פורום אוצר החכמה

ונתנו ידידים כתב:האם מיירי בבחור שלמד אצלו?

דרומי כתב:כתבתי לעיל שבעיתון 'כפר חב"ד' שהופיע לקראת יו"ד שבט תש"ס הופיע 'מסה' ארוכה מאוד מאת ר' יואל ובה הוא מביע את כל 'השקפתו' האקטואלית.

דרומי כתב:בהתקרב יום ה'שלושים' אני נזכר שבעת סעודת שבת בביתו התגלגלה השיחה לספר 'חיים גראביצר'.

הוא דיבר בביקורת על הספר, ואמר שהספר בכללותו בא להביע נקודה אחת - שחסידות זה 'פנטזיה' (זו המלה שהשתמש בה), כלומר, שאין קיום מעשי לחיים לפי החסידות ואי אפשר להחזיק כך בעולם. והאריך בשלילת מחשבה זו כיד ה' הטובה עליו.

[בין הדברים, איני זוכר בדיוק אך בערך, הזכיר באירוניה את ירידת הדורות ואת התמעטות בעלי הדעת היודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן. ואז הפטיר שעוד עלול לבוא מצב שבו כשמישהו ירצה 'לחשוב חסידות' הוא יקח את הספר 'חיים גראביצר'... בשעתו כבחור תמים יחסית זכורה לי הפליאה שאחזה בי לנוכח משפט זה, והיה נראה לי גוזמא נוראית].

אבני גזית כתב:גוף השאלה היא מדוע בחב"ד לא הקפידו על גילוח הראש וקציצת הצפרניים, אחר שהם הולכים בדרך רבינו האר"י.

סגי נהור כתב:

ונתנו ידידים כתב:

סגי נהור כתב:ג. היה אישיות חסידית יחידה במינה. אי"ה אעלה בהמשך רשימה מיוחדת אודותיו.

אנחנו עדיין מחכים !!

הרשימה מוכנה אלא שצריכה להתפרסם תחילה בבטאון מסוים, ואח"כ בל"נ אציג אותה גם הנה.

דרומי כתב:והעולה לסיכום, שמצד אחד ככל שעובר הזמן יותר קשה לאדם להרגיש קרבת אלקים, הרבה יותר מאשר בזמנים הקודמים, ומצד שני באותם רגעים שבהם הוא כן מצליח להגיע לקרבת אלקים, הוא מסוגל לחוש את האלקות בצורה אמיתית וישירה יותר מאשר חשו בה אבותינו וזקנינו.

ובמלים פשוטות יותר, שפעם היו יותר מצויים אנשים שהיו עובדי ויראי ה' באמת ובתמים כל הימים, והיום יש הרבה יותר נפילות והתרחקות, וגם עובד ה' אמיתי קשה לו לחוש את יראת ה' כל הזמן. אבל לאידך גיסא, היום מסוגל יהודי להגיע - לעת מן העתים - לרמה גבוהה יותר של קיום מצוה 'לשמה' ממש ללא שום פנייה ורווח אישי, לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, אלא מתוך הכרה בגדולתו האינסופית של הקב"ה ממש, 'עושה האמת מפני שהוא אמת', אך הבעיה הגדולה היא שמיד לאחר מכן יכול לפנות למחוזות אחרים לגמרי ולשכוח בכלל את הקב"ה, ח"ו, כי העולם בכלל מבולבל ולא מאוזן.

וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי וְרַבִּי נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, שֶׁקִּיבֵּל מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, שֶׁדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת עִקְבִיִּים הֵם מְשׁוּנִּים מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיָה כָּל אֶחָד מַכִּיר בְּחִינָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי הָיָה בְּחִינַת חִילּוּק וְהֶבְדֵּל גָּמוּר נִגְלֶה בִּבְחִינָתָם מִצַּד שׁוֹרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר נְשָׁמוֹת שֶׁהֵם מִבְּחִינַת בְּרִיאָה הָיוּ מוּבְדָּלִים בִּבְחִינָתָם בִּבְחִינַת הֶבְדֵּל גָּמוּר מִנְּשָׁמוֹת הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת יְצִירָה, וּנְשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ מִבְּחִינַת בְּרִיאָה הֵם הָיוּ רַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהֶם, וּנְשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ מִבְּחִינַת הַיְּצִירָה הָיוּ עוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְהֵם הָיוּ תַּמְּכִין דְּאוֹרָיְיתָא, וּנְשָׁמוֹת הַבָּאִים מַעֲשֶׂיהָ הָיוּ עַמֵּי הָאָרֶץ גְּמוּרִים, אֲבָל בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ בָּאִים הַנְּשָׁמוֹת מְעוֹרָבִים בִּבְחִינוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר בְּכֹל בְּחִינוֹת נְשָׁמוֹת יָכוֹל לִהְיוֹת כֹּל בְּחִינוֹת הָאֵלּוּ בְּעִרְבּוּבְיָא, וְלָכֵן עֲבוֹדָתָם גַּם כֵּן הוּא שֶׁלֹּא בִּבְחִינַת סֵדֶר, פַּעַם יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בְּיִחוּדוֹ, וּפַעַם אֵינוֹ יָכוֹל וְכוּ', אֲשֶׁר עַל כֵּן מוּכְרָח הָאָדָם לִבְחוֹן בְּנַפְשׁוֹ בְּכֹל הָאֳופָנִים, וְאִם לֹא תַּגִּיעַ אֵלָיו הַבְּחִינָה הַזֹּאת יַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ בָּאוֹפֶן הַשֵּׁנִי.

