פורום אוצר החכמה

אראל כתב:

ציפורן כתב:נזכרתי, שבעת שלמדתי בישיבתינו הק' ביקר כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א אצל הרבי הלב שמחה זצ"ל,
ובתוך השיחים, שאל אותו מרן שליט"א את המקור לדברי זקנו ה'שפת אמת' (עיין פר' כי תשא בכ"מ) ששמירת שבת היא סגולה לזכרון.
(שם כתיב, שתורה הנלמדת בשבת אין בה שכחה) נענה הלב שמחה ואמר, הלא אנו אומרים בזמירות לשבת "יום שבתון אין לשכוח".
(ירחון אור הצפון קובץ כ"ד עמ' נט-יהושע מרדכי הלוי מאנן-לונדון)

למדתי בשפ"א בשבוע העבר (פ' בלק) בתוד"ק:
"ולכן בש"ק דהיא מעין עוה"ב יש הארה מלוחות ראשונות. וזהו בחי' זכור בש"ק דאיתא אם היו מקבלין הראשונות לא הי' שכחה בדברי תורה כדכ' חרות על הלוחות וזו החקיקה הי' ג"כ בנפשות בנ"י רשימה בעצם שא"א לשכוח. רק אחר החטא אכן כאדם תמותון נפלו לבחי' שכחה. ומ"מ נשאר רשימה בלב מהראשונות"

בספר תורת יעקב להרי"ח סופר פרשת כי תשא יש אריכות על דברי השפ"א.

אולי קצת עובדות עליו?

ה'לב שמחה' הגיע אז לאנטוורפן לשב"ק פרשת וישב שנת תש"ט, ומכיון שידענו שהוא ישבות שבת באנטוורפן לכן נסענו כמה בחורים לשבות שם בעיר כדי לשהות במחיצתו. אחרי סעודת שבת הלכנו למלון שהתאכסן בו ה'לב שמחה', וראינו אותו יושב שם עם עוד כמה מחסידי גור ומספר סיפורי צדיקים, והחסידים שישבו איתו הפצירו בו מאד שיאמר 'תורה', והוא סירב בכל תוקף באומרו "די ברידער זאגט" [-הרה"ק בעל ה'בית ישראל' זי"ע שהיה אז האדמו"ר, הוא אומר 'תורה'], אמנם החסידים לא הרפו ממנו ובקשו שיאמר, לבסוף נעתר לבקשותיהם ואמר: כתיב בפרשתן (בראשית לז, ז) "והנה אנחנו מאלמים אלומים" יש לרמז לזה מש"א חז"ל (חולין פט.) "מה אומנותו של אדם בעוה"ז ישים עצמו כאלם...".
הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א "מפי ספרים וסופרים" ח"ב, ע' קע"ד

מי החתן?

מי החתן?

ר' אברהם יוסף אירנשטיין

הלב שמחה ומשפחתו במרשם התושבים משנת תש"ז.

לרגל יומא דהילולא..
האם יש למאן דהו את התמונה המקורית?
יישר כח!
זי"ע ואכי"ר

יש סירטון חדש עליו?

להודות ולהלל כתב:לרגל יומא דהילולא..
האם יש למאן דהו את התמונה המקורית?
יישר כח!
זי"ע ואכי"ר

זה ציור, או עיבוד ממוחשב, ולא שום תמונה מקורית.

שאלה של מישהו שלא מכיר
מה היה תפקידו הרשמי ועיסוקו של הלב שמחה כל השנים עד שעלה לאדמורו"ת
הן בפולין והן בארץ

עתניאל בן קנז כתב:

להודות ולהלל כתב:לרגל יומא דהילולא..
האם יש למאן דהו את התמונה המקורית?
יישר כח!
זי"ע ואכי"ר

זה ציור, או עיבוד ממוחשב, ולא שום תמונה מקורית. - ברוך שכוונת!! אכן זה היה השאלה למי יש את התמונה המקורית

הנה התמונה המקורית
בבית ועד הפועל של אגו"י בירושלים

מימין רבי שמואל אלי' ממודזיץ זצ"ל בעל אמרי אש

מתפעל כתב:והנה סיפור שאיני זוכר מנין העתקתי, אולי חסידי גור מכירים.

