פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:

הרב אליהו סולוביצ'יק, בחוברת 'אסיא' צה־צו (תשע"ה) ע' 187-189, כתב:הרב אהרן יהושע צוקר* –
הערות שוליים למאמרים באסיא

הגאון המופלא רבי אהרן יהושע צוקר שליט"א – גדול הידענים בספרות חז"ל בדורנו כתב אלפי הערות בשולי גליונות הספרים שבספרייתו הענפה.
בין אלפי הערות אלו נמצאו מספר הערות על שנים ממאמרי שפורסמו בחוברות אסיא עה-עו (2005) ופג-פד (2008).
ההערות צולמו ע"י מכון גנזים, שעל ידי פרוייקט פרידברג לפרסום כתבי יד יהודיים, והם מוצגים בזה לקוראי אסיא כאשר הם ערוכים, מפוסקים ומצוינים עם תקציר נשוא כל הערה.
...


ב. למאמר "אבל אתה למד להבין ולהורות"[5]
במאמר נטען שההיתר 'להבין ולהורות' נאמר במקור ללימוד דרכי הכישוף והורחב על ידי חז"ל לעשיית כישוף, לעשיית צורות חמה ולבנה, להגות את השם באותיותיו ועוד. במאמר הועלה פרשנות שהצד השווה שבהם הוא העיסוק בלימוד ורכישת ידע והרעיון הוא שהדעת לא הוגבלה. וכך רשם הרב צוקר בשולי הגיליון:
· הושמט כאן דעת מאירי (סנהדרין סג, ב) דעל איסור לא ישמע על פיך (שמות כג, יג) ג"כ יש היתר דלהבין ולהורות.
· ובדעת תוס' יש לדון שהרי על מרקוליס הקשו (עבודה זרה נ, א ד"ה אבני), ועל השמות שבפרק קמא דעבודה זרה ואפרודיטי (ע"ז מד, ב ועוד) שתקו, ולכאורה מתוך כך שבדיני עבודה זרה ס"ל נמי היתר דלהבין ולהורות, ובמרקוליס שהובא גם לסימן כמגדלים בב"מ (כה, ב) ועוד, קשיא להו.
· אמנם בעל יחוסי תנאים ואמוראים הוקשה לו גם הנך דפרק קמא דעבודה זרה, ותירץ ששינו לגנאי, ולדידיה קשיא לכאורה הך דאפרודיטי וצ"ת.
· בעניