פורום אוצר החכמה

מתוך עלון דברי שיח (מהגר"ח קניבסקי שליט"א).

נוכחתי בזמן בו הודיעו לרבינו שליט"א את הבשורה המרה על פטירתו של בן דודו הגדול ורבינו כדרכו שתק שתיקה
ארוכה של עצב ורק למחרת בשבת קדש בבוקר בסעודה כשנשאל אודותיו סיפר כמה ענינים על הגאון זצ "ל.

ציין רבינו שהחזו א" מזכיר בספרו ( מנחות )ו"סק ה"כ' סי את הגאון הגדול וזאת כשהיה עוד צעיר לימים ל"וז( א"ב שאל
ש"ח 'שיחי [=שאל בן אחותי חיים שאול שיחי'] ).
והוסיף רבינו שליט"א שהוא ז"ל בעודו בחור צעיר זכה ללמוד רבות בחברותא עם דודו מרן החזו"א זיע"א. הוסיף רבינו
בענווה שגם הוא זכה ללמוד עם מרן החזון איש כמה פעמים ושבספרו רשם איזה שאלות שנתחדשו להם בלומדם את
אותה הסוגיא.

כשנשאל רבינו שליט"א על מה עשה ה' ככה בימי החג דוקא אמר רבינו שהגיע זמנם להסתלק דוקא בימי שמחה מתוך
עונג יו"ט והוסיף רבינו שליט"א שיש להתחזק בלימוד התורה בהתמדה גדולה, ואין אנו יודעים חשבונות שמים.
השבוע ביום שני לאחר תפילת שחרית הגיע רבינו שליט א" לבית משפחת גריינמן לניחום אבלים, רבינו שוחח בני עם
המשפחה על גדלותו של ח"הגר גריינמן זצוק ל" ועל הקשר המיוחד שהיה עם לו דודו מרן החזון איש זצוק

עוד מכתב

עוד מכתב

אמסטרדם כתב:מתוך עלון דברי שיח (מהגר"ח קניבסקי שליט"א).

נוכחתי בזמן בו הודיעו לרבינו שליט"א את הבשורה המרה על פטירתו של בן דודו הגדול ורבינו כדרכו שתק שתיקה
ארוכה של עצב ורק למחרת בשבת קדש בבוקר בסעודה כשנשאל אודותיו סיפר כמה ענינים על הגאון זצ "ל.

ציין רבינו שהחזו א" מזכיר בספרו ( מנחות )ו"סק ה"כ' סי את הגאון הגדול וזאת כשהיה עוד צעיר לימים ל"וז( א"ב שאל
ש"ח 'שיחי [=שאל בן אחותי חיים שאול שיחי'] ).
והוסיף רבינו שליט"א שהוא ז"ל בעודו בחור צעיר זכה ללמוד רבות בחברותא עם דודו מרן החזו"א זיע"א. הוסיף רבינו
בענווה שגם הוא זכה ללמוד עם מרן החזון איש כמה פעמים ושבספרו רשם איזה שאלות שנתחדשו להם בלומדם את
אותה הסוגיא.

כשנשאל רבינו שליט"א על מה עשה ה' ככה בימי החג דוקא אמר רבינו שהגיע זמנם להסתלק דוקא בימי שמחה מתוך
עונג יו"ט והוסיף רבינו שליט"א שיש להתחזק בלימוד התורה בהתמדה גדולה, ואין אנו יודעים חשבונות שמים.
השבוע ביום שני לאחר תפילת שחרית הגיע רבינו שליט א" לבית משפחת גריינמן לניחום אבלים, רבינו שוחח בני עם
המשפחה על גדלותו של ח"הגר גריינמן זצוק ל" ועל הקשר המיוחד שהיה עם לו דודו מרן החזון איש זצוק

המקלדת שלך מקולקלת?