כאשר בנו את בית ההחלמה בקרית טלז סטון, לא הצליחו המקימים של בית ההחלמה להשלים את הבנין ונתקעו באמצע העבודה מחוסר מזומנים. לפתע הגיע הגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ"ל, רבה המפורסם של אנטוורפן, והשלים להם את כל החסר לגמור את הבנין.

בחנוכת הבית סיפר הרב הגאון איך הגיע לסכום הגדול הזה להשלים את הבנין:

היה זה בברית מילה שנערכה בביהמ"ד גור והלב שמחה זצ"ל כובד אז בסנדקאות. הרב קרייזווירט כובד בברכות. אחרי הברית שאל הרב קרייזווירט את הלב שמחה, מדוע לא מתקיים המאמר הידוע שמי שמקבל סנדקאות מתעשר והלא חזינן הרבה יהודים שקיבלו סנדקאות ולא התעשרו.
ענה לו הרבי הלב שמחה במשפט קצר כהרגלו: "מ'מיינט נאר ווען מ'קריגט אלץ". (הכוונה רק כאשר מתכבדים בהכל). הרב קרייזווירט לא הבין מה כוונת הרבי כשאמר שצריך להתכבד בהכל, מה זה כולל אבל שמר את הדבר בלבו. לאחר זמן, כיבדו אותו בעירו אנטוורפן בסנדקאות, ואז נזכר בדברי מרן הלב שמחה, ואמר לאבי הבן, שמע נא, מטעם הכמוס, אני מבקש אם תוכל ליתן לי בברית הזו את כל הכיבודים, החל מקוואטער, כסא של אליהו, סנדקאות, ואח"כ ברכות. אותו יהודי התפלא שהרב מבקש כל כך הרבה כיבודים אבל סבר וקיבל ונתן לרב את כל הכיבודים הללו. באותו שבוע הגיע אל הרב שליח ממדינה רחוקה, יהודי שנפטר שם השאיר בצוואתו כל כספו להרב קרייזווירט שהיה לו איתו קשר בעבר, והרב החליט לתת את כל הכסף לבית ההחלמה של טלז סטון.

עיין כאן בענין סנדקאות מושלם
viewtopic.php?f=17&t=4791&p=37837#p37792

האם כאן ר' חנינא שיף בא לייצג את האדמו"ר בזקנותו [תש"ן] או שמא האדמו"ר יצא ור' חנינא נשאר?
אולי מישב"ק את האדמו"ר שליט"א כשבא בשליחות אביו וכיו"ב?

שיף כתב:האם כאן ר' חנינא שיף בא לייצג את האדמו"ר בזקנותו [תש"ן] או שמא האדמו"ר יצא ור' חנינא נשאר?
אולי מישב"ק את האדמו"ר שליט"א כשבא בשליחות אביו וכיו"ב?

יושב מאחורי רבינו הפני מנחם [אז ר"י שפת אמת], ר' חנינא ליווהו מפעם לפעם לאירועים ציבוריים.

מעיין כתב:

מתפעל כתב:והנה סיפור שאיני זוכר מנין העתקתי, אולי חסידי גור מכירים.

כאשר בנו את בית ההחלמה בקרית טלז סטון, לא הצליחו המקימים של בית ההחלמה להשלים את הבנין ונתקעו באמצע העבודה מחוסר מזומנים. לפתע הגיע הגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ"ל, רבה המפורסם של אנטוורפן, והשלים להם את כל החסר לגמור את הבנין.

