פורום אוצר החכמה

עוד דבר שהיה מעניין לשמוע. מה אופי קשריו התורניים עם חתנו הג"ר חיים קוק?

שומע ומשמיע כתב:היש מי שיכול להסביר באיזה עניין מסויים, הוא וחז שהחזו"א גדול מהגר"א.
הוא ביאר את זה בפירוש לקבוצה מחברי שביקרו באיתרי, כך שאין זה מן הדברים הנאמרים בסתר. אבל לא איסתייעא מילתא לשמוע.

במה? בהכל?

אני שמעתי שהוא סבור שהגר"א גדול בידיעת התורה ובהשגת התורה (וכפי שהבנתי הכונה על השגת החלקים האלוקיים בתורה, ידיעת הבורא ית' ידיעת דרכי הנהגתו, ידיעת המושגים העליונים מלאכים וכו').

והחזו"א גדול בכח הסברא.

שמעתי פעם (מאדם שא"א להסתמך על דבריו בבירור) שר"ש אמר שהחזו"א היה גדול בכח השכלי כמעט כמו הרמב"ם. יבואו התלמידים ויאמתו/ישללו.

א.ה. לכאו' את כח הגר"א בסברא קשה לבחון אחר שאין הרבה מקומות שהוא כותב סברות. (אינני מתכוין לפילפולים בביאור הגר"א, אלא לסברות ישירות של הגר"א).

ישא ברכה כתב:
א.ה. לכאו' את כח הגר"א בסברא קשה לבחון אחר שאין הרבה מקומות שהוא כותב סברות. (אינני מתכוין לפילפולים בביאור הגר"א, אלא לסברות ישירות של הגר"א).

לכאורה הצדק אתך. אא"כ הגר"ש הצליח לדלות מדבריו גם סברות. אבל מוזר שע"פ זה לבד הוא קבע כן בבירור.

הובא לעיל רמיזה לגבי מעשה של הרב הוטנר עם הר' רפאל קוק.
אפשר בבקשה להרחיב בדבר או לציין מ"מ, או להעלות קובץ שם נכתב?
סליחה על הכנסת עניין שאינו קשור באופן ישיר לנושא האשכוח

ישא ברכה כתב:אני שמעתי שהוא סבור שהגר"א גדול בידיעת התורה ובהשגת התורה (וכפי שהבנתי הכונה על השגת החלקים האלוקיים בתורה, ידיעת הבורא ית' ידיעת דרכי הנהגתו, ידיעת המושגים העליונים מלאכים וכו').

והחזו"א גדול בכח הסברא.

החזון איש על הגר"א

מה שנכון נכון כתב:

הגהמ כתב:ראיתי במפתחות לס' דרשות בית ישי (עמ' מא) שתלה הגר"ש ענין 'כל פסוקא דלא פסקיה משה וכו'' בפלוגתא אי פסקי טעמי דאורייתא, וצויין שם לעמ' עא, אבל כעת לא מצאתי שם ענין זה. אולי מאן דהו יכול להפנות אותי למקור הדברים. (אולי לא זה המקום אבל כיון דאיפליג איפליג...)

במקום עמ' עא צ"ל עמ' פא.

תשו''ח.

למוחים על כבוד התורה
אולי גם אני מוחה על כבוד המהר"ל, הגר"א ושאר קדמאי?
ואולי למדתי מהגרש"פ את מידת האמת הצרופה שאינה יכולה לכבוש את האש?
אם כי ודאי משאר מעלותיו לא למדתי, אבל כבר אמר הרי"ל מימון על מ"ש חז"ל לגבי אורח לא מוכר "כבדהו וחשדהו": "אם איני מקיים את ה'כבדהו', אקיים לפחות את ה'חשדהו'". אולי גם אני הצלחתי לחטוף רק תפוח אחד מתפוחיו.
בר מן דין, בשנים האחרונות נראה למתבונן שהתירו פרושים את הדבר, לפי הנשמע והנכתב ממחנה אחד כלפי רעהו. אם בארזים וגו'.

