פורום אוצר החכמה

מי זה הרב שלמה כהן נכד הח''ח?

בן של הג''ר אהרן כהן זצ''ל בעל ''עבודת הקרבנות''?

אכן. בספר הנ"ל מפורטים כמה מסמכים ותמונות בזה (באוצר). החל ללמוד שם בקיץ תרפ"ה (אביו ניסה להעלותו עוד כשנה קודם) וישנו בתמונת מחזור מתרפ"ט.

חלמישצור כתב:אגב, בספרים אחרים נדפסה תמונה נוספת מאותה מסיבה מעזרת הנשים.

זו אמנם תמונה של הנשים ב'שבע ברכות', אך לא מעזרת נשים, כי אם באותו מקום עצמו.

חלמישצור כתב:

מיללער כתב:מצאתי בספר על רבני העיר שיקאגא, תמונה ממסיבת שבע ברכות להחתן הרב שלמה נתן רענן והכלה בתי' מרים בת הראי"ה קוק. מזהים את הראי"ה במרכז (עם בגדי לבן?) מימינו הגרי"מ חרל"פ ומשמאלו החתן. לשמאל החתן הור ר' ארי' לוין (מוסתר חלקית) ולימין הגרי"מ מזהים את הגרמי"ל זקת והרב ברונשטיין (?) הרצי"ה אחי הכלה הוא מימין בתחתית התמונה. יש גירסא בבהירה מזה?

הרב מיללער, גרסה בהירה לתמונה, מסיבת שבע ברכות (אחרונה) בבית הרב, לבתו בתיה וחתנו הרב רענן, סיון תרפ"ח (נדפסה גם באלבום מראה כהן, עמ' 99, ובספר מלאכים כבני אדם, עמ' 360, ועוד).

שבע ברכות לרב שלום נתן רענן בבית הרב קוק - גאון ההוראה א עמ 106.jpg

בספרו של הרב מנחם קמפינסקי, בין שני כהנים גדולים: מרן החפץ חיים ומרן הראי"ה, עמ' 112-113, מובא זיהוי מלא של התמונה (בעזרת מספור), וניכר שנערכה בעזרת איזו רשימת זיהוי קדומה שהיתה בידי המו"ל.

מימין, שורה קדמית: הרב שלמה כהן (נכד החפץ חיים, תלמיד הישיבה), הרצי"ה קוק, הרב צמח גרין, ?.
מימין, שורה שנייה: הרב מרדכי כהן (בן הרב אלחנן מדווינסק, תלמיד הישיבה), הרב מנחם אושפיזאי, ?, הרב משה מעיין (עם כובע לבן), הרב פישל רוזנר, הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש, הרב חרל"פ, הראי"ה, הרב שלום נתן רענן (החתן), הרב אריה לוין, הרב משה יודקובסקי (תלמיד הישיבה), הרב משה בולבין (תלמיד הישיבה, עומד), הרב פנחס המבורגר. היהודי עם הזקן הלבן, היושב לפני הרב מעיין, הוא הרב וינשטוק. מימין לרמי"ל זק"ש, יושב מוסתר ר' שמחה מנדלבוים, ומימינו מוסתר ממנו הרב אברהם ורנר.
מימין, שורה אחורית: ?, הרב שמואל ברוך שולמן, הרב י. צ. קופיצקי.
משמאל, שורה קדמית: הרב בן ציון לוין, הרב שמעון סטרליץ, ר' אברהם אורליאן (תלמיד הישיבה).
משמאל, שורה שנייה: ?, הרב חיים יודקובסקי (תלמיד הישיבה), הרב משה [אולי צ"ל: מרדכי] סוקול (תלמיד הישיבה), ר' שמואל קוק (אחי הראי"ה).

יעקב צבי קופיצקי
חיים יצחק יודקובסקי

יישר הרב לייטנר (ב"עזרת נשים" השתמשתי אך כביטוי לעת מצוא, שמשמעותו כאן המקום בו ישבו הנשים).

חלמישצור כתב:יישר הרב לייטנר (ב"עזרת נשים" השתמשתי אך כביטוי לעת מצוא, שמשמעותו כאן המקום בו ישבו הנשים).

לא כי, אלא שמיקום הגברים בעת הצילום ומיקום הנשים בעת הצילום הוא אותו מקום. קרי, אחר צילום הגברים, הם עזבו את מקומם והנשים ישבו להצטלם.