בחנוכת הבית סיפר הרב הגאון איך הגיע לסכום הגדול הזה להשלים את הבנין:

היה זה בברית מילה שנערכה בביהמ"ד גור והלב שמחה זצ"ל כובד אז בסנדקאות. הרב קרייזווירט כובד בברכות. אחרי הברית שאל הרב קרייזווירט את הלב שמחה, מדוע לא מתקיים המאמר הידוע שמי שמקבל סנדקאות מתעשר והלא חזינן הרבה יהודים שקיבלו סנדקאות ולא התעשרו.
ענה לו הרבי הלב שמחה במשפט קצר כהרגלו: "מ'מיינט נאר ווען מ'קריגט אלץ". (הכוונה רק כאשר מתכבדים בהכל). הרב קרייזווירט לא הבין מה כוונת הרבי כשאמר שצריך להתכבד בהכל, מה זה כולל אבל שמר את הדבר בלבו. לאחר זמן, כיבדו אותו בעירו אנטוורפן בסנדקאות, ואז נזכר בדברי מרן הלב שמחה, ואמר לאבי הבן, שמע נא, מטעם הכמוס, אני מבקש אם תוכל ליתן לי בברית הזו את כל הכיבודים, החל מקוואטער, כסא של אליהו, סנדקאות, ואח"כ ברכות. אותו יהודי התפלא שהרב מבקש כל כך הרבה כיבודים אבל סבר וקיבל ונתן לרב את כל הכיבודים הללו. באותו שבוע הגיע אל הרב שליח ממדינה רחוקה, יהודי שנפטר שם השאיר בצוואתו כל כספו להרב קרייזווירט שהיה לו איתו קשר בעבר, והרב החליט לתת את כל הכסף לבית ההחלמה של טלז סטון.

עיין כאן בענין סנדקאות מושלם
viewtopic.php?f=17&t=4791&p=37837#p37792

שמעתי מש''ב הגרש''א לווין מארגנטינה מעשה על הסטייפלער כמדומה, שהיה אחד שלקח לבנו סנדק אדם גדול מאוד, וכשגדל הילד יצא לתרבות רעה, ובא לשאול את הסטייפלער, ושאל מי היה שאר הכיבודים בברית, והתברר שאחד הכיבודים היה לאדם שלא יר''ש, ואמר לו אם כן מה אתה רוצה..!
רואים שגם השפעת הסנדק על הילד שייכת לזה שמקבל הכל.

רבותינו הק' לבית גור הקפידו מאוד שילכו לישון עכ"פ בשעה עשר בלילה, וכ"ש בחורים.
וכידוע שהלב שמחה זצ"ל פעל הרבה מופתים לאלו שהלכו לישון בשעה מוקדם

מה הפשט?

אשמח מאוד מאוד באם יש כאן אנשים שיש להם סיפורים מכלי ראשון על הרבי הלב שמחה או משאר רבותינו מגור שיצרו איתי קשר באישי עדיף במייל shlomohirsh318@gmail.com

ציפורן כתב:נזכרתי, שבעת שלמדתי בישיבתינו הק' ביקר כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א אצל הרבי הלב שמחה זצ"ל,
ובתוך השיחים, שאל אותו מרן שליט"א את המקור לדברי זקנו ה'שפת אמת' (עיין פר' כי תשא בכ"מ) ששמירת שבת היא סגולה לזכרון.
(שם כתיב, שתורה הנלמדת בשבת אין בה שכחה) נענה הלב שמחה ואמר, הלא אנו אומרים בזמירות לשבת "יום שבתון אין לשכוח".
(ירחון אור הצפון קובץ כ"ד עמ' נט-יהושע מרדכי הלוי מאנן-לונדון)

אני שמעתי שזה היה בשבת ראשונה אחר שהרבי הלב שמחה נתעטר באדמורות, והגיע לרח' אגריפס לביקור אצל מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א
כך שמעתי מעד נוכח

היום הוא היארצייט של הרבי הלב שמחה זי''ע.
מכיון ואין סיפק בידי כתוב מאמר הגון וארוך לזכרו ועל משנתו לע''ע,
אכתוב אך כמה עובדות קטנות.