יש להוציא אל מחוץ לחוק את כל העלונים המטופשים שמגחיכים את רבותינו עלינו ועל כלל הציבור!
מי ביקש זאת מידכם? הילדים קטנים אנו?
מדוע הגר"ח רק שתק "שתיקה ארוכה של עצב" (מה זה?) והגראי"ל אמר "אוי אוי אוי"?
האם אתה בטוח שהגר"ח לא נאנח אפילו אנחה קלה? האם הגראי"ל לא שתק אף הוא "שתיקב של עצב?"

בושה וחרפה. תינוקות של בית רבן!
על דא קא בכינא ובכינא מדי שבת בשבתו.

הבן מול הגר"ש שליט"א זה הרב שמשון שליט"א.

לגבי ספרי החו"ב, יש הרי את החידושים שכתוב עליהם בסדרה הישנה כשהספר יצא על סדר הסימנים שנכתבו שלא כעיון כדי הצורך, והם החידושים שנתחדשו בשיעורים, ודוקא הם שלא נכתבו כעיון כדי הצורך, הם קלים יותר לעיון, יש בהם הרבה הערות קצרות, הרבה נושאים מענינים וכולי, והם יותר שווים לכל נפש.

נקודה נוספת שקשורה לקושי לעיון בספרו של החו"ב, שהיא קשורה בעצם גם לגדלותו של הספר, הספר מאוד מתומצת בלשונו, ולא מאריך אלא מתמצת, רבים רואים מול עיניהם את היבול הגדול והמפואר של החו"ב, והאמת היא שאם ננסה להשוות את זה לחבורים בני זמנינו זה היה לא רק מכפיל את עצמו אלא משלש ומרבע, התוכן שקיים בספרי החו"ב הוא עצום.

וברוך ה' שהמורשת שהשאיר מרן הגר"ח זצ"ל מלבד בניו ומשפחתו המפוארת, ספרו הגדול, היא מורשת עצומה, ועוד אני מתאר לעצמי שהיד נטויה.

אישי כתב:אתמול בערב הייתי בבית האבלים, הגיע שם הרש"ב זילברברג משיכון ה' וסיפר לבני הגר"ח, שכאשר נאמרו לפני הגראי"ל שטיינמן שליט"א, דברי הגאון ר' מאיר בלווייה, על היות אחיו "הממשיך" של החזו"א, נענה הגראי"ל: וכי יש מי שחושב אחרת? הרי פשוט שהוא היה גדול תלמידי החזו"א!
עוד סיפר בשם הגראי"ל, שפסק הלכה אחד של הגר"ח "הציל" אותו. כי הוא מתעורר מידי לילה מספר פעמים, ובכל פעם שמתעורר, הוא רוצה ללמוד קצת קודם שיחזור לשינתו, והיתה לו בעיה עם ברכת התורה, עד ששמע בשם הגר"ח, שאפשר לברך ברכה אחת עה"ת וללמוד, ובפעם הבאה שמתעורר יברך את הברכה השניה. ואמר הגראי"ל, שכל לילה הוא מתעורר לפחות ב' פעמים, אכן לפעמים מתעורר ג' פעמים ואזי הוא שוב בבעיה. עד כאן דברי הרש"ב הנ"ל, ממה ששמעתי באזניי.
אגב, בעיתון יתד צינזרו מדברי הגר"מ גריינימן, את דבריו אודות היות אחיו היורש של החזו"א ולא אחרים, מטעמים מובנים, אמנם כתבו מאמר קצר אחר מיטתו של הגר"ח והעתקתיו כאן.

אודה מאוד למי שימצא מקור פסק זה בכתבי הגרח"ג זצ"ל; הרי למעשה יש בזה פסקי משנ"ב מפורשים בסי' מז ס"ק כט וס"ק כה, והעולה שלפי מנהגינו שאין מברכים גם אחר שינת קבע ביום ודאי שאין שום בעיה לברך פ"א בפעם הראשונה שמתעורר בלילה ופוטר אותו לגמרי מברכת התורה. ומה שיש לדון פה אם יכול לברך על הרהור קטן או פסוקי ד"ת, יעויין בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' ה.
מה פשרה היא זו לברך ברכה אחת מתוך הברכות בכל פעם, ומה מקור מוצאה?

