פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:לפי זה גנב ר' ראובן מרגליות מגנזי יוסף שגנב מלבושי מרדכי...

אוצר החכמה כתב:תראה מה שכתבתי למעלה מהודעתך.

חד ברנש כתב:אומרים על מוחו של אדם שהוא 'חצי גנב'. רואה משהו באיזה ספר, ואחרי שנים ארוכות הוא מקפיץ את העניין והאדם חושב שזהו חידושו שלו.
הדברים ידועים ומפורסמים, וכל אחד מכיר זאת מעצמו. ולא רחוק שהגר"ר מרגליות, שקרא ולמד הרבה-הרבה, ראה את הדברים באיזה ספר ושנים לאחר מכן הוא חשב שהוא חידש זאת הרגע.

הגיונות כתב:מי לא מכיר את הביאור המקורי של ר"ר מרגליות על אמירתו של רב נחמן בר יצחק (פסחים קה, ב): "אנא לא חכימאה אנא, ולא חוזאה אנא, ולא יחידאה אנא. דמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשא כוותי".

אך הביאור כבר מופיע בשינוים מעטים בספר 'חיי שלמה' (שהודפס בירושלים בשנת תרפ"ט), ולדבריו מקורו הוא בר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל.

קשה שלא להשתאות מהדמיון והמקוריות...

מה שנכון נכון כתב:מאמרי זה נדפס לראשונה בשנת תרפ"א. רר"מ. (וע"ש עוד).

הגיונות כתב:

מה שנכון נכון כתב:מאמרי זה נדפס לראשונה בשנת תרפ"א. רר"מ. (וע"ש עוד).

אכן, ולכך ציינתי שלדברי ה'חיי שלמה' המקור הוא ברבי מאיר שמחה זצ"ל. וכאן, בשל הדמיון המפתיע (והמקרים דלעיל) מתעוררת השאלה, האם ייתכן ששני הנחלים מקור אחד להם?

קאצ'קלה כתב:האם לא מדובר בחידוש שמביא האור שמח עצמו בהלכות שבת פכ"ט הי"ב?

הגיונות כתב:מי לא מכיר את הביאור המקורי של ר"ר מרגליות על אמירתו של רב נחמן בר יצחק (פסחים קה, ב): "אנא לא חכימאה אנא, ולא חוזאה אנא, ולא יחידאה אנא. דמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשא כוותי".

אך הביאור כבר מופיע בשינוים מעטים בספר 'חיי שלמה' (שהודפס בירושלים בשנת תרפ"ט), ולדבריו מקורו הוא בר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל.

קשה שלא להשתאות מהדמיון והמקוריות...

אדר"נ פרק א' ריש הלכה ח': "אדם הראשון היה מיסב בגן עדן ומלאכי השרת עומדין בגן עדן לקראתו וצולין לו בשר ומצננין לו יין, בא נחש וראה אותן והציץ בכבודו ונתקנא בו".

ספר 'התורה והחכמה' סנהדרין נט, ב עמ' 24: "אדם הראשון היו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין הציץ בו נחש וראה וכו' [זהו ציטוט הגמרא בסנהדרין שם בשינוי]. ובאבות דרבי נתן [פרק א' דלעיל] איתא: בא נחש וראה אותן וכו'. ויש לדקדק מה זה העיר את הנחש לבוא. ונראה לי על דרך שמצינו במסכת שבת דף ק"י [ע"א] דבישרא שמינה אגומרי ויין רותח בסים ריחא אצל נחש ונפיק ואתי".

ספר 'ניצוצי אור' אבות דרבי נתן פרק א' עמ' ק: "אדם הראשון היו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין בא הנחש וכו'. יעוין בשבת ק"י ע"א דבשרא שמנא אגומרי ויין רותח בסים ריחא אצל נחש נפיק ואתי כו'".

עין רואה כי הציטוט שהעתיק ר' ראובן מרגליות מאבות דרבי נתן, הוא הכלאה של ציטוט הגמרא בסנהדרין והאבות דרבי נתן שהביא בספר 'התורה והחכמה'! ואפילו לא טרח כלל לראות הלשון המדוייקת באבות דרבי נתן!

עוד יראה הרואה שבספר 'התורה והחכמה' הביא תורף דברי הגמרא בשבת בלשונו שלו, ולשון הגמרא עצמה אחרת היא. וראה זה פלא שגם בספר 'ניצוצי אור' הביא בדיוק לשון זהה לחלוטין של מאמר זה בשבת!

איש_ספר כתב:הוורט הנפלא הזה מופיע גם בנשמת חיים לר' חיים ברלין, בתשובה משנת תר"ע!
ואמנם נדפס רק בימנו.

הגיונות כתב:

קאצ'קלה כתב:

הגיונות כתב:בהמשך למ"ש לעיל אודות הדברים ששמעתי על הפלגיאט אצל הר"ר מרגליות -
כתב לי חכ"א באישי ששמע אף הוא מאחד החוקרים ששמע דברים דומים בשם רבי שמואל אשכנזי והאחרון התפלא על זה למה הוא היה צריך להגיע לזה.

איש מפי איש.
ואני שמעתי בעצמי מר' שמואל אשכנזי כמה דברים מעניינים בנושא זה, ושאף הודה לו ר' ראובן מרגליות בשעתו ששיקע בתוך ספריו חידושים רבים שמקורם אצל אחרים. ואיני רוצה להאריך כעת בזה.

למרות שגמרתי בדעתי שלא לכתוב עוד בנושא זה (למרות שיש עמדי עוד פנינים והרבה מרגליות), אציין לדבריו המפורשים של ר"ש אשכנזי בעניין זה בספרו אלפא ביתא קדימתא עמ' 412.

