פורום אוצר החכמה

בסדר. נוסח הדברים כבר נשמע הרבה יותר טוב מהגירסה הראשונה. גם ההקשר של הדברים מתקבל יותר על הדעת.

לגבי הערכתו של הגר"א שפירא לגרז"נ. לפני כ30 שנה הייתי אצלו בחוה"מ ודיבר עם ת"ח אחד על הגרז"נ. הנקודה שהדגיש אז, כמדומני, שהוא מוכן להכנס לכל נושא ולומר את דעתו

לעיל הבאתי כמה עשרות מאמרים של הרב - viewtopic.php?f=19&t=52581&start=40#p653411
והנני מביא כעת עוד:

והנה המאמר המפליא שהזכיר נכדו בקובץ שהובא לעיל, בו הוא מביא למעלה מ80 מקרים כדי לברר מתי מותר ומתי אסור:
יש עוד הרבה, אבל לעת עתה אסתפק בזה

בזמן הסער הגדול סביב הגט מצפת, התפרסם שהגרז"ן מסר שיעור בבית כנסת בבית וגן, בו הוא פרש את היסודות שעליהם נשען הגט. למישהו יש סיכום או הקלטה של השיעור?

לא יאומן שעד היום לא יצא ספר שמרכז תשובות ומאמרים שלו. יש חומר לכמה כרכים ממה שכבר נדפס.

יש תחת ידי ספר זכרון כנסת בית יצחק משנת תשי״ט ובו מאמר של הרב. תהיתי האם זהו המאמר הראשון שהוא פרסם.

הקישור חסום.

הכמות וההיקף של המאמרים שהובאו כאן פשוט מבעיתים בהראותם את ההתפרשות של תורת הרב זצ"ל לכל ענייני התורה כולה בעיון נמרץ!

מבקש חכמה כתב:לא יאומן שעד היום לא יצא ספר שמרכז תשובות ומאמרים שלו. יש חומר לכמה כרכים ממה שכבר נדפס.

דומני שראיתי באיזה מקום ש'תחומין' עומדים להוציא כרך של כל עשרות התשובות שפרסם אצלם.

עזריאל ברגר כתב:

אש משמים כתב:הקישור חסום.

אני מודה לך

בקשוני להכניס:

הרשימה הארוכה של הישיבות החשובות בהם במשך השנים לימד קבוע הגרז"נ גולדברג זצ"ל, מתוך הישיבות הדת"ל:
מרחקי הנסיעה כאן עצומים!

שעלבים
קדומים
עטרת כהנים
מכון לב
כרם ביבנה
בית אל
אור עציון
ישיבת תל אביב [הרב חיים גנץ]
ארץ חמדה
שילה
שבי חברון
שלום בניך [ישיבה לצעירים בשכונת קרית יובל]
כולל הרי פישל
האידרא
משפטי ארץ

דין תורה הגיע לפני הרב, שכן מקומה שניה התנגד לבניה בחצר פרטית בקומה ראשונה. הטענה היתה שהוא קנה דירה בקומה שניה, ואילו כעת הוא 'נהפך להיות קומה ראשונה'. הוא חשש מחתולים ומגנבים. הרב ישב בנעימות גדולה ובהארת פנים מרובה, חייך אליו ואמר 'אני גר עשרות שנים בקומה ראשונה, ואין לי חתולים ולא גנבים' [אולי הוא גם הוסיף שאין לו סורגים. לא זוכר].
מה שיפה היה, שלמרות שהתביעה נדחתה על הסף, לכאורה, הרב לא 'חתך' את זה מיד. הוא נתן לו שבועיים (!) לכתוב בצורה מסודרת את הסיכומים של הטענות, כדי שההוא ירגיש שדנו בזה בכובד ראש ולא דחו אותו מיד. אפילו הדיינים הצעירים שעמו, הגיעו בעצמם לראות את המקום להתרשם מקרוב [נראה לי שזה היה בהוראתו] - כפי ידיעתי זה דבר ממש ממש לא מקובל, שבשביל דין תורה כזה פשוט מטריחים את הדיינים בעצמם לבא ולראות [הרי יכלו להסתפק בתמונות וכיו"ב].
למרות שהנתבע היה באמצע בניה, וכל עיכוב גרם לו נזק, ההסבר היה (ניתן ע"י המזכיר, והיה נשמע שזו הוראת הרב) 'הרי אתם אמורים להיות שכנים'... 'תסבלו שבוע של עיכוב בבניה, ותזכו לשכנים טובים ומרוצים'. מה שהתברר כנכון מאד!
זאת אומרת, היה מורגש באויר שישיבתו בראשות בית הדין לא היתה רק לשם נתינת הפסק גופיה, אלא ממש למען השכנת השלום.

