אדג כתב:הרב שניאור גרליק זצ"ל רבו הראשון של כפר חב"ד
מחפש מידע, סיפורים, מסמכים או תמונות אודות הגרש"ז גורליק הידוע בתקיפותו התורנית ובפקחותו ושנינותו.
יישר כח
הרב מנחם מנדל טננבוים מספר:
על אישיותו של רבה הראשון של כפר חב"ד הרה"ג הרה"ח הרב שניאור זלמן גרליק ז"ל:
במבט אישי: הכרתי אותו כתושב כפר חב"ד לפני 35-40 שנה. הרב לא חת מאנשים מצד אחד, ומצד שני דאג והיה קרוב ללבם כל תושבי כפר חב"ד. הוא הי' מה-10 הראשונים של התמימים ב'תומכי תמימים' בליובאוויטש כשכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ייסד אותו.
היה מהרבנים שהתחנכו על ברכי החסידות והנהיג את רבנותו בכפר חב"ד ביד רמה. הי' חסיד אמיתי של הרבי. פיקח עצום ואשר האמת היתה נר לרגליו, ולא היסס לומר את מה שהחליט, שכך צריכים להתנהג על פי הלכה. והסיפורים דלקמן - יוכיחו:
איש אמתהיה זה לפני כ-60 שנה בשנים הראשונות של רבנותו בכפר. להתנייד אז בכפר, היה הכי קל עם אופניים. זה היה בתקופה שעוד לא היו אוטובוסים בכפר ואפילו כלי רכב היו מתי מספר. כך, שכדי להתנייד ממקום למקום - האופניים היו הפתרון. הגברים, וגם היו נשים ובנות שנסעו בכפר עם אופניים.
בטבעם של ילדים בימים אלו לא אחת ערכו תחרות מי יודע יותר טוב ומהר לרכוב על אופניו. כך, שגם ילדי הכפר והבנות השתתפו בתחרויות כאלו. איך שלא יהי', הרב ראה בזה- אי צניעות. הוא קרא לאסיפה של כל אנשי הכפר והכריז לפניהם, שמכאן ואילך חל 'איסור מוחלט' לכל אשה וילדה ולא משנה הגיל - לנסוע על אופניים. דבר האיסור לא הי' פשוט, לאחר שכבר הורגלו ב'כלי תחבורה' כזה... היו שהתנגדו לרב בכל מיני הסברים, בטענה של 'גזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בה', וכדומה.
תושב הכפר על אופניו (אילוסטרציה, ארכיון שמואל בן-צבי)
לאחר הרעש הגדול בזה, אסף הרב את כל אנשי הכפר והסביר להם שזה היפך הצניעות ונגד ההלכה שנשים וילדות יסעו על אופניים. הוא דפק על השולחן ואמר כך: "אני מקבל משכורת בתור רב שלכם כדי שאתם תשמעו בקולי ולא שתגידו לי מה לעשות..." כשראו אנשי הכפר את תוקף דיבורו ושהרב הוא איש אמת - שקט הכפר וכולם קיבלו למעשה את פסק הדין של הרב.
יראת שמיםידוע שהיה בקיא בשו"ע על כל חלקיו להפליא. אבל הוא הי' ירא שמים בתכלית ולא רץ לפסוק, בפרט בענינים הקשורים לאיסורים דאורייתא.
סיפורים על הראגוצ'וברהרב היה יליד דוינסק, מקום רבנותו של הגאון הרוגוצ'ובי ז"ל. ישנם שני סיפורים שה'מקור ראשון' הוא ממנו, מהרב גרליק ז"ל:
א. הרוגוצ'ובי הי' זריז בכל. כשהלך ברחוב הוא פשוט רץ, לא משנה הסיבה. כך זה הי'. וכפי שהעידו אנשי דוינסק. ורק כשהי' צריך לעבור כביש חכה עד שהיה בטוח שאין כלי רכב, ואז הוא עבר את הכביש. לשאלת אחד ממלויו מדוע הוא כל כך מקפיד בזה? ענה כך: "על כל דבר אפשר לחזור בתשובה ורק על זה שאדם לא משגיח בכביש והוא מנסה לעבור ופוגע בו כלי רכב וח"ו הוא מת מזה, אין מי שיחזור בתשובה..." ולכן הוא מקפיד מאוד על חציית כביש.
