רבי ישועה הלוי מחה"ס לי לישועה

[יוסףלוי]

לכבוד יומא דהילולא של רבי ישועה הלוי, ב"ר יצחק, ראיתי להביא כמה פרטים אודותיו.

בהיברו, הובא ספרו "לי לישועה" במהדורת הטקסט של הרמב"ם ומפרשיו.
בתולדותיו הביאו: רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי (מחכמי טיטואן שבמרוקו) נתייתם מאביו בעודו צעיר לימים, ועל כן לא זכה ללמוד מפי אביו תורה (מתוך הספדו על מות אמו). רבי יוסף חג'ואל - מחכמי טיטואן הגדולים, היה רבו המובהק בתלמוד ובהלכה. מילדותו עסק רבות בספרי החיד"א, וכדבריו: "כי בקטנותי ספריו היו לי למעייני הישועה ממש... וספריו היו לי לעזרה גדולה שהם דרופתקא דאורייתא תורה שלימה". רבי ישועה הצטיין בדבקותו הרבה בלימוד התורה, ולא פסיק פומיה מגירסא. גם בחכמת האמת שלט, ונודע גם כמקובל. לפרנסתו עסק במסחר, ומג'יבראלטאר עבר לליסבואה שבפורטוגל. על קהילה זו היתה השפעה כבירה מבחינה רוחנית עם בואו של רבי ישועה לשכון בה. שדרי"ם שבאו מארץ ישראל זכו להתקבל בביתו בכבוד רב, וזכו לסיוע של ממש לטובת עריהם. רבי ישועה זכה לבנים ובנות, זרע ברך ה', רודפי צדקה וחסד ואוהבי התורה ולומדיה. עוד מספריו: "אוצר החיים" - חידושים, פשטים ורמזים על תנ"ך, ש"ס, רמב"ם, שו"ע והגדה של פסח. "ישא ה'" - כנ"ל. רבי ישועה נפטר בשנת תרס"ו (1906) בליסבואה ושם נטמן.
עד כאן דבריהם.

בפתח ספרו, ראיתי שמתאונן על רבני זמנו ובמיוחד מחברי השותי"ם, שבמקום להזכיר את את דברי השו"ע וחידושם עליו, נצרכים להביא המקורות בש"ס ובפוסקים דברים אשר ימצא הקורא בנקל, ודבר זה לחכמה ייחשב עד "שאם יבוא מחבר או פוסק לכתוב דווקא אותה נקודה שחידש הוא וינפנו בי"ג ויסיר מעליו כל דבר אשר כל מעיין ישר יוכל למצוא בנקל נחשב כהיום הזה לחוסר חכמה ופלפול". הוא ממשיך שהם שוזרים את דבריהם בדברי הש"ס שאין נצרכים להם בהכרח, עד שאין זה פלפול אלא בלבול.
אפשר לומר שדבר זה נכון מאוד לימינו אנו, עד שישנם שבמהלך ציטוט כל המקורות בפתח תשובתם שוכחים את חידושם שלהם...

[יוסףלוי]

עוד הוא מתאונן על מחברי הזמן, שמביאים מרחוק לחמם ומצטטים ממקורות מאוחרים

רבי ישועה הלוי.png (35.06 KiB) נצפה 2675 פעמים

[חיס]

כהיום נקרא ספריו:

ספרי רבי ישועה הלוי ‬
‬
‫ע"י מכון בני יששכר - הספריה הספרדית, תשנ"ד. ‬
‫חלק א. חידושים על התורה. ‬
חלק ב. חידושים על נביאים וכתובים וחידושי הלכות על הרמב"ם והשלחן ערוך. ‬
חלק ג. חידושים על רוב מסכתות הש"ס

[יוסףלוי]

רבי שמואל סלאנט בהסכמתו, מספר מה ששמע על רבי ישועה, ומוסיף בתפילה, שגם אחינו האשכנזים ילמדו היאך ללמוד ולעבוד את ה' גם בעומדם ברום המעלה.

רבי ישועה הלוי 1.png (106.95 KiB) נצפה 2673 פעמים

[יוסףלוי]

כהיום נקרא ספריו:

ספרי רבי ישועה הלוי ‬
‬
‫ע"י מכון בני יששכר - הספריה הספרדית, תשנ"ד. ‬
‫חלק א. חידושים על התורה. ‬
חלק ב. חידושים על נביאים וכתובים וחידושי הלכות על הרמב"ם והשלחן ערוך. ‬
חלק ג. חידושים על רוב מסכתות הש"ס

ז"א הם חילקו את ספרו לי לישועה, אוצר החיים, ו"ישא ה'", לפי נושאים.

[יוסףלוי]

בהקדמתו לספרו ישא ה' הוא מזכיר את בניו: אברהם יצחק ושלמה, שה' ישמרם בממונם ותורתם. כמו"כ הוא מזכיר את הבעיה שהיתה לו ללמדם דרך הלימוד, כיוון שכבר זקן והיה לאיש והוא בארץ העמים שאין בה תורה, וודאי כוונתו לליסבון.
אגב, הוא מזכיר לשבח את רבני המערב בחיצון (אלג'יר, תוניס, מצרים ואולי גם ג'יברלטאר) שהם לא לוקים בבעיה הראשונה, וידועים בקיצור ובהבאת הדברים ההכרחיים.
האם הדגשתו מערב החיצון היא דווקא?

[יוסףלוי]

חידוש שלו על פרשת מצורע שקשור גם לתזריע, למען יהיו שפתיו דובבות:

תזריע מצורע.png (38.2 KiB) נצפה 2667 פעמים

[ושא_נס]

לעיל נכתב שהרב ישועה הלוי נפטר תרס"ו.

במפעל הביבליוגרפיה:
Sys. no. 000176582
Heading Haleṿi, Yeshuʻah
Heading ‫ ישועה בן יצחק, הלוי ‬
Seen from ‫ לוי, ישועה בן יצחק ‬
Seen from ‫ הלוי, ישועה בן יצחק ‬
Source Data Record enhanced with data from Bibliography of the Hebrew Book database
Source Data ‫ א’ בשן, קהילת גיברלטר, ספר רפאל, מאמרים ומחקרים לזכרו של יצחק רפאל, ירושלים תש"ס, עמ’ פג. ‬
Source Data ‫ אליהו רפאל מרציאנו, בני האומה, ירושלים תשנ"ג, עמ’ 44-46 [שם: נפטר בשנת תרנ"ו, 1896]. ‬
Bio./Hist. Data ‫ מקום לידה: גיבראלטאר ‬
Bio./Hist. Data ‫ מקום לידה: Gibraltar ‬
Bio./Hist. Data ‫ תאריך לידה עברי: תקצ"ו [1836] ‬
Bio./Hist. Data ‫ מקום פטירה: ליסבון [פורטוגל] ‬
Bio./Hist. Data ‫ מקום פטירה: Lisabon ‬
Bio./Hist. Data ‫ תאריך פטירה עברי: לפני תרמ"ג [1883]. ‬
Bio./Hist. Data ‫ מקצוע: רב בקהילת ליסבון. ‬
Link ‫ לוי, ישועה בן יצחק heb ‬
Link LEVI, JESHUAH B. ISAAC lat

ואנחנו לא נדע מה נעשה. קודם תרמ"ג? תרס"ו? תרנ"ו?
לבי אומר לי שקודם תרמ"ג הוא שיבוש, יען כי בספר לי לישועה הוא נזכר בברכת החיים בכמה דוכתי.