כמובן שודאי היה ראוי להספדים חשובים עד בלי די בכל אתר ואתר. כאשר היתה לידידי שליט"א שאלה חמורה מאד של א"א (קשור לרש"ש הידוע בכתובות ט' א') אז היחיד שהיה הכתובת - לענות בבהירות ובאחריות, היה רבי זלמן נחמיה. אך חוששני ל'אל תספדוני בעיירות'. העליתי את השורות הנ"ל כדי להוסיף נופך לדמות הידועה. בהירות בדין תורה מחד, והנחלתו בנעימות מאידך. מי יתן לנו תמורתו.

בקשוני להכניס:
ממליץ מאד לשמוע הספד של הבן הרב אהרון שליט"א בישיבת כרם ביבנה, נמצא באתר שלהם

חלק מהחיבורים שכתב וחלק מהשיעורים שעאמר נערכו ע"י רבנים מתלמידיו והוצאו לאור.
"משפט ערוך" הוא חיבור של הרב על חושן משפט שנערך ע"י הרב ישראל בן שחר ויצא לאור בחייו (יתכן שיש חלקים נוספים שעתידים לצאת לאור) וכן "נתיב מצוותיך" נערך ע"י הרב הנ"ל מחיבור של הרב על טעמי המצוות.
"חזון קדומים" הוא שיעורים שנמתן הרב בישיבת קדומים על כךובות וקדושיןוגם הם נערכו ע"י הרב הנ"ל מהשיעורים שנאמרו בע"פ. יתכן שכיו"ב יש עוד ספרים שרבנים חיברו משיעורים ששמעו ממנו.
"לב המשפט" הוא גם סיכום שיעורים של הרב על חו"מ ל"ב ונערכו בידי תלמידו הרב אריה קורן זצ"ל.
יתכן שיש עוד שאינם זכורים או ידועים לי. יש גם "אור המועדים" על החגים

נתבקשתי להעלות

בן ירושלים כתב:ייש"כ גדול הנוטר על הבאת ההספדים הנפלאים.
ראוי לחדד נקודה נוספת : לגרז"נ היו נקודות מאד מקוריות במבט על שאלות חמורות. הרבה פעמים היו לו הברקות שבנויות על היקף עצום של ידיעות מתוך מבט מאד מקורי.

בישורון הוא פרסם מאמר על עצות מקוריות איך אפשר להתיר בזה"ז נישואי ממזר לשפחה כנענית.

הנה שיעורו בנושא בבית מדרש לדיינות 'ארח משפט'

http://beinenu.com/lessons/%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94%D7%A8

זכרתי ימים מקדם, איך שזכיתי להתארח בביתו בליל שב''ק, ולהתבשם מצוף תורותיו וסיפוריו [וגם לרבות הרבנית...].

וזאת רשם בזכרוני, כאשר אמרקאי א' שאלו אודות חשמל בשבת ענה לו, 'שמעתי שגם באמריקה 40 אחוז מהעובדים אצל חברת החשמל הם יהודים'...

