פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:הנה קטע אחד מעניין, ראוי להדגיש שהפרשנות היא של המשב"ק ולאו דוקא שזה מדוייק . .

לבי במערב כתב:בפשטות, קנה מאז טלית חדשה כמ"פ, ויתכן שאף בסמיכות להתרחשות המעשה (אם נקבל שאירע...).

מה שנכון נכון כתב:

לבי במערב כתב:בפשטות, קנה מאז טלית חדשה כמ"פ, ויתכן שאף בסמיכות להתרחשות המעשה (אם נקבל שאירע...).

א. כוונתי ללשון מתרפט עד תשי רצה לברך וכו'.
ב. גם סמיכות לא עוזרת. רק בלבישה ראשונה אפשר לברך. ראה לוח בה"נ יא, יט וסדר בה"נ יב, ד.

החתן כתב: היות שישנם דברים שאינם ברורים איך נוהגים, כי יש חילוקי דעות בזה, הנני לבקש שיואיל נא כ"ק אדמו"ר שליט"א להורות איך לעשות.
א) אם מברכים שהחיינו על טלית גדול בפעם הראשונה - המענה: "לא ראיתי נוהגין כן. ולכל היותר יכול לצרף לאכילת פרי חדש, אבל לא בלא זה".

לבי במערב כתב:

סגי נהור כתב:דומה שההשתדלות לברך היא לא על ההתחדשות בבגד אלא על ההתעטפות בט"ג לראשונה לאחר החתונה (ואולי גם על שמחת הנישואין?), אלא שהיא כמובן מדין בגד חדש.

אכן, ראה בנטע"ג הל' נישואין ח"ב ע' נז־נח (ובהערות שם).

עוד הערה קטנה: במש"כ לעיל, ד'פשיטא' שבלבישתו השני' לא יברך - ראוי לציין, שלפ"ד הפמ"ג (סו"ס כב בא"א. וכ"פ המשנ"ב בבה"ל שם) יש לו לברך אף בלבישות שלאח"ז. עכ"פ, ברור דדעת אדה"ז שלא יברך, וכפי שהובא מסדר ברה"נ.

דרומי כתב:יש את הסיפור הידוע עם הגר"ח שאיחל לרוגוצובר 'מזל טוב' לאחר שאמר לו שהנישואין מתחדשים בכל רגע. ואולי זה עומק ה'מליצה' כאן.

מה שנכון נכון כתב:אין נ"מ מה מפני מה ההשתדלות. בשורה התחתונה דין הברכה הוא רק מכח הא דבגד חדש ותלוי בתנאיו. [וגם על הנשואין א"א לברך אחרי עשרים שנה].

סגי נהור כתב:

מה שנכון נכון כתב:אין נ"מ מה מפני מה ההשתדלות. בשורה התחתונה דין הברכה הוא רק מכח הא דבגד חדש ותלוי בתנאיו. [וגם על הנשואין א"א לברך אחרי עשרים שנה].

הנפק"מ היא פשוטה ביותר, שאין מדובר כאן כלל על הוצאת ידי החובה ההלכתית של ברכת שהחיינו על הטלית.
וכל הדיון ההלכתי מוזר. וכי יש איזו שאלה בעניית אמן אחר ברכת שהחיינו של אחר? (והרי באותו אופן אפשר לדון מהי בכלל החלות של ברכת שהחיינו על פרי/בגד חדש על שמחת הלב הבאה מענין אחר שאין מברכים עליו לכו"ע).

סגי נהור כתב:הקלטות של דברי הרבי זי"ע על מגילת אסתר, מתוך התוועדויות פורים לאורך השנים, מסודרות על סדר פסוקי המגילה:
https://ashreinu.app/text/megilas-esther

חבר פורום אוצר החכמה כתב:מי יודע למה היה דרכו לומר בשוּרות טובות ולא בשוֹרות

דרומי כתב:הריי"צ כתב לרבי (ולעוד אנשים שנקראו בשם זה) הרבה פעמים 'מענדיל' ביו"ד, כנראה תוספת היו"ד מבטאת חיבה או משהו בסגנון, ואילו הרבי דייק מאוד לכתוב קצר בלי יו"ד (גם כשפנה לאחרים שנקראים בשם זה), ולעולם לעולם לא תמצא שישתמש בשם 'מענדיל' בתוספת יו"ד (אלא אם כן זהו שמו המדוייק של אותו אדם, וכמו שיש בויז'ניץ ועוד שכך הוא השם המדוייק, כידוע ההבדל בין 'צמח צדק' ל'צמח צדיק').

לבי במערב כתב:

פולסברג כתב:

חבר פורום אוצר החכמה כתב:מי יודע למה היה דרכו לומר בשוּרות טובות ולא בשוֹרות

בכלל, הי''ל הרבה מילים והתבטאות מיוחדות במינן, וגם בכתיבה. האם זאת ממסורת אבותיו ורבותיו והשפעת המקום, או הוא יצר הכל מחדש בעצמו?

כמדומה שרובן בהשפעת ארץ־המוצא, ומיעוטם - הגי' ייחודית.
[הכתיבה בר"ת - אפשר לכאו' להגדירה כדרך ייחודית לחלוטין משלו].