עיינתי שוב בתמונה (רבנו, עמ' 20) וכדבריך. איזו חדות!

--
*א. יש להעיר כי שם נאמר שהתמונות הן מהחתונה ולא שבע ברכות. ב. על התמונה הזו האחרונה "אגף הנשים בחתונה", וביטוי זה כנראה הוא שנשמר בזכרוני.

א. בספר הראי"ה קוק של הרי"ל מימון ירושלים תשכ"ה עמ' טו-טז ושם הערה 5 הביא בשם הרצי"ה שיש תשובת הרב להצדיק מנהג סבו שנהג לומר באמצע ק"ש ותפילה הוספות שונות, כך למשל אחרי בכל נפשך היה מוסיף אפילו הוא נוטל את נפשך וכן על זה הדרך, ולפי הכתוב שם האריך הראי"ה בתשובה שבכה"ג שהוא הפסק מתוך דבקות לא חשיב הפסק, האם תשובה זו נדפסה? אם לא, האם היא ידועה מעוד מקומות [חיפשתי בתשובות הרב הנדפסות ולא מצאתי, יתכן כמובן שלא חיפשתי מספיק]
ב. שם עמ' נז- נח הביא מעשה שכפרי אחד הביא לרב תפוחים עוד בהיותו בחו"ל והורה שלא לאכול ואחר כך נודע מפי אותו כפרי שהם ערלה והביא אותם לרב שהוא כהן וחשב שלכהן מותר לאכול ערלה, ולכאורה הרי כתב רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה יא - "ספק ערלה וכלאי הכרם בארץ ישראל אסור, בסוריא והיא ארצות שכבש דוד מותר, כיצד היה כרם וערלה וענבים נמכרות חוצה לו, היה ירק זרוע בתוכו וירק נמכר חוצה לו, שמא ממנו הוא זה שמא מאחר, בסוריא מותר ובחוצה לארץ אפילו ראה הענבים יוצאות מכרם ערלה או ירק יוצא מן הכרם לוקח מהן, והוא שלא יראה אותו בוצר מן הערלה או לוקט הירק בידו". ולכאורה כל זמן שלא ראה את בעל השדה בוצר או לוקט ממש מותר לאכול, ואולי בכה"ג שרואה ברוה"ק נחשב לרואה אותו בוצר או לוקט.

א. ראשית דומני שנכון להזכיר כי הסבא-רבה, אבי אם אביו של הראי"ה, הוא רבי דוב בער יפה אב"ד אוטיאן, מראשוני וגדולי תלמידי רבי חיים מוולוז'ין, שנפ' בדמי ימיו והותיר אחריו משפחה ברוכה וחשובה (ועליו בכמה מקומות, ומאמר קצר מסודר מאת ר"מ צינוביץ, בס' טורעץ-יערמיץ, עמ' 51 והלאה; וכן בספרו עץ חיים, עמ' 116-117). שנית, נראה לי שהתשובה לא נדפסה. ולא עוד אלא שלא נזכר העניין כלל ברשימות ההלכות שבעולת ראיה. וצ"ע. שלישית, העניין נזכר גם בשיחות הראי"ה, עמ' לא-לב, ושם א. נזכר רק שהראי"ה 'היה מוסיף ומספר' - לכן אולי יש לתקן אצל ריל"מ. ב. בטעם הדבר מציין עוד רמ"צ נריה בהערה ללשון הרא"ש במגילה ב, א.

ב. המעשה נזכר אצל הרצי"ה בלשלשה באלול, תשע"ג, עמ' 23 סי' טז, ועוד. אבל ברור שלא שהמתינו עם אכילת הפירות מחמת שהם ספק ערלה בחו"ל, שהרי טרם נודע שהם ערלה, אלא שהראי"ה הורה להמתין מסיבה שאינה ידועה לנו, ולבסוף נתברר שהם ערלה בוודאי, וכלשון הגמ' בגיטין ז ע"א ועוד.

