פורום אוצר החכמה

איש גלילי כתב:הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

איש גלילי כתב:.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

יושב ירושלים כתב:

איש גלילי כתב:הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

אם אכן כדבריך הוא, חוזרני לגמרי מכל דברי.

מתפעל כתב:אני יודע שיש השגות על הזמנים שלו, אנא בבקשה, הנושא הזה נטחן עד דק ,

כח עליון כתב:

איש גלילי כתב:.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

אינם ניתנים להאמר. חמור שבעתיים עניני עריות שלא נאמרים לשניים

מאור עינים כתב:

יושב ירושלים כתב:

איש גלילי כתב:הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

אם אכן כדבריך הוא, חוזרני לגמרי מכל דברי.

אולי יגלו לנו מהו אותו "ע"פ הלכה" שמתיר להתפלל לאחר זמן תפילה,
ואם לגופו של "אדם" אין טעם ורצון לבקר,
אבל חובתנו להכריז כי אין שום היתר בעולם לאף אדם גדול וקטן, לעבור על הלכה, בין דאורייתא בין דרבנן. לא עבירה לשמה ולא שום תי' אחר. זאת התורה לא תהא מוחלפת!!

מאור עינים כתב:

יושב ירושלים כתב:

איש גלילי כתב:הטעות של הרב יושב ירושלים היא בהבנה הבסיסית של שיטתו של הצדיק הקדוש והנורא מאמשינוב.
הרבי מאמשינוב איננו סבור שמותר לו לשנות את זמן התפילה מטעם של עבירה לשמה, אלא שהוא סבור שבאופן כזה מותר ע"פ הלכה להתפלל אחר זמן תפילה, ואכמ"ל בסוגיא ההלכתית הזאת.

אם אכן כדבריך הוא, חוזרני לגמרי מכל דברי.

אולי יגלו לנו מהו אותו "ע"פ הלכה" שמתיר להתפלל לאחר זמן תפילה,
ואם לגופו של "אדם" אין טעם ורצון לבקר,
אבל חובתנו להכריז כי אין שום היתר בעולם לאף אדם גדול וקטן, לעבור על הלכה, בין דאורייתא בין דרבנן. לא עבירה לשמה ולא שום תי' אחר. זאת התורה לא תהא מוחלפת!!

אליעזר מארקס כתב:בקצרה, ממש, יש שיטה בפוסקים, שאם התחלת בזמן, גופא בתר רישא קאזיל,
ולכן, האדמו"ר מקפיד מאוד שלפחות המילה הראשונה תהא בזמן.
אם זאת, לא נראה לי, שהוא חושב, שמה שהוא עושה, מותר לכתחילה
אלא, בדיעבד גדול, וכמו שהזכירו, שמחשיב עצמו לעברין וכו'.
הרב יושב ירושלים, כדי לעבור על זמן תפילה, לא צריך להפליג עד איז'ביצא
דיינו, בקוצק וחב"ד שלא התפללו בזמן.

לוי כתב:ללא קשר לנשוא האשכול, הוזכר כאן שיש שיטה בפוסקים שאם התחיל את התפילה בזמן, גופא בתר רישא שקיל.

היכן מוזכרת שיטה זאת?

משה נטע כתב:

לוי כתב:ללא קשר לנשוא האשכול, הוזכר כאן שיש שיטה בפוסקים שאם התחיל את התפילה בזמן, גופא בתר רישא שקיל.

היכן מוזכרת שיטה זאת?

זו ההלכה הפשוטה לגבי אם התחיל שמונה עשרה סמוך לזמן, זה מובא במשנה ברורה גם כן.

משה נטע כתב:

לוי כתב:ללא קשר לנשוא האשכול, הוזכר כאן שיש שיטה בפוסקים שאם התחיל את התפילה בזמן, גופא בתר רישא שקיל.

היכן מוזכרת שיטה זאת?

זו ההלכה הפשוטה לגבי אם התחיל שמונה עשרה סמוך לזמן, זה מובא במשנה ברורה גם כן.

כח עליון כתב:

איש גלילי כתב:.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

אינם ניתנים להאמר. חמור שבעתיים עניני עריות שלא נאמרים לשניים

איש גלילי כתב:באר נא את דבריך.

אם כתבתי משהו שאינו כשורה, לא אבוש להודות, ואף למחוק את דברי.