אוצר החכמה כתב:אחר מחילת כבודו הרם באמת של ר' שמואל אשכנזי .
האם אתם חושבים שהסגנון אולם הנאמרים בל דוחק והם ערבים לשומעיהם וכולי הוא הוא לשונו של ר' זלמלה (שדיבר באידיש כמובן) ר' זלמלה אמר את הרעיון וכותב הספר כתב את המליצה בלשונו של היש"ר מקנדיא"ה.
כיוון שהתולדות אדם לא היה מודע לכתיבה אקדמאית בה על כל מילה מביאים מקור ובסוף מביאים עשרה עמודי ביביליוגרפיה, וגם לא קיבל את הדרכתו של רבינו ברי ושמא בהכנת הערות שולים בוורד לא ציין את המקור של ההתבטאות.

אוצר החכמה כתב:אחר מחילת כבודו הרם באמת של ר' שמואל אשכנזי .
האם אתם חושבים שהסגנון אולם הנאמרים בל דוחק והם ערבים לשומעיהם וכולי הוא הוא לשונו של ר' זלמלה (שדיבר באידיש כמובן) ר' זלמלה אמר את הרעיון וכותב הספר כתב את המליצה בלשונו של היש"ר מקנדיא"ה.
כיוון שהתולדות אדם לא היה מודע לכתיבה אקדמאית בה על כל מילה מביאים מקור ובסוף מביאים עשרה עמודי ביביליוגרפיה, וגם לא קיבל את הדרכתו של רבינו ברי ושמא בהכנת הערות שולים בוורד לא ציין את המקור של ההתבטאות.

קאצ'קלה כתב:

אוצר החכמה כתב:אחר מחילת כבודו הרם באמת של ר' שמואל אשכנזי .
האם אתם חושבים שהסגנון אולם הנאמרים בל דוחק והם ערבים לשומעיהם וכולי הוא הוא לשונו של ר' זלמלה (שדיבר באידיש כמובן) ר' זלמלה אמר את הרעיון וכותב הספר כתב את המליצה בלשונו של היש"ר מקנדיא"ה.
כיוון שהתולדות אדם לא היה מודע לכתיבה אקדמאית בה על כל מילה מביאים מקור ובסוף מביאים עשרה עמודי ביביליוגרפיה, וגם לא קיבל את הדרכתו של רבינו ברי ושמא בהכנת הערות שולים בוורד לא ציין את המקור של ההתבטאות.

ואנחנו מכחישים מכל וכל את יחוס השמועה לר' זלמן. בשלמא אם זה היה המקום היחיד בו משתמש ר' יחזקאל פייבל במליצות קודמיו, רעיוניהם והגיגיהם, הייתי מקבל את דבריך. אבל הדברים חוזרים על עצמם פעמים רבות בספרו!
לפי דבריך, הרב אוצר, יוצא דבר מעניין מאוד:
ר' יחזקאל פייבל שמע שמועות רבות מר' זלמלה, ובבקיאותו המופלגת (של רי"פ) ידע למצוא כל דבר במקורות אחרים, וסיגנן את דברי ר' זלמלה במטבע הלשון שהשתמשו בו קודמיו.
למה לא נקבל את המהלך הפשוט ביותר: הוא מצא דברים מעניינים בספרים שונים, ומה שהיה ערב לחיכו שָׂם באמתחתו ותלה אותם במי שרצה להגדיל את שמו, בלי לגלות את המקורות האמתיים כמובן.

חיפוש בספרי הר"מ העלה כי הוא מזכיר הרבה לספר זה ומחקריו שלא נדפסו.

הגיונות כתב:[ ר"ש אשכנזי בעניין זה בספרו אלפא ביתא קדימתא עמ' 412.

הגהמ כתב:ר' ברוך אפשטיין, תהא מיתתם כפרתם

בקרו טלה כתב:

הגהמ כתב:ר' ברוך אפשטיין, תהא מיתתם כפרתם

תהא מנוחם כבוד

רבטוב כתב:הרה''ג ר' אליהו שולזינגר הטשערנאוויצער דיין ישנו ממנו ד' כרכים שנדפסו ע''י מוסה''ק ביוזמת ר''ר מרגליות בשם יד אליהו על ש''ס בבלי וירושלמי

קאצ'קלה כתב:

אוצר החכמה כתב:איפה הדפיס ר"ר מרגליות את הערותיו לסדר הדורות.

סיני, כרך מו, עמ' כב-לג; שם עמ' שב-שי.

זאב ערבות כתב:

רבטוב כתב:הרה''ג ר' אליהו שולזינגר הטשערנאוויצער דיין ישנו ממנו ד' כרכים שנדפסו ע''י מוסה''ק ביוזמת ר''ר מרגליות בשם יד אליהו על ש''ס בבלי וירושלמי

תיקון: ד' כרכים על בבלי וב' כרכים נוספים על ירושלמי, כרך א על ירושלמי זרעים וכרך ב על מועד.

חומץ בן יין כתב:

זאב ערבות כתב:

רבטוב כתב:הרה''ג ר' אליהו שולזינגר הטשערנאוויצער דיין ישנו ממנו ד' כרכים שנדפסו ע''י מוסה''ק ביוזמת ר''ר מרגליות בשם יד אליהו על ש''ס בבלי וירושלמי

תיקון: ד' כרכים על בבלי וב' כרכים נוספים על ירושלמי, כרך א על ירושלמי זרעים וכרך ב על מועד.

האם הספרים נמצאים באוצר?
האם יש מידע עליו?