- ללב שמחה היה בן אחות, נכד אביו, רבי בנימין אלתר ז''ל. הוא היה יתום מאם מלידתו, ומשום כך נקרא בנימין מנחם, ואביו נהרג בהפגזת ווארשא בתחילת המלחמה.
ר' בנימין מצא המון חיזוק אצל דודיו הבית ישראל והלב שמחה, והלב שמחה מצידו, חרג מגדרו וכתב לו הדרכות ודברים חיזוק.

אחת האגרות, נשלחה למחרת חתונתו של ר' בנימין ובה כותב הלב שמחה דברים מופלאים, הדרכות ישרות וביטויים נדירים על עצמו.
למי שיש את המכתב מוקלד, יעשה טובה לכלל המשתתפים באשכול אם יעלה אותו. (הוא פורסם השבוע גם בבנאות דשא)

- סיפור ידוע על פטירת ר' בנימין בגיל צעיר יחסית 68, שלושה שבועות לפני פטירת הלב שמחה.
כאשר נחלה הלב שמחה ונחלש מאוד כחמש שנים לפני פטירתו, בא ר' בנימין אליו, הפעם כדי לחזק את הלב שמחה ואמר: כתוב למען יאריכון ימיך. מי כמוני יכול להעיד כמה כיבד הרבי את אביו, סקיני האמרי אמת.
הלב שמחה הזדקף חלושות וישאלהו לאמר: הינך מוכן להעיד על כך?!
ור' בנימין השיב בתוקף, הן וודאי. בהחלט!
הוא סיפר גם כמה סיפורים באותו זמן על כיבוד אב של הלב שמחה.

אכן נפטר סמוך לפטירת דודו, ויהי לפלא שהיה נראה קשר הדוק לפטירת האחיין האהוב בגיל לא זקן.

זה החלק המוכר.

סיפר לי יהודי חשוב ומהימן, שבהלווית ר' בנימין אלתר ז''ל, שעברה כמובן סמוך לביהמ''ד, הוצא הלב שמחה ברכבו ללוות את הנפטר, היה זה כאמור בשבועות חייו האחרונים.
אותו יהודי, היה סקרן מאוד לדעת האם יודע הרבי בכלל על הפטירה של ר' בנימין והכל....

הוא ניגש לאחד הגבאים, מהחשובים וההגונים שבהם, וישאלו ביני לבינך, האם הרבי כלל ידע מה ההלוויה? האם הרבי הגיב משהו. (קודם מחלתו היה הלב שמחה מגיב כברק על כל מאורע, איזה רמז מפסוק, דף יומי, גימטריה, משהו מיוחד וחריף)
אותו גבאי ענה כי הרבי השיב משהו שהראה שהוא יודע בדיוק מה קורה, אבל אני לא יכול למסור את זה, אולי לבניו של ר' בנימין אספר....

אחרי שבועיים - שלושה, כשנפטר הלב שמחה עצמו, תר אותו גבאי אחר השואל החשוב ואמר לו: אתה יודע מה הגיב הרבי כשאמרנו לו שבנימין נפטר? שלוש מילים: 'נפשו קשורה בנפשו'.

-------------------

סיפור ששמעתי מנכד חשוב אחר של האמרי אמת זי''ע.

לאמרי אמת היה נין חשוב ויקר, רבי שמואל היינה ז''ל. הוא היה בנו של רבי לייבל מחבר ליקוטי יהודה תורות ואמרים יקרים בעיקר מהאמרי אמת.
רבי שמואל היינה היה צנוע ומעלי. ת''ח גדול, מתמיד עצום וירא שמים, ענותן כהילל.
זקנו האמרי אמת העריך עד מאוד את התמדתו ושתיקתו. עד כדי כך גברה הערכתו אליו שאחת המשאלות האחרונות של האמרי אמת בשנתו האחרונה הייתה: מ'זאל זעהן אז שמואל וואט בלייבן ביים לערנען... שיראו לתמוך כלכלית בשמואל שיישאר בלימוד.
ר' שמואל היינה אכן נותר ספון באהלי תורה כל ימיו, נעשה גם רב בית החסידים דגור ברחוב רבי יהושע בבני ברק, ולפרנסתו החזיק חנות סדקית בשם 'באזר היינה', בה היה מתעסק כדי חייו ותו לא. כשנפטר רב חסידי גור בבני ברק, ר' יחיאל מאיר וינגוט, שלח הבית ישראל לבקש מר' שמואל שיתמנה לרב חסידי גור בבני ברק.
ר' שמואל סירב, כי לא רצה ליהנות ולהשתמש בתגא והשתמט מהעניין בהעמידו תנאי שיוכל, גם בכהנו כרב, לעמוד כל יום על משמרתו בחנות הסדקית, לשרת את הלקוחות....