נחומצ'ה כתב:סתם כך, בקרב חסידי חב"ד בארה"ב, ר' יואל זצ"ל היה מבוקש ל'כהן' בפדיון הבן?

עזריאל ברגר כתב:ועכ"פ בפדיון הבן מסברא יותר יש ענין לחפש כהן שיחוסו ידוע (כגון משפחות שיש להן מגילת יוחסין), מאשר כהן שיש בו מעלות של לימוד תורה ויראת שמים וכיו"ב.

אלטנוישול כתב:

עזריאל ברגר כתב:ועכ"פ בפדיון הבן מסברא יותר יש ענין לחפש כהן שיחוסו ידוע (כגון משפחות שיש להן מגילת יוחסין), מאשר כהן שיש בו מעלות של לימוד תורה ויראת שמים וכיו"ב.

כמדומה היה בא"ב לר' רפאל המבורגער.

עזריאל ברגר כתב:והאם ר' רפאל המבורגער נודע ביחוסו בא"ב לאהרן הכהן?

מכון חכמי ליטא כתב:

עזריאל ברגר כתב:והאם ר' רפאל המבורגער נודע ביחוסו בא"ב לאהרן הכהן?

כן.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם לא בדקו בארבע אמהות, אין שום משמעות ל'בא"ב לזה או אחר'.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הסיפור עם הגר"א, כפי ששמעתי, היה במשהו אחר, ואכמ"ל.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם לא בדקו בארבע אמהות, אין שום משמעות ל'בא"ב לזה או אחר'.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כל כהן הוא בחזקתו. אם רוצים 'כהן מיוחס', צריכים לבדוק בארבע אמהות. זולת זה, אין כהן מיוחס, אף קורא לעצמו כ"ץ או שהוא נכד הקונטרס הספקות או משהו אחר. הכל אינו נוגע למעשה.

הסיפור עם הגר"א הוא שהיה פודה את עצמו פעם אחר פעם עד שפגש אחד ממשפחת 'כהן רפפורט' והפסיק. אמנם התורה לא נשתנתה לגבי הגר"א, ונכדי משפחת כהן רפפורט אינם חשובים יותר מכהנים אחרים משום בעיא הנ"ל. הסיפור עם הגר"א, כפי ששמעתי ומסתבר, שהיו כמה שאלות על כל נשות כהנים בימי ת"ח ות"ט, ולא נח דעתו עד שפדה אצל הכהן ההוא, שבירר שלא היו שבוים כלל תחת הקוזאקים. אין זה קשור ל'כהן מיוחס', וגם משפחת 'כהן רפפורט' אינם כהנים מיוחסים, ככל שהאגדה לא אוהבת את זה.

אראל כתב:דברו מזה באשכול אחר בפורום, והמלנקקים ילנקקו

מגופת חבית כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם לא בדקו בארבע אמהות, אין שום משמעות ל'בא"ב לזה או אחר'.

תמהני, אם החמירו לענין יוחסין מה שייכא לענין שאר דינים כהנים וכי היכי מצינו לענין תרומה וכדומה בדיקה בד' אמהות [לא עיינתי כעת בכלל]

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם רוצים 'כהן מיוחס', צריכים לבדוק בארבע אמהות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בבקשה ללמוד את הסוגיא ואח"כ לשאול. לבקש מקור בשעה שזהו הסוגיא בעצמה, גובל על בורות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

מגופת חבית כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם לא בדקו בארבע אמהות, אין שום משמעות ל'בא"ב לזה או אחר'.

תמהני, אם החמירו לענין יוחסין מה שייכא לענין שאר דינים כהנים וכי היכי מצינו לענין תרומה וכדומה בדיקה בד' אמהות [לא עיינתי כעת בכלל]

זה באמת לא שייך. ולכן כל כהן כשר לפדיון הבן, ואין הבדל כלל בין כהן לכהן. כל אלו המנופפים ביחוסיהם, אינם אלא 'כהנים מנופפים', ואין בזה שום קשר לאמת. גילוי: אני לא כהן