חלמישצור כתב:

מיללער כתב:מצאתי בספר על רבני העיר שיקאגא, תמונה ממסיבת שבע ברכות להחתן הרב שלמה נתן רענן והכלה בתי' מרים בת הראי"ה קוק. מזהים את הראי"ה במרכז (עם בגדי לבן?) מימינו הגרי"מ חרל"פ ומשמאלו החתן. לשמאל החתן הור ר' ארי' לוין (מוסתר חלקית) ולימין הגרי"מ מזהים את הגרמי"ל זקת והרב ברונשטיין (?) הרצי"ה אחי הכלה הוא מימין בתחתית התמונה. יש גירסא בבהירה מזה?

הרב מיללער, גרסה בהירה לתמונה, מסיבת שבע ברכות (אחרונה) בבית הרב, לבתו בתיה וחתנו הרב רענן, סיון תרפ"ח (נדפסה גם באלבום מראה כהן, עמ' 99, ובספר מלאכים כבני אדם, עמ' 360, ועוד).



מי בתמונה הימנית שעל הקיר?

רבנו האדר"ת (ראה כאן).

כבר זמן מה מונח אצלי קונטרס בשם - מרן הרב קוק והאבולוציה, בעריכת הרב שלמה אבינר, לא מצוינת בו שנת הוצאה לשם קטלוגו נחוץ לי לדעת אותה, בינתיים חיכיתי שיקטלגו אותה בלאומית ואראה אצלם את השנה, אבל לעת עתה זה אינו קורה, היש מחו"ר אתרא קדישא הדין היודע באיזו שנה יצא קונטרס זה?

בימים אלו מתקיימת מגבית לטובת ישיבת 'מאור התלמוד' הקדושה והמפוארת של האחים הרבנים הגאונים לבית קוק שליט"א, ד' יחזקם וירפאם, (נוסדה יחד עם הגר"ח זליבנסקי זצ"ל, לזכרו - ולזכר פניו המפיקים נוגה אור נעים - תאות נפש, ושימשו בה לאורך השנים גדולי תורה מובהקים וידועים כמו הגר"ז שוב שליט"א, הגר"י ארנברג שליט"א, הגרא"ש פננהיים שליט"א, הגר"ח קוק שליט"א, הגר"צ גרינהוז שליט"א ועוד יחד עם ראשי הישיבה ומנהליה שליט"א בכבודם ובמהללם).

בתשעת הימים שנת תשנ"ו שהיתי שם ל'חיזוק' בנדיבות לבו של הגרא"י קוק שליט"א. עד היום אני מתענג על אותו שבוע ומחצה. אוירת הידידות והחברתיות העליזה שהיתה שם בתשעת הימים גברה על האוירה המתוחה והעוקצנית בפורים בישיבת פוניבז' ממנה באתי. למדו אז סנהדרין סוגיית עיבור השנה, והיו שיעורים ממש מיוחדים ואוירה נפלאה ומתוקה.

לא אשכח את ליל שבת חזון. היו אז חילולי שבת באיזה מרכז קניות ברחובות, די רחוק מהישיבה. כל תלמידי הישיבה הגיעו לקבלת שבת המונית שערך רב העיר הגאון ר' שמחה שליט"א. לאחר קבלת שבת מעורבבת עדות ומנגינות של כאלפיים איש, עלה הגר"ש על בימה גבוהה ושורר ברגש רב ובדמעות את 'כי אשמרה שבת א'ל ישמרני'.

כוונת מר מסתמא, לקבלת השבת הפומבית שהיתה אז ליד הקניון, במקום בו שוכנת כיום התחנה המרכזית, גם לי היא זכורה כאירוע מרומם. שטח זה היה שייך בשעתו לאכר לבקוביץ' [אצלו התארח הראי"ה בימי הקיץ, הבית בו התארח עומד על תילו עד היום, זהו הבית הישן שברחוב בנימין מול חברת החשמל. הסככה שבתוך הכרמים, בה ישב ולמד הראי"ה כדי שלא יפריעוהו, כפי שמסר רמ"צ נריה במאמרו במרחבי רחובות, עמדה כנראה באזור גן המייסדים או מגרש מכבי ] שהרחוב קרוי על שמו. הוא הסכים למסור חלק מאדמותיו לציבור על דעת שלא יחללו שם שבת, תנאי שלמרבה הצער לא נשמר.

על ר' אברהם יצחק לבקוביץ ז"ל נכתב בעבר כאן.

