פורום אוצר החכמה

א. חיים כתב:אשכול הנושא את שמו של הרבי זי"ע, קשה לראות בו דיון אודות יצחק שניאורסאהן.
איך שיהיה, שוחחתי פעם עם יהודי מפריז שסיפר לי שהוא הכירו אישית בפריז.
כידוע, באסיפת הרבנים של שנת תר"ע, הצד של אדמו"ר מוהרש"ב היה צריך להשתדל ולהיזהר ממנו. כי בהיותו קרוב משפחה הוא הרשה לעצמו להתקרב לחוגו של הרבי ולנסות ולהכנס לפני ולפנים של ההתייעצויות, אבל בדעותיו הוא היה שייך לצד השני והיה חשוד כמי שעשוי להדליף להם את מה שמתכננים בצד של הרבי.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הבן של המו"ל

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי סיפור בשבת, ושמעתי שנדפס כבר, ומי שרוצה להאמין שיבוסם לו.

כאשר הוציא לאור איש בשם הרב גליס את הספר בעלי התוספות על התורה, הופיע בכמה כרכים, ונכנס למרן הרב שך להראות לו את פרי עבודתו, ואולי לקבל הסכמתו. הרב שך ראה את אשר הביא, ואמר שאינו יכול לדבר בזה, ולדעתו ראוי להראותו להאדמו"ר מליובאוויטש. הבן של המו"ל נסע לארה"ב והלך להאדמו"ר בעת חלוקת הדולרים והראה לו את פרי עבודתו. אמר לו הרבה שכמה מהכרכים יש לו כבר וקבל את הכרכים החדשים. אח"כ מסר לו דולר, ומסר לו דולר עבור אביו ועוד אחד עבור אביו, ואח"כ אחד "עבור הראש ישיבה". הלה מסר את הדולר להרב שך ששמר עליו ועדיין היא מונחת ביד נכדיו.

אין לאף אחד ענין לבדות סיפור כזה, לכן אולי זה אמת.

הגיונות כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי סיפור בשבת, ושמעתי שנדפס כבר, ומי שרוצה להאמין שיבוסם לו.

כאשר הוציא לאור איש בשם הרב גליס את הספר בעלי התוספות על התורה, הופיע בכמה כרכים, ונכנס למרן הרב שך להראות לו את פרי עבודתו, ואולי לקבל הסכמתו. הרב שך ראה את אשר הביא, ואמר שאינו יכול לדבר בזה, ולדעתו ראוי להראותו להאדמו"ר מליובאוויטש. הבן של המו"ל נסע לארה"ב והלך להאדמו"ר בעת חלוקת הדולרים והראה לו את פרי עבודתו. אמר לו הרבה שכמה מהכרכים יש לו כבר וקבל את הכרכים החדשים. אח"כ מסר לו דולר, ומסר לו דולר עבור אביו ועוד אחד עבור אביו, ואח"כ אחד "עבור הראש ישיבה". הלה מסר את הדולר להרב שך ששמר עליו ועדיין היא מונחת ביד נכדיו.

אין לאף אחד ענין לבדות סיפור כזה, לכן אולי זה אמת.

אחד מסיפורי הצ'יזבטים המפורסמים ביותר. שאלת המוטיבציה להמצאה, כה תמימה ונאיבית שאיני רואה מהיכן להשיב בה.

הגיונות כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי סיפור בשבת, ושמעתי שנדפס כבר, ומי שרוצה להאמין שיבוסם לו.

כאשר הוציא לאור איש בשם הרב גליס את הספר בעלי התוספות על התורה, הופיע בכמה כרכים, ונכנס למרן הרב שך להראות לו את פרי עבודתו, ואולי לקבל הסכמתו. הרב שך ראה את אשר הביא, ואמר שאינו יכול לדבר בזה, ולדעתו ראוי להראותו להאדמו"ר מליובאוויטש. הבן של המו"ל נסע לארה"ב והלך להאדמו"ר בעת חלוקת הדולרים והראה לו את פרי עבודתו. אמר לו הרבה שכמה מהכרכים יש לו כבר וקבל את הכרכים החדשים. אח"כ מסר לו דולר, ומסר לו דולר עבור אביו ועוד אחד עבור אביו, ואח"כ אחד "עבור הראש ישיבה". הלה מסר את הדולר להרב שך ששמר עליו ועדיין היא מונחת ביד נכדיו.