מילה בסלע כתב:למוחים על כבוד התורה
אולי גם אני מוחה על כבוד המהר"ל, הגר"א ושאר קדמאי?
ואולי למדתי מהגרש"פ את מידת האמת הצרופה שאינה יכולה לכבוש את האש?
אם כי ודאי משאר מעלותיו לא למדתי, אבל כבר אמר הרי"ל מימון על מ"ש חז"ל לגבי אורח לא מוכר "כבדהו וחשדהו": "אם איני מקיים את ה'כבדהו', אקיים לפחות את ה'חשדהו'". אולי גם אני הצלחתי לחטוף רק תפוח אחד מתפוחיו.
בר מן דין, בשנים האחרונות נראה למתבונן שהתירו פרושים את הדבר, לפי הנשמע והנכתב ממחנה אחד כלפי רעהו. אם בארזים וגו'.

אני מדבר אך ורק בשם עצמי.
אני לא מחיתי על "כבוד התירה", מחיתי אך ורק על השקר שבדברים (לענ"ד). מאידך גיסא האם החזו"א גדול מהגר"א בכח הסברא - אינני יודע. לגבי המהר"ל, אין לי שום כלים להתווכח אתו. אלו שאכן מוחים על "כבוד התירה" לכאורה צריכים גם למחות על זריקת המהר"ל על הרצפה.

כמו שכתבתי לעיל קשה להאמין ללשה"ר הזה. והחיוב כאן הוא לא למחות אלא לא להאמין.

השואל מרבו כתב:

מילה בסלע כתב:למוחים על כבוד התורה
אולי גם אני מוחה על כבוד המהר"ל, הגר"א ושאר קדמאי?
ואולי למדתי מהגרש"פ את מידת האמת הצרופה שאינה יכולה לכבוש את האש?
אם כי ודאי משאר מעלותיו לא למדתי, אבל כבר אמר הרי"ל מימון על מ"ש חז"ל לגבי אורח לא מוכר "כבדהו וחשדהו": "אם איני מקיים את ה'כבדהו', אקיים לפחות את ה'חשדהו'". אולי גם אני הצלחתי לחטוף רק תפוח אחד מתפוחיו.
בר מן דין, בשנים האחרונות נראה למתבונן שהתירו פרושים את הדבר, לפי הנשמע והנכתב ממחנה אחד כלפי רעהו. אם בארזים וגו'.

אני מדבר אך ורק בשם עצמי.
אני לא מחיתי על "כבוד התירה", מחיתי אך ורק על השקר שבדברים (לענ"ד). מאידך גיסא האם החזו"א גדול מהגר"א בכח הסברא - אינני יודע. לגבי המהר"ל, אין לי שום כלים להתווכח אתו. אלו שאכן מוחים על "כבוד התירה" לכאורה צריכים גם למחות על זריקת המהר"ל על הרצפה.

אינני יודע, יתכן שעל זה נאמר "אורייתא מרתחא ביה", והלוואי שהיה לכולם איכפת כוונת דברי חז"ל שיכעסו בכזה מידה בראותם ביאורים בדברי חז"ל שלדעתם אינם הגיוניים. וכבר אמרו "אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו".

אגב, שמועה שמעתי שאצל החזושנקים ג"כ יש הערצה כזו לחזו"א ברמה שהוא מעל כל האחרונים (מסתבר שחוץ מהגר"א).

בכל אופן לכאו' ריבוי העיסוק במי יותר ומי פחות הוא קצת מיותר, אא"כ הנושא להלכה כמו מי לפסוק מצד גדול בחכמה. וקשה לי להאמין שיש מישהו שלוקח את זה למעשה ומכריע כמו החזו"א מצד שהוא גדול בחכמה. (ולו מהסיבה הפשוטה שבאמת אין לנו מספיק כלים להעריך את גדולת החכמים שבדורות עברו. וגם ענין ירידת הדורות בעם ישראל זה משהו קצת מיסטי [יעו' בדרשות הר"ן מה שביאר בזה] ואנחנו מפחדים להכחיש את המושג המקובל בכל בני ישראל).

