פורום אוצר החכמה

אראל כתב:

מקדש מלך כתב:

אראל כתב:

באמונתו כתב:כך כתבו רבים מן המתעדים תולדות הקצות, כגון לדוגמא, המצורף כאן, עמוד 29-30.

ודאי שכן
שמו של הקצוה"ח לא מובא בשום ספר בן דורו.

חיפשתי קצת וראיתי שהוא מובא לראשונה
בברוך שאמר
ברוך טעם
רעק"א
חת"ם סופר
בית אפרים
ואכן כל אלו היו צעירים ממנו באיזור עשרים שנה, פחות או יותר.
ולא מצאתי לפו"ר איזכור קדום יותר.

פרנצויז כתב:

נחומצ'ה כתב:בא' המהדורות של 'אורייתא' [לא המפורסמת של הגהות הרב דז'ימיטרובסקי]
מופיע הסכמה מרבי משה מזוויהיל זצ"ל [הבן של המגיד מזלאטשוב].
ברוב המהדורות זה הושמט. ואגב, אין הסכמות תואמות בין מהדורות וגשל, מאורי אור ואורייתא.
מה פִשרם של דברים?

הסכמה זו לא נדפסה במהדורה ראשונה של הספר, ונמצאת רק במהדורה [המשוערת לשנת] תקע"ו
(וראה במפעל הביבליוגרפי שמשערים שמהדורה זו נדפסה בפולנאה או בקאפוסט)
https://tablet.otzar.org/#/book/176984/ ... /0/end/0/c

מה שנכון נכון כתב:הערה כללית. רוב התשובות בחוט המשולש אינם מהגר"ח. לא שיש איזו נפ"מ בהתחשבנויות אלו.

ודברי הרמ"א והסמ"ע צ"ע, אחר ימים יצא לאור ס' קצות החושן לח"מ ח"ש [= חלק שני], ומצאתי שהרגיש בכל זה, והניח בצ"ע:

ואח"כ מצאתי זאת בס' קצה"ח לח"מ ח"ש סי' רס"ב, שכ' כן בדין הסמיכות דפירות הסמוך לכלי, והנאני...

באמונתו כתב:

מה שנכון נכון כתב:הערה כללית. רוב התשובות בחוט המשולש אינם מהגר"ח.לא שיש איזו נפ"מ בהתחשבנויות אלו.

ר' הלל פריד נפטר בשנת תקצ"ג.

באמונתו כתב:מראות הצובאות - אבן העזר סימן יז ליקוטים מחידושי גפ"ת:

ודברי הרמ"א והסמ"ע צ"ע, אחר ימים יצא לאור ס' קצות החושן לח"מ ח"ש [= חלק שלישי], ומצאתי שהרגיש בכל זה, והניח בצ"ע:

שם ס"ק צב:

ואח"כ מצאתי זאת בס' קצה"ח לח"מ ח"ש סי' רס"ב, שכ' כן בדין הסמיכות דפירות הסמוך לכלי, והנאני...

כן נזכר שם פעמים נוספות.
מחברו היה רב בהורדנא, בטיקטין ובביאליסטוק. נפטר בשנת תק"ץ (1830).

מה שנכון נכון כתב:ועוד אגב, המרחשת לא כותב את המלים 'על חו"מ'. [/size]

הבאר ההיא כתב:

באמונתו כתב:מראות הצובאות - אבן העזר סימן יז ליקוטים מחידושי גפ"ת:

ודברי הרמ"א והסמ"ע צ"ע, אחר ימים יצא לאור ס' קצות החושן לח"מ ח"ש [= חלק שלישי], ומצאתי שהרגיש בכל זה, והניח בצ"ע:

שם ס"ק צב:

ואח"כ מצאתי זאת בס' קצה"ח לח"מ ח"ש סי' רס"ב, שכ' כן בדין הסמיכות דפירות הסמוך לכלי, והנאני...

כן נזכר שם פעמים נוספות.
מחברו היה רב בהורדנא, בטיקטין ובביאליסטוק. נפטר בשנת תק"ץ (1830).

יש"כ על המקורות, מאחר שהמרחשת מדבר לכאו' גם על הנתיה"מ תוכל לצרף גם את אזכורי הנתיה"מ.
אך בכל אופן לא נראה לי שכוונת המרחשת היא שלא היו הספרים בנמצא כלל אלא שעדיין לא התפשט הלימוד כ"כ הרבה, ביחס להתפשטותו בזמנים מאוחרים יותר, משכך אין סתירה בין הדברים.