טוב לי כתב:

שי אבי דוד כתב:האם דברי ההספד של אחיו הגר"מ שליט"א בענין הייסורין שביקש להביא על עצמו - ביום אסרו חג של פסח לפני שש שנים בדיוק, כיצד בקשתו נענתה למשך שש שנים מעת לעת - זכו להתייחסות מספקת? הלא דבר הוא!

מה מיוחד בזה מעבר לסיפור עצמו? ואם היה סובל ייסורים שש שנים ו40 יום זה פחות מפעים?

חז"ל נתנו חשיבות ל'מעת לעת', חשבתי שמן הראוי היה שגם אני אתן, עוד קיי"ל דאין מקשים על 'הדרשן'. ומלבד זאת, שש שנות יסורים כלום זוטרתא הן? הבו דלא נוסיף עליהן.

נוטר הכרמים כתב:

אישי כתב:עוד סיפר בשם הגראי"ל, שפסק הלכה אחד של הגר"ח "הציל" אותו. כי הוא מתעורר מידי לילה מספר פעמים, ובכל פעם שמתעורר, הוא רוצה ללמוד קצת קודם שיחזור לשינתו, והיתה לו בעיה עם ברכת התורה, עד ששמע בשם הגר"ח, שאפשר לברך ברכה אחת עה"ת וללמוד, ובפעם הבאה שמתעורר יברך את הברכה השניה. ואמר הגראי"ל, שכל לילה הוא מתעורר לפחות ב' פעמים, אכן לפעמים מתעורר ג' פעמים ואזי הוא שוב בבעיה. עד כאן דברי הרש"ב הנ"ל, ממה ששמעתי באזניי.

אודה מאוד למי שימצא מקור פסק זה בכתבי הגרח"ג זצ"ל; הרי למעשה יש בזה פסקי משנ"ב מפורשים בסי' מז ס"ק כט וס"ק כה, והעולה שלפי מנהגינו שאין מברכים גם אחר שינת קבע ביום ודאי שאין שום בעיה לברך פ"א בפעם הראשונה שמתעורר בלילה ופוטר אותו לגמרי מברכת התורה. ומה שיש לדון פה אם יכול לברך על הרהור קטן או פסוקי ד"ת, יעויין בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' ה.
מה פשרה היא זו לברך ברכה אחת מתוך הברכות בכל פעם, ומה מקור מוצאה?

המ"ב שם כותב שיש אחרונים שנקטו עיקר שכן מברך אחר שינת קבע ביום, וסיים שהסומך עליהם לא הפסיד, ועפ"ז כתב שאם בירך כשקם בלילה ושוב חזר וישן, כ"ש דבזה המברך לא הפסיד. נמצא דאף דבפעם ראשונה ודאי יכול לברך, מ"מ בפעם השניה הוא נכנס למחלוקת, וע"ז בא הפיתרון לברך אחת בכל פעם. ובחו"ב ברכות י"א ב' צידד מתחילה שלא תיקנו כמה ברכות אלא כשאומרן בהדדי, [משום דקשיא ליה מ"ט ברכת אהבה רבה פטרה בפנ"ע], אך הביא מדברי המ"א ס' קל"ט סקי"ב שגם כשבירך רק אחת וקרא לאחריה יש לו לברך את שאר הברכות, עי"ש, וכנראה שעל זה בנה את הפיתרון הנ"ל.

אישי כתב: כך שחוסר הענין בספר, אינו אלא מוכיח, שדרך לימודו היא הקרובה ביותר לדרכו של רבו החזו"א.

ספרי החזו"א כיום נלמדים בכל הכוללים וכו' ואילו ספרי החו"ב נשארים בקרן זוית.

בר אוריין תנינא כתב:יש להוציא אל מחוץ לחוק את כל העלונים המטופשים שמגחיכים את רבותינו עלינו ועל כלל הציבור!
מי ביקש זאת מידכם? הילדים קטנים אנו?
מדוע הגר"ח רק שתק "שתיקה ארוכה של עצב" (מה זה?) והגראי"ל אמר "אוי אוי אוי"?
האם אתה בטוח שהגר"ח לא נאנח אפילו אנחה קלה? האם הגראי"ל לא שתק אף הוא "שתיקב של עצב?"