השואל מרבו כתב:

השואל מרבו כתב:

מילה בסלע כתב:למוחים על כבוד התורה
אולי גם אני מוחה על כבוד המהר"ל, הגר"א ושאר קדמאי?
ואולי למדתי מהגרש"פ את מידת האמת הצרופה שאינה יכולה לכבוש את האש?
אם כי ודאי משאר מעלותיו לא למדתי, אבל כבר אמר הרי"ל מימון על מ"ש חז"ל לגבי אורח לא מוכר "כבדהו וחשדהו": "אם איני מקיים את ה'כבדהו', אקיים לפחות את ה'חשדהו'". אולי גם אני הצלחתי לחטוף רק תפוח אחד מתפוחיו.
בר מן דין, בשנים האחרונות נראה למתבונן שהתירו פרושים את הדבר, לפי הנשמע והנכתב ממחנה אחד כלפי רעהו. אם בארזים וגו'.

אני מדבר אך ורק בשם עצמי.
אני לא מחיתי על "כבוד התירה", מחיתי אך ורק על השקר שבדברים (לענ"ד). מאידך גיסא האם החזו"א גדול מהגר"א בכח הסברא - אינני יודע. לגבי המהר"ל, אין לי שום כלים להתווכח אתו. אלו שאכן מוחים על "כבוד התירה" לכאורה צריכים גם למחות על זריקת המהר"ל על הרצפה.

אינני יודע, יתכן שעל זה נאמר "אורייתא מרתחא ביה", והלוואי שהיה לכולם איכפת כוונת דברי חז"ל שיכעסו בכזה מידה בראותם ביאורים בדברי חז"ל שלדעתם אינם הגיוניים. וכבר אמרו "אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו".

זה לא תירוץ טוב. וכאמור אסור להאמין.
אגב כל בר דעת יודע כמה דברי המהר"ל מתוקים מדבש ונופת צופים.

יצויין גם שבדרשותיו הוא מביא כמ"פ את דברי המהר"ל [כולל בס' נצח ישראל] ומסתמך עליהם.
מלבד איסור קבלת לשה"ר, רק פתי יאמין לסיפור הבל זה על סמך "העדות" הנ"ל.
[גם בלי הענין של ביזוי ד"ת (לכה"פ הפסוקים ומאחז"ל המצוטטים במהר"ל), יש דרכים פחות פראיות ואגרסיביות בכדי להביע אי הסכמה ושלילה מוחלטת לדעות של ספר כלשהו].

ייתכן שסגר הספר בתקיפות ומכח זה נשמט מידיו או נפל לרצפה. והרואה בחר לראות מה שבחר..

פרנקל תאומים כתב:

בן ירושלים כתב:
גיסו ר' חיים ברנד
חמיו ר' אליעזר דוד ברנד היה ת"ח ויהודי חסידי וגם קנאי לא קטן.

האם הגאון ר' אליעזר דוד ברנד זצ"ל הוא בנם של ר' שלמה זלמן ורחל ברנד זצ"ל(בת ר' ישעיה ורייצא קירשנבוים זצ"ל בת הג"ר יהושע העשיל פרנקל תאומים זצ"ל) או שמא הוא נכדם?
(או בנוסח אחר: האם ר' אליעזר דוד היה אחיהם של ר' מרדכי ברנד והאחיות הנשואות לר' יעקב בלוי ור' דוד אייכלר?).

לא נעניתי,
אני מנסה שנית.

ר' אליעזר ברנד היה גיסו של ר' דוד אייכלר, וכן היה בנו של ר' שלמה ברנד.

תודה.

א"כ כפי שחשבתי, הרבנית של ר' שלמה פישר וילדיהם, כמו גם ר' חיים ברנד שליט"א, הם ניני פרנקל תאומים.
בשעתו רצה ר' אליעזר זצ"ל להקים מצבה בקברו של הסבא הגדול הגה"ק אי"א רבי שמעון יהונתן פרנק"ת זיע"א, אך בן דוד אימו, הגאון המופלא(כלשון מרן הגרשז"א) שר התורה רבי מנחם מרדכי פרנק"ת מנע זאת ממנו, כמבואר בהקדמת הספר 'ישע אלוקים' על הגש"פ.

בעניין דעתו נגד המהר"ל אין צורך בשמועות, הגרש"פ כתב את דעתו במפורש במכתב (אין לי רשות לפרסם את המכתבים שתח"י)

גם זו לטובה כתב:בעניין דעתו נגד המהר"ל אין צורך בשמועות, הגרש"פ כתב את דעתו במפורש במכתב (אין לי רשות לפרסם את המכתבים שתח"י)

ותוכן דבריו הוא?

שלום וברכה. זכיתי לשמוע רק מעט שיעורים ממנו ודברים בשמו.
מימרות שנחרתו בזכרוני (לא שמעתי ממנו ישירות):
א. כאמור בכמה תגובות לעיל ר' שלמה מחבב בהירות ומתנגד לעמימות.
בהקשר זה אמר על המהר"ל, שברא גולם אחד בחייו, והרבה גלמים אחרי מותו...
ב. שמעתי שפעם מישהו הקשה קושיה ופרך את השיעור, ור' שלמה הגיב:
"אז מה שאמרתי לא יציב, לא נכון, לא קיים, לא ישר, לא נאמן, לא אהוב, לא חביב,
לא נחמד, לא נעים, לא נורא, לא אדיר, לא מתוקן, לא מקובל, לא טוב - אבל הוא יפה!"

מן הסתם יש עוד הרבה מימרות ואנקדוטות כאלו, שמשקפות את חריפותו, וכדאי להביאן.

פרט מעניין שאולי לא ידוע לכולם: בתו היא חנה קהת, מייסדת 'קולך' - ארגון נשים דתי-פמיניסטי.
בעלה (חתנו) הוא הרב ברוך קהת, בוגר ישיבת הר עציון (הגוש) וראש כולל בישיבת אור-עציון.
מעניין אם מישהו שמע ממנו התבטאות בהקשר זה.

כעת ראיתי שקראתי רק את העמוד הראשון באשכול...

מילה בסלע כתב:לדמותו הציורית של הגרי"י פישר יש להוסיף את הקולא המפתיעה שלו לכל המעוברות לאכול בשיעורים גם ביוהכ"פ, דבר שהיה למורת רוחו של הגרי"ש אלישיב. ומכאן אולי נבעה התבטאותו לר' שלמה גרליץ בעת שחלה סבו והוא בא לשאול מהגריש"א אם לסמוך על סגולותיו של הגריי"פ, על כך ענה לו: ווער, פישר, פישר, ער דארף אליין אסגולע.
עוד דברים בגו אלא שאין ברצוני לקלקל לחברי הפורום את מעט אמונת החכמים שנשארה בהם.
ב. על אמירותיו החריפות של הגרש"פ ניתן להוסיף את דבריו, שהחזו"א על סדר זרעים הועיל לציבור הלומדים יותר מאשר פיה"מ לר"מ. מי שמקבל זאת, שיבושם לו.
אולם יש לי שתי שאלות:
האם העניו ושפל ברך שליט"א אמר פעם על עצמו מילת ביקורת?
מדוע המשפטנים הדתיים לאומיים מעריצים אותו בלא גבול?


-----
הודעה זו ראויה היתה להמחק בשל סגנונה המכוער, אלמלא שהשיבו לכותב כגמולו. א"ס

צדקו הכותבים שראוי ליחד אשכול נפרד על גאון וקדוש כהגרי''י פישר זצוק''ל.
צדקו מאד גם המוחים ואף ידי תיכון עמם.
לגבי הסיפור עם הגריש''א זצ''ל, גם אם הוא נכון, אינו מעיד מאום ומאומה. הגרי''ש יכול לכנות בשם המשפחה גם רבנים גדולים שהחזיק מהם בהחלט, והדברים ידועים. ער דארף אליין אסגולע, גם אם אמר כך, ברר נא באיזה הקשר, ובאיזה מצב בריאותי פיזי היה הגרי''י באותה העת. אח''כ חקור נא את יחס הגריש''א באופן כללי לסגולות.
אחר כל הנ''ל, אין ספק שמילתך תהא בסלע

כתב לי יהודי נכבד בזה''ל,
...היתה לי שאלה הלכתית דחופה ביום שישי בצהריים ורצתי לבית הרב אלישיב במא"ש ראשון, ומשם לבית הרב פישר בזכרון משה.
בכלליות יצא לי אז שהרב אלישיב שולח לרב פישר, או שלא עונה אם הרב פישר יכול לענות.
לא זוכר באיזה נוסח אמרה לי אז אשתו הרבנית של הרב אלישיב, אבל היא שלחת אותי חד משמעי, בשם הרב בעלה לרב פישר לשאול בהלכה.
בסופו של דבר הרבנית אשת הרב פישר לא נתנה לי להכנס אליו, וממש גירשה אותי.
כנראה חסה על בריאותו וכוחותיו מרוב שואלים.
היא אמרה לי שאם אני צריך "סגולה" או רפואה היא יכולה לענות, ואם צריך הלכה שאבוא בשעות נקובות, ואין יוצא מן הכלל. ואז חזרתי כל הדרך למא"ש והוכנסתי למרן הרב אלישיב, שהרי הרב פישר לא יכול לענות...