הבאר ההיא כתב:

מה שנכון נכון כתב:ועוד אגב, המרחשת לא כותב את המלים 'על חו"מ'. [/size]

הוא מדבר במפורש על חו"מ עיי"ש.

הבאר ההיא כתב:דנו הרבה האם הנתיה"מ גרם לפרסומו של הקצה"ח, וכמדומני שלא הזכירו את מה שכתבו מדפיסי השו"ע שהדפיסו את הקצה"ח מפני שהנתיה"מ מביא אותו הרבה ראו צורך לתועלת הלומדים שיהיה מונח לפניהם גם הקצה"ח.
גם לו יצוייר שהמדפיסים היו עמי הארצות ובאמת אצל הלומדים לא היה הבדל בחשיבות, אין ספק שעצם הדפסתו של הקצה"ח על הדף הוסיפה הרבה לפרסומו וללימוד בו, והיא הרי באה בעקבות הנתיה"מ.
......

י. אברהם כתב:מעניין מתי התחילו גדולי ליטא להזכיר אותו

כדכד כתב:באיזו מהדורה של השולחן ערוך זה כתוב והיכן?

אליסף כתב:

י. אברהם כתב:מעניין מתי התחילו גדולי ליטא להזכיר אותו

ומקדים שבשנים אלו לא הגיעו עדיין ספרי רבותינו מאשכנז לליטא והעולם עסק במהרש"א וכדו'
לכאו' כוונתו לקצות נתיבות תומים רע"א
אם כי תיבת 'אשכנז' צ"ב

אליסף כתב:

י. אברהם כתב:מעניין מתי התחילו גדולי ליטא להזכיר אותו

יש לציין לדברי ר"י בלאזר בנתיבות אור
מתאר את המהפכה שחולל הגרי"ס בדרכי הלימוד
ומקדים שבשנים אלו לא הגיעו עדיין ספרי רבותינו מאשכנז לליטא והעולם עסק במהרש"א וכדו'
לכאו' כוונתו לקצות נתיבות תומים רע"א
אם כי תיבת 'אשכנז' צ"ב

הבאר ההיא כתב:

כדכד כתב:באיזו מהדורה של השולחן ערוך זה כתוב והיכן?

יש בפורום מומחים גדולים ממני לביבליוגרפיה ניסיתי לחפש קצת.
באוצה"ח ניתן לראות את זה בדף השער של המהדורה המכונה שלחן ערוך הרגיל, נכתב עליה שהיא מהדורת לבוב תרנ"ג (בפועל זה מהד' צילום או מהד' שהודפסה בתבנית המהדורה דלבוב תרנ"ג), ובה"ב ראיתי את זה בשלחן ערוך חושן משפט עם תורת כהנים לבוב תרמ"ב, אבל בכל מקרה זה לא המהד' הראשונה שהודפסו בה קצה"ח ונתיה"מ וקדמה לה לפחות גם מהד' לבוב תרכ"ב (שגם היא נקראת שו"ע חושן משפט עם תורת כהנים) ושם אין את ההסבר הזה בשער, צריך לחפש אולי היו עוד מהדורות והם העתיקו את הנוסח הזה מאחת המהד' שקדמו להם.
אם הם הראשונים שכתבו את הנוסח הזה (לאחר שכבר הודפס הקצה"ח על הדף לפניהם) אז זה משקף רק את זה שבעיני המדפיסים ההם הנתיה"מ נחשב לראוי יותר להדפסה על הדף מחמת היותו יותר ספר פסק.
מאידך גיסא יש לציין שכנראה מעמודי השער מהד' לבוב תרכ"ב ותרמ"ב יצאו ע"י אותו בית דפוס (של משפחת באלבאן) כך שיתכן שמה שכתוב בשער של מהד' תרמ"ב משקף את הסיבה שעמדה לפניהם כבר במהד' תרכ"ב.