והנה בתוס' שבת דף י"ג כתבו דעולא שהיה מנשק לאחוותיה משום שצדיק גמור היה שלא יבא לידי הרהור, משמע לכאורה דכל אדם שאסורין גם באחיות הוא משום שיש גם מזה הרהור וכן משמע מח"מ שם /אהע"ז סי' כא/ סק"ח ובב"ש סס"ק י"ד, אבל תמוה כיון שלכו"ע ליכא בזה תאוה והנאה ליכא גם הרהור, וגם אם איכא הרהור היה זה איסור גמור מלאו דונשמרת, ולמה הוצרך הרמב"ם לומר שדבר מגונה הוא הא איסור דונשמרת הוא חמור מדבר מגונה, ואם ליכא הרהור הא אין זה גם דבר מגונה דהא האמוראים לא היו עושין דבר מגונה. ולכן צריך לומר כדבארתי דדבר המגונה הוא שלא ירגיל עצמו מזה להקל בשאר עריות, וזהו האיסור שאמר בשבת שם אף על אחותו, אבל גזירה זו הוא רק לסתם אנשים שמצוי בהן הרהורי עבירה ולא לת"ח כעולא וחבריו שלא באין לידי הרהור אף מכל נשים, לא גזרו בהן באחותו שהם לא יבואו להקל בשאר נשים. ואין כוונת התוס' דבאחותו לא יבא עולא לידי הרהור, שגם כו"ע לא יבואו להרהר מאחותו, אבל כיון דעולא וחבריו לא באו להרהור גם מנשים אחרות וכדמייתו התוס' מהא דר' אחא מרכיב אכתפיה, שלכן לא שייך לגזור בהם, אף שבשאר עריות אסירי גם הם משום דהאיסור הוא משום לא תקרבו ולא משום הרהור, ואף שהם לא יעשו משום חיבת ביאה שלכן לא היה להו איסור מדאורייתא, מ"מ מדרבנן משמע דאסרו אף בלא חיבת ביאה, אם לא ניכר שאינו לחיבת ביאה, דכן משמע מהש"ך יו"ד סימן קצ"ה דכתב דאף להרמב"ם ליכא איסור דאורייתא אלא כשעושה כן דרך תאוה וחיבת ביאה, משמע דמדרבנן אסור, ומסיק לכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממשמשים דופק של נשים אפילו הן א"א ונכריות ואפילו שאר משמושים, והוא מטעם דלא אסרו אלא כשלא ניכר שאינו לחיבת ביאה ומשמוש הרופאים ניכר שאינו לחיבת ביאה אלא לרפואה. ולפ"ז גם לעולא וחבריו אסור דהא הוא מעשה חיבת ביאה רק שהם לא מתכוונים לזה שאסור מדרבנן, אבל מ"מ לא גזרו בהו באחותו משום דבשביל דלא שייך בהו הרהור ותאוה לא יבואו לעבור בשאר נשים שהם אסורים בהן.

איש גלילי כתב:

אליעזר מארקס כתב:בקצרה, ממש, יש שיטה בפוסקים, שאם התחלת בזמן, גופא בתר רישא קאזיל,
ולכן, האדמו"ר מקפיד מאוד שלפחות המילה הראשונה תהא בזמן.
אם זאת, לא נראה לי, שהוא חושב, שמה שהוא עושה, מותר לכתחילה
אלא, בדיעבד גדול, וכמו שהזכירו, שמחשיב עצמו לעברין וכו'.
הרב יושב ירושלים, כדי לעבור על זמן תפילה, לא צריך להפליג עד איז'ביצא
דיינו, בקוצק וחב"ד שלא התפללו בזמן.

אם כבר הרחבת בקיצור, ארחיב גם אני בקיצור מקוצר...
מה שהרבי מאמשינוב סומך על הקולות הללו, הוא מפני שלדעתו הוא פטור מתפילה בכלל מכמה טעמים (ואכמ"ל), וכל תפילותיו תפילות נדבה. ובכל זאת הוא משתדל שיהיה ע"פ הלכה לפי איזו שיטה. ולכן כלפי חסידיו הוא מחמיר מאד בשמירת זמן תפילה (אגב, אני מכיר חסיד אמשינוב נלהב שמקפיד מאד על תפילה כותיקין, ולטענתו זאת דעת הרבי).
ראוי להדגיש שבכל נושא בהלכה הרבי מאמשינוב דקדקן גדול בהלכה, וכל מי שיפגוש את חסידי אמשינוב עם זהירויותיהם וחומרותיהם, ישתומם למראה עיניו ולמשמע אזניו.