צבי וחמיד כתב:

מילה בסלע כתב:לדמותו הציורית של הגרי"י פישר יש להוסיף את הקולא המפתיעה שלו לכל המעוברות לאכול בשיעורים גם ביוהכ"פ, דבר שהיה למורת רוחו של הגרי"ש אלישיב. ומכאן אולי נבעה התבטאותו לר' שלמה גרליץ בעת שחלה סבו והוא בא לשאול מהגריש"א אם לסמוך על סגולותיו של הגריי"פ, על כך ענה לו: ווער, פישר, פישר, ער דארף אליין אסגולע.
עוד דברים בגו אלא שאין ברצוני לקלקל לחברי הפורום את מעט אמונת החכמים שנשארה בהם.
ב. על אמירותיו החריפות של הגרש"פ ניתן להוסיף את דבריו, שהחזו"א על סדר זרעים הועיל לציבור הלומדים יותר מאשר פיה"מ לר"מ. מי שמקבל זאת, שיבושם לו.
אולם יש לי שתי שאלות:
האם העניו ושפל ברך שליט"א אמר פעם על עצמו מילת ביקורת?
מדוע המשפטנים הדתיים לאומיים מעריצים אותו בלא גבול?


-----
הודעה זו ראויה היתה להמחק בשל סגנונה המכוער, אלמלא שהשיבו לכותב כגמולו. א"ס

צדקו הכותבים שראוי ליחד אשכול נפרד על גאון וקדוש כהגרי''י פישר זצוק''ל.
צדקו מאד גם המוחים ואף ידי תיכון עמם.
לגבי הסיפור עם הגריש''א זצ''ל, גם אם הוא נכון, אינו מעיד מאום ומאומה. הגרי''ש יכול לכנות בשם המשפחה גם רבנים גדולים שהחזיק מהם בהחלט, והדברים ידועים. ער דארף אליין אסגולע, גם אם אמר כך, ברר נא באיזה הקשר, ובאיזה מצב בריאותי פיזי היה הגרי''י באותה העת. אח''כ חקור נא את יחס הגריש''א באופן כללי לסגולות.
אחר כל הנ''ל, אין ספק שמילתך תהא בסלע

ראיתי שיש כבר אשכול על רבי ישראל יעקב פישר כאן: viewtopic.php?f=7&t=28827

[/quote]



ממין ענין זה, היה מעשה עם מו''ר הגרמ''ש שפירא בשנים הראשונות לבאר יעקב שהיה מצב כלכלי קשה מנשוא, והחזו''א הציע להגרמ''ש את עזרתו לדבר עם נדיבים ועסקנים, הגרמש נבעת מהרעיון לבזבז את זמנו של החזוא על כגון דא וסירב בכל תוקף.
בזמנו הביא א' מן חבורתא קדישתא הדין את מכתב החזוא למען באר יעקב עם תרומתו האישית, אינני זוכר היכן, ואולי המביא יאיר עיננו באיזו תקופה היה מכתב זה[/quote]

viewtopic.php?f=7&t=17222&p=203951&hilit=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%90%D7%A8#p166081

צבי וחמיד כתב:בסופו של דבר הרבנית אשת הרב פישר לא נתנה לי להכנס אליו, וממש גירשה אותי.
כנראה חסה על בריאותו וכוחותיו מרוב שואלים.
היא אמרה לי שאם אני צריך "סגולה" או רפואה היא יכולה לענות, ואם צריך הלכה שאבוא בשעות נקובות, ואין יוצא מן הכלל.

למה לא לומר את האמת? ר' סנדר שפיגל היה לי סיפור ארוך מאד עם פולסא דנורא ועם כל מיני קפידות, ואחת הקרבנות לדבריו, היתה אשת רי"י פישר.