משפחת הרב קוק, מימין לשמאל: ר' זאב בלומנצוויג (מנהל מוסד הרב קוק), האח ר' שאול חנא, החתן הרב שלום נתן רענן, הבן הרצי"ה, גיס-הבן ר' יהושע הוטנר ור' ברוך דובדבני. מן הסתם הילד הוא הנכד הרב אליהו שלמה רענן הי"ד. התמונה צולמה בתערוכה גדולה, בה הוצגו 1,500 פריטים, לזכרו של הראי"ה במלאת עשור להסתלקותו, בית הרב קוק אלול תש"ה (תמונה שנדפסה בעבר; כאן היא באיכות מצוינת).

בע"ה
בגיליון לג של "ספרני היהדות" התפרסם רשימה מעזבונו של ההיסטוריון שמואל דותן על "תולדות משפחת קוק" מאתיים שנה אחורה.
יש להניח שחלק מהמידע ברשימה לקוח מראיונות שקיים עם הלל קוק.
בסוף הרשימה יש דף רישום משפחתי פרי עטו של ר' שאול חנא קוק ז"ל.

אבישי מספריית הרמבם כתב:בע"ה
בגיליון לג של "ספרני היהדות" התפרסם רשימה מעזבונו של ההיסטוריון שמואל דותן על "תולדות משפחת קוק" מאתיים שנה אחורה. יש להניח שחלק מהמידע ברשימה לקוח מראיונות שקיים עם הלל קוק. בסוף הרשימה יש דף רישום משפחתי פרי עטו של ר' שאול חנא קוק ז"ל.

ייש"כ הרב אבישי. הרשימה הועלתה בעבר בפורום כאן. זה סיכומה:

לפי דברי עצמו ברשימה אוטוביוגרפית (להלן), רש"ח התחתן באדר א תרס"ה ונולדו לו שלושה ילדים: בתו דבורה נולדה באלול תרס"ו, התחתנה עם אברהם פרידמן בשבט תרפ"ט, ונו' להם פנינה בסיון תרצ"א ויצחק עמנואל באב תרצ"ו. בנו רפאל נחום נולד ערב ר"ה תרס"ט, התחתן עם חנה פרנק בניסן תרצ"ד, ונו' להם אברהם יצחק באלול תרצ"ח. בנו אריה נולד באדר א תרע"ג, התחתן עם מרים לוי באייר תרצ"ט, ונו' להם אמיר(?) בחשון תש"ב ורחל בסיון תש"ה.

הילד בתמונה לא נראה בן עשר- גילו של ר' שליימה רענן באותה שנה

אולי אחיו אברהם יצחק

מן הדרום כתב:אולי אחיו אברהם יצחק

לפי הכובע, אתה כנראה צודק.
viewtopic.php?p=427237#p427237

הצדק עם שניכם, הרב מן הדרום והרב לייטנר. זהו אברהם יצחק ז"ל, ששיערו היה כהה באופן בולט מאחיו הגדול ר' שלמה הי"ד בעל השיער הבהיר. הנה תמונת האחרון ביום הבר מצווה שלו, י"ב תשרי תש"ח בבית סבו. כמובן מימינו הרי"מ חרל"פ ומשמאלו הרב עוזיאל (מספר הזכרון עליו "נשמה של שבת", עמ' 769, ושם עוד שתי תמונות, אחת מהן עם הרב הרצוג; ויעויין גם תצלום זה).

שלום

מי מצאצאי הרב קוק היה בנוישאטל שבשווייץ בשנת תרע''ז כשהוא היה רב בלונדון?

זו גלויה מהבן הרצי"ה להוריו בלונדון. בחלק הראשון כתוב.

בס"ד עש"ק ויק"פ פרה [כ"ב אדר תר]ע"ז נוישאטעל
הוד הדר"ג גאון עזנו עט"ר כקאאמו"ר שליט"א
הנה שוב שבועים שנתעכבו ממני לרב צערי דברי קדשו, והנני להודיע בזה מהחוה"ש שאתי כרגיל, ת"ל.

מכתבי הראי"ה לבנו מאותו הפרק נדפסו באגרותיו ח"ג, סביב סי' תתטו.

תודה.

