פורום אוצר החכמה

התפעלות נוראה היתה לי הקטן, שניגש אלי בוקר אחד ברחוב הרב שך ליד איצקוביץ', הוא ירד מכיוון הרב קוטלר (בסיום תפילת ותיקין באיצקוביץ בקיץ, כלומר מוקדם מאוד בבוקר), ונרעשתי מה רוצה ממני לשאול, (הכרתיו משכבר הימים ממרחק מסויים ולא שוחחנו מעולם).
והנה שאלתו: איפה זה רחוב רבי עקיבא??

הבנתם?! הוא היה שקוע במחשבה כנראה והגיע לאיזור לא מוכר! איצקוביץ'! 20 מטר מרבי עקיבא... שלוש ורבע דקות הליכה מהבית שלו! גר פה כבר עשרות שנים במרכז העיר. ולא מכיר... הוא רצה מישהו שיוציא אותו מהבלבול לרחוב שמכיר. אם לא עזרתי לו היה מסתבך עוד יותר. במה הוא שקוע עד כדי כך? רק בתורתו. עד כאן הדברים מגיעים לא יאומן.

מאיר סובל כתב:התפעלות נוראה היתה לי הקטן, שניגש אלי בוקר אחד ברחוב הרב שך ליד איצקוביץ', הוא ירד מכיוון הרב קוטלר (בסיום תפילת ותיקין באיצקוביץ בקיץ, כלומר מוקדם מאוד בבוקר), ונרעשתי מה רוצה ממני לשאול, (הכרתיו משכבר הימים ממרחק מסויים ולא שוחחנו מעולם).
והנה שאלתו: איפה זה רחוב רבי עקיבא??

הבנתם?! הוא היה שקוע במחשבה כנראה והגיע לאיזור לא מוכר! איצקוביץ'! 20 מטר מרבי עקיבא... שלוש ורבע דקות הליכה מהבית שלו! גר פה כבר עשרות שנים במרכז העיר. ולא מכיר... הוא רצה מישהו שיוציא אותו מהבלבול לרחוב שמכיר. אם לא עזרתי לו היה מסתבך עוד יותר. במה הוא שקוע עד כדי כך? רק בתורתו. עד כאן הדברים מגיעים לא יאומן.

כעין הסיפור הנ"ל סיפרו על החזו"א

גילוי כתב:

מאיר סובל כתב:התפעלות נוראה היתה לי הקטן, שניגש אלי בוקר אחד ברחוב הרב שך ליד איצקוביץ', הוא ירד מכיוון הרב קוטלר (בסיום תפילת ותיקין באיצקוביץ בקיץ, כלומר מוקדם מאוד בבוקר), ונרעשתי מה רוצה ממני לשאול, (הכרתיו משכבר הימים ממרחק מסויים ולא שוחחנו מעולם).
והנה שאלתו: איפה זה רחוב רבי עקיבא??

הבנתם?! הוא היה שקוע במחשבה כנראה והגיע לאיזור לא מוכר! איצקוביץ'! 20 מטר מרבי עקיבא... שלוש ורבע דקות הליכה מהבית שלו! גר פה כבר עשרות שנים במרכז העיר. ולא מכיר... הוא רצה מישהו שיוציא אותו מהבלבול לרחוב שמכיר. אם לא עזרתי לו היה מסתבך עוד יותר. במה הוא שקוע עד כדי כך? רק בתורתו. עד כאן הדברים מגיעים לא יאומן.

כעין הסיפור הנ"ל סיפרו על החזו"א

אני מאמין שיתכן הדבר על החזון איש.
זה קרה בארץ או עוד בחו"ל? בני ברק של דורו זה לא בני ברק של היום..
לכן בכל זאת קשה לי להאמין אילו החזון איש היה חי בימינו בבני ברק, לא היה מזהה את איצקוביץ? לא היה נקלע לאיזו תפילה בו?
והרב צוקר גר עוד יותר קרוב. כל כך לא להכיר זה מדהים אותי מחדש להזכר.