בושה וחרפה. תינוקות של בית רבן!
על דא קא בכינא ובכינא מדי שבת בשבתו.

ואני הקטן שלא זכיתי עדיין להיות מצטער בצערן של ישראל,
ממלא צחוק פי מידי שבת בשבתו בקראי עלונים אלו, על ילדים קטנים שקנו מחשב של גדולים.
[ועל כך שאלו עוד נקראים 'מקורבים' ו'תלמידים'...]

בעניין העלונים, אף אני בעד לסנן אי אלו דברים מיותרים וחסרי משמעות, אך בגדול יש שם דברים מענינים, אז למה לא.

כאייל תערוג של הגראי"ל דווקא מאד עשיר ומוצלח.

גם זו לטובה כתב:יש"כ לרב "אישי" על מכתבי הגרח"ג

---

גם זו לטובה כתב:

אישי כתב: כך שחוסר הענין בספר, אינו אלא מוכיח, שדרך לימודו היא הקרובה ביותר לדרכו של רבו החזו"א.

ספרי החזו"א כיום נלמדים בכל הכוללים וכו' ואילו ספרי החו"ב נשארים בקרן זוית.

(כנראה צריכים לכך זכיה משמים. עצה טובה לאלו שלא הוגים בהו על הסדר: בשעה מיועד למנוחה, קחו את הספר - על מסכתא שכבר למדתם - ותדפדפו בו קצת...)

לר' אהרן: גם במהדורות החדשות יש הרבה שמציין שנכתבו לפו"ר וכו'. ויש גם מסכתות שלימות (בסדר מועד) שכתוב כך בריש הספר וכלל אין "סימנים" כ"א הערות על הדף.

שמעתי שבחוג של הגרח זצל היתה ביקורת גם על ספר מעשה איש אבל התשובה לכך היא פשוטה צורך הדור זה רמתו

גם זו לטובה כתב:

אישי כתב: כך שחוסר הענין בספר, אינו אלא מוכיח, שדרך לימודו היא הקרובה ביותר לדרכו של רבו החזו"א.

ספרי החזו"א כיום נלמדים בכל הכוללים וכו' ואילו ספרי החו"ב נשארים בקרן זוית.

נדמה לי שאתה יודע את הסיבה, וד"ל. זאת בנוסף לכך שהחזו"א כבר הוכר כמרא דהלכתא, וכל ת"ח יודע, שאינו ראוי לשמו, אם לא יפתח חזו"א. והאמת היא, שאברכים צעירים שעדין אינם עוסקים בהלכה רק בלימוד על הדרך הישיבתית, גם חזו"א הם בקושי פותחים.

בסוף ספר אחת שאלתי מהגרחש קרליץ בסופו דברים מענינים על החזוא ובכלל

מכתב נוסף מהגרח

מכתבים נוספים מעניינים מהגאון האדיר זצ"ל
מתוך ס' יגל יעקב להרב דרדק.

כמדו' שמס' יגל יעקב כבר היה כאן.

בספרי אור החמה להג"ר זונדל קרויזר זצ"ל על הש"ס מרבה להביא את דברי החדושים וביאורים הרבה פעמים בכל מסכת, ופלפל הרבה בדבריו

היה שנה אחת שהג"ר זונדל קרויזר זצ"ל התפלל בביהמ"ד של מרן הגר"ח זצ"ל בשמחת תורה.

כמדו' שיותר משנה אחת.

ואגב דאיירינן בשמחת תורה.

אני זוכר כד הוינא טליא, איך שבפסוקי ויהי בנסוע הארון, שאומרים לפני ההקפות, היה הגר"ח זצ"ל האומר את הפסוק האחרון כי מציון, ומיד היה רץ לכיוון האולם ומיד היה נוצר המעגל, והיו הילדים עומדים לידו לזכות שיתן להם את כף ידו הקדושה וירקדו עימו, וגם אני הייתי בין העומדים והזוכים.

אבל, גולת הכותרת היתה הריקודים במוצאי שמחת תורה, קשה להאריך ולתאר, אבל מבין הכל, הפנינה והכתר שאני זוכר זה הריקוד של מרן הגר"ח זצ"ל כשרץ לבדו כשבשתי הצדדים עומדים שורות שורות שרוקדים ושרים, ובתווך רץ רבנו זצ"ל ספר התורה החי, שעמל על התורה כל השנה בעמל ובהתמדה נוראה, ונפשו קשורה בקוב"ה ואורייתא, וידוע כמה היה רבינו הק' בעל רגש עצום, והיה רוקד באמצע עם חיוך ושמחת התורה נסוכה על פניו, שמחה שהזכירה לכולם את שמחת העמל בתורה כפי שהיטיב לתאר דודו מרן בעל החזו"א זי"ע.

ומי יתאר את דביקותו בברכת התורה כשעלה לתורה, ואת דביקותו בברכת אהבה רבה, ובברכת אבות שבשמונה עשרה, וכן כשהיה ניגש להיות ש"ץ, אחד הקטעים שאני זוכר קבוע שהיה מאוד מתרגש זה היה בועל כולם יתברך ויתרומם, וכן כשהיה עולה בתעניתים והיה מברך את ברכת ההפטרה, כשהיה מגיע למילים "על כסאו לא ישב זר" היה אומר אותו בהתעוררות מיוחדת.

והאמת שאיכשר דרא ובימינו אין אנו צריכים לסופר ועט שיתארו כאלו דברים, יש את מכשירי ההקלטה והוידאו שמתארים את זה יותר טוב מהעט ומהסופר.

אישי כתב:מלך שלם, כפי שביקשת הנה טעימה מכתבי הגראי"ש על שבת.
יצויין שיש בידי מכתבים וועדים שמסר לאברכים ועוד חזון למועד.

האם יתר החלקים ג"כ ניתנים להעלאה?

מה עם הספרים הרשמיים - האם כבר משווקים בחניות? (כתבתי טוב?)

ומה עם הספר "ראשי פרקים" מאחי רבנו?

מלך שלם, אולי תעלה כאן איזו הקלטה או הקרנה לחיזוק?

המן הגורן או מן היקב?

[אם היה לי היתי מודיע מזמן, מה גם שאיני בקיא בהעלאה לכאן, ואני אף חסום ברמה די גבוהה].

בעיתוני סוף השבוע ראיתי דברים מאוד יפים על מרן הגר"ח זצ"ל, אשמח אם מישהו יוכל להעלות אותם לכאן.

אני זוכר בימי ילדותי שהייתי מתפלל במוצאי שבת בבית מדרשו, ולאחר מכן היתה קבלת קהל, והרבה פעמים אבי היה נשאר בשביל לשאול אותו, ובדרך כלל היה ממתין לסוף, ואני הייתי אוהב לשבת בסוף ולהתבונן בקבלת הקהל, וכן הייתי מעלעל בקבצים שהיו שם, פעם אחד עיינתי בקובץ בית אהרון וישראל, והיה שם מאמר על תפילת בריך שמיה, ועל הנוסח שאומרים שם ולא על בר אלהין סמיכנא, וכי לאלוהים יש בן, והרי זה אמונת הנוצרים, וזה מאוד בלבל אותי, אז למחרת בבוקר ניגשתי לשאול אותו את זה, אני לא זוכר מה הוא השיב לי, אני רק זוכר שאמר שזה כמו שכתו בסוף פרשת בראשית "ויראו בני האלוהים את בנות האדם".



אבל באמת, גוף הדבר מצריך ביאור למה בחר ספר הזוהר לבחור לשון שיש בו מקום לטעות ח"ו כאמונת הנוצרים, ובפרשת בראשית כתוב "בני האלהים" לשון רבים, אבל כאן כתוב לשון יחיד.

אנחנו בזמנינו כבר לא מרגישים את העניין, כי אין כבר את המתח הדתי וויכוחים בין הנצרות ליהדות,אבל מאות בשנים, שהיה מתח כל כך גדול בין היהדות לנצרות, והדברים מצריכים ביאור.

בראיון לעיתון קטיפה של יתד נאמן, מספרת כלתו של רבינו זללה"ה, שאמר פעם לבעלה שליט"א, "מעולם לא הצטערתי על עצה שנתתי"!
סיפרתי את זה לת"ח חשוב, והוא אמר לי, אספר לך מעשה: כאשר הייתי אברך צעיר הגעתי אליו עם חבר, והתלוננו על ראש הישיבה בה למדנו, שהוא מעדיף את טובת הישיבה על פני טובת האברכים. הוכחנו זאת, מאחת ההחלטות שלו, שהתבררה כחסרת תועלת לאברכים. הגר"ח לא הסכים לקבל זאת, ואמר לנו: ראש הישיבה הוא יר"ש בתכלית, אלא שהוא טעה בחישוביו, וגם לי יש הרבה טעויות, וסיים בחריפות, "וכי אתם חושבים שהכתוב "משיב חכמים אחור" נאמר עליכם?!" עד כאן דברי הת"ח.
ונראה פשוט שאין כאן שום סתירה. הגר"ח לא אמר שלא טעה, אלא שלא התחרט על שום עצה, וכוונתו שתמיד היתה העצה מתוך נקיות המחשבה ושיקול דעת נכון, ובאם התברר שטעה, לא היה זה מפני נגיעות או עצלות מחשבתית וכיו"ב, נמצא שהוא מצדו אמר את העצה שהיה צריך לומר, אלא שמשמים הטעוהו.

היכן ניתן להשיג את ההספד של הגרד"ל?

שוב ראיתי שיש הקלטה בקול הלשון http://www.kolhalashon.com/New/Media/Pl ... ShiurNum=3

מדקה 36

בנתיים זה מה שהובא למעלה.

כידוע הגר"ח בפקחותו ובחכמתו שלח ידו במסחר ובתבונתו הצליח לגרוף רווחים נאים וכמה חברות עמדו תחת בעלותו ובני משפחתו.
האם ענין זה היה אצלו בשיטה כדעת הגר"נ נדל, או שפשוט ברוב חכמתו הצליח להרויח כהוגן מבלי להזדקק לבריות?

אגב, לא כל כך "כידוע", לא הרבה יודעים מזה, בכל אופן בהספדים שבתקשורת לא הוצג עניין זה כלל. וכנראה זה עניין שבראיה ריאלית ופחות "שיטה".

זה מאוד ידוע, לפחות בבני ברק, למרות שבצדק לא עשו מזה ענין בפירסומים לאחר הפטירה.
מה יותר טבעי והגיוני מכך, שת"ח בעל ראיה מפוכחת ורחבה, מקדם את פני העתיד, ודואג לנישואי שש עשרה ילדיו? אין 'מצוה' בתורה להיות 'בטלן', וככל הנראה לא היה בכך לא סיכונים מבחינת הכסף, ולא ביטול תורה גדול!

מחולת המחנים כתב:כידוע הגר"ח בפקחותו ובחכמתו שלח ידו במסחר ובתבונתו הצליח לגרוף רווחים נאים וכמה חברות עמדו תחת בעלותו ובני משפחתו.
האם ענין זה היה אצלו בשיטה כדעת הגר"נ נדל, או שפשוט ברוב חכמתו הצליח להרויח כהוגן מבלי להזדקק לבריות?

רבים מהמון העם לא הכירו כלל את הגרח"ג ולכן אין הדבר ידוע כ"כ, לפי הידוע לא היה בזה כ"כ ביטול תורה [גם שמעתי שע"י קנית קרקעות בב"ב הצליח לשמור על צביון העיר]

[הגרח"ג ורבים מבני חוגו, לומדים באופן עצמאי בדירת מסתור או באיזה בית כנסת סגור, קצת קשה באופן זה להתפרנס מכולל.....
ובאמת בעיני ראיתי שרבים חללים הפילה, שהרבה צורבים צעירים לא גדלו כדבעי בגלל כפיפותם למערכת הכוללים, (אמנם כמובן גם לאידך גיסא רבים מאלו שיצאו קצת למסחר..)]

