע לידיהם: "ועתה הקרה ה' לידינו כתבי יד קדשו של בוצינא קדישא חסידא ופרישא האלקי מורינו פייביש מזבריז כתב ידו ממש אשר היו טמונים וגנוזים באמתחת חד מן חבריא, אמרנו לא נמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידינו והדפסנום בכרך הזה" [וצ"ע האם אכן כדבריהם].
התאריך תקל"ז [בשני המקומות] מופיע לראשונה במהדורת מונקאטש תרס"ה, שאמנם היא מכתב יד משובח אבל כמעט בוודאות אינה מכתי"ק של רמ"פ, למרות מי שרצה לטעון כך [ואכמ"ל].


אודה מאד לכל רעיון או ידיעה שיכולים לשפוך אור על החידה הזו.
[ובכלל זה מה דעתכם על הצעתי שלא לקבל את התאריך תקל"ז].

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יוני 25, 2024 12:33 pm

א איד כתב:גם יאמפאל עירו של המגיד מזלאטשוב (שלכאו' היה שם מגיד אחרי זלאטשוב, שהרי שם מנו"כ) ובנו, היא זו שבמחוז חמילניצקי, על גבול גליציה, ולא זו שבמחוז ויניציה, על גבול מולדובה/בסרביה.

ראיתי עכשיו במפה שיש גם יאמפיל ליד לבוב.
[גם זלאטשוב במחוז לבוב].

א איד
הודעות: 395
הצטרף: ו' ספטמבר 15, 2017 7:07 am

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע

הודעהעל ידי א איד » ג' יוני 25, 2024 1:44 pm

אכן. אך קבר המגיד מזלאטשוב הוא ביאמפיל שבחמילניצקי.

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יוני 25, 2024 2:22 pm

תיקון ועדכון לגבי חידת קניהניטש הנ"ל:

קודם כל, טעיתי לגבי אי-הזכרת התאריך תקל"ז עד מהדורת מונקאטש תרס"ה. גם בזולקווא תק"ס / אוסטראה תק"פ [שם נדפס הקונטרס הראשון במלואו] מופיע התאריך ["ואגב דאתי לידי דברי המגיד (ז"ל) נ"י ששמעתי מפ"ק בחג שבועות העבר של שנה זו שנת תקל"ז לפ"ק ששבתתי שם חג שבועות ושבת שאחריו"] בסימן יד [טעיתי מקודם בינו לסימן יג].

ובכן הקונטרס הראשון אכן נכתב בתקל"ז.

מה שכן, ולענ"ד זה פתרון החידה:
מנין לנו שהוא נכתב בזבריז ולא בקניהניטש?

מה שכתוב במהדורה הנ"ל שהוא מכתבי הצדיק מזבריז, פשוט כי אפילו בשנת תקנ"ב [הוצאה הראשונה של ליקוטים יקרים] כבר היה גר בזבריז לפחות עשר שנים, כל שכן שכך יכתבו עליו לאחר פטירתו [נפטר בתקנ"ה] במהדורה משנת תק"ס [או תק"פ].
אבל מנין לנו שהקונטרס עצמו נכתב בזבריז?

גם החלק הזה [שם המקום] מופיע לראשונה בשורת התאריך של מהדורת מונקאטש תרס"ה הנ"ל [בראש הקונטרס הראשון]. אבל אין לו שום זכר אחר בגוף הקונטרסים.
[בסוף הקדמת רמ"פ לחידושים עה"ת משנת תקל"ה לא נזכר מקום הכתיבה].
נמצא שכל העניין מתחיל ממילה אחת בשורת התאריך במהדורת מונקאטש תרס"ה, שכתוב שם "זבריזא יע"א", וסותר לגמרי למה שמופיע בכתב ההתקשרות כנ"ל שכל כולו [לא רק מילה אחת] מעיד על היות רמ"פ גר בקניהניטש בשנת תק"מ [וביחד עם הקולופון מכתי"ק בלי ספק שכותב על עצמו שגר בקניהניטש בשנת תקכ"ט, ובנוסף הידיעה מבן-נינו שזהו מקום חמיו בזיוו"ר (ובן-נינו זה מגיע מאותו זיוו"ר כפי שכותב שם), וכלומר שגר שם כנראה מחתונתו].