מאיר סובל כתב:

גילוי כתב:

מאיר סובל כתב:התפעלות נוראה היתה לי הקטן, שניגש אלי בוקר אחד ברחוב הרב שך ליד איצקוביץ', הוא ירד מכיוון הרב קוטלר (בסיום תפילת ותיקין באיצקוביץ בקיץ, כלומר מוקדם מאוד בבוקר), ונרעשתי מה רוצה ממני לשאול, (הכרתיו משכבר הימים ממרחק מסויים ולא שוחחנו מעולם).
והנה שאלתו: איפה זה רחוב רבי עקיבא??

הבנתם?! הוא היה שקוע במחשבה כנראה והגיע לאיזור לא מוכר! איצקוביץ'! 20 מטר מרבי עקיבא... שלוש ורבע דקות הליכה מהבית שלו! גר פה כבר עשרות שנים במרכז העיר. ולא מכיר... הוא רצה מישהו שיוציא אותו מהבלבול לרחוב שמכיר. אם לא עזרתי לו היה מסתבך עוד יותר. במה הוא שקוע עד כדי כך? רק בתורתו. עד כאן הדברים מגיעים לא יאומן.

כעין הסיפור הנ"ל סיפרו על החזו"א

אני מאמין שיתכן הדבר על החזון איש.
זה קרה בארץ או עוד בחו"ל? בני ברק של דורו זה לא בני ברק של היום..
לכן בכל זאת קשה לי להאמין אילו החזון איש היה חי בימינו בבני ברק, לא היה מזהה את איצקוביץ? לא היה נקלע לאיזו תפילה בו?
והרב צוקר גר עוד יותר קרוב. כל כך לא להכיר זה מדהים אותי מחדש להזכר.

לא הבנתי מאמין או לא מאמין? אולי נפלה ט"ס בדבריך

ישבב הסופר כתב:

חיים כתב:קבלתי בפרטי את הדברים הבאים בשם ניק שמואל מאיזה מקום, ונתבקשתי להעלות לכאן:
בזמנו סיפרו בישיבה, שהוא הלך לשאול את ר' מיכל פיינשטיין למה משחת שיניים זקוקה להכשר לפסח, והגר"מ ענה שזה לא נפסל מאכילת כלב. לא יהודי כר' צוקער ייבהל, הוא הרעיב כלב, ואחרי יומיים העניק לו משחת שיניים, הכלב האומלל סירב לטעום מהמטעמים. הגרא"י מיהר להגר"מ פינשטיין לספר לו את החדשות, משחת שיניים אכן אינם ראויים לאכילת כלב. ניפנף אותו הגר"מ: כלבי דורינו מפונקים הם, גדלו בדור של שפע ואין מביאים ראיה.

בילדותי שמעתי את הסיפור הזה, בנוסחא אחרת. הוא בא לרב ואמר לו שהכלב סירב לאכול, ענה לו הרב "בטלה דעתו אצל כל הכלבים."

viewtopic.php?f=7&t=13198#p123355

וע"ע viewtopic.php?f=27&t=4551

הד"כ ועל זה נאמר "אין לך אלא כלב שבימיך"

איש_ספר כתב:אילו אני הייתי מלקט דברים מפי הרב צוקער לא הייתי קורא לזה 'חכימא דיהודאי', ולא משום שהוא טיפש ח"ו, אלא משום שהדגל שלו זה לא חכמה. זה יותר מתאים לאסופת וורטים מהאמרי חיים, למשל. הרב צוקר הוא אכן עילוי במלא מובן המילה, בחינת נער ישראל ואוהבהו. מלבד מומחיותו, בתחום גאונים וראשונים וגם מדרשי ההלכה, ידיעה מקיפה על השתלשלות והסתעפות ושייכות וכו' וכו', לצד בקיאות עצומה בתוכן עצמו, דבר שכמובן מציב אותו גבוה מעל גבוה מכל המומחים האחרים, מלבד כל זה מדובר באדם ירא"ש מרבים, צדיק נשגב ודחיל חטאין . הוא אינו איש מחשבה ופילסופיה, הוא מאמין בכל לב בדברי חז"ל כפשוטן, ובינהם על הסגולה של לומדי תורה לשמה הזוכין לדברים הרבה, ומכאן היחס שלו לראשי הישיבה הק' דפוניבז' כמו לעוד רבים מחכמי ישראל. ומובן שרבים מתקשים להכיל בריה משונה שכזו, אדם שבקי גם בפרסומים האקדמאים אבל פרומער שאין כדוגמתו. ואכן מן הדברים שאסף הכותב הנ"ל, ניכר בכמה מקומות הירא"ש המופלגת שלו: לב מי לא רעד בקוראו את התיאור על הרב צוקר המסיט את הוילון, מביט בשמש השוקעת ופורץ בבכי על כי בוטל התמיד. ואם אבן הוא נימוח. סופר על ההתמדה שלו שאין לה דמיון וכו' וכו'. ועוד. לכן מי שדמיין אותו כר' שאול ליברמן של שנות האלפיים התאכזב, ומי שחשב שהוא ר' נתן לובראט גם הוא מן הסתם לא בא על סיפוקו. ולסיכום אין ספק שהכותב האיר זווית מאד מאד מצומצמת מאישיות רבגונית זו, אבל גם צד זה ראוי לתשומת לב וללקיחת לקח.