תוכן כתב:

צבי וחמיד כתב:בסופו של דבר הרבנית אשת הרב פישר לא נתנה לי להכנס אליו, וממש גירשה אותי.
כנראה חסה על בריאותו וכוחותיו מרוב שואלים.
היא אמרה לי שאם אני צריך "סגולה" או רפואה היא יכולה לענות, ואם צריך הלכה שאבוא בשעות נקובות, ואין יוצא מן הכלל.

למה לא לומר את האמת? ר' סנדר שפיגל היה לי סיפור ארוך מאד עם פולסא דנורא ועם כל מיני קפידות, ואחת הקרבנות לדבריו, היתה אשת רי"י פישר.

עליתי וירדתי לקרוא הדבר במקור ולהבין מה רוצה כ"ת כאן?
הר"ר צבי וחמיד מתאר מצב שהגרי"ש כן אחז מהגרי"י פישר, וזה ע"י הבאת תיאור עדות אישית מה היה ההלוך ילך. באגב עולה כאן תמונה של שתי רבניות שלא נותנות לשואלים דחופים להפריע שעה מסויימת.
מאיפה נזכרת בר' סנדר שפיגל? איפה רמוז כאן פולסא דנורא ואיזה קרבנות שהיו לזה? העיקר חסר מן הספר.

אולי תפרט כי זה מתחיל להיות מעניין.
אם זה לא לשוה"ר כמובן.

בהפלס, בידיעה על פטירתו של הגאון ר' יצחק גולדשטיין זצ"ל, כתבו את שמו של הגר"ש פישר רק בראשי תיבות ולא במילואם.
כנראה יש כאן סיבה בזה. חבל על זה.

לא ידען כתב:בהפלס, בידיעה על פטירתו של הגאון ר' יצחק גולדשטיין זצ"ל, כתבו את שמו של הגר"ש פישר רק בראשי תיבות ולא במילואם.
כנראה יש כאן סיבה בזה. חבל על זה.

ממתי מתייחסים בכלל למה שכתוב בעיתון?

כמדומני שהוזכרה כאן בהבלעה דעתו של הגר"ש פישר לכתוב שם צ'רלי בגיטין כפי הנהוג לכתוב בין בני אדם, ולא כפי שפסקו הגר"מ פיינשטיין ועוד לכתוב טשארלי, מכיון שאין כזה דבר לכתוב אות עם העיצור ', וכך נהוג בבתי הדינים, מלבד הספרדים שמנהגם מקדם לכתוב אותיות גימ"ל וצד"י עם העיצור '.

מהו ההסבר בדעתו של הגר"ש פישר בנידון?

מחולת המחנים כתב:כמדומני שהוזכרה כאן בהבלעה דעתו של הגר"ש פישר לכתוב שם צ'רלי בגיטין כפי הנהוג לכתוב בין בני אדם, ולא כפי שפסקו הגר"מ פיינשטיין ועוד לכתוב טשארלי, מכיון שאין כזה דבר לכתוב אות עם העיצור ', וכך נהוג בבתי הדינים, מלבד הספרדים שמנהגם מקדם לכתוב אותיות גימ"ל וצד"י עם העיצור '.

מהו ההסבר בדעתו של הגר"ש פישר בנידון?

שאלת חכם חצי תשובה (יש כזה דבר או אין כזה דבר?).

הגהמ כתב:

מחולת המחנים כתב:כמדומני שהוזכרה כאן בהבלעה דעתו של הגר"ש פישר לכתוב שם צ'רלי בגיטין כפי הנהוג לכתוב בין בני אדם, ולא כפי שפסקו הגר"מ פיינשטיין ועוד לכתוב טשארלי, מכיון שאין כזה דבר לכתוב אות עם העיצור ', וכך נהוג בבתי הדינים, מלבד הספרדים שמנהגם מקדם לכתוב אותיות גימ"ל וצד"י עם העיצור '.

מהו ההסבר בדעתו של הגר"ש פישר בנידון?

שאלת חכם חצי תשובה (יש כזה דבר או אין כזה דבר?).

יותר מבואר, חכמי האשכנזים, עכ"פ בדורות האחרונים, ידעו ממנהג הספרדים בזה, ולמרות זאת לא שינו את מנהגם, מכיון שלדעתם אין כזה דבר לכתוב אות עם העיצור ', ובדינים כאלו אצל האשכנזים הולכים אחרי המסורת והמנהג כפי שטבע הרמ"א ורבותינו האחרונים.

