פורום אוצר החכמה

חיפשתי את ערכו של המלאך בחבד פדיה ולא מצאתי.

כאן, וגם עם הפניה לערך נוסף: 'המלאכים'

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%90%D7%9A

בקטלוג של אתר המכירות "קדם" (קטלוג 48, עמ' מס' 117), מופיע למכירה מכתב שכתב לבנו.

מצבתו.

גימפעל כתב:גם, אם הוא לא הבין מילה וחצי מילה איך מינהו הרש"ב להיות המלמד של הריי"צ ?

ר' יואל לא כתב ש'המלאך' לא הבין מלה וחצי מלה, אלא האברך שחזר את המאמר בבית המדרש. וק"ל.

סגי נהור כתב:

גימפעל כתב:גם, אם הוא לא הבין מילה וחצי מילה איך מינהו הרש"ב להיות המלמד של הריי"צ ?

ר' יואל לא כתב ש'המלאך' לא הבין מלה וחצי מלה, אלא האברך שחזר את המאמר בבית המדרש. וק"ל.

כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=4723&start=80#p247134 ר' יואל מספר על ההבנה והגדלות של המלאך בעצמו.

זה עתה יצא ספר חדש על 'המלאך'
מצו''ב תמונה
כמדומני שזה לא הספר עליו דובר לעיל

ספר מצוין כתוב בתחכום כולל מקורות נקרא בנשימה עצורה... אחזתיו ולא ארפנו עד לסיומו.

מחולת המחנים כתב:

מתפעל כתב:אין אף תמונה של המלאך?

בכתבה שהתפרסמה בעיתון משפחה לפני מס' שנים נכתב ש'המלאך' נודע לו שבידי אחד ממקורביו נמצאת תמונה שלו, הגיע 'המלאך' לביתו של אותו אחד ופקד עליו לשרוף את התמונה, כמדומני שכך נכתב גם בס' זכרון דברי הרב, בשנים האחרונות נפוצו שמועות על משפחה מתלמידיו שיש בידם את תמונתו של 'המלאך', אבל תמונה עדיין לא ראינו.

לאחרונה התפרסמה תמונתו של 'המלאך', מדובר בתמונה שנדפסה לראשונה במדורו של הרב אלברט בעיתון 'המודיע' ללא זיהוי.
כפי ששמעתי אמש מאחד מקבוצת 'המלאכים', היה אחד שהיתה ברשותו תמונה של 'המלאך', הוא היה מראה אותה ליחידים, אך לא הרשה להוציאה חוצה ולא נתן להעתיקה, התמונה ההיא היתה מאותה מעמד ממנו התפרסמה התמונה החדשה, ועל פיה אישרו את אמיתות התמונה.
מצו"ב התמונה כפי שנדפסה בגליון קולמוס של עיתון משפחה סוכות תשפ"א, בתוך כתבה על 'המלאך' ובני חוגו.

אתה יכול לעלות את הכתבה שבה התפרסמה התמונה הנ''ל?

שום כתבה בעיתון של זמנינו לא תוכל לתאר אותו
כשמצנזרים
לא מבינים מיהו
אם את איגרותיו יש באוצר
תוכל להתחיל לדעת
ואם יש לך מכרים בארהב
ששורשיהם שם מלפני השואה
תוכל להבין
ממו"ז זצ"ל שמעתי עליו
ומו"ז היה מתלמידי תורה ודעת של ר' שרגא פייביל
כמובן שהיה למו"ז נגיעות....
אבל מזה הבנתי שאין מה לראות בכתבות בנות זמנינו...
ואכן קראתי את הכתבה במשפחה
לא היה מה לראות
חוץ מקריאה על עוד גדול ....
שזה גם הרבה
אבל זה לא המלאך

אל דאגה מכיר רבות בנושא מבפנים, רק בשביל ההתעניינות, ולא בשביל קביעת עובדות או התרשמות.