מזכיר את המסופר על ר"נ נדל זצ"ל
ורד"צ הילמן.

רק למה כל הסיפורים על אנשים נעלים כאלו מגיעים
רק כאשר א"א לקבל מהם?

או במילים אחרות, איפה מתחבאים אלו שחיים עמנו לאויו"ט?
{נושא שעולה בכוילל כאשר נפטרים כדוגמת... איך לא ניצלנו אותו?}

ואולי יש לנו בעיה להעריך ו"לתת קרדיט" למי שחי... {ע"ע הרב פינקוס}
או שיש סייעתא דשמיא להסתיר את עצמם
כמו שמסופר מדוע הח"ח היה ידוע כצדיק ולא כגאון

מבקש חכמה כתב:הרקע של הרב צוקר שליט"א אינו מהונגרי', האבא שלו מקוזניץ- פולין. והאם מבית רוטנברג (נכדת הרב רוטנברג אנטוורפן)

הוא כנראה מבני בניו של הגאון רבי שמשון צוקער אב"ד דק"ק זוואלין שבמחוז ראדום במדינת פולין

אגב העלאת משפחתו של הגרא"י צוקר, רציתי לברר את ששמעתי פעם מיהודי יליד וויליאמסבורג, שהגרא"י הוא בנו של חד משרידי תלמידי ישיבת מיר בשנחאי החיים עמנו היום, הלא הוא המתמיד הישיש רבי בנימין צוקער (שוגער) לאיוט"א, מותיקי המתפללים ב"מירער מנין" בוויליאמסבורג, (הקיים עדיין כמדומני בראדני סטריט).
חברי הפורום מארה"ב בודאי יוכלו לאשר או להכחיש את זה.

כן, נדמה לי שהרב שוגער לומד במתיבתא תפארת ירושלים באיסט סייד.
יש להרב שוגער עוד בן, המתגורר בלייקווד.

מה פשר המילה "שוגער"? האם זה שם משפחה נוסף שלו? או כינוי? או משהו אחר.

נטיעות כתב:מה פשר המילה "שוגער"? האם זה שם משפחה נוסף שלו? או כינוי? או משהו אחר.

צוקער ביידיש הוא שוגער באנגלית וסוכר בעברית. לעיתים מעדכנים את הכתיב ואת ההגייה כשמדובר באותה מלה.

המתקיף כתב:

נטיעות כתב:מה פשר המילה "שוגער"? האם זה שם משפחה נוסף שלו? או כינוי? או משהו אחר.

צוקער ביידיש הוא שוגער באנגלית וסוכר בעברית. לעיתים מעדכנים את הכתיב ואת ההגייה כשמדובר באותה מלה.

תודה.

חסיד חבד כתב:לא ראיתי את כל הדיון ויתכן שעמדו ע"ז, אבל בח"א דהקונט' אות כ"ח אומר שיש חובה לצפות ולא שיבוא עכשיו ממש, ובמחילה הוא היפך נוסח ה'אני מאמין' דהסידורים והיפך דברי כל גדול"י בכל הדורות.