פעם אחת, בשבת אחה''צ, ישב ר' שמואל עם אחיו ר' מאיר היינה ז''ל, שנלב''ע באחרונה, אצל דודם הלב שמחה בסלון הבית, קודם זמן הטיש אצל הבית ישראל.
ישבו ודברו על שידוכים, והועלה שם של מישהו שהיה מגמגם.
הגיב הלב שמחה, נו, ומה בכך? הרי אהרון הכהן גם היה מגמגם....
אחרי שאמר זאת, קם אל המטבח, ור' שמואל לחש לאוזני אחיו מאיר, הוא מתכוון וודאי למשה רבינו.

נראה כאילו הלב שמחה 'המתין' ללחישה הזאת, כי הוא נכנס מיד ואמר בפליאה: שמואל. לשכוח אור החיים?!

ישב אחר כך ר' שמואל היינה וחיפש וחיפש באור החיים, לא בא לטיש של''ס אצל הבית ישראל, עד שמצא כי בפירוש האור החיים בפסוק 'ואהרן אחיך ידעתי כי דבר ידבר' מסביר את כפל הלשון 'דבר ידבר' כי הגם שהיה אהרן כבד פה ולשון, עכ''פ ידבר כפי הציווי.

הנה דברי האור החיים הקדוש אליהם כיוון הלב שמחה:
כי דבר ידבר. טעם הכפל לומר אליו דבר עתה ידבר פי' הגם שיהיה כבד פה ולשון כמותו ידבר. או ירמוז דברינו עצמם שפירשנו בפסוק ויחר אף והוא אומרו דבר ידבד פירוש אומרו דבר לגופו ואו' ידבר להסמיך לה תיבת הוא לומר הוא יהיה דיבורו צח ולא אתה כי תשאר כמות שאתה:
וגם הנה הוא וגו'. לפי מה שפי' באומרו דבר ידבר כי יגיד שבחו של אהרן שהיה עושה שליחותו הגם שהיה כבד פה יוצדק לומר וגם הנה וגו' כי הוא תוספת שבח. ולפי מה שפירשתי כי החליט ממשה תקות הסרת הכבידות פה, ירצה על דרך אומרם ז''ל במס' שבת קל''ט וז''ל בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחושן המשפט על לבו ע''כ, כפי זה נתכוין באומרו וגם כי מלבד שהחליט ממשה רפואת הדיבור כמו שכתבנו גם הסיר ממנו הכהונה ונתנה לאהרן והוא אומרו וגם וגו' ושמח בלבו כאן רמז הסרת הכהונה והם דברי רז''ל.

ישעיהו לוריא כתב:היום הוא היארצייט של הרבי הלב שמחה זי''ע.
מכיון ואין סיפק בידי כתוב מאמר הגון וארוך לזכרו ועל משנתו לע''ע,
אכתוב אך כמה עובדות קטנות.

מתוק מאוד, ייש"כ גדול,

.

סיני ובקי כתב:

ישעיהו לוריא כתב:היום הוא היארצייט של הרבי הלב שמחה זי''ע.
מכיון ואין סיפק בידי כתוב מאמר הגון וארוך לזכרו ועל משנתו לע''ע,
אכתוב אך כמה עובדות קטנות.

מתוק מאוד, ייש"כ גדול,

ג"א מצטרף לתודות.