ואם רק נשמיט חלק זה מהשורה הראשונה - יבוא הכל על מקומו בשלום:
הקונטרס הראשון נכתב בקניהניטש, מקומו של רמ"פ באותן השנים.

ובאמת ראיתי כעת, והתפעלתי לראות, שביושר דברי אמת מהדורת מכון סוד ישרים (ירושלים תשע"ו) [נמצאת באוצר] כתבו את שורת התאריך בראש הקונטרס הראשון אבל השמיטו את המילים "זבריזא יע"א"!
ואני כמעט בטוח שזו הסיבה שעשו כך.
[לא ראיתי סיבה אחרת, מחמת השוואה לאיזה מהדורות קודמות (ראה להלן), שהרי הראשונים שכתבו שורה זו הם מונקאטש תרס"ה]


ודאתינן להכי, נשים לב לעוד דיוק כמעט לא מורגש, שנקטו במהדורה זו אחרת מכל שאר המהדורות החדשות [החל ממונקאטש תרס"ה והלאה], והוא:
בתחילת הקונטרס הראשון כתבו "[וגבה טורא בינינו] ובעת הפרדו מאתי" ולא "ובעת הפרדי מאתו".
זה דבר משמעותי מאד. מי נשאר במקומו ומי התרחק.
[למעשה, כל המשערים שאותו חבר עלה לא"י (וזו הכוונה בפסקא זו וכן סיבת ההפרש בזמן בין הקונטרסים) צריכים לגרוס כך, "בעת הפרדו מאתי", ופלא שהביאו השערה זו בלי לגרוס כך. ואולי נדחקו לבאר "בעת הפרדי מאתו" כלומר "בעת שנתתי לו ברכת פרידה"].

ובירור הדבר:
בכל המהדורות הראשונות נכתב כאן "הפרדו מאתו", וכלומר שיש כאן ט"ס דמוכח, והשאלה במקומה עומדת מי נפרד ממי.
ובמהדורה הראשונה [הידועה לי] שהפרידה בין השנים, היא [מהדורה תשיעית] מהדורת למברג תר"י - נכתב שם "הפרדו מאתי" [כך גם במהדורות הבאות: למברג תרי"ז, ושם תר"כ (מהדורת למברג תרכ"ג מועתקת ממהדורת זולקווא תק"ס / אוסטראה תק"פ {וגם מלאה טעויות מעתיקים} וכמוה למברג תרכ"ה), ושם תרל"ב, ושם תרל"ה. כך גם במהדורות הקונטרסים הנקראות דרך אמת (ראיתי מתרמ"ט ועוד)].
אבל במונקאטש תרס"ה כתבו "הפרדי מאתו", ועל פי זה נמשכו כל המהדורות שקבעו את עיקר/תיקוני הנוסח על פי מונקאטש תרס"ה [תולדות אהרן ירושלים תשל"ד, תפארת הספר בני ברק תשס"ד (שהחליטו שהיא מכתי"ק), ופאר מקדושים ירושלים תשע"ט שתיקנו את דפו"ר על פי מונקאטש תרס"ה (וסתרו עצמם בשאלה האם היא מכתי"ק, עיי"ש ואכמ"ל), ועוז והדר - אור לישרים ירושלים-נהריה תשפ"א (לא נקטו שהיא מכתי"ק)].

