פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:

מתפעל כתב:צאו וראו הספדו של מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל על הרב קוק זצ"ל..

[גדלותו של הרב קוק אינה מוטלת בספק לפי חינוכי, אבל אם אתה מתכוון למצוטט מפיו של הגרא"ז בהספדו, כי "נשבר חוט השדרה של עם ישראל" או משהו דומה, לפי הנשמע, המקור היחיד למשפט הזה הוא אדם שיחי' שהיה ילד בעת ההלוויה, ומלבדו איש לא מכיר את הנוסח הזה (שהוא גם לא אופייני לגרא"ז)]

הרצי"ה מביא זאת ב'לשלושה באלול', כך שלא הרב שאר ישוב הוא מוסר השמועה

לייטנר כתב:

איש_ספר כתב:

מתפעל כתב:צאו וראו הספדו של מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל על הרב קוק זצ"ל..

[גדלותו של הרב קוק אינה מוטלת בספק לפי חינוכי, אבל אם אתה מתכוון למצוטט מפיו של הגרא"ז בהספדו, כי "נשבר חוט השדרה של עם ישראל" או משהו דומה, לפי הנשמע, המקור היחיד למשפט הזה הוא אדם שיחי' שהיה ילד בעת ההלוויה, ומלבדו איש לא מכיר את הנוסח הזה (שהוא גם לא אופייני לגרא"ז)]

הרצי"ה מביא זאת ב'לשלושה באלול', כך שלא הרב שאר ישוב הוא מוסר השמועה

בדקתי ומצאתי שהרצי"ה לא הביא את זה בחוברת הראשונה שהופיעה בתרח"צ, גם לא במהדורה השניה שהופיעה בתש"ז. הציטוט מופיע רק בקובץ הוספות (מכונה גם לשלשה באלול (ב), באוצר יש רק מתשס"ג אבל יש גם הוצאה מוקדמת יותר כמובן. האם לא יתכן שהוא נסמך על עדותו של רש"י כהן?

ייתכן. בסגנון הדברים שם (לאורך כל הזכרונות), פחות מתאים.

מתפעל כתב:הנה

אינני מצליח לפענח את התאריך. מתי בחודש אלול תר"צ?

אשי ישראל כתב:

מתפעל כתב:הנה

אינני מצליח לפענח את התאריך. מתי בחודש אלול תר"צ?

יום א' דראש חודש.

באר בשדה כתב:

אשי ישראל כתב:

מתפעל כתב:הנה

אינני מצליח לפענח את התאריך. מתי בחודש אלול תר"צ?

יום א' דראש חודש.

תודה רבה

איש_ספר כתב:

מתפעל כתב:צאו וראו הספדו של מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל על הרב קוק זצ"ל..

[גדלותו של הרב קוק אינה מוטלת בספק לפי חינוכי, אבל אם אתה מתכוון למצוטט מפיו של הגרא"ז בהספדו, כי "נשבר חוט השדרה של עם ישראל" או משהו דומה, לפי הנשמע, המקור היחיד למשפט הזה הוא אדם שיחי' שהיה ילד בעת ההלוויה, ומלבדו איש לא מכיר את הנוסח הזה (שהוא גם לא אופייני לגרא"ז)]

הדברים מובאים בשם הרב יוסף דוד חרל"פ ב'שבחי הראי"ה', כך שלא הרב שאר ישוב הוא מוסר השמועה

שאלה ותשובה אות גימ"ל

לגבי סיום דבריו של הרב קוק בחנוכת האוניברסיטה, יש בידי הערה חשובה בנושא שטרם נדפסה, ואי"ה בבוא העת אדפיסה.

לייטנר כתב:לגבי סיום דבריו של הרב קוק בחנוכת האוניברסיטה, יש בידי הערה חשובה בנושא שטרם נדפסה, ואי"ה בבוא העת אדפיסה.