שייף נפיק כתב:זה מתקשר לעובדה שידוע שהרב הטיל תכלת בבגדו, אך הוא כיסה אותה במעילו הארוך ומעולם לא הסכים לפרסם לפי איזה שיטה הוא קושר וכמה פתילים

כראה מדובר בשנים קודמות יותר
רצו"ב תמונה מהשנים האחרונות

בקשוני להכניס:

כל הנהגתו היתה שקטה "לא ברעש ה'". מעולם לא שמעתי ממנו תרעומת על איש. זוכרני שפעם אחת, נהג רכב שלא ידע את מעלתו הטיח בו דברים קשים על לא עוול בכפו, ורבנו ענה לו בשקט וסבלנות.
והמעשה כך היה:
היה לו נהג מונית קבוע לנסיעות ביום ששי בבוקר לבית אל. לקח אותו הלוך וכעבור שעה חזור.

פעם אחת הגיע נהג מונית אחר ובדיוק באותו יום היה לרב עיכוב והוא יצא מהבית מעט מאוחר מהרגיל (הוא היה בדרך כלל מאד דייקן). הנהג כעס מאד על האיחור וטען שבגלל זה הוא הפסיד נסיעה שתיכנן בזמן השיעור. הרב שאל אותו (בנחת) היכן היתה אמורה להיות הנסיעה וכמה זמן. והוא ענה לו בירושלים.

הפרשנות שלי היא, שהוא רצה לברר אם יש לו נזק בגלל העיכוב, ובעצם התברר שהנהג לא יכול בזמן כל כך קצר לנסוע מבית אל חזרה לירושלים לעשות שם נסיעה ולחזור לבית אל והכל תוך שעה.

וכמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מינה!

נתבקשתי להכניס:

הגרז"נ גולדברג זצ"ל / הרב יהודה עמיחי שליט"א

תורה ומידות
בראש חודש אלול, היום שבו על פי ה'פרקי דרבי אליעזר' עלה משה רבינו ע"ה לשמים להביא לוחות שניות הסתלקה אחת מדמויות ההוד המיוחדות שחיו עמנו בארץ, הגאון ר' זלמן נחמיה זצ"ל. מאות רבות באו ללוותו, למרות מגפת הקורונה. דרשו הספדנים ועוררו על גודל מעלת תלמוד התורה של הרב זלמן נחמיה, על התמדתו העצומה בתורה מגיל צעיר במיוחד, על כך שלא פסק פיו מלגרוס בדברי תורה. כל זמנו היה שקוע בתורה, ללא מחשבות של קטנות - עסק התורה מילא אותו. כמו כן הזכירו את הצד השני של "ללמד תורה" – ציינו את עומס השיעורים שנטל על שכמו. כמעט בכל מקום שביקשו שיעורי תורה הרב היה מוכן ללמד, לעיתים בנסיעה ממש ולעיתים העביר בהוראה מרחוק, ובלבד שעם ישראל ילמד תורה. עוד הוסיפו וסיפרו על כך שאפילו בשנתו היוו שומעים ממנו ד"ת שראשו הגה בהם יומם ולילה כפשוטו.
דרשו הדרשנים על מעלת הענווה המיוחדת שהייתה אצל הגרז"נ, על כך שעד ימיו האחרונים לא השתמש באיש, וכאשר רצה דבר מה קם בזריזות ממקומו ולקחו, נסע באוטובוסים ולא קיבל טובות הנאה, מתוך מחשבה שלא מגיע לו דבר. בעל ענווה אמיתית. וכפי שמשרע"ה לומד ומוסר התורה לעם ישראל הוא האיש הענו מכל אדם, כך גם הגרז"נ היה לומד ומוסר התורה אבל נשאר בעל ענווה מיוחדת.
עוד הוסיפו רבות על מעלות המדות שהיו בו, וברור שלא נאמר הכל, ועוד יסופר על הענק שהסתובב בתוכנו, ואנו לא תמיד יכולנו להכיר את הטוב שהתגלה בארץ.

