פורום אוצר החכמה

חד ברנש כתב:נתבקשתי לברר:

השאלה שאני רוצה לברר היא: מתי נחרבה הבניין פיזית? האם הוא נחרב במלחמת השחרור או סמוך אליה? או האם הוא נחרב רק תוך כדי מלחמת ששת הימים או בעקבותיה? או האם הוא נחרב באחת מן השנים שבין שתי המלחמות?

חד ברנש כתב:מכון חכמי ספרד,
שמת לב שבכלל לא ענית לשאלה?
האם חכמה יש כאן או פירסומת סמוייה?

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

גביר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

יתן חן כתב:

שיבר כתב:ישיבת 'נזר התורה' של הרב נחום רוטשטיין, ששכנה בבנין בית יתומים דיסקין, כבר הזכירו פה?

ישיבה כלל חסידית, התקיימה כח"י שנים. היתה הגדולה מסוגה בזמנה, והיו בה בשיאה למעלה מ-300 תלמידים, ובשנתון אחד אף חצו את ה-400 בתחילת הזמן. עד ששקעה במהירות ולבסוף ננעלה.

קיימת תחת השם 'תפארת נזר התורה'

גביר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

גביר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

פרי יהושע כתב:

מורה צדק כתב:

ישעיהו לוריא כתב:מי יודע מי היה ראש ישיבה בשם ישיבת חדרה בשנות הכ' נחוץ לי. תודה גדולה.

אני חושב שבחדרה היו שתי ישיבות בזמן עבר, היתה את ישיבת חדרה של ר' יענקל'ה גלינסקי והיה סניף של ישיבת איתרי.

אספר קצת על גלגולה של ישיבת חדרה ומבניה, כי כמה ניסו כאן ולא העלו דבר ברור אף שלא אוכל להאריך יתר על המידה.

הייתה מעין מתיבתא שהקימו בשנות השלושים אולי או אח"כ שני נורברדוקאים ר' יעקב גלניסקי ור' אלחנן פרלמוטר בחדרה כניסיון להמשך המסורת שלהם באירופה של הפצת תורה, ר' אלחנן היה גר בחדרה ור' יענקל בני ברק, בשנות החמישים שישים הגיע הרב מרדכי אליפנט עם רעיון של יסוד ישיבות מעפולה ועד אילת, בתנופה אמריקאית גדולה, עלה בידו להקים ישיבה שהגיעה במיטב שנותיה למאה עשרים בחור אז זה היה הרבה הוא גם הקים פנימיה משכוללת וכולי [היו לו רעיונות גרנדיוזיים להקים גם ישיבה קטנה בסוף זה לא הצליח], ראשי הישיבה שם היו ברובם בוגרי ישיבות אמריקאים שבהתחלה התחלפו כל זמן קצר, היו שם הרב רוזמרין, הרב זוריבין, הרב קושלבסקי, ואולי עוד בשנים הטובות שם כיהנו שם ב' ראשי ישיבות הגר"י אייכנשטיין [שהיה דומננטי יותר] כיום ראש ישיבת יד אהרן, ור' חנוך פרידמן כיום ראש כולל בהר נוף, היה שם גם מחלקה לאמריקאים ע"י הרב אפן, והיו שם גם רמי"ם ידועים כיום הרב ברזל מבני ברק כיום בקרית ספר היה שם ר"מ שיעור א', בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.

גביר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

חיים שמעון כתב:יש לציין על אף שאין זה מעצם הדיון כאן
שאכן הגר"י אריאלי זצ"ל לא מצא מקומו הראוי להגדיל תורה ברבים.
אמנם היתה לו עדנה וזכה שצאצאיו הם מרביצי תורה גדולים.
בראשם בנו הגדול רבי אשר שליט"א גדול מרביצי התורה בדורינו כידוע.
בנו רבי שמואל, ת"ח מופלג מלפנים ראש ישיבת עץ חיים.
בנו רבי שלמה. גאון מפורסם ומרביץ תורה בכמה מקומות בעל מח' ספרים רבים וגם מו"ל הרעק"א החדש [הכחול] שיותר מאשר הוא מלאכה הוא חכמה.
חתנו רבי אברהם נובוגרוצקי מראשי ישיבת אור ישראל.
חתנו רבי אברהם לויסון מראשי ישיבת חברון.
ועוד בנין וחתנין, אף דור שלישי, גדולי תורה ויראה מפורסמים.