מחכה!
לגבי הספדו של הגרא"ז על הרב קוק ע"ע בס' אור אלימלך של הרב בר שאול ז"ל עמ' 79

איתם כותב במאמר שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק
כלפי רמ"מ שלוזינגר: זמן קצר לפני פטירת אביו החל ללמוד בישיבת מרכז
הרב – אך לאחר כשנה וחצי (בשלהי תשי"ח) נאלץ לעזוב את הישיבה, לאחר
שהפגין זלזול כלפי אחת מהוראותיו של ראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק.

אני משער שלא מדובר בלשון הרע או גנאי על אף נפש מהנפשות הפועלות. ולכן אני מרשה לעצמי לשאול במה מדובר.

לגופם של דבריו של הרב איתם.
באמת לא כל כך מבין מה רצונו.
הוא כאילו התעלם מהדברים היותר מפורסמים בתוך מחקרו האוייבקטיבי...

הרצ"י קוק לקח את ישיבת מרכז הרב, ואת שמו הטוב של אביו, למחוזות שהנמנים על חוגי הראי"ה קודם לכן, התקשו מאד מאד לבלוע.
מה גם, שלדוגמא, הכרה כל שהיא או אפילו הכרה גמורה או אף שמחה בהקמת מדינת ישראל ואתחלתא דגאולה, שנאמרה על ידי רבנים רמי דרג. שהתבררה כטעות, איננה דבר המוסיף לכבודם.

אבל יתרה מכך. לא כבודם הוא הענין.
תפיסת הדברים בשנות המ"ם והלאה ק"ו בשנות העי"ן, בקרב רוב ככל הציבור [החרדי הדתי החילוני והגוי] מעוותת לחלוטין מתפיסתם בזמן היותם.
כך שהכרה במדינת ישראל, בשנות תקומתה יש בה אמירה אחת.
ואופן שהדבר מתקבל באוזנו של השומע המודרני, הוא ענין אחר לחלוטין!

אפשר גם על כך להתווכח.
אבל זה כבר דיון שונה לגמרי מהמאמר החביב של הרב איתם.
לצערנו איתם לא יוכל לסנגר על דבריו, ולמרות כך אשיב עליהם.
לסיכומו של דבר, מאמרו של איתם נראה יסודי ומקצועי. אך לענ"ד הוא מכסה יותר ממה שהוא מגלה.
אך יתכן ובמאמרים אחרים הוא מתקן קצת. כפי שכתב בסוף דבריו.
אך אחרית דבר - ישנה לא מעט ביקורת על ההתנהלות החרדית בזה. ובכך הוא גרם לעוול גדול. לא למחוללי הענין, שהם דווקא ישמחו שמלאכתם נעשית גם על ידו. ואף לא לבני הציבור החרדי, אלא דווקא לבני הציבור החרדל"י שמציג בפניהם מצג כאילו דרכם נתמכת על ידי גדולי עולם.
דבר דומה ניסה לעשות גם במאמר על האח והאחות, שמשום מה הרגיש כנין סמכות עליונה בביאור כוונת סבו הגדול הרב הנקין זצ"ל.

לא יודע מניין להתחיל.
מהאנכרוניזם שקושר בין תחילת שנות השישים/סוף שנות החמישים ל"שנות המ"ם" וש"נות הע'"?

מהדיון של מי שאינו בקי בכתבי הראי"ה, כיצד הרצי"ה לא הלך לפי כתביו של אביו (כתבים שהוא עצמו ערך)?

מטענת 'אתחלתא דגאולה' הבנאלית, ושהרלוונטיות שלה לנידון דידן קלושה?

אז על מה כן? על זה שהקדוש (בחייו ובמותו) הרב איתם הנקין העז להעביר ביקורת על ההתנהלות החרדית?!
דומני שזה כבר דיונים ברמת 'אספקלריא' ופחות ממנה.

בהקשר למאמר זה שנידון לאורך האשכול.

בהערה 43 הנקין הסתפק בשאלת יחסו האישי של רמ"מ שולזינגר לראי"ה קוק.
הוא טוען כי "המקום היחיד בין כתביו של הרמ"מ שנזכר שמו של הראי"ה, הדבר נעשה אגב סיפור שיש בו יותר משמץ ביזוי כלפי הראי"ה".
אמנם המעיין במקור הדברים רואה כי הסיפור עצמו אין בו שום ביזיון כלפי הראי"ה, אלא שנזכר שם כי הרב קוק ראה פשקוויל בו נכתב עליו "ימ"ש".