שתי הלוויות
באתי במילים מעטות לספר על תכונה מיוחדת שראיתי בהלוויה של הגרז"נ זצ"ל, וראיתיה גם לפני עשרים חמש שנה, כ' אדר א' תשנ"ה, בהלוויתו של חותנו הגדול הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. בשתי הלוויות אלו היו שתי קבוצות שליוו את הנפטרים. קבוצה של יהודים חרדים וקבוצה של בני הכיפות הסרוגות, עומדות אלו אצל אלו, ואלו ואלו מבכות את האישיות הגדולה שהלכה לעולמה. הן אצל החותן והן אצל החתן. לעומת הדרך הרגילה של תלמידי חכמים שהם מעבירים את התורה בעיקר לבני הזרם שלהם, וישנה איזו הפרדה מובנת בין הזרמים - כאילו יש איזו מניעה שילמדו תורה אלו אצל אלו, היו שתי דמויות מיוחדות בדורנו ששני הזרמים הרגישו אצלן כבני בית, בית פתוח לכל דורש ד'. הגאון שלמה זלמן אויערבאך וחתנו הגאון זלמן נחמיה. ביתם היה פתוח לכל מבקשי ד'. בהמתנה להקבלת פניהם בענותם לשאלות ניתן היה לראות את כל המגוון של הצבור הדתי בארץ ישראל. לא בכדי היו בהלוויות שני הגדולים הללו, כל גווני אוהבי התורה.
תופעה מיוחדת היא שספרי הגרז"נ זצ"ל 'משפט ערוך' (עד הכרך האחרון שנמסר לו, כ' מנחם אב תש"פ, מספר ימים לפני פטירתו) והספרים 'לב המשפט' נערכו על ידי בני הציונות הדתית. וכן ספרו 'אור המועדים' גם הוא נערך על ידי בני הציונות הדתית. ללמדך על הקשר החם והיחס הלבבי שהיה לגרז"נ עם כל הצבור לכל גווניו. אם בימי קדם ראו עמוד נהורא בהלווית הגדולים, היום אפשר לראות מי הם המלווים את הנפטר, עמוד האש שהולך לפני המחנה המאוחד. שני גדולי הדור הללו אחדו בחייהם את הפלגים השונים ונתנו תורה לשמה מתוך ענווה גדולה. אוסיף כאן בנימה אישית, שבהלווית הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הלכתי לצדו של הגרז"נ ברגל משערי חסד להר המנוחות, ובדרך אמרתי לרב שיראה את הציבור הגדול והנרחב שבא להלווית חותנו, ושאלתיו מתי יגיע הזמן שהכוחות הללו יפעלו יחד. בהלויית הגרז"נ בא' מנחם אב תש"פ חזר המראה המיוחד הזה.

אוצר הארץ
בהיותו מענקי הדור פנינו אל הרב זצ"ל בהדרכת מו"ר הגר"י אריאל שליט"א, לפני השמיטה תשס"א להיות שותף בבית הדין של ”אוצר הארץ", ידענו שרק הגרז"נ כאיש אמת ובעל שאר רוח יכול להסכים להצטרף לבית דין שיעשה ויפעל למען קדושת ארץ ישראל וחיזוק חקלאי ארץ, הרב נענה לבקשתנו והצטרף לבית הדין עם הרה"ג דוב ליאור והרה"ג יעקב אריאל יבדלו לחיים טובים (בשנת תשס"ח הצטרף גם הראשון לציון הגר"א בקשי דורון זצ"ל). ישיבות בית הדין היו מלאות במשא ומתן הלכתי במצוות התלויות בארץ, סוגיות שאין להם בבבלי מסכת מסודרת והעיסוק בהן מצריך ידיעה בירושלמי והרמב"ם. הגרז"נ שלט בכל מכמוני הדברים, וכן העביר מסורות מבית חותנו בעל ה'מעדני ארץ'. על הכל עלתה חכמת הפתרון, ידיעה כיצד לאפשר לחקלאים לשמור שביעית כהלכתה ושיהיו פירות לציבור. המציאות בארץ ישראל, דרכי אספקה ושווק, מזקיקים חדשנות הלכתית, ורק כח של תורה גדולה שהתגלה בחבורת דיינים מומחים שעוסקים בסוגיות שלא עסקו בהם אלפי שנים, היא נותנת את הכח והעוצמה להובלת מהלך מיוחד זה. לגרז"נ זצ"ל היו הנחיות מיוחדות ועמידה על דקדוקי הלכה מיוחדים שהונהגו בהתאם לבקשותיו.
לאחר ישיבות של שעות, מיד עם תום הישיבה, עוד לפני שאנשי המעשה שמו לב והנה הרב איננו, הביטו ימין ושמאל והנה הרב זצ"ל ירד לרחוב לתחנת אוטובוס כדי להגיע לביתו. עד שרדפו והשיגוהו וסידרו לו רכב מיוחד שיקחנו לביתו - ענווה מיוחדת. לפני מספר חדשים פנינו לגרז"נ זצ"ל בדבר השתתפותו עמנו בבית דין של "אוצר הארץ" גם לקראת שנת תשפ"ב. התשובה התקבלה שהרב מוכן, כפוף לבריאותו. לצערינו כבר לא נזכה לראות את תורתו המיוחדת המטפלת בקדושת הארץ ופרותיה.
עם ישראל איבד איש אשכולות - איש שהכל בו, תורה שבכתב ובעל פה, ש"ס פוסקים ראשונים ואחרונים, ואיבד גאון תורה שכל גווני היהדות פונים אליו וחונים בצילו, "ראיתי בני עליה והם מועטים".