אין לאף אחד ענין לבדות סיפור כזה, לכן אולי זה אמת.

אחד מסיפורי הצ'יזבטים המפורסמים ביותר. שאלת המוטיבציה להמצאה, כה תמימה ונאיבית שאיני רואה מהיכן להשיב בה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חסידי חב"ד לא היו מפרגנים שהרב שך 'הבין' בכלל מי זה הרבי מליובאוויטש, ותלמידי ואוהדי הרב שך לא מאמינים שהאדמו"ר מליובאוויטש היה יותר מסתם מעכיל. אז מי ימציא את הסיפור?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אני שמעתי את זה מגליס באוזני.

א. חיים כתב:אשכול הנושא את שמו של הרבי זי"ע, קשה לראות בו דיון אודות.....

בברכה המשולשת כתב:הרב דרומי שיחי',
יש מן המקובלים שכתבו שבשבת יש עדיפות להתפלל מנחה גדולה:
(לדוגמא, ראיתי אצל הגרב"צ מוצפי:

לכבוד הרב
האם יש עניין לפי הקבלה להתפלל בשבת מנחה גדולה או עדיף מחנה קטנה.
תשובה
מנחה גדולה עדיפה כי אור גדול מתחדש בה, וראוי לקבלו מוקדם ככל האפשר. וכך נהגו כל גדולי הדור בדור שלפנינו.)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

בברכה המשולשת כתב:הרב דרומי שיחי',
יש מן המקובלים שכתבו שבשבת יש עדיפות להתפלל מנחה גדולה:
(לדוגמא, ראיתי אצל הגרב"צ מוצפי:

לכבוד הרב
האם יש עניין לפי הקבלה להתפלל בשבת מנחה גדולה או עדיף מחנה קטנה.
תשובה
מנחה גדולה עדיפה כי אור גדול מתחדש בה, וראוי לקבלו מוקדם ככל האפשר. וכך נהגו כל גדולי הדור בדור שלפנינו.)

דומנ שרבי יהודא פתיה כ"כ ביין הרקח.

דרומי כתב:נשאל פעם הרבי על ידי נער אחד: מהי התפלה החביבה עליו ביותר?

השיב הרבי: 'מודה אני לפניך מלך וכו''.

על יסוד זה ליקט ח"א את כל המקומות שבהם דיבר הרבי על תפלה זו

לבי במערב כתב:כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע נהג להתפלל באריכות בשנות נשיאותו הראשונות, אך בהמשך החל להתפלל (כמעט) עם הציבור בשוה (מלבד בימים הנוראים).
ועד"ז אצל כ"ק בנו, אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.

כך, כנראה, נהג גם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בשנות נשיאותו הראשונות, אז הי' מאריך להתפלל לבדו בחדרו הק' אחר תום תפלת הציבור.

כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע נהג להתפלל בכל יום במשך שעתיים בדיוק (סה"ש 'תורת שלום' ס"ע 12 ואילך). אך על כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי נ"ע ידוע שהאריך בתפלה, תוך התבוננות ודבקות נפלאה, משך רוב שעות היום.

קצרתי, לפי שאת הלב חושק - הזמן עושק.

דרומי כתב:
[זמן מיוחד בחב"ד שבו האדמו"רים היו מתפללים באריכות עצומה היה בתפלת ערבית של ליל א' דראש השנה. האדמו"ר הריי"צ היה מתפלל תפלה זו במשך כמה שעות לעין כל.

ואכן, מסופר שלאחר הסתלקותו של הריי"צ הופתעו החסידים מאוד לראות שחתנו הרבי פשוט מתפלל עם הציבור!...]