דבר שני, תועלת מרובה היה יכול הנקין להפיק בנקודה זו מהספר "רבי משה מרדכי" חלק ב', שנדפס בשנת תשע"ט, שם בעמ' 290-288 פורסם מכתב מעניין מאד מרמ"מ בנושא זה. מתוכן המכתב נראה כי הוא סבר שדמותו של הרב קוק כפי שהיא נתפסת בציבור איננה דמותו האמתית, ומשום כך בחר להצניע את חלקו בביוגרפיה של אביו.

מי שרוצה לעמוד על יחסו או חלק מיחסו של רבי משה מרדכי לראי"ה, יכות להתרשם באופן בלתי אמצעי מדבריו בשיעור אגדות החורבן דקה 48:45 והלאה
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... me=1059717

נחמת ארי כתב:בהקשר למאמר זה שנידון לאורך האשכול.

בהערה 43 הנקין הסתפק בשאלת יחסו האישי של רמ"מ שולזינגר לראי"ה קוק.
הוא טוען כי "המקום היחיד בין כתביו של הרמ"מ שנזכר שמו של הראי"ה, הדבר נעשה אגב סיפור שיש בו יותר משמץ ביזוי כלפי הראי"ה".
אמנם המעיין במקור הדברים רואה כי הסיפור עצמו אין בו שום ביזיון כלפי הראי"ה, אלא שנזכר שם כי הרב קוק ראה פשקוויל בו נכתב עליו "ימ"ש".

המעיין במקור הדברים מגלה בדיוק מה שכתב איתם: "המקום היחיד בין כתביו של הרמ"מ שנזכר שמו של הראי"ה, הדבר נעשה אגב סיפור שיש בו יותר משמץ ביזוי כלפי הראי"ה". יש מישהו שחושב ש'ימ"ש' אינו ביזוי?! כלום כתב איתם שהסיפור הוא ביזיון?! כתב שבסיפור יש יותר משמץ ביזוי כלפי הראי"ה.

נחמת ארי כתב:תועלת מרובה היה יכול הנקין להפיק בנקודה זו מהספר "רבי משה מרדכי" חלק ב', שנדפס בשנת תשע"ט, שם בעמ' 290-288 פורסם מכתב מעניין מאד מרמ"מ בנושא זה. מתוכן המכתב נראה כי הוא סבר שדמותו של הרב קוק כפי שהיא נתפסת בציבור איננה דמותו האמתית, ומשום כך בחר להצניע את חלקו בביוגרפיה של אביו.

איתם כל כך לא רצה להפיק תועלת מהספר הנ"ל, עד שהחליט להירצח 3 שנים קודם צאת הספר לאור.

לא כל הערה קטנה על מאמר היא התקפה. לא הכרתי את נשוא האשכול כלל, אבל כבודו יקר בעיני מאד, וקראתי בשקיקה כמעט את כל כתיבותיו המעולות. אני חושב שהערתי בצורה מכובדת ומותר גם להגיב לי כך.

לייטנר כתב:

נחמת ארי כתב:בהערה 43 הנקין הסתפק בשאלת יחסו האישי של רמ"מ שולזינגר לראי"ה קוק.
הוא טוען כי "המקום היחיד בין כתביו של הרמ"מ שנזכר שמו של הראי"ה, הדבר נעשה אגב סיפור שיש בו יותר משמץ ביזוי כלפי הראי"ה".
אמנם המעיין במקור הדברים רואה כי הסיפור עצמו אין בו שום ביזיון כלפי הראי"ה, אלא שנזכר שם כי הרב קוק ראה פשקוויל בו נכתב עליו "ימ"ש".

המעיין במקור הדברים מגלה בדיוק מה שכתב איתם: "המקום היחיד בין כתביו של הרמ"מ שנזכר שמו של הראי"ה, הדבר נעשה אגב סיפור שיש בו יותר משמץ ביזוי כלפי הראי"ה". יש מישהו שחושב ש'ימ"ש' אינו ביזוי?! כלום כתב איתם שהסיפור הוא ביזיון?! כתב שבסיפור יש יותר משמץ ביזוי כלפי הראי"ה.