גביר כתב:נראה שלא העברתי את הדברים בצורה נכונה - הרב שמחה דיבר בשבחו של הרצי"ה, ולא ח"ו ההפך. גם אני הצגתי אז והיום את השמועה הנ"ל לשם לבירור הדברים. אגב דעסקינן בריחוקו של הרצי"ה מתאוות הממון אוסיף את שאמר לי פעם יהודי שנמנה בעבר על תלמידיו [ואח"כ 'התחרד'] שלדעתו נמשכו אליו כי "ראו לראשונה אדם שהיה נקי לגמרי מתאוות הממון". אגב, לאחרונה יצא ספר מעולה על הרצי"ה בשם עין בעין, מאת ר' חגי שטמלר [איני יודע מי הוא, אך עושה רושם חיובי], הוצאת בניין התורה, עלי תשע"ו.

מצאתי היום בין רשימותי דברים שענה לי אחד מתלמידי הרצי"ה, יהודי שעסק עשרות שנים בחינוך על יסודי, על השאלה - מה היה כח המשיכה של הרצי"ה? - 'במחיצתו לא חשבנו למה ... הקרין חום עצמה, אמת ברורה, חביבות, אווירה מיוחדת. תהליך הסטורי שאחרי מלחמת ששת הימים, קצת גם הילת האב'.

לייטנר כתב:

חלמישצור כתב:

מיללער כתב:מצאתי בספר על רבני העיר שיקאגא וכו'

מימין, שורה אחורית: ?, הרב שמואל ברוך שולמן, הרב י. צ. קופיצקי.

יעקב צבי קופיצקי

1. תולדותיו בקצרה.

הרב יעקב צבי ב"ר אשר קופיצקי. נולד תרס"ט בלומז'ה. למד בישיבת עירו, ובראדין אצל ה"חפץ חיים" אשר עודדו בלימוד סדר קדשים. עלה ארצה בשנת תרפ"ה ולמד בישיבת מרכז הרב. נסמך לרבנות בידי הרב קוק, הרב ברוכוב ("חבל יעקב") והרב חרל"פ. נישא לציפורה. בשנת תרצ"ג ירד לארה"ב ומאז כיהן ברבנות בקהילות שונות. תקופה קצרה שימש כמנהל ישיבת ברוקלין. פרסם מפעם לפעם ב"הפרדס". היה חבר אגודת רבנים (חבר הועד, מזכיר וגבאי) וועד הרבנים של ניו יורק רבתי, מרבני ועסקני המזרחי, ומזכיר הסתדרות תלמידי ישיבת לומז'ה. נפטר בל' בניסן שנת תשל"ה במיאמי ונטמן בהר המנוחות. בניו למדו בישיבה אוניברסיטה. הידועים לי: יוחנן ומשה יוסף.

2. ביקוריו בארץ בשנת תשי"ח כאן, בשנת תשכ"ג כאן, בשנת תשכ"ח כאן (ובהרחבה, ח"א וח"ב), ובשנת תשכ"ט כאן.


3. מימין: גזיר התמונה דלעיל, תמונת מחזור של מרכז הרב, מתוך כתבה עליו, וגזיר תצלום שהועלה בפורום כאן.

תודה רבה כבוד הרב

הנה תמונה מלאה ממנו

מצורף קובץ לתולדותיו (באנגלית) עם מסמכים ופרטים חשובים

נפלא!

תודה מקרב לב.

קוטלג אתמול - ‏ "נתעלתה בינתו הקרה של ה'מורה'" : יחסו של הרב קוק לתפיסת הקדמות על רקע משנת הרמב"ם‏ / מאת: אוריה לוי [עבודת גמר (מ.א.)].
תקציר: שאלת מקור העולם, קדמות העולם או חידושו, מעסיקה הוגים רבים בתקופות שונות. בעבודה זו אתמקד בתשובתו המורכבת של הוגה מהעת החדשה - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בייחוד על רקע תשובתו של הוגה ימי בניימי - הרמב"ם, ובפרשנותו של הראשון לדברי האחרון בסוגיה זו.
תוכן עניינים: תקציר -- תכן עניינים -- מבוא -- תפיסת קדמות העולם בהגותו של הרמב"ם -- קווי יסוד להגות הרב קוק וליחסה לרמב"ם -- יחסו של הרב קוק לתפיסת הבריאה ולתפיסת הקדמות -- יחס הרב קוק לתפיסת הרמב"ם בשאלת החידוש והקדמות -- דיון -- סיכום -- ביבליוגרפיה -- תוכן עניינים אנגלי -- תקציר אנגלי.