כח עליון כתב:

איש גלילי כתב:.
גם שבחו לר' שלמה קרליבך, לכאו' (כך נראה לי פשוט לפי איך שאני מכיר את דרכו) אינו מפני שהוא סבור שר' שלמה עשה עבירות לשמה, אלא שלדעתו ר' שלמה היה כ"כ קדוש ודבוק בה', שלגביו היה מותר לו לעשות מה שעשה, כי דמיין באפוהי ככשורא (והלא דבר הוא, שמכל הסיפורים הנוראים שמספרים על ר' שלמה, אף אחד לא מספר שהוא נכשל באיסור עצמו אי פעם, ואיך יתכן בן אדם שמתנהג כך ולא נכשל???).

אינם ניתנים להאמר. חמור שבעתיים עניני עריות שלא נאמרים לשניים

משה נטע כתב:נראה לי שכבר הזכירו, אבל המציאות היא שאינו יכול להתפלל בזמן כלל, ודו"ק.

אורי אגסי כתב: מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אליעזר מארקס כתב:

אורי אגסי כתב: מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אכן, אינני מעורה כלל, מה קורה בחצר הזה, ואיך דברים מתנהלים שמה.
לכן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם.
שמעתי פעם, שהאדמו"ר מתאמץ מאוד שהמילה הראשונה תהיה לפני הזמן האחרון של אמירתה, וכגון : 'שמע' לפני הסו"ז ק"ש האחרון, סביר להניח, שלא תמיד זה מצליח לו.
ואולי, זה היה רק בשנות צעירותו, ואח"כ כבר לא מסתעייא מילתא.
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.
וגם תירוצו של הרה"ק מבעלזא, שהוא פטור מתפילה, קשה כברזל, וצ"ע.

משה נטע כתב:זה מעשה ידוע בין חסידי פולין, בעיקר היו מספרים אותו בין חסיד גור לאלכסנדר.
ללא הסיום כמובן...

חיים כתב:דברי האדמו"ר מאמשינוב ביחס לשלמה קרליבך איבדו כל פרופורציה.
הוא אכן אמר שיהיה לו ג"ע [כנראה על זכויותיו בקירוב רחוקים], אך גם הביע הסתייגות: "אני לא אומר שהוא המלאך גבריאל".

אליעזר מארקס כתב:

אורי אגסי כתב: מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אכן, אינני מעורה כלל, מה קורה בחצר הזה, ואיך דברים מתנהלים שמה.
לכן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם.
שמעתי פעם, שהאדמו"ר מתאמץ מאוד שהמילה הראשונה תהיה לפני הזמן האחרון של אמירתה, וכגון : 'שמע' לפני הסו"ז ק"ש האחרון, סביר להניח, שלא תמיד זה מצליח לו.
ואולי, זה היה רק בשנות צעירותו, ואח"כ כבר לא מסתעייא מילתא.
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.
וגם תירוצו של הרה"ק מבעלזא, שהוא פטור מתפילה, קשה כברזל, וצ"ע.

ספרים וועלט כתב:

אליעזר מארקס כתב:

אורי אגסי כתב: מה שכתב כן מארקס לא נכון בכלל, הוא לא מתחיל שחרית למשל בבוקר, ובפרט כעת בשנה על אמו מי שיודע את סדר התפילות, זה ממש ממש לא כמו שכתב הנ"ל,

אכן, אינני מעורה כלל, מה קורה בחצר הזה, ואיך דברים מתנהלים שמה.
לכן, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם.
שמעתי פעם, שהאדמו"ר מתאמץ מאוד שהמילה הראשונה תהיה לפני הזמן האחרון של אמירתה, וכגון : 'שמע' לפני הסו"ז ק"ש האחרון, סביר להניח, שלא תמיד זה מצליח לו.
ואולי, זה היה רק בשנות צעירותו, ואח"כ כבר לא מסתעייא מילתא.
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.
וגם תירוצו של הרה"ק מבעלזא, שהוא פטור מתפילה, קשה כברזל, וצ"ע.

נניח תפלה הצידה לרגע, האם גם קריאת שמע בזמנה הצדיק שליט"א לא מקיים? זו פעם הראשונה שאני שומע לגבי קר"ש. אולי טעית?

אליעזר מארקס כתב:

אורי אגסי כתב:
קשה קצת, לתרץ שהוא מחזיק עצמו פטור מתפילה, כי שמעתי שחלק מאריכות התפילה הם כל מיני דקדוקי הלכה, וכגון שיש לכוון בכל מילה כעומד לפני המלך וכדו'.
ואם זה, תפילת נדבה, הרי שאינו מחוייב לדקדק כגון דא.