מעשה פלא שמספר בעל המעשה ר' בערל וויין שליט''א
המעשה בערך כשהי' רב בעיר מייאמי בא שאילה לפניו בחור בן ט''ו בשאילה חמורה של יוחסין, הלך לניו יארק לשאול הגר''מ, ואמר לו הגר''מ שהיות שהבחור הוא רק בן ט''ו אינו נוגע למעשה וכשהבחור יהא בשידוכין אז יחזור לשאול
בעבור זמן עזב הרב וויין הרבנות במייאמי והלך לניו יארק להיות ראש הOU, זה כולל הוועד הכשרות והרבה עוד דברים, באותו פרק הי' אצל הגר''מ כמעט כל שבוע משום השאילות שהיו שם והיו מקורב מאד שם
כעבור ז' שנה צלצל הבחור שהוא כבר בשידוכין וצריך איזה כתב שהוא כשר לקהל, אז הלך הרב וויין שליט''א לשאול הגר''מ שאילה הנ''ל, כשנכנס מיד אמר לו הגר''מ מסתמא באת לשאול אודות אותו בחור בואי ונעיין בפרטיו, וסיים הרב וויין כי ה' עמו והלכה כמותו בכל מקום
עוד סיפור שמעתי השבוע ומחמת החביבות אעלה כאן
בחור בן י''ד שאל להגר''מ היות וכתוב בפסח מצרים וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ הרי שצריך לעשות החבורה של פסח מצרים דוקא אם שכינו [עצם ההנחה הי' חידוש אצלי וראה המשך] מה הדין לענין פסח דורות האם דוקא צריך להיות שכינו
מיד ענה לו הגר''מ הוא מחל' בתוספתא פ''ח
וז''ל התוספתא שם
אילו דברים שבין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים אין חייבין עליו כרת פסח דורות חייבין עליו כרת וכו'
פסח מצרים נאמ' בו ולקח הוא ושכנו וגו' מה שאין כן בפסח דורות.
ר' שמעון או' אומ' אני אף בפסח דורות נאמ' כן וכל כך למה כדי שלא יניח אדם שכנו הקרוב אל ביתו וילך ויעשה פסחו אצל חברו לקיים מה שנ' טוב שכן קרוב מאח רחוק.