א. כהיום אצלנו החרדים, יש כזה גישה שכל שמיימין יותר, מנצח. כאשר שתי פלוגות רבים על משהו, מנסה כל אחד להראות שהוא ה'ימני' יותר, ויותר 'פרום' וכדו'. בארה"ב זה לא היה אמור להיות כן, אולי נזקף לזכותם (?) של המלאכים, שיצרו כזה רושם שיש כזה עיקר ביהדות של הלבוש הקיצוני וכו'.

ב. בכל האשכול הזה עדיין חסרים הרבה פרטים, כולל רשימת התלמידים, קישורם להדדי בשידוכים וכדו', ובאמת איך הסתדרו עם הבנות בשנים ההם, למה הסכימו הבנות להתחתן עם ה'פראים' האלה, בשעה שכל החברות נישאו לאנשים מן המנין? כמובן שאני מדבר מזוית המבט של הימים ההם, ולא שלי.

ג. שמעתי אימרה בשם המלאך, "דער צמח צדק איז געווען א רבי, דער מהר"ש איז געווען א חסיד, און דער רש"ב האט געזען א חסיד".

ד. אני לא זוכר עם מי זה קרה, אולי הרב חיטריק, שאמר על עצמו שזכה להאריך ימים משום שהוא היה האחרון שזרק אבן על המלאך כאשר גורש מליובאוויטש.

ה. מסתמא ידוע לכל חסידי חב"ד פה, שבספרו של ר' ישראל יעקבזוהן מתאר הוא את הסיפור עם המלאך בתורה ודעת. הוא ניסה ללמד חסידות עם הבחורים בישיבה, ומנע בעדו הרש"פ שלא רצה שייהפכו לחסידי חב"ד. אמנם הרש"פ הזמין את המלאך בחושבו שלא יצליח להשפיע עליהם כליל, אלא מעט. ר' ישראל מספר בנימת נצחון וצחוק איך יצא למעשה שישיבת תורה ודעת כמעט ונסגרה מחמת הצעירים האלו שלא קבלו מרות והפכו את הישיבה עד שנזרקו.

ו. בספר הנ"ל מביא סיפור עם המלאך. כאשר הגיע החדשות לארה"ב שעצרו את הריי"צ, אמר המלאך, "אני לא מאמין. סה"כ כתבו כן בעיתון, ומה שכתוב בעיתון היא בחזקת שקר".

ז. דברי הרב יואל שהובאו כאן אינם בני סמכא כלל, כמו שיראה ויווכח כל הקורא בהם. חוץ מזה שגם חכמים מופלגים כאשר הם נלכדים בפח השוואנצאנות אבדה את כל חכמתם, וגם שבכל דבריו לא רואים כלום. הוא לא אהב את ה'בליטות' של האנשים ההם, אז מה? הוא לא היה מורגל לה'חיות' שלהם, אז מה? אין שם שום דבר צו דער זאך שאפשר להוציא ממנה על קבוצת המלאכים. אם לא היה לו המבט שלו עליהם מקודם, לא היה רואה כלום. כך נראה מהמכתב.

ח. תוך כל דיבורי חב"ד נגד המלאך, נראה שלא מצאו בו שום מום, אלא בזה שלא היה שוואנץ של המפלגה. לא בהנהגתו, לא בדעותיו ולא בידיעותיו. מתוך חצאי האימרות שהם מוציאים איכשהו מאיזה מקום על הבנתו בחסידות רואים שהם היו רוצים מאד להפריך אותו בזה ג"כ, ביודעם ששוואנצאנות הוא דבר בזוי, ועדיין לא מצאו כלום.