ישעיהו לוריא כתב:למי שיש את המכתב מוקלד, יעשה טובה לכלל המשתתפים באשכול אם יעלה אותו. (הוא פורסם השבוע גם בבנאות דשא)

הועתק משם:

ב"ה יום ג' פ' קרח ירושלים ת"ו
אהובי וחביבי ב"א יקירי צמוד בקירות לבבי מוה"ר בנימין מנחם שיחי' לאוי"ט
אחשוב שהנך מרגיש ויודע שהנני קצת מגעגע אבל הנך מכיר טבעי מכבר, אשר אצלי זה אין דבר, ולפעמים לטובה יחשב כאשר הגעגועים לאליו ית' נשוב. וכבר הבנתיך פעם עה"פ ואהבת לרעך כמוך אני ה', זה הטעם.
וב"ה אשר הגדיל חסדו אתך ואתנו, ובאת קצת אל המנוחה והשמחה, ויהי' זאת נחמתנו. עתה יקירי, הנה עולם חדש לפניך, ותשכח את הכל מאחריך, כן הדברים במעשים ובמדות, תשתדל לעשות הכל במתינות.
ואחשוב אשר הפסוק (תהלים לו, כב) 'מה' מצעדי גבר', ביותר על הצעדים הראשונים בחיים נאמר, והבן. וכפי הרצון השתדלות והדרכה, כן סיעות וברכת ה' והצלחה.
והנה שמעת וידעת אשר הכל לכבודו ברא, וכל הענינים ותכליתם - לבוא לזו המטרה, לזאת הזהירות במעשים ראשונים, כי הדברים נוגעים לענינים עליונים, וצריכים להיות כל עניני עולם הזה למשל בעיניך, למען להביאם לתכליתם בעולמך. וכפי הזיכוך, טוהר הנפש, והשמירה - באים לפני בעל הבירה.
עתה בני, שקוד על למודך בטהרה ושמחה כפי יכלתך. כי גם בכדי להבין את העולם ולהנצל מהרע, הוא רק על ידי התורה. ואמרו ז"ל (ב"ר א, א וזוה"ק ח"א ה.) 'הביט בתורה וברא את העולם', זה הכח ניתן לאדם שנברא בצלמו, שיכול ע"י הבטה בתורה לבנות את עולמו [ואורייתא וקוב"ה וישראל חד הוא (זוה"ק ח"ג עג:)]. ויש גם לרמז בהבקשה 'ותן חלקנו בתורתך' - שחלק שלו עולמו הקטן (תנחומא פקודי ג), יבנה על ידי התורה ועמלו בה, וממילא נעשית תורה מכל החיים והמעשים שלו. ובהפסוק (קהלת ט, ט) כי הוא חלקך בחיי, ואמרו ז"ל (ברכות יז.) ’עולמך תראה בחייך‘, והבן.
כן בני, תשגיח שתהי‘ תפילתך מיוחדת לפניו ית‘, ולעבדו בכל לבבך, בשמחה ובמתינות, וברחבת הלב, כאשר עזרך ה‘. ואמנם, דברים שבלב אין סדר קביעות עליהם. ואמרו (אבות פ“ב מי“ג) אל תעש תפילתך קבע - אשר הפשוט גם הפירוש (עי‘ ברכות כט:) להוסיף כ“פ ולחדש בה דבר מדברים שבלב, לא כמצות אנשים מלומדה. - אבל כוונתי מיוחדת שתשתדל תתבונן ותתכונן לבוא הפעם לתפילה הנכונה, ויעזור לך תפילה