הנה מקור הדברים:

הקריאה הפשוטה, כפי שאני קראתי בהתחלה, היא: ר' אלעזר שולזינגר מזכיר את הראי"ה בכבוד, לעומתו, ר' משה מרדכי מזכיר סיפור שיש בו שמץ ביזוי לראי"ה, אמנם, מאישיות קרובה לרמ"מ שמעתי שהוא חלק כבוד לראי"ה. כלומר, מכתיבתו של רמ"מ משמע שלא חלק כבוד לראי"ה, ובדברים שבעל פה שמעתי אחרת. ולא היא, שאף בסיפור עצמו אין שום יחס לא מכבד של הרמ"מ כלפי הראי"ה, והוא לא ראיה לנושא יחסו של רמ"מ לראי"ה כלל.

לייטנר כתב:

נחמת ארי כתב:תועלת מרובה היה יכול הנקין להפיק בנקודה זו מהספר "רבי משה מרדכי" חלק ב', שנדפס בשנת תשע"ט, שם בעמ' 290-288 פורסם מכתב מעניין מאד מרמ"מ בנושא זה. מתוכן המכתב נראה כי הוא סבר שדמותו של הרב קוק כפי שהיא נתפסת בציבור איננה דמותו האמתית, ומשום כך בחר להצניע את חלקו בביוגרפיה של אביו.

איתם כל כך לא רצה להפיק תועלת מהספר הנ"ל, עד שהחליט להירצח 3 שנים קודם צאת הספר לאור.

והלא הדגשתי בדברי שהספר נדפס בשנת תשע"ט! וכמובן שאילו זכינו והיה נותר בחיים היה יכול להפיק תועלת מהספר!

'מתקפה' מאן דכר שמה?
מסתבר שגם אם קריאתך הפשוטה לא היתה מדוייקת, אפשר לציין על ניסוח לא מדויק של איתם, ולא לכתוב: "הוא טוען... אבל המעיין...", כאילו מדובר בסילוף דברים מכוון.

האזכרה לרב איתם ונעמה הנקין תיערך באסרו חג סוכות, יום רביעי בשעה 17:00 (נפגשים ב16:45 בבית ההלוויות החדש, קהילת ירושלים).
לאחר מכן, מנחה ושיעור מפי חברו, הרב יהושע וייסינגר בבית משפחת הנקין, רח' הרב נורוק 1 קרית משה.

ראיון עם הרבנית הנקין על בנה ר' איתם הי''ד, ועל הספר החדש שהופיע
https://seforimchatter.buzzsprout.com/1 ... ic-history

הוצאה מחודשת לחיבורו הנודע בשערים המצוינים בהלכה של ידידינו הבלתי נשכח ר' איתם הי"ד.

ברכת הלומדים נתונה לאמו הרבנית הדגולה תחי', אשר בחריצות כפיה נטעה כרם זה.

---כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ!


הקישור שבמודעה, פעיל בקובץ המצ"ב.

מה טיב ההוספות לספר "לכם תהיה לאכלה"? האם מדובר באוספת ציונים ומקורות בלבד, או ממש בדיונים ונפק"מ חדשים?

לדידי תמוה האיך שהרב איתם הי״ד התעלם לגמרי ממה שמפורש בכמה וכמה אחרונים שתולעים קטנים, אף אם קטנים כל כך שלא ניתן לזהותם במיתתם, אסורים מדאורייתא בלי ספק (כמובן אם לא בתערובות שאז איסורם מדרבן מדין בריה). וזאת בגלל שבחייהם שפיר ניכרים על ידי ריחושם ותנועתם.
ראה למשל כל המבוכה בענין התולעים קטנים שנמצאו בעלי גפנים בספר חנן אלה’ים.

מישהו יודע איפה אני יכול למצוא (אולי אף להעלות) תגובתו של ר׳ איתם הי״ד על מאמרו של שמואל גליק ״מה כתב הצמח צדק״?