ט. ומזה אני מסיק עוד פעם שיש אנשים שאינם יכולים לצמוח תוך מסגרת צרה כזה, וא"א לכפות עליהם כלום. הרבה כאלה עוזבים את הדת מהכתות הסגורות, מטעם זה. המלאך סלל את דרכו עפ"י שרש נשמתו (קרי: תכונותיו וטבעו), וכן עבד את ה'. לא עמד לפניו שום ברירה להכנע להמפלגה והחצר, ואין שום סבה לבקש ממנו את זה. לכל אחד יש את תכונותיו, וההכנעה להחצר אינו מראה מדות טובות, דרגא בעבודת ה' או שום מעלה טובה, רק תכונה כאשר התכונות. רבים מהנכנעים להחצר אכולים הם גאווה ושחצנות, שהם מתרצים דקאי על החצר (הרבי שלי, החסידות שלי וכו'), ואלו הבורחים מהחצרות למיניהם יכולים להצטיין בעניוותם ושפלות דרכם.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. כהיום אצלנו החרדים, יש כזה גישה שכל שמיימין יותר, מנצח. כאשר שתי פלוגות רבים על משהו, מנסה כל אחד להראות שהוא ה'ימני' יותר, ויותר 'פרום' וכדו'. בארה"ב זה לא היה אמור להיות כן, אולי נזקף לזכותם (?) של המלאכים, שיצרו כזה רושם שיש כזה עיקר ביהדות של הלבוש הקיצוני וכו'.

ב. בכל האשכול הזה עדיין חסרים הרבה פרטים, כולל רשימת התלמידים, קישורם להדדי בשידוכים וכדו', ובאמת איך הסתדרו עם הבנות בשנים ההם, למה הסכימו הבנות להתחתן עם ה'פראים' האלה, בשעה שכל החברות נישאו לאנשים מן המנין? כמובן שאני מדבר מזוית המבט של הימים ההם, ולא שלי.

ג. שמעתי אימרה בשם המלאך, "דער צמח צדק איז געווען א רבי, דער מהר"ש איז געווען א חסיד, און דער רש"ב האט געזען א חסיד".

ד. אני לא זוכר עם מי זה קרה, אולי הרב חיטריק, שאמר על עצמו שזכה להאריך ימים משום שהוא היה האחרון שזרק אבן על המלאך כאשר גורש מליובאוויטש.

ה. מסתמא ידוע לכל חסידי חב"ד פה, שבספרו של ר' ישראל יעקבזוהן מתאר הוא את הסיפור עם המלאך בתורה ודעת. הוא ניסה ללמד חסידות עם הבחורים בישיבה, ומנע בעדו הרש"פ שלא רצה שייהפכו לחסידי חב"ד. אמנם הרש"פ הזמין את המלאך בחושבו שלא יצליח להשפיע עליהם כליל, אלא מעט. ר' ישראל מספר בנימת נצחון וצחוק איך יצא למעשה שישיבת תורה ודעת כמעט ונסגרה מחמת הצעירים האלו שלא קבלו מרות והפכו את הישיבה עד שנזרקו.

ו. בספר הנ"ל מביא סיפור עם המלאך. כאשר הגיע החדשות לארה"ב שעצרו את הריי"צ, אמר המלאך, "אני לא מאמין. סה"כ כתבו כן בעיתון, ומה שכתוב בעיתון היא בחזקת שקר".

ז. דברי הרב יואל שהובאו כאן אינם בני סמכא כלל, כמו שיראה ויווכח כל הקורא בהם. חוץ מזה שגם חכמים מופלגים כאשר הם נלכדים בפח השוואנצאנות אבדה את כל חכמתם, וגם שבכל דבריו לא רואים כלום. הוא לא אהב את ה'בליטות' של האנשים ההם, אז מה? הוא לא היה מורגל לה'חיות' שלהם, אז מה? אין שם שום דבר צו דער זאך שאפשר להוציא ממנה על קבוצת המלאכים. אם לא היה לו המבט שלו עליהם מקודם, לא היה רואה כלום. כך נראה מהמכתב.

ח. תוך כל דיבורי חב"ד נגד המלאך, נראה שלא מצאו בו שום מום, אלא בזה שלא היה שוואנץ של המפלגה. לא בהנהגתו, לא בדעותיו ולא בידיעותיו. מתוך חצאי האימרות שהם מוציאים איכשהו מאיזה מקום על הבנתו בחסידות רואים שהם היו רוצים מאד להפריך אותו בזה ג"כ, ביודעם ששוואנצאנות הוא דבר בזוי, ועדיין לא מצאו כלום.