אבל מהדורת סוד ישרים הסבירו במבוא שלהם שלדעתם על פי כמה ראיות נוסח מונקאטש אינו מכתי"ק אלא העתקה [גם כי משובחת], ולכן גישת העריכה שלהם היתה: דפו"ר כבסיס, ותיקונים על פי המהדורות הבאות כל הקודם לדפוס קודם להגהה עד מונקאטש תרס"ה ועד בכלל.
ומכאן ברור לי מהיכן לקחו את הנוסח "הפרדו מאתי", כנ"ל שהוא קודם בדפוס, החל מהמהדורה הראשונה שתיקנו את הט"ס המוכחת שבמהדורות הראשונות, ועד למונקאטש תרס"ה ששינו דבר זה לראשונה [ככל הידוע לי ממה שראיתי].

ואיך זה נוגע לענייננו?
כי לכאורה ההשמטה שלהם את העיר זבריזא מתחילת הקונטרסים, והגרסה שלהם "בעת הפרדי מאתו", הא בהא תליא [למרות שבאה מסיבות שונות].
וכלומר שבאמת כשיורדים לשורש הדבר היכן היה גר רמ"פ באותה שעה, יודעים שמוכרחים לגרוס "הפרדו מאתי".
שהרי אנחנו יודעים שהקונטרס הראשון נכתב בשנת תקל"ז [כנ"ל מגוף הקונטרס אות יד], ואנחנו יודעים שרמ"פ גר באותו המקום - קניהניטש - משנת תקכ"ט לכה"פ ועד סוף שנת תק"מ לכה"פ.
א"כ ידוע לנו שרמ"פ לא נפרד ולא הלך לשום מקום בשנת תקל"ז!
ובהכרח שמי שנפרד והתרחק הוא אותו חבר.

לא זו בלבד אלא שידוע לנו שאכן היתה לרמ"פ בקניהניטש חבורה קרובה וקדושה של מבקשי השם, וכאמור הוא עצמו נשאר בקניהניטש לפחות עד סוף שנת תק"מ, כידוע לנו מכתב ההתקשרות של חבורה זו גופא.
א"כ בפשטות הכוונה שאותו חבר [שי"ל שהיה מבני אותה חבורה קדושה] עזב את קניהניטש בשנת תקל"ז, והלך למקום אחר, ואז ביקש מרמ"פ שיכתוב לו וכו'.

לבי במערב
הודעות: 9347
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' יוני 25, 2024 3:27 pm

צופה_ומביט כתב:לעיל באשכול היה קישור למקום שבו נתברר העניין, אבל הקישור אינו עובד ומוביל לדף שגיאה.
קישור מעודכן.

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יוני 25, 2024 3:30 pm

חידה נוספת שהתקשיתי בה:

מדוע לא נסע רמ"פ אל המגיד ממעזריטש יותר מפעם אחת?
[כך משמע בקונטרס ראשון אות י, וביושד"א על התורה מביא ממנו עוד תורה על פסוק באותה פרשה עצמה, אמור].
הרי דברי המגיד היו חביבים עליו ככל הון כפי שכותב בעצמו, וקיבץ אצלו כתבי תלמידיו, וטוענים שהוא היה בעל הכתבים שנדפסו בליקוטים יקרים.
מי מנע ממנו ליסוע?

להשוואה, שממנה זועקת השאלה:
אצל רמ"מ מפרעמישלאן תלמיד המגיד היה רמ"פ כמה פעמים, כפי שכותב בעצמו, וקיבל ממנו הרבה [היה רבו עד לנסיעת רמ"מ לא"י, שאז מסר אותו למגיד מזלאטשוב שנעשה רבו מובהק. ולהעיר שבהקדמת גאון צבי על קדשים מסופר שבעודו לומד בבחרותו בבוקשביץ כבר הלך/נסע פעם אחת למגיד מזלאטשוב, וצ"ע]. ורמ"מ נסע לא"י בתקכ"ד.
ואילו המגיד נפטר בתקל"ג, כשהיה רמ"פ בתחילת שנות השלושים שלו, ותשע שנים לאחר נסיעת הרמ"מ לא"י.