אני יודע שפרסמתי דבר זה בשם הרוגוצ'ובי פעם ב'כפר חב"ד' וקיבלתי על כך הרבה תגובות חיוביות, ושיש לפרסם הדבר, כדי למנוע ח"ו תאונות דרכים.
ב. בתקופות שלפני השואה ועוד בדורות לפני כן, היה מנהג ידוע, שנוסף לדרשנים שהיו באים לעיירות להשמיע את דרשותיהם - היו גם חזנים שהיו עוברים מעיירה לעיירה להשמיע את קולם ולקבל על כך שכר. התמזל מזלו של אחד החזנים שהגיע לדוינסק והתחזן הרבה וגם בכה הרבה. הרוגוצ'ובי שהי' הרב של דוינסק ישב ליד החזן במזרח בית הכנסת. בכלל, הרוגוצ'ובי לא האריך בתפילתו, הוא טען לא פעם שהקב"ה שומע גם תפילה לא ארוכה (אצלו זה הי' משום ביטול תורה). כשראה שהחזן מסלסל בגרונו והעיקר שהוא בוכה הרבה הפטיר לפניו (כמובן בזמן שמותר לדבר) באידיש: ווינישט ווינישט, איך ארגענטיר דיר אז מוועט דיר צאלן = אל תבכה אל תבכה, אני ערב לך שישלמו לך...
גמ"ח לתושבי הכפרעל דאגתו לאנשי הכפר: הוא הקים גמ"ח לכל מטרה שהיא וניהל אותו בחסד עליון. כמעט ולא רשם את החובות, אבל זכר ודאג שיחזירו את מה שלוו בזמן כדי שאחרים גם יקבלו גמ"ח. כל זה מדובר אז, כשלא היו עשירים ומפקידי כסף לגמחי"ם כמו עכשיו. זה הי' כרוך בהרבה מאמץ ורצון טוב לעזור לאנשי הכפר.
ליטרא זהבהרב הקפיד שיקיימו את ההלכה ושלא ישתמטו מכך. הי' מי מאנשי הכפר (שהוא כבר ז"ל) שהתבטא על הרב גרליק לא הכי מכובד (לא ביטוי גרוע ח"ו, אבל זה הי' בגדר של 'ביזוי תלמיד חכם'). הרב קראו אליו והראה לו את ההלכה בקשר לביזוי ת"ח שיש לפצותו ב'ליטרא זהב', וביקש ממנו לבדוק כמה זה שוה בזמנינו.
לבסוף, האיש הביא את הכסף להרב גרליק, ואח"כ הרב וויתר לו. או שהפקיד את הכסף לגמ"ח - אינני יודע. אבל זה הי' מפורסם בכפר, והרב עשה זאת 'למען ישמעו וייראו'. לא לטובתו אלא לטובת הכלל וכדי שהדברים האלו לא יישנו.
צדקה עם קבלותהרב היה מחזיק כל הקבלות שנתן לצדקה. ולשאלת מישהו מהמשפחה - מדוע הוא עושה זאת? הוא ענה שזה הכסף הבטוח ביותר. ויש אומרים שביקש לשים את כל הקבלות שצבר בחייו בקברו.
באתי כחסידהתבטלותו לרבי וההתקשרות שלו - מהמפורסמות. אבל ישנו סיפור קטן שאופייני לו להרב גרליק ז"ל: כשהגיע בפעם הראשונה לרבי, זה הי' כרוך בהרבה טירחא וכסף וכו', ואז הוא כבר הי' די מבוגר.
הוא נכנס ליחידות לרבי בתור הרב של כפר חב"ד. הרבי אמר לו לשבת והוא כחסיד לא רצה. הרבי הפציר בו שישב. ואז הוא אמר לרבי כך: "אני באתי כחסיד לרבי לא בתור רב..." והרבי קיבל את דבריו.
'והחי יתן אל לבו', שנלמד קצת ממעשיו הכבירים.
יהי זכרו ברוך.