ט. ומזה אני מסיק עוד פעם שיש אנשים שאינם יכולים לצמוח תוך מסגרת צרה כזה, וא"א לכפות עליהם כלום. הרבה כאלה עוזבים את הדת מהכתות הסגורות, מטעם זה. המלאך סלל את דרכו עפ"י שרש נשמתו (קרי: תכונותיו וטבעו), וכן עבד את ה'. לא עמד לפניו שום ברירה להכנע להמפלגה והחצר, ואין שום סבה לבקש ממנו את זה. לכל אחד יש את תכונותיו, וההכנעה להחצר אינו מראה מדות טובות, דרגא בעבודת ה' או שום מעלה טובה, רק תכונה כאשר התכונות. רבים מהנכנעים להחצר אכולים הם גאווה ושחצנות, שהם מתרצים דקאי על החצר (הרבי שלי, החסידות שלי וכו'), ואלו הבורחים מהחצרות למיניהם יכולים להצטיין בעניוותם ושפלות דרכם.

באות ג': "... דער רש"ב האט געזעהן א חסיד".
הגדרה מוזרה על גאון הן בנגלה הן בנסתר, שמספיק "להציץ" בכתביו כדי לקבל שמץ מושג עליו, מנהיג בחסד ועוסק בצרכי הכלל שאלפים הסתופפו בצילו, אדם קדוש וטהור שעבד על עצמו וקידש וטיהר את עצמו מילדותו, ועוד ועוד.
קשה לי להאמין שהדברים יצאו מפי המלאך.

התמונה במלואה

סטרעטענער אייניקל כתב:באות ג': "... דער רש"ב האט געזעהן א חסיד".
הגדרה מוזרה על גאון הן בנגלה הן בנסתר, שמספיק "להציץ" בכתביו כדי לקבל שמץ מושג עליו, מנהיג בחסד ועוסק בצרכי הכלל שאלפים הסתופפו בצילו, אדם קדוש וטהור שעבד על עצמו וקידש וטיהר את עצמו מילדותו, ועוד ועוד.
קשה לי להאמין שהדברים יצאו מפי המלאך.

עד שאתה שואל את השאלה הזאת, תשאל את השאלה הכללית, איך הפריד חתול שחור בין הרש"ב להמלאך בשעה שהרש"ב היה כמו שכתבת? אלא מאי שהיה שם איזה פירוד, אז מה השאלה? בעיניו דרגא זו הוא 'ראיית חסיד', ודרגת החסיד הוא למעלה מזה, ודרגת הרבי הוא למעלה מזה.

לאור פניות באישי. אני לא חסיד, ולא חב"ד'ניק ולא מהמלאכים. אין לי עמדה אישית בכל אלו, ודבריו לא מחייבים אותי. אני רשמתי רק דברים ששמעתי על המלאך שלא הובאו באשכול זו.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

סטרעטענער אייניקל כתב:באות ג': "... דער רש"ב האט געזעהן א חסיד".
הגדרה מוזרה על גאון הן בנגלה הן בנסתר, שמספיק "להציץ" בכתביו כדי לקבל שמץ מושג עליו, מנהיג בחסד ועוסק בצרכי הכלל שאלפים הסתופפו בצילו, אדם קדוש וטהור שעבד על עצמו וקידש וטיהר את עצמו מילדותו, ועוד ועוד.
קשה לי להאמין שהדברים יצאו מפי המלאך.

עד שאתה שואל את השאלה הזאת, תשאל את השאלה הכללית, איך הפריד חתול שחור בין הרש"ב להמלאך בשעה שהרש"ב היה כמו שכתבת? אלא מאי שהיה שם איזה פירוד, אז מה השאלה? בעיניו דרגא זו הוא 'ראיית חסיד', ודרגת החסיד הוא למעלה מזה, ודרגת הרבי הוא למעלה מזה.

לאור פניות באישי. אני לא חסיד, ולא חב"ד'ניק ולא מהמלאכים. אין לי עמדה אישית בכל אלו, ודבריו לא מחייבים אותי. אני רשמתי רק דברים ששמעתי על המלאך שלא הובאו באשכול זו.