כנראה שלא ראית מעולם את דברי המשמר הלוי בנושא. שאף הגרי"ז המחמיר בזה, לא חייב לצפות בכליון עינים מתי יבוא משיח, רק שיש חיוב צפיה כללית שיכול להגיע אף היום.
ואם ראית ואתה עדיין סובר כן, אז במחילה שלא הבנת מעולם את נוסח ה'אני מאמין', ולא דנת כהוגן בדברי כל גדולי ישראל בכל הדורות. אולי בתורת חב"ד בלבד כיאה ל'חסיד חבד'.

במוריה אלול ה'תשעה לקט מדבריו ע"י הרה"ג אליהו סולובייציק.

ותימה למה הדפיסו מאחר ולא רואים שם שום גדלות תורנית, סתם הערות זעירות זוטות ונקודתיות.

בדעת יהודה להגר"י שפירא שאין חובה להאמין שיכול להגיע כל שניה אלא כאמא שמחכה לבנה אף שודאי לא יגיע עכשיו.

הלום שמעתי שפרסם כסדר מאמרים בקבצים הוותיקים (ישורון וכדו'), אלא שמפני הטרדנים הוציאם על שמו של הרב גד חסידה. היש אמת בדבר? (המספר טען לי שכל (!) המאמרים ע"ש הרג"ח הם מפרי עטו של ראי"צ)

יכול להיות שכן יכול להיות שלא, (נשמע לי קשקוש), אבל כיון שהרב גד חסידה הוא אישיות ידועה, איך אפשר לכתוב דבר כזה בלי לשאול אותו קודם?
אתה בעצם טוען על מאמרים רבים שהופיעו על שמו, שהוא לא כתב אותם כלל, וזאת מבלי לטרוח בבירור מינימלי?
----------


ומשהו קצת יותר משמעותי. בעדכון החדש בחבילת עוז והדר, מופיע התו"כ של הרב צוקר (מרכז הספר מכר בעבר את הזכויות לעו"ה).

האם הוזכר כאן על היותו מקפיד לדבר עברית.
אני דיברתי עמו רבות בלימוד, ובהיותי חושבו לבן חו"ל פניתי אליו באידיש, וראיתי שהוא דיבר עמי שברי אידיש ושברי עברית, נים ולא נים תיר ולא תיר, ולא ידעתי למה, אז הפכתי לעברית ודיבר שוטף, אח"כ שמעתי שיש לו קפידא בזה, אז הייתי מנסה בדווקא לדבר איתו באידיש, וראיתי שיש לו קפידא ממש שלא לדבר בשפה הזו, האם ידוע הסבר?
[פעם שמעתי הלצה שאשתו התקשרה לפונוביז , והרים אנגלי אחד והודיעו באנגלית שאשתו על הטלפון, הגרא"י השיבו בקול שאגה המפורסם "מה???" הלה לא נרתע, אלא המשיך באנגלית ואמר, אשתך על הטלפון, ואתה מבין אותי, תרצה להרים טוב, לא תרצה, אז היא תמתין עד שתלבין ראשה, והלך. כמצופה או שלא כמצופה הלך הגראי ולקח הטלפון, מסתמא בדותא, אבל גם אומר דרשיני, מה הקנאות נגד אנגלית אם התמורה היא עברית].

אפשר כתב:[פעם שמעתי הלצה שאשתו התקשרה לפונוביז , והרים אנגלי אחד והודיעו באנגלית שאשתו על הטלפון, הגרא"י השיבו בקול שאגה המפורסם "מה???" הלה לא נרתע, אלא המשיך באנגלית ואמר, אשתך על הטלפון, ואתה מבין אותי, תרצה להרים טוב, לא תרצה, אז היא תמתין עד שתלבין ראשה, והלך. כמצופה או שלא כמצופה הלך הגראי ולקח הטלפון, מסתמא בדותא, אבל גם אומר דרשיני, מה הקנאות נגד אנגלית אם התמורה היא עברית].

הסיפור אמיתי, והאנגלי היה ד.ק.

איש_ספר כתב:ומשהו קצת יותר משמעותי. בעדכון החדש בחבילת עוז והדר, מופיע התו"כ של הרב צוקר (מרכז הספר מכר בעבר את הזכויות לעו"ה).

האם יצא ח"ג של התו"כ הנ"ל בדפוס?