דוד נ.א. כתב:

בן ירושלים כתב:ישיבת לומז'ה בפתח תקוה. אמנם היא קימת אבל זה בעצם כולל אברכים (מעולה) שמתנהל ע"י הג"ר אליעזר עוזר. היתה תקופה קצרה בילדותי שהיתה שם ישיבה . הגיעו כ15-20 בחורים לחיזוק, אבל לא החזיקה הרבה זמן מעמד.

מישהו פרטים על ראשי הישיבה והרמי"ם שכיהנו בה?

בר אוריין תנינא כתב:בירושלים לפני כשלושים שנה היתה ישיבה בשם "תפארת התורה" שהתחילה בצורה טובה ולאחר כמה שנים נסגרה לאחר שעברה לרמות ועברה טלטולים שונים.
מישהו זוכר ויכול להוסיף פרטים?

מאיר סובל כתב:ומי זוכר את "ישיבת אשקלון"?? היום קיים כולל אברכים ע"ש הקדש זה בבית הכנסת "אהל תמר" רחוב יונה הנביא בבני ברק, בראשות "ראש ישיבת אשקלון" הג"ר יעקב ולפא.

שי אבי דוד כתב:נחלת ראובן – פתח תקוה? (מסתמא על שם רבי ראובן כץ)
אודה לכל מי שיוסיף פרטים

פרי יהושע כתב:

מורה צדק כתב:

ישעיהו לוריא כתב:מי יודע מי היה ראש ישיבה בשם ישיבת חדרה בשנות הכ' נחוץ לי. תודה גדולה.

אני חושב שבחדרה היו שתי ישיבות בזמן עבר, היתה את ישיבת חדרה של ר' יענקל'ה גלינסקי והיה סניף של ישיבת איתרי.

אספר קצת על גלגולה של ישיבת חדרה ומבניה, כי כמה ניסו כאן ולא העלו דבר ברור אף שלא אוכל להאריך יתר על המידה.

הייתה מעין מתיבתא שהקימו בשנות השלושים אולי או אח"כ שני נורברדוקאים ר' יעקב גלניסקי ור' אלחנן פרלמוטר בחדרה כניסיון להמשך המסורת שלהם באירופה של הפצת תורה, ר' אלחנן היה גר בחדרה ור' יענקל בני ברק, בשנות החמישים שישים הגיע הרב מרדכי אליפנט עם רעיון של יסוד ישיבות מעפולה ועד אילת, בתנופה אמריקאית גדולה, עלה בידו להקים ישיבה שהגיעה במיטב שנותיה למאה עשרים בחור אז זה היה הרבה הוא גם הקים פנימיה משכוללת וכולי [היו לו רעיונות גרנדיוזיים להקים גם ישיבה קטנה בסוף זה לא הצליח], ראשי הישיבה שם היו ברובם בוגרי ישיבות אמריקאים שבהתחלה התחלפו כל זמן קצר, היו שם הרב רוזמרין, הרב זוריבין, הרב קושלבסקי, ואולי עוד בשנים הטובות שם כיהנו שם ב' ראשי ישיבות הגר"י אייכנשטיין [שהיה דומננטי יותר] כיום ראש ישיבת יד אהרן, ור' חנוך פרידמן כיום ראש כולל בהר נוף, היה שם גם מחלקה לאמריקאים ע"י הרב אפן, והיו שם גם רמי"ם ידועים כיום הרב ברזל מבני ברק כיום בקרית ספר היה שם ר"מ שיעור א', בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.

ברמן כתב:

גביר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

אמר ר' יענקל ראדישקובר:
היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ רבו כל החיים, אולם בבית הקברות באלטונה הם נקברו אחד ליד השני.
גם הישיבות סלבודקה ונובהרדוק רבו כל החיים, אולם ב"גבעת רוקח" קברו אותן יחד....

ברמן כתב:

גביר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

אמר ר' יענקל ראדישקובר:
היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ רבו כל החיים, אולם בבית הקברות באלטונה הם נקברו אחד ליד השני.
גם הישיבות סלבודקה ונובהרדוק רבו כל החיים, אולם ב"גבעת רוקח" קברו אותן יחד....