כבר היו דברים מעולם, היה איזה פירוד בין הרבי מלובלין להיהודי הק', ולא שמענו שהיהודי ח"ו זלזל בו אח"ז או התחיל "למדוד" אותו, אלא להיפך המשיך להעריצו ולהקדישו.
כשהדברים לא הולכים בדיוק כמו שאתה רוצה, אזי מזה הרבי לא נהיה "אויס רבי".

סטרעטענער אייניקל כתב:באות ג': "... דער רש"ב האט געזעהן א חסיד".
הגדרה מוזרה על גאון הן בנגלה הן בנסתר, שמספיק "להציץ" בכתביו כדי לקבל שמץ מושג עליו, מנהיג בחסד ועוסק בצרכי הכלל שאלפים הסתופפו בצילו, אדם קדוש וטהור שעבד על עצמו וקידש וטיהר את עצמו מילדותו, ועוד ועוד.
קשה לי להאמין שהדברים יצאו מפי המלאך.

אבל איך אומרים בחב"ד, רבי זה משהו אחר, נשמה אחרת, וממילא כל מה שכתבת לא נוגע לזה, הוא יכול להיות ענק שבענקים ולא רבי

זה 'תירוץ' גבי ההתבטאות על המהר"ש.

לבי במערב כתב:זה 'תירוץ' גבי ההתבטאות על המהר"ש.

אם המהר"ש רק חסיד של רבי, ממילא הרש"ב, כבר לא חסיד, כי לא היה לו רבה, אלא הוא רק ראה חסיד של רבי

ו'המלאך' עצמו?!
[הרי ככל הידוע לא ראה בעיניו את הצ"צ, בעוד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע נסתופף בצילו בטל־ילדותו].

צר לי, אך ההתפלפלות הלזו משונה בעיני. אפרוש בזאת, בל"נ.

א"א שה'מלאך' אמר משהו, בגלל שאני אוחז אחרת.

מדובר על אימרות המלאך, ולא על הרש"ב.

לא צריכים להתפעל מכל מימרא ופתגם. אם טעה, אז טעה. הוא הרי לא היה מלאך.........

לא דנתי כלל על לגיטימיותה של האמרה בעיני (דלות ככל שיהיו), אלא אך־ורק על הכשל הלוגי שבה־עצמה.

לטובת המבקשים הכתבה בקולמוס של הרב שמואל פרידמן

הנה שוב

ייש"כ!

[כרגיל בכתבות הגיוגרפיות, מצויים בה כמה 'אי־דיוקים'. ניט געפערלעך].

תודה רבה.

לדברי הכותב בעיתון קולמוס, הגר"ח סולובייצ'יק חשב להוציא חיבור על המורה נבוכים. מעניין מה המקור לכך.
עכ"פ, אם כן, הרי שהפסדנו חיבור גדול שאולי והיה משנה את דרך החשיבה הישיבתית, לטאית...

כנכב"ב.

אכן, הגר"ח התבטא בחריפות כנגד החקירה הפילוסופית. אך כנראה חשש שהלומד לא יגיע למקומות הנכונים, ואולי זה מה שמנע ממנו להו"ל חיבור שכזה.

האם ידוע למישהו מחכמי המקום מה המקור לסיפור עם הפרטים החדשים, על הקושיה שהיתה להגר"ח בפרק כג ונפשטה על ידי "המלאך" מספר דרך מצוותיך?

או אולי ידועה זהותו של ר' שמואל פרידמן הכותב, ודרכי יצירת קשר עמו?

(מן הסתם הסיפור עורבא פרח ככל הסיפורים השייכים לשבלונה זו, המסופרים על ידי צד אחד כדי להאדיר את כבודו על חשבון גאון מפורסם מהצד השני, אך מעניין שהחליטו שהקושיה מפרק כג (ואוצ"ל עג) והתירוץ מדרך מצוותיך (וכפה"נ צ"ל דרך אמונה, אלא שיצא לאור בשנת תרע"ב, שנתיים לפני שה"מלאך" עזב את הסביבה)).

