דעתו על אשכול של הרצב"א ידועה וכבר נזכרה כאן
מצאתי עתה מכתבו לסבי זצ"ל
מתייחס למכתבו של סבי הבא להלן
בענין הנ"ל
בס"ד, יום ד' י"ב חשון תשמ"ח
למע"כ ידיד הנכ' מזכה הרבים בכל מילי דמיטב הרה"ח רבי חיים קרויס שליט"א
שלו' וברכה.
הנה כאשר ביקש כ' ממני לחוות דעתי אודות ענין החציצה בטבילת בע"ק והבטחתי לכתוב לכת"ר, אמלא כעת הבטחתי. אבל מקודם אכתוב כמה דברים קטנים.
א. במה שהבאתי במכתבי הנ"ל מקורות מגדולי צדיקי ליטא הפרושים שטבלו בשבת, אוסיף כעת עוד, דכן העיד האדר"ת זצ"ל על עצמו בספרו נפש דוד אות ל"ז, וז"ל שם, עשיריות שנים נהגתי עצמי לטבול תמיד ובצנעה בטרם עלות השחר, כן בשבת, כן במועדים וכן בימי החול ואיש לא ידע מזה והייתי זריז מאד בזה, ע"כ.
ב. ובמ"ש במכתבי מה' תצוה תשמ"ו לכ' אודות הגאון הגדול ר' דוד קליין זצ"ל, הנה ראיתי כעת בספר בית ישראל השלם ח"ח מאת הג"מ ר' ישראל טויסיג זצ"ל שם בע' רמ"ב, וז"ל, סיפר לי הגאון ר' דוד קליין בעל עצי ארזים ז"ל, כאשר גרתי בעיר קאשוי ובאתי לבקר את הגאון ר' שאול בראך ז"ל, היה ניעור לקום ממקומו לכבודי והיה קשה עלי הדבר שהגאון יקום מפני צעיר כמוני. אמרתי לו, אבקש מהרב לא לזוז ממקומו כאשר אבוא אליו, ענה הגר"ש ואמר, רצונו של אדם זהו כבודו, ולהבא לא אזוז ממקומי, עכד"ש.
ג. אודות הנידון בטבילת שחרית דשב"ק אם צריך להדר לטבול דוקא אחר עמוד השחר, הנה כבר האריך הרחיב בזה בספרו דמר, יד"נ הג"מ ר' יוסף ליברמן שליט"א [ונדפס בספרו שו"ת משנת יוסף חלק ד' דף ר'], והעלה דאין להחמיר בזה ושכן המנהג לטבול עוד הרבה לפני עמוה"ש. ואוסיף עוד מה שאמרתי לכת"ר פה אל פה, דעוד לפני יותר מארבעים שנה דנו בזה בירושלים ואמרו אז שכ"ה ג"כ מנהגי המקובלים חסידי בית אל שהיו טובלים באשמורת שב"ק לאחר חצות לילה.
ה. ועכשיו אודות עיקר הנושא, והוא ענין החציצה בטבילת בע"ק, לדעתי אחר שמצינו בספר האשכול שכותב להדיא דאין חציצת מיעוט המקפיד פוסל בזה והו"ד בבה"ל ס"ס פ"ח, וכן הסכים הגאון במטה אפרים סי' תר"ו סע' ח', ובאלף המגן שם אות י"ז הביא דכ"ה גם דעת הפת"ע בשם הרדב"ז, וכ"פ בקצש"ע הלכה למשה דיני טב"ע סע' י"ב, לאחר זאת אפילו אם המצא ימצא איזה דעת ראשון שמשמע מיניה דחציצה כן פוסלת בזה שוב אין צריך להחמיר בדבר שבעיקרו הוא רק מנהג קרוב לדרבנן.
ובפרט שכבר כתבו דאפי' להרשב"א דס"ל דחציצה כן פוסלת בזה הוא דוקא בטבילת קרי כשהיא מהתורה ולא מתק"ע, עיין באלף המגן שם ובהערה שם מתחת הגליון ובשלום ואמת שעל הלכה למשה שם אות כ"א. ורק בטבילת עיו"כ מחמירין, חדא משום דבעשי"ת צריך להתנהג ביותר חומרות, ועוד דעפ"י השו"ע חמירא טבילת עיו"כ יותר מטבילת תק"ע דכל השנה, דהרי לגבית טבילת בע"ק פוסק השו"ע בפשיטות דבטלוה לטבילותא וכתב דכן המנהג (בסי' פ"ח) ולא הזכיר כלל דעת המחמירים או דעה שיש בזה מידת חסידות, ולגבי ערב יוהכ"פ פסק בפשיטות דיש לטבול.
ועוד, דאם נחמיר חומרות של חציצה לגבי טבילת כל השנה אתי למיפק חורבא מיניה ויהיה באמת בטלוה לטבילותא, כי אם יחשבו המון עם שבאמת הדין כך ובלא"ה לא יוצאים ירפו ידיהם לגמרי מטבילה זו, דמי יש לו כל כך זמן בימי החול לעמוד ולדקדק בזה, ואנו רואים מעשים בכל יום שבאים בחפזון כמה רגעים לפני התפילה וטובלים חיש מהר בכדי שלא יפסידו המנין או השיעור וכו'. ועוד דיכול לצאת מזה גם חלול שבת, בשב"ק בבוקר, דלאו כו"ע דינא גמירי מה מותר בשבת או לא, ויתחילו לשפשף ולקרוע מבשרם עבור חשש חציצה, וא"כ לא די לנו שאנו רואים מדלת העם שמחללים שב"ק שם בסחיטת שיער, עוד יתווסף ח"ו כהנה וכהנה איסורים שונים. על כן אין אפילו כדאי לעורר כל זה במשך כל השנה, ורק בערב יוהכ"פ שאז כל אחד עפי"ר בישוב הדעת להתקדש ולהיטהר, אז יפה ונאה לדקדק בכל זה.
ואסיים בברכת כל טוב והצלחה ברו"ג,
יד"ע שריה דבליצקי
וע"ז בא מכתבו של הרד"צ
- רדצ ואשכול11.JPG (1.56 MiB) נצפה 1892 פעמים
ותדה לרב ברשליא על שיפור התמונה!