דעת הגר"ש פישר לכתוב עם העיצור ' ככל הנראה איננה מחמת מנהג הספרדים בעבר, אלא שלדעתו מכיון שכהיום כך כותבים את השם צ'רלי, הרי כך גם יש לכתוב זאת בגט, שכך הוא שמו, אבל לעומת זאת בבתי הדינים ממשיכים גם היום את מנהג אשכנז הקדום וכותבים דזארדזש בשם גו'רג' או טשארלי בשם צ'רלי, או לאס אנדזשעלעס וכל כיו"ב.

זאת אומרת מר כי אתריה ומר כי אתריה. אצל הספרדים היה נהוג בכ"מ להשתמש בזה (לדוגמא: פלאג'י) ולכן גם בגיטין הנהיגו לכתוב כן. מאידך, אצל האשכנזים לא נהגו לכתוב כן לכן נמנעו לשנות בנוגע לגיטין. אמור מעתה, היום שכולם משתמשים בזה, סבר הגר"ש שכן ראוי לכתוב בגיטין (עכ"פ כנ"ל).

הגהמ כתב:זאת אומרת מר כי אתריה ומר כי אתריה. אצל הספרדים היה נהוג בכ"מ להשתמש בזה (לדוגמא: פלאג'י) ולכן גם בגיטין הנהיגו לכתוב כן. מאידך, אצל האשכנזים לא נהגו לכתוב כן לכן נמנעו לשנות בנוגע לגיטין. אמור מעתה, היום שכולם משתמשים בזה, סבר הגר"ש שכן ראוי לכתוב בגיטין (עכ"פ כנ"ל).

בימינו בארץ ישראל כשכותבים ג' מתכוונים לאות J באנגלית (DJ).
וזה שונה מכתיבת שם המשפחה "פלאג'י", ששם בתורקיה (ובשאר ארצות דוברי הלאדינו) כשכותבים ג' מבטאים "פלאטשי", PALATCHI. (וכך הוא המבטא בלאדינו כשכותבים ג' מבטאים "טש").

יישר כח על הידיעה החשובה. מעניין לדעת שצריך לבטא את השם פאלאטשי ולא כמו שאנו רגילים לומר.

אבל לגבי טענתו של הגהמ אין זה נפ"מ טענתו היא שבכל מקום שהמנהג לכתוב כך כדי לבטא אות מסויימת אפשר לכתוב כך ואה"נ שהיום ישתמשו בזה ל J.

אני משער שלזה היתה גם כוונתך רק רציתי להבהיר.

נכון הכוונה להדגים השימוש בעיצור ', אבל כמובן הגר"ש מורה ובא להשתמש בו רק כמו שנהוג היום בארץ.

וונדרבר כתב:שם המשפחה "פלאג'י", ששם בתורקיה (ובשאר ארצות דוברי הלאדינו) כשכותבים ג' מבטאים "פלאטשי", PALATCHI. (וכך הוא המבטא בלאדינו כשכותבים ג' מבטאים "טש").

ואולי יש לתקן צירי במקום חיריק, ולבטאות PALATCHE.

מחולת המחנים כתב:הספרדים שמנהגם מקדם לכתוב אותיות גימ"ל וצד"י עם העיצור '.

מה שנזכר בפוסקים בהלכות גיטין לגבי מנהג הספרדים באות צ', לא מדובר ב"גרש", אלא ב"נקודה" על האות צ'. ואז מבטאים אותה כמו ד' עם דגש חזק.
וזה נהוג בשמות שמקורם בערבית, וכותבים אותם כדוגמת השפה הערבית, ששם כשיש צ' עם נקודה מעליה מבטאים אותה כנ"ל. לדוגמא בשם כצר (כדר), עווץ (עווד).
עיין חיים שאל חלק א' סי' ל"ח אות י"ט ואות ל"ט.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=76
וראה ס' שם חדש, (ירושלים תשנ"א), כללי שמות הערביים סעיף ח' (עמ' 35).
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?152237&pageid=P0037
ובכל אופן, אפשר להבין שיש מקום להסתמך על המנהג ההוא, ולחדש אפשרויות נוספות.