גם יש להעיר על מש"כ שזמנו של הגרב"ד בארה"ב היה קצוב ובכ"ז נפגש עם המלאך - לפי מה שנמסר ממגידי אמת, הגרב"ד היה עוסק בענייני כספי הישיבה רק בשעות הערב, אבל שעות היום כולו שבהם היו היהודים במשרדיהם, לא היה מה לעשות בהם בענייני הישיבה, והגרב"ד למד בשנה זו בשעות אלו את סדר קדשים.

איני יודע אם המעשה אמת או לאו, אך הספרים דרמ"צ ודרך אמונה היו מצויים בכת"י גם קודם הדפסתם (ובפרט - אצל חסידי שאר חצרות חב"ד, כי בליובאוויטש ביכרו להמנע מללמוד בספרים אלו, שסגנונם שונה מדרכו הכללית של הצ"צ).

[הצעת התיקון לפע"ג באה, כנראה, מפני שבדבריו שם עסק הצ"צ בכ"מ בחיבורו 'דרך אמונה', ובדרמ"צ לא נזכר כלל (עכ"פ לפו"ר) ס' מו"נ. אכן?].

לבי במערב כתב: כי בליובאוויטש ביכרו להמנע מללמוד בספרים אלו, שסגנונם שונה מדרכו הכללית של הצ"צ).

לא שמעתי חידוש כזה בלתי היום, שהמניעה מללמוד דרך מצוותיך הייתה בגלל שהוא שונה מ"דרכו הכללית" של הצמח צדק (מה זה בכלל???).

עד שלא יוכח אחרת הדברים הם טעות גמורה, בעיני. הן מבחינה תכנית והן מבחינה עובדתית.

על סגנונו השונה ראה 'תורת מנחם' חנ"ח ע' 203, ובכ"מ.

אך אכן סיבת ההתנגדות ללימודו אחרת היא (כמפורש שם ע' 201, וב'רשימות הרב"ש' ע' כג),
ובחפזי כללתי שניהם כאחד, ולא נחתתי לחלק.

החילוק המצויין שם הוא בין סגנון דיבור לסגנון כתיבה. שהוא אכן חילוק פשוט וברור לכל מעיין בספרים.

ובכל אופן מצד התוכן הרי אדרבא, אם כבר מנסה גמד טרוט עיניים לדבר על "דרך כללית" לרבינו הצמח צדק, הרי סה"ק דרך מצוותיך הוא אכן ממבטאיה המרכזיים, לפענ"ד. ובמידה רבה הוא מפתן הדלת לכניסה אל פנימיות תורת חב"ד בכלל.

וגם המניעה של חלק מהחסידים ללמוד בו כבר חלפה עברה מן העולם, כמובן.

עכ"פ, כוונתי היתה ל'דרכו הכללית' בכתיבת מאמריו (ואכן, החילוק בזה פשוט וברור לכל מעיין. לא התיימרתי להמציא הגדרות לתורתו העמוקה מני־ים).

חרסון כתב:ובמידה רבה הוא מפתן הדלת לכניסה אל פנימיות תורת חב"ד בכלל.

ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע ח"ח ע' קצה. אג"ק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ח"ד ריש ע' תמט. ח"ה ע' פט. חי"ב ס"ע קסד. חי"ג ע' רלב. חי"ד ע' רפח. חט"ו ע' רצג. חי"ח ס"ע תקל. ועוד.

חרסון כתב:המניעה של חלק מהחסידים ללמוד בו כבר חלפה עברה מן העולם, כמובן.

במכ"ש וק"ו משאר הספרים הנזכרים שם...

באחד העיתונים עבור נשים בארה"ב ראיינו את בתו של הרב משה הירש ע"ה, והיא מספרת שאביה היתה ממשפחה של 'מלאכים'. אני מכיר את אחד האחיינים שלו בליקווד, והוא ממוצא ייקי מובהק עם זקן מגולח.