... תחרות זו הביאה בעקבותיה יצירתיות רבה. הנה אנו מוצאים בשנת תר"כ את ר' אברהם יוסף מדפיס ... הוא מציב לראשונה את הספר "נתיבות המשפט" על הגליון עצמו. הבחירה בספר זה הייתה כמובן בשל האופי ההלכתי והפסקני המובהק שהוא נושא.
התגובה של המתחרה, ר' משה באלבאן, לא אחרה לבוא. כעבור שנתיים הוא הדפיס מהדורה משלו והוא מציב בה שכלול שכמוהו עדיין לא היה: גם הספר "קצות החושן" ניצב לצידו של הספר "נתיבות המשפט" על גליון השולחן ערוך!
עוד שנתיים עוברות במהירות ... וגם ר' אברהם יוסף מדפיס מוציא לאור מהדורה חדשה. והנה, ראו זה פלא: גם הוא מדפיס את הספר "קצות החושן" לצד הספר "נתיבות המשפט" על הגליון. הוא מעדיף שלא להכיר כלל בקיום מהדורות מתחרות והוא מסביר כי תוספת זו היא טבעית ומתבקשת מאליה... "וכאשר ילמדו בספר "נתיבות המשפט" אשר רוב נתיבותיו יעלו על ספר "קצות החושן"... לא יבינו על מה דבריו הוטבעו... לכן למלא רצון מבקשי תורה הצגנו למעלה בקודש באור נחמד ויקר: ספר "קצות החושן"...

באמונתו כתב:במוסף ש"ק ויחי - השנה:

... תחרות זו הביאה בעקבותיה יצירתיות רבה. הנה אנו מוצאים בשנת תר"כ את ר' אברהם יוסף מדפיס ... הוא מציב לראשונה את הספר "נתיבות המשפט" על הגליון עצמו. הבחירה בספר זה הייתה כמובן בשל האופי ההלכתי והפסקני המובהק שהוא נושא.
התגובה של המתחרה, ר' משה באלבאן, לא אחרה לבוא. כעבור שנתיים הוא הדפיס מהדורה משלו והוא מציב בה שכלול שכמוהו עדיין לא היה: גם הספר "קצות החושן" ניצב לצידו של הספר "נתיבות המשפט" על גליון השולחן ערוך!
עוד שנתיים עוברות במהירות ... וגם ר' אברהם יוסף מדפיס מוציא לאור מהדורה חדשה. והנה, ראו זה פלא: גם הוא מדפיס את הספר "קצות החושן" לצד הספר "נתיבות המשפט" על הגליון. הוא מעדיף שלא להכיר כלל בקיום מהדורות מתחרות והוא מסביר כי תוספת זו היא טבעית ומתבקשת מאליה... "וכאשר ילמדו בספר "נתיבות המשפט" אשר רוב נתיבותיו יעלו על ספר "קצות החושן"... לא יבינו על מה דבריו הוטבעו... לכן למלא רצון מבקשי תורה הצגנו למעלה בקודש באור נחמד ויקר: ספר "קצות החושן"...

אראל כתב:מי הוא זה ואיזהו הקדוש הידוע???

יהושפט כתב:

באמונתו כתב:הרב מילר זצ"ל ע"ז:

מנין להרב מילר הנחה זו? מה גם שהצלחת ספר הקצות איננה רק בגלל גאונותו כי רבה, אלא בשל דרך לימודו. ומי הם אותם גאונים עלומים שעלו עליו בזה?

צילום מסך 2023-01-24 000921.png

ובכלל מה הטעם לדבר שספר הקצות התפרסם יותר מהנתיבות, מסיבות כאלו ואחרות, כשעד ימינו לא פסק לימוד ספר הנתיבות ולו לרגע מבתי המדרש, ודבריו הם יסוד מוסד בהלכות חו"מ, ומעטים מאד מאד מספרי האחרונים זכו למה שזכה הנתיבות.
ובאמת שהטעם לפופלאריות של הקצות בישיבות אינה צריכה שום הסבר, וכל הרגיל באלו שני הספרים, ומבחין בסגוננם השונה, מבין מאליו את הסיבה.

ונתנו ידידים כתב:האם ידוע למישהו מה היה שמה?

אראל כתב:

ונתנו ידידים כתב:האם ידוע למישהו מה היה שמה?

לפי הכתוב כאן: https://www.geni.com/people/Rabbi-Aryeh ... 7960086218
היתה שמה: ניסל

מה שנכון נכון כתב:ברור שהכוונה לר' יהודה, ואחר שהזכירו למעלה במפורש מזכירו בקיצור בר"ת.
ליב הוא כינוי ולא חלק מהשם, ויכול להתווסף גם לאריה וגם ליהודה שנמשל לאריה.

על זאת כתב:לכן יש לבדוק בקצות החושן דפוס ראשון... שאין לי את זה