כזו לזמן זמנם זמניהם, וירום ויגביה את כל התפילות שלך, אשר קשה בכולם לכוון בהם כראוי. ומעיד אני עלי, שהנני מתחזק לפעמים ע“ע בתפילת שחרית אחת שהתפללתי למחרת חתונתי, אשר הנני בספק אם התפללתי עוד כזאת עד היום. ואפשר הרמז בהמדרש (עי' דב"ר ב, י ועי' מדרש שוחר טוב תהלים י, ז) 'שנענית לפעמים לע' שנה' - על כל ע' שנה.
כך גם בני, תראה לעשות גמ"ח בגופך כמאמר הלל הזקן ז"ל (ויק"ר לד, ג), ותשגיח לרחוץ לאכול ולישון ולנוח יותר מאשר הרגלת עד כה, ותשמור על בריאתך להיות כלי בריא ומוכן לכל השלימות והטוב, וגמ"ח לנשמתך - לשמור על האברים, וביורת הלב והעינים, שיהי' כולם לשם שמים.
וכשאין לך שם עוד חבר טוב, תוכל לסמוך על רבי אליעזר בשעת הדחק - 'עין טובה' (אבות פ"ב מ"ט). ומכ"ש רבי אלעזר בן ערך - 'לב טוב' אשר 'בכלל דבריו דבריכם' (אבות שם).
אחשוב, שמכתבי יהיה קצת מופלאה לך, כאשר שמעתי ממך שאין עמך ולבך לילך בגדולות, וכמו"כ ראיתי שהנך מבטל זאת גם אצל אחרים, ופתאום הנני מעוררך ומבקשך על הנ"ל - בשגם שכמוך כמוני מכיר את מיעט ערכי שהדברים הנ"ל רחוק הם מכליותי, ואינם לפי מעשי. - ומצד השני הנך מכיר אותי שאין בטבעי לעשות שקר בנפשי, וסתם לדרוש ולבקש מאחרים. - אבל אבינך תדע שאינני מסכים עמך כלל בזה, ולפ"ד זהו ענוה פסולה ומעצת היצר [ואחשוב שגם אתה אמרת אותם אז לפלפולא וברוב דברים], דעתי בהחלט שאין לך אדם שאין לו שעה (אבות פ"ד מ"ג), ושיכול לקנות בהם את עולמו בזה ובבא.
ואקח אותי לראיה בזה, אחשוב שגם הנך יודע אשר חוץ מאיזה רדיפה אל האמת, הנני ריק מכל עסק ומעשים טובים כהנ"ל, עכ"ז בעת שהנני מתבונן לפעמים ומחשב עם קונהו, אזי הנני מרגיש א“ע לאיש אחר, ולפעמים מתפעם ברוחי ולבי דברים אשר הנני בעצמי מתפעל מהם, זהו כח התשובה וחיי עולם אשר נטע ה' בלבנו, לשוב אליו ית' באמת.
ומכ"ש אתה שנמחל לך הכל (ירושלמי ביכורים פ"ג), ולב חדש, ועולם חדש לפניך, מצאתי לנחוץ לעוררך על הג' דברים שהעולם עומד עליהם, ומכ"ש עולמך בידך, אשר יגבה לבך בדרכי ה', וכפי יכלתך להשתדל בהם.
חשבתי לחכות עם מכתבי עד שתעוררם ועד שתחפץ, כי אז שונים לגמרי - אבל קול דודך דופק ומקלקל את השורה.
(מתוך מכתב בשנת תש“ד לב“א רב“מ אלתר ז“ל אחרי נשואיו)