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ – אוצר הארץ

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:

הגרז"נ גולדברג זצ"ל / הרב יהודה עמיחי שליט"א

דברים נאים למי שאמרם . ייש"כ.


בשולי הדברים שתי הערות קטנות : הכותרת : "שתי הלויות" סותרת את ההמשך שהרי היתה זו הלויה אחת רק שהשתתפו בה שתי קבוצות.

הרב עמיחי מייחל שיהיה יותר שיתוף פעולה תורני, אבל אוצר הארץ היא הדוגמה הבולטת לקושי הזה: אצלם השימוש בהיתר מכירה עדיף על פירות נכרים. בציבור החרדי (ברובו המכריע) אין ספק שהיתר מכירה הוא בל יראה ובל ימצא. אז איך יתכן שת"פ כשהפערים ההתחלתיים הם כל כך קוטביים

לבי במערב כתב:'שתי ההלויות' הכוונה, כמובן, על החותן והחתן (ולא לקבוצות שהשתתפו בהן).

צודק . טעיתי.

שמעתי שבקובץ החדש שי"ל ע"י ק"ק פני מנחם הדפיסו חדו"ת מהגרז"נ ז"ל ודברי הספד עליו מהג"מ שאול אלתר שליט"א.

אשמח אם מישהו יכול להעלות.

בן ירושלים כתב:הרב עמיחי מייחל שיהיה יותר שיתוף פעולה תורני, אבל אוצר הארץ היא הדוגמה הבולטת לקושי הזה: אצלם השימוש בהיתר מכירה עדיף על פירות נכרים. בציבור החרדי (ברובו המכריע) אין ספק שהיתר מכירה הוא בל יראה ובל ימצא. אז איך יתכן שת"פ כשהפערים ההתחלתיים הם כל כך קוטביים

אתה צודק בקשר להיתר מכירה. אבל את שיתוף הפעולה התורני לא חייבים להתחיל מנקודות המחלוקת החריפות. לו יהיה דיון משותף בין מכון התורה והארץ ובין בית המדרש להלכה בהתיישבות על צורת החישוב של אחוזי פירות ערלה בשוק, על השאלה האם פסיפלורה היא עץ או שיח, או על הפרשת חלה מבצק שהוכן מכמה אריזות קמח, האם יעלו הטונים? האם הפערים ההתחלתיים יהיו כל כך קוטביים?

גל של אגוזים כתב:שמעתי שבקובץ החדש שי"ל ע"י ק"ק פני מנחם הדפיסו חדו"ת מהגרז"נ ז"ל ודברי הספד עליו מהג"מ שאול אלתר שליט"א.

אשמח אם מישהו יכול להעלות.

קיבלתי חלק ה'דברי הספד' [שהוא באמת 'דברי תנחומין']