אפשר כתב:האם הוזכר כאן על היותו מקפיד לדבר עברית.
אני דיברתי עמו רבות בלימוד, ובהיותי חושבו לבן חו"ל פניתי אליו באידיש, וראיתי שהוא דיבר עמי שברי אידיש ושברי עברית, נים ולא נים תיר ולא תיר, ולא ידעתי למה, אז הפכתי לעברית ודיבר שוטף, אח"כ שמעתי שיש לו קפידא בזה, אז הייתי מנסה בדווקא לדבר איתו באידיש, וראיתי שיש לו קפידא ממש שלא לדבר בשפה הזו, האם ידוע הסבר?
אומר דרשיני, מה הקנאות נגד אנגלית אם התמורה היא עברית].

אתה רציני בשאלה הזו?!

לייטנר כתב:

אפשר כתב:האם הוזכר כאן על היותו מקפיד לדבר עברית.
אני דיברתי עמו רבות בלימוד, ובהיותי חושבו לבן חו"ל פניתי אליו באידיש, וראיתי שהוא דיבר עמי שברי אידיש ושברי עברית, נים ולא נים תיר ולא תיר, ולא ידעתי למה, אז הפכתי לעברית ודיבר שוטף, אח"כ שמעתי שיש לו קפידא בזה, אז הייתי מנסה בדווקא לדבר איתו באידיש, וראיתי שיש לו קפידא ממש שלא לדבר בשפה הזו, האם ידוע הסבר?
אומר דרשיני, מה הקנאות נגד אנגלית אם התמורה היא עברית].

אתה רציני בשאלה הזו?!

ואתה רציני בשאלה שלך?!

אפשר להבין מי שאינו מקפיד על דיבור בלשון הקודש, אבל לתמוה על מי שכן מקפיד בכך?!

לייטנר כתב:אפשר להבין מי שאינו מקפיד על דיבור בלשון הקודש, אבל לתמוה על מי שכן מקפיד בכך?!

כתבתי מתוך היכרות, הבן אדם מצד השתייכות מגזרית עומד בקצה האחרון להחשיב דיבור בלה"ק, מצד הסברא מתאים לו לסבור שיש יותר קדושה באנגלית מעברית. אמנם היותו מוח חד בדרא וממציא מקורות ושיטות מקוריות שאין כדוגמתם, יתכן והוא החליט אכן שעברית הוא לשה"ק ויש לדבר בו, ולכן שאלתי. אבל לבוא ולתמוה נגדי היינו שאתה לא מכיר בהנחת השואל שמכיר את הנחת יסוד הנושא.
ואמנם גם אם הוא מדבר רק לשון קודש, לא מצאנו מצוה לא להבין אנגלית, וכאן אישרו סיפור שהוא לא רצה להרים טלפון על אשתו, כי לא רצה להבין אנגלית, ומה זה? לחנך את הדור לדבר עברית?
[שתבין הוא לא גדל במחוזות שאתם גדלתם, הוא נולד בשכונת סאטמאר והמשיך בשכונת הרב שך, והוא מבטל דעתו לדעת רבותיו].

אינני מכיר את האיש ואת שיחו, ממה שכתוב כאן נשמע שהוא מקורי. אם הגיע למסקנה להקפיד (כרבים משלומי אמוני ישראל בדורות הקודמים שהקפידו בשבת) על דיבור בלה"ק, איני רואה מקום לפליאה. אגב, לפמש"כ באשכול כאן, גם אם היתה הקפדתו הפוכה, לא הייתי תמה.
(נ.ב. אני יחיד, ובכל זאת, הידעת באלה מחוזות גדלתי? ספר נא לי).

לייטנר כתב:אינני מכיר את האיש ואת שיחו, ממה שכתוב כאן נשמע שהוא מקורי. אם הגיע למסקנה להקפיד (כרבים משלומי אמוני ישראל בדורות הקודמים שהקפידו בשבת) על דיבור בלה"ק, איני רואה מקום לפליאה. אגב, לפמש"כ באשכול כאן, גם אם היתה הקפדתו הפוכה, לא הייתי תמה.
(נ.ב. אני יחיד, ובכל זאת, הידעת באלה מחוזות גדלתי? ספר נא לי).