והתשובה כנראה: בגלל המרחק.
נצא תחילה מתוך הנחה כנ"ל שעד שנת תק"מ [לפחות, אם לא תקמ"א] היה רמ"פ בקניהניטש.
בדקתי במפות מרחקים אוויריים, וזה מה שראיתי:
מקניהניטש לפרעמישלאן: 33 ק"מ.
מקניהניטש לזלאטשוב: 57 ק"מ.
מקניהניטש לבראדי [רמ"פ מעיד בקונטרס ראשון אות יד שהיה שם אצל המגיד מזלאטשוב בתקל"ז]: 92 ק"מ.
מקניהניטש לרובנו: 188 ק"מ.
מקניהניטש למעזריטש: 223 ק"מ.

נבדוק בכ"ז גם מזבריז, וגם מזברז:
מזבריז לרובנו: 190 ק"מ.
מזבריז למעזריטש: 200 ק"מ.
מזברז לרובנו: 111 ק"מ.
מזברז למעזריטש: 135 ק"מ.
[אולי קצת מסייע להנחה שרמ"פ גר בזבריז ולא בזברז, אבל כאמור בלאו הכי עד תק"מ הוא גר בקניהניטש].

עוד כמה מרחקים על הדרך [ת"מ]:
מבוקשביץ לזלאטשוב [לסיפור שהלך/נסע לזלאטשוב כשלמד בבוקשביץ]: 68 ק"מ.
ומרחקים אל טשארני-אוסטראה:
מקניהניטש לטש"א: 167 ק"מ.
מזבריז לטש"א: 78 ק"מ.
מזברז לטש"א: 74 ק"מ.

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע, תודה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' יוני 25, 2024 3:35 pm

לבי במערב כתב:
צופה_ומביט כתב:לעיל באשכול היה קישור למקום שבו נתברר העניין, אבל הקישור אינו עובד ומוביל לדף שגיאה.
קישור מעודכן.

אהה, את הקישור הזה הבאתי בעצמי בתחילת הודעתי.
חשבתי שבקישור שמפנה אליו הרב הסרפד גם נתברר העניין מילתא בטעמא, ולא רק ש"דובר בזה שם".
א"כ עדיין זקוק אני להסבר הסיבה שהביאה להכרעה זו. ר"מ וונדר שכתב אותה בהחלט - לא מסביר את טעמו. [ההרגשה שלי, עד שיוכח אחרת, שזה בגלל איות המילה (זבריז ולא זברז), והתייחסתי לזה לעיל].

צופה_ומביט
הודעות: 4931
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: איפה קבור הצדיק רבי משולם פייביש מזבריז זי"ע

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' יוני 26, 2024 5:16 pm

לאור הספק הנ"ל האם רמ"פ התגורר בזבריז או בזברז:

הרה"ק רבי [צבי] בנימין זאב וואלף מזבריז/זברז, בנו של המגיד מזלאטשוב רבו של רמ"פ, האם ידוע באיזו "זבריז" התגורר? האם התגורר בעירו של רמ"פ?

בדף השער של כתב יד ספר דברי תורה מתורת רצבז"ו, מספרייתו של רבי נחום בער'ניו נכדו של הרה"ק מרוז'ין נכתב מוהר"ר זאב וואלף ז"ל מזבאריש, וכבר הובא לעיל מר"מ וונדר שזוהי אחת הצורות ביידיש לכתיבת העיר "זברז" [שלטענתו לא בה התגורר רמ"פ].
בשער דפוסי תורתו נכתב זבאריז [כך גם בהסכמתו להגדה של פסח באר מים ולספר ברית אברם, ובהסכמת המהרש"ם מברעזאן לספר מים רבים ובשה"ג החדש ועוד], או זבאריש כנ"ל, או זבאריזש. ויש שכתבו שהיה מזברז, או זבארז.
ר"מ וונדר וכן דוד הלחמי כותבים בפשיטות שהוא מזברז. באבן שתיה החדש אף נכתב בפירוש שהוא מזבארז "הסמוכה לטרנופול".

האם ידוע למישהו בזה דבר?


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 314 אורחים