[איני מכיר את הכותב, מכותלי כתיבתו נראה שהוא בן תורה ויר"ש].

אמור להיות נגיש כאן:

http://aranne5.bgu.ac.il/others/LevyUriya19892.pdf

על הקשרים בין הראי"ה ובנו הרצי"ה למשפחת אלטשולר מרחובות, כולל ציטוטים ממכתב התנחומים של הרצי"ה [שכנראה לא נדפס עד כה] עם נפילת נכדם יחיעם - הבא ברכה לנערים : $$‏b‏ יחיעם ויץ : חייו, נפילתו, הנצחתו והנצחת בני דורו / יחיעם ויץ, ירושלים תשפ"א עמ' 98 [ושם הפניות נוספות, בין השאר על אודות משחקי שחמט של הראי"ה עם יצחק זאב אלטושלר, בן גילו וחניך וולוז'ין.

חלמישצור כתב:הצדק עם שניכם, הרב מן הדרום והרב לייטנר. זהו אברהם יצחק ז"ל, ששיערו היה כהה באופן בולט מאחיו הגדול ר' שלמה הי"ד בעל השיער הבהיר. הנה תמונת האחרון ביום הבר מצווה שלו, י"ב תשרי תש"ח בבית סבו. כמובן מימינו הרי"מ חרל"פ ומשמאלו הרב עוזיאל (מספר הזכרון עליו "נשמה של שבת", עמ' 769, ושם עוד שתי תמונות, אחת מהן עם הרב הרצוג; ויעויין גם תצלום זה).

הרב יעקב משה חרלפ והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בבר מצווה של הרב שלום נתן רענן יב תשרי תשח - נשמה של שבת עמ 769.jpg

גם הרב הנזיר זצ''ל נראה בתמונה. ליד הגרב''צ עוזיאל.

מוישי כתב:

מתפעל כתב:מעניין לציין ששלושת הבנים של הרב רפאל הכהן קוק זצ"ל, עברו את אותו מסלול בישיבות, כפר הרוא"ה ואח"כ חברון.
מדוע לא הלכו למרכז הרב?

הבן הצעיר, ר' אברהם יצחק שליט"א, אין עליו ערך בויקיפדיה. האם גם הוא עשה את אותו מסלול?

למד בפוניבז' אצל מרן הרב שך

ערך הגרא"י הכהן קוק שליט"א ר"י מאור התלמוד וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... 7%95%D7%AA)

תולדות כתב:מי בתמונה הימנית שעל הקיר?

משמאל תלויה ציור הגר"א מווילנא, ובאמצע תמונת הרב קוק בצעירותו

הופץ היום במייל מטעם בית הרב - לקט סרטונים של הראי"ה במגוון אירועים בחייו וקטעים מסע הלווייתו [איני יודע להעלות בחסומים]

https://www.youtube.com/watch?v=1Tt_5QMCN3I

גביר כתב:הופץ היום במייל מטעם בית הרב - לקט סרטונים של הראי"ה במגוון אירועים בחייו וקטעים מסע הלווייתו [איני יודע להעלות בחסומים]

https://www.youtube.com/watch?v=1Tt_5QMCN3I

כיון שידי בעניין, אציין שני פרטים,
אלו כמעט כל הסרטונים הידועים לנו שבהם נראה הראי"ה (ולוואי ויתגלו עוד, כולל כאלה שבהם נשמע קולו).
חלק מהסרטונים האלה נדירים.

מרתק ומרגש. ובפרט שרואים גם את הגרי"ח זוננפלד
ייש"כ.

גביר כתב:הופץ היום במייל מטעם בית הרב - לקט סרטונים של הראי"ה במגוון אירועים בחייו וקטעים מסע הלווייתו [איני יודע להעלות בחסומים]

https://www.youtube.com/watch?v=1Tt_5QMCN3I

אין כאן אף אחד שיכול להעלות לחסומים?

משוש דורים כתב:https://www.youtube.com/watch?v=1Tt_5QMCN3I

קבלתי מאחד מחשובי חברי הפורום על גוגל דריב:
https://drive.google.com/file/d/1RiL3TQ ... sp=sharing
תשוח"ח לו