הוא גדל בוויליאמסבורג, ואתה לא. קלעתי?

אפשר כתב:

לייטנר כתב:אינני מכיר את האיש ואת שיחו, ממה שכתוב כאן נשמע שהוא מקורי. אם הגיע למסקנה להקפיד (כרבים משלומי אמוני ישראל בדורות הקודמים שהקפידו בשבת) על דיבור בלה"ק, איני רואה מקום לפליאה. אגב, לפמש"כ באשכול כאן, גם אם היתה הקפדתו הפוכה, לא הייתי תמה.
(נ.ב. אני יחיד, ובכל זאת, הידעת באלה מחוזות גדלתי? ספר נא לי).

הוא גדל בוויליאמסבורג, ואתה לא. קלעתי?

אני מנוע מלענות, מחמת אאוטיג, אך הוצאת את משפטך מהקשרו המקורי, ודי בכך.

נדמה לי שהגר"י זילברשטיין שליט"א ג"כ נמצא באותו כיוון...

הקיק כתב:נדמה לי שהגר"י זילברשטיין שליט"א ג"כ נמצא באותו כיוון...

נכב"ב
(לא כזה חשוב, אבל הגרי"ז לא איירי באידיש וטעמו לא שייך לכאו' גבי אידיש)

מעניין מאיזה שנה הפסיק לדבר באידיש, זכור לי שבשנים קדמוניות תמיד דיברתי אתו באידיש.
בענין מה שנזכר שכתב מאמרים על שמות אחרים, ידוע לי בבירור שהיתה תקופה שהשתמש בשם אחד מידידיו, ואח"כ לא יכל להמשיך להשתמש בשמו, ואז התחיל לכתוב בשם הרב ג"ח.
[כמובן שזה לא אומר שכל המאמרים החתומים בשם הרב ג"ח, אכן נכתבו ע"י רא"י צוקר].

זכורני שאמר לי שאין מושג של פלגינן נאמנות רק פלגינן דיבורא ונאמנות זה המצאה של הדור האחרון.

מבקש חכמה כתב:נפתלי חיים: רקע של הרב צוקר שליט"א אינו מהונגרי', האבא שלו מקוזניץ- פולין. והאם מבית רוטנברג (נכדת הרב רוטנברג אנטוורפן)

מחולת המחנים כתב:אגב העלאת משפחתו של הגרא"י צוקר, רציתי לברר את ששמעתי פעם מיהודי יליד וויליאמסבורג, שהגרא"י הוא בנו של חד משרידי תלמידי ישיבת מיר בשנחאי החיים עמנו היום, הלא הוא המתמיד הישיש רבי בנימין צוקער (שוגער) לאיוט"א, מותיקי המתפללים ב"מירער מנין" בוויליאמסבורג, (הקיים עדיין כמדומני בראדני סטריט).
חברי הפורום מארה"ב בודאי יוכלו לאשר או להכחיש את זה.