חשבתי להוסיף עובדה קטנה, שאני הק' הייתי עד לה לפני למעלה מעשרים שנה.

מדובר בת"ח שליט"א שהיה אז צעיר לימים, שעסק רבות בקירוב רחוקים בנכר. לימים פרץ ויכוח בינו לבין ארגון 'ערכים' מיסודו של הגר"ח זצ"ל, והיתה איזו פגיעה בכבודו של הת"ח. כשבא הת"ח ההוא להתארח בארה"ק איזה פרק זמן, ונודע לגר"ח, הרי שלא חס על זמנו היקר, וק"ו לא על כבודו, וטרח ובא לאכסנייתו של הת"ח, הגם שהיה צעיר ממנו קרוב לשלושים שנה, על מנת לפייסו וליישר ההדורים. וכך הוה. (אני הק' הייתי שם).

מסתמא יש בזה כדי ללמד משהו על ענוה ומידות נכונות. זצ"ל.

האם מישהו יודע את גישת הגרח"ג ז"ל בנוגע שאלות חדישות?
למשל, מה היה דעתו לגבי התכלת של מורקס טרוקלס?
מה סבר בנוגע דפוס משי לגבי כתיבת ס"ת?

ספרים וועלט כתב:האם מישהו יודע את גישת הגרח"ג ז"ל בנוגע שאלות חדישות?
למשל, מה היה דעתו לגבי התכלת של מורקס טרוקלס?

הרב ישראל טופורביץ תלמיד מובהק של רבינו זצ"ל [גר ברחוב רב אסי 8!] מח"ס דרך ישראל [ויש בראשו מכתב מהגרח"ג שהובא לעיל] חיבר קונטרס חריף נגד תכלת הנקרא "בין תכלת לארגמן" [נמצא באוצר], ולכאו' זה הוכחה בדעת רבו שהתנגד לחידוש התכלת.

אב בבינה כתב:

ספרים וועלט כתב:האם מישהו יודע את גישת הגרח"ג ז"ל בנוגע שאלות חדישות?
למשל, מה היה דעתו לגבי התכלת של מורקס טרוקלס?

הרב ישראל טופורביץ תלמיד מובהק של רבינו זצ"ל [גר ברחוב רב אסי 8!] מח"ס דרך ישראל [ויש בראשו מכתב מהגרח"ג שהובא לעיל] חיבר קונטרס חריף נגד תכלת הנקרא "בין תכלת לארגמן" [נמצא באוצר], ולכאו' זה הוכחה בדעת רבו שהתנגד לחידוש התכלת.

כמדומה שחיברו לפי בקשת רבינו זללה"ה

כמדומה שחיברו לפי בקשת רבינו זללה"ה

מה היה בקשתו, לברר ענין תכלת והרב הנ"ל בירר הענין ויצא במסקנא נגד תכלת [ואז נמצא שדעת רבינו זלל"ה הוא שאפשר למצוא תכלת בזה"ז רק צריך לברר אם יש לו הסימנים והרב הנ"ל סבר שאין בו הסימנים] , או בקשת הגרח"ג היה לכתוב קונטרס נגד תכלת. שברור מהקונטרס שהגיע למסקנא מחמת שחדש אסור מה"ת [וצע"ג ואכמ"ל]? ורק כתב הטענות על הפורפורא בגדר אם תמצא לומר שיכול לחדש תכלת.

אגב יש מהדורה קמא של הקונטרס באוצר, ושם מישהו כתב בסוף הקונטרס: "ע"ע בקונ' להבדיל בין תכלת לארגמן וקונ' קרסי זהב" וכנרא' שתומכי התכלת שלחו אותו לאוצר, והסיבה פשוט...

אדם כי ימות באהל...