לבי במערב כתב:

ישעיהו לוריא כתב:למי שיש את המכתב מוקלד, יעשה טובה לכלל המשתתפים באשכול אם יעלה אותו. (הוא פורסם השבוע גם בבנאות דשא)

הועתק משם:

ב"ה יום ג' פ' קרח ירושלים ת"ו

מיוחד!
חמרא למריה וטיבותא לשקייה.

התודה והברכה להרב לבי במערב על טרחתו.
מכתב הלב שמחה נורא ונפלא עד מאד.
זה ספר תולדות האדם.

כמדומני שמסופר שהלב שמחה התמוטט בדיוק שבעים שנה לאחר תפילת השחרית הזאת.

מצורף כקובץ.

בית הגנזים כתב:

IMG-20200424-WA0003.jpg

נכד שלו?

פרנקל תאומים כתב:נכד שלו?

כן

בביקור רבינו הל"ש זי"ע בחיפה, אצל הרב רוזנטל זצ"ל.
נראה מאחור המשב"ק המסור לרבוה"ק [בעת שהותם בעיר]
הרה"ח ר' עזריאל פזינצ'בסקי ז"ל.

גלילוני כתב:

סיני ובקי כתב:

ישעיהו לוריא כתב:היום הוא היארצייט של הרבי הלב שמחה זי''ע.
מכיון ואין סיפק בידי כתוב מאמר הגון וארוך לזכרו ועל משנתו לע''ע,
אכתוב אך כמה עובדות קטנות.

מתוק מאוד, ייש"כ גדול,

ג"א מצטרף לתודות.

מצטרף לברכה טוב עין הוא יבורך!

מה הפשט שהרבי לא הוריד את פיאותיו?
כאביו ואחיו?

יפה אמר חכ"א, שב'יומני טולנא' הלב שמחה יוצא הכי גדול..

ממה ששמעתי,
הלב שמחה פחות תמך בתקנות, מאחיו הבית ישראל והפני מנחם.
האם אכן כך? ואם כן, למה הרב'ה הולך בקו של הבית ישראל ולא של אביו?

מתפעל כתב:יישר כח, הרב הצעיר הנראה מימין הוא ר' צבי רוטברג שליט"א , או חתונתו או אירוסין,
מדוע היה שם הלב שמחה?

סיפר הג"ר צבי רוטברג שאביו שלחו לדבר עם הבית ישראל, והוא סיפר לו על הרבי מראדזימין.

מתפעל כתב:יישר כח, הרב הצעיר הנראה מימין הוא ר' צבי רוטברג שליט"א , או חתונתו או אירוסין,
מדוע היה שם הלב שמחה?

הגר"צ רוטברג שליט"א ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק, נשא את בתו היתומה של הג"ר שמחה בונים ליזרזון זצ"ל ראש ישיבת שפת אמת, שנפטר בגיל צעיר, אמה היתה אחותו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, וכידוע שאדמו"ר הלב שמחה זצ"ל פרס את חסותו על יתומי משפ' ליזרזון. [אחיה רבי אברהם יוסף ליזרזון זצ"ל, מראשי החינוך עצמאי, היה מספר הרבה סיפורים על התמסרות אדמו"ר הלב שמחה למשפחה].

ישעיהו לוריא כתב:
הנה דברי האור החיים הקדוש אליהם כיוון הלב שמחה:
כי דבר ידבר. טעם הכפל לומר אליו דבר עתה ידבר פי' הגם שיהיה כבד פה ולשון כמותו ידבר. או ירמוז דברינו עצמם שפירשנו בפסוק ויחר אף והוא אומרו דבר ידבד פירוש אומרו דבר לגופו ואו' ידבר להסמיך לה תיבת הוא לומר הוא יהיה דיבורו צח ולא אתה כי תשאר כמות שאתה:
וגם הנה הוא וגו'. לפי מה שפי' באומרו דבר ידבר כי יגיד שבחו של אהרן שהיה עושה שליחותו הגם שהיה כבד פה יוצדק לומר וגם הנה וגו' כי הוא תוספת שבח. ולפי מה שפירשתי כי החליט ממשה תקות הסרת הכבידות פה, ירצה על דרך אומרם ז''ל במס' שבת קל''ט וז''ל בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחושן המשפט על לבו ע''כ, כפי זה נתכוין באומרו וגם כי מלבד שהחליט ממשה רפואת הדיבור כמו שכתבנו גם הסיר ממנו הכהונה ונתנה לאהרן והוא אומרו וגם וגו' ושמח בלבו כאן רמז הסרת הכהונה והם דברי רז''ל.

יישר כח על הסיפורים. מעניין לציין שהבית ישראל היה מקפיד לגמור כל שבוע את פירוש הרמב"ן על התורה, והיה מצטט דברים בשמו, ואילו הלב שמחה היה לומד בקביעות ומצטט דווקא את האור החיים.

בקישור הבא נמצא מאמר שכתבתי על הלב שמחה:
viewtopic.php?f=51&t=59738&start=600#p764795