פורום אוצר החכמה

בתוך הגולה כתב:מחפש פרטים אודות יהודי בשם הרב דוד מאיר קופליק.

שבענו מטובך כתב:יש כאן.

דרומי כתב:אני מחפש מידע מינימלי (לא צריך יותר מידי) על הג"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן הי"ד מהעיר וורשא שחיבר את הספר 'פינות הבית'

תודה מראש

ש.י. רובין כתב:אני מחפש מידע על ר' חנוך העניך טשארנוטשאפקא (צ'רנוצ'פקה) אב"ד סאנוק וגאלין. וזה מה שעלתה במצודתי אחרי חיפושים ברשת:

הרב חנוך העניך טשרנטשפקי הי”ד, היה רב קהילת סאניק וקהילת גאלין. אביו הצדיק והחסיד ר’ דוד ב”ר צבי זאב זצ”ל היה רב ואב”ד בקהילות באדזענאוו וילאווי. לאחר נישואיו, ישב הרב חנוך העניך באהלה של תורה ונסמך על שולחן חותנו הרב החסיד ר’ פסח ב”ר יעקב קרוינינברג ז”ל בעיר דרובנין. הוא כתב חיבורים בהלכה, שו”ת ואגדה, מהם הספיק להדפיס את דער יודישער גארטען (תרצ”ה) בענייני ימים טובים, חינוך וארץ ישראל, את דער יודישער ערציהער (תרצ”ו) על דבר החינוך התורני, ואת ספר הנואם העברי – שאלו שלום ירושלים (תרצ”ח) הכולל ארבעים דרשות ונאומים, השקפות, רעיונות והגיונות על דבר עם ישראל ותורתו, בדרוש והטפה לפי רוח העת. הרב יהודה ליב צירלסון הי”ד, רבה של קעשנוב, כתב הסכמה לספריו. מאמר “אל מלא רחמים” מהרב טשרנטשפקי מופיע באוצר החיים, ומאמרו “נשיקות שונא” מופיע בקובץ דרושים (תר”צ). כן כתב באונזער גייסט, בהבאר, באור תורה, בקבוצי אפרים ועוד. וכן כתב הערות לספר שלחן העזר, מנחת ירושלים, לכונת המצות (תרצ”ו) ועוד. תשובה אליו מופיע בספר מערכי לב, בדרכי שלום ועוד, ודברים משמו מובאים במליצי אש.

מצאתי שהיה מצאצאי של ר' אברהם מרגליות בעהמח"ס ברית אברהם על תהלים. לא ידוע לי האיך בדיוק. אני משער שהשושלת דרך ר' אשר לעמיל לעווי ובניו אחריו ששמשו ברבנות בגאלין לפניו (יעויין כאן על ר' אברהם וחתנו ר' אשר לעמיל). גם מצאתי שהיה צאצא ר' יחזקאל מקוזמיר דרך אמו. אשמח לקבל שום גרגיר מידע עליו.

חלמישצור כתב:טייס נאצי שביקש להתגייר (כאן וכאן).

צולניק כתב:מיהו ר' מנחם בן משה הבבלי מחבר ספר טעמי מצוות? באיזה תקופה חי? מי רבותיו? וכו'.

גל של אגוזים כתב:הרב יקותיאל זלמן ברנשטיין אב"ד ברעזין
הננו מחפש מידע עליו וחיפוש באוצר העלה חרס בידי [זולת ההזמנה גופא]...

גל של אגוזים כתב:הננו מחפש מידע עליו וחיפוש באוצר העלה חרס בידי [זולת ההזמנה גופא]...

י. אברהם כתב:

גל של אגוזים כתב:הרב יקותיאל זלמן ברנשטיין אב"ד ברעזין
הננו מחפש מידע עליו וחיפוש באוצר העלה חרס בידי [זולת ההזמנה גופא]...

ראה ס' חכמי פולין עמ' שלח בהערה

גל של אגוזים כתב:הס' חכמי פולין אינו תח"י לע"ע, אם מישהו יועיל בטובו להעלות הקטע הנ"ל, יתברך ממרומים.

בקרו טלה כתב:

גל של אגוזים כתב:הס' חכמי פולין אינו תח"י לע"ע, אם מישהו יועיל בטובו להעלות הקטע הנ"ל, יתברך ממרומים.

ספר אתוון דאורייתא - כלל ג
והנה עוד בילדות שמעתי מאת הרב החריף והבקי מוה' יהודה ארשיטצער נ"י מק"ק טארני שהסביר הא דהקדיש בור ונתמלא מים דאין מועלין במים ואין הבור מקנה המים להקדש מטעם חצר והסביר הטעם דלא שייך בגבוה קניין כלל שהרי לד' הארץ ומלואה וא"כ לא שייך כלל לומר שנתייחדו המים האלו משאר דברים להיותם של גבוה ורק בהקדש אשר האדם מקדיש אז חלה קדושה על הדבר הנקדש ומפאת קדושתו יש לו קירוב לגבוה ונתייחד להיותו של גבוה יותר משאר הדברים שאין בם קדושה אבל דבר שלא הקדישו אדם כגון המים האלו שנפלו מאיליהם לבור של הקדש לא שייך בהו כלל ענין קנין חצר לומר שמטעם חצר נקנו לגבוה דענין קניין גרידא לא שייך בגבוה כלל עכ"ד בקצת שינוי והם דברים ניתנו להאמר

שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן קכו
ב"ה ה' עקב תרנ"ט ברעזן להרבנים המאוה"ג וכו' מו"ה נפתלי צבי גאלדבערג נ"י ומוה' משה אפטער נ"י ומוה' אברהם יהודא ארשיטץ נ"י בד"צ דק' טארנא

שו"ת מהרש"ם חלק ב סימן רב
להרב המאה"ג וכו' מו"ה אברהם יהודא ארשיטצער נ"י מו"ץ דק' טארנא:
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו

הוגה כתב:נתבקשתי לברר היכן אפשר למצוא עוד פרטים על הרב יהודה ארשיטצער, מלבד אלו.

שו"ת מהרש"ם חלק א סימן ו

להרבנים הגדולים חריפים ובקיאים מוה' נפתלי צבי גאלדבערג נ"י ראבד"ק טארנא ומשנהו מוה' משה אפטער נ"י מו"ץ דשם. והשלישי מוה' אברהם יהודא ארשים נ"י מו"ץ דשם.

חלק ג סימן לא

ב"ה ב' דברים ברעזאן להרב המאה"ג וכו' מו"ה אברהם יהודא ארשיטצער נ"י דומ"ץ דק' טארנא

חלק ג סימן רו

להרב המאה"ג וכו' מו"ה אברהם יהודא ארשיצער נ"י מו"צ דק' טארנא


חלק ז סימן קפט

להרב מו"ה אברהם יהודא ארשטיצער נ"י מו"צ דק' טארנא.

הוגה כתב:נתבקשתי לברר היכן אפשר למצוא עוד פרטים על הרב יהודה ארשיטצער

איש_ספר כתב:ר' יצחק יוסף חזן מלוביטש ואח"כ בירושלים

פרסם מאמרים רבים בכת"ע תורניים, יש לו חיבורים בכת"י אולי גם בדפוס
שימש את בעל אגודת אזוב מדברי

האם מישהו כתב כמה שורות לקו"ח?

י. אברהם כתב:ב"ר צבי הירש ב"ר שמריהו שמעריל מגזע רבי אברהם הכהן מלאסק
חיבר שיח יצחק-מנחת פורים (נמצא בה"ב)