מכון חכמי ספרד כתב:

ברמן כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

אמר ר' יענקל ראדישקובר:
היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ רבו כל החיים, אולם בבית הקברות באלטונה הם נקברו אחד ליד השני.
גם הישיבות סלבודקה ונובהרדוק רבו כל החיים, אולם ב"גבעת רוקח" קברו אותן יחד....

לא ידוע לי על מריבות שהיו ביניהם, אלא יותר ויכוחים אידאולוגים ברמה המינורית במקרה הטוב, ושתיקה מתעלמת במקרה העוד יותר טוב...

ברמן כתב:. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

ברמן כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:לא ידוע לי על מריבות שהיו ביניהם, אלא יותר ויכוחים אידאולוגים ברמה המינורית במקרה הטוב, ושתיקה מתעלמת במקרה העוד יותר טוב...

פרשת הויכוחים האידאולוגיים בין ישיבות המוסר ה"נכבדות" (טלז וסלבודקה) לבין ישיבות המוסר ה"משפילות" (נוברהרדוק) הוא פרשה בפני עצמה, וכנראה באמת לא נגעה מלכות בחברתה, שכן רוב בחורי נובהרדוק באו מציבור אחר, מן הציבור החסידי באוקראינה ופולין, לעומת ישיבות ליטא (מיר, סלבודקה וטלז) שרוב תלמידיהם באו מן העולם הליטאי השמרני.
מי שכן נלחם בדרך הנובהרדקאית היתה הנהלת ישיבת ראדין, שבה היה ציבור חסידי ו"פרומערי" יותר. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

מכון חכמי ספרד כתב:

ברמן כתב:. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

ולצורך האיזון, גם בפולמוס המוסר של הרב דב כץ, עד כמה שניתן להשיגו (הוא אסף אותו מהמדפים לאחר כמה ימי מכירות).
הראשון נובהרדוקאי והשני סלבודקאי.
ניתן לחוש את הקרירות שנשבה מכתיבתו של הרב כץ על נובבהרדוק, בעת שמתאר את שיטתה בכרך ד' של סדרת תנועת המוסר.
וסתם כך, הסדרה הנ"ל מומלצת בחום רב.
מכריכה לכריכה.

פרנקל תאומים כתב:

ברמן כתב:מי שכן נלחם בדרך הנובהרדקאית היתה הנהלת ישיבת ראדין, שבה היה ציבור חסידי ו"פרומערי" יותר. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

ב'למעלה מן השמש' אין תיאורים של "מלחמה" בנובהרדוקאיות בישיבת ראדין, ודאי לא בהרחבה.
כל מה שאפשר למצוא שם זה על כמה בחורים בוגרי נובהרדוק שהרגישו צורך לצאת יחדיו לאיזה 'פעולה' נובהרדוקאית ממושכת, והמשגיח שאישר להם את היציאה אחר התלבטות, מעין זה היה יכול להתרחש גם בישיבות אחרות.
(ואגב, רד"ז האגדי אמנם למד בראדין מחד וחיבב את נובהרדוק מאידך, אבל 'למעלה מן השמש' לא נכתב באופן רשמי כתיאור קונקרטי לישיבת ראדין, כ"א כתיאור כללי לאווירה של ישיבות מזרח אירופה ערב המלחמה השניה. ואם כי אין ספק שהרבה מן התיאורים שלו שם מסתמכים על חוויותיו בראדין, בכ"ז א"א להתייחס לספר כתיאור מובהק של ישיבת ראדין, כ"א כמושפע מההוויה שלה).

רבינו הגודל כתב:ישיבת ירוחם, ישיבת נובהרדוק, ישיבת שערי בינה,

גביר כתב:הגיעה אלי לקטלוג דיסרטציה [עבודה לתואר שני] בשם "פחד יצחק" :יחסה של הציונות הדתית לרב יצחק גינזבורג - מאת אדם בשם חיים כצמן, בהנחיית ניב גורדון ודני פילק.
שם בעמ' 53 נכתב - "בשנת 1965 ... החל ללמוד בישיבה החרדית-ליטאית 'קמניץ' שבבני ברק " האם אכן הייתה ישיבת קמניץ בבני ברק או שזוהי טעות כרגיל כל כך בדברים הנאמרים ונכתבים במסגרת של 'מדעי' הרוח החברה?