בקונטרס חכימא דיהודאי [ח"א] שהובא בתחילת האשכול, (נדפס בסוף ספר שיר חדש פסחים- שקלים), אות ט', (עמ' שס"ב), מזכיר שאביו הוא "הגאון האדיר רבי בנימין זאב צוקער שליט"א", וכותב שיש כמה מכתבים אליו בשו"ת אגרות משה (וע"ע שם אות כ"ג).
עיי' אגרות משה ח"א סי' צג, צז, קכה, ח"ב סי' מה, נט, פא, צב, קעח, ח"ג סי' נח, ח"ו סי' ג. וראה שם שאלה מענינת ששאל את הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, בח"ב סי' פ"א, שבפולין נהגו להחמיר שלא ללבוש בגדים מסוימים מצד האיסור דמלבושי נכרים [כנראה מתכוון למעיל קצר וכדומה], והשאלה היא אחרי שהגיעו לאמריקה, האם ע"פ הלכה אסור להם לשנות ממנהג פולין, והאם גם בניהם שנולדו באמריקה אסור להם לשנות, עיי"ש.
וראה מש"כ אחיינו של רבי בנימין צוקער [=בן אחותו?] ר' אהרן יהושע פסין, בספרו "מעלות רבקה" בהקדמה עמ' ג' הערה 3, הוא כותב שם אודות "דודי המפורסם הרה"ג בנימין (הצדיק) צוקער שליט"א", ומוסיף: "את דודי קשה ביותר להשיג מחמת צידקותו הרבה, הוא מוסר שיעורים כמעט כל היום ...", עיי"ש.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 6858600033
(ושם בסוף הספר, עמ' [תפ"ט], נזכרים שמות של נפטרים ממשפחת צוקער, והם כנראה הוריו של רבי בנימין).
אמו של הגרא"י צוקער שליט"א היא (כאמור) נכדת הג"ר מרדכי רוטנברג הי"ד רב ואב"ד אנטווערפען. וראה בספר שהוציאו משרידי תורתו של הגר"מ רוטנברג "יד מרדכי" (לייקוואוד תשמ"ג) שהספר נערך ע"י נכדי המחבר האברכים הרב מרדכי יצחק צוקער והרב מרדכי ראטטענבערג מלייקוואוד. (ובסוף ההקדמה נזכר עוד נכד [שיזם את הספר] הרה"ח ר' קלונימוס קלמן בן הרה"ג ר' אברהם זאב רוטנברג). [הרב מרדכי יצחק צוקער הנ"ל הוא כפי הנראה אחיו של הגרא"י צוקער].
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... geid=P0001
וראה אנציקלופדיה לחכמי גליציה (לר"מ וונדר) חלק ד' עמ' 827 (בערך ר' מרדכי ב"ר נפתלי רוטנברג) שר' מרדכי יצחק צוקר הנ"ל הוא נכדו דרך ר' אברהם בן הג"ר מרדכי רוטנברג הי"ד.

אביו הרב בנימין הי' מלפנים מלמד דרדקי?

הוגה ומעיין כתב:היו לו גם דעות מגובשות על שאלות נוסח והתהוותו בספרי התלמוד והמדרשים. לדוגמא בעלמא, שמעתי שאמר (ואינני נוטל אחריות על השמועה, שלא מפיו שמעתיה אלא מפי אדם מהימן ששמעה ממנו) שיש הבדל בין מקום שבו נזכר בגמרא "איכא דאמרי" לבין "לישנא אחרינא": באיכא דאמרי הכוונה שלפני מסדר הגמרא עצמו היו שני הלשונות, אך בלישנא אחרינא הכוונה שלפני אחד המעתיקים היו שתי נוסחאות, וניתן למצוא כתבי יד שבהם ישנו רק אחד מהם.

אולי כבר העירו שכך מדוייק בדברי הריטב"א בחידושיו לסוכה (יא:) שכ':

והנכון דהאי לישנא בתרא לא פליג אלישנא קמא כלל והיינו דלא אמרינן בגמרא איכא דאמרי ואמרינן לישנא אחרינא אמרי לה

ואמנם אולי יש להעיר שבסוכה שם נאמר 'לישנא אחרינא' בצירוף 'אמרי לה' (=בלשון אחר אומרים אותה, ובנוסח כת"י א' באתר פרידברג, וכ"ה בחי' הרא"ה מהד' אהב"ש, הנוסח בלשינא אחרינא) וזה מורה שאי"ז הערת המעתיקים אלא מלשון מסדרי הש"ס עצמם.

מתוך משונצינו ועד ווילנא

בימי בחרותי שאלתי את הגאון האדיר בכל מכמני התורה הגרא"י צוקר שליט"א ה' ירפאהו בקרוב, האם לשיטת הגרי"ס שמותר לבקש בקשות פרטיות בר"ה, האם בר"ה שחל בשבת גם מותר לבקש בקשות פרטיות. [היינו, דהגם שבשבת אסור לבקש על צרכיו שלו].
והשיב לי שבר"ה שחל בשבת, מותר להתפלל בקשות פרטיות.

עומד בזכרוני, בעמידתי ליד חדרו, תוך כדי שיחה עם אדם אחר, שאלו על מסכת זבחים, והשיב לו שכאשר למד מסכת זבחים, מכל עמוד הוציא פסק הלכה לאורח חיים.

שאלתיו פעם על סוגיית מעילה בקונמות בנדרים.
השיב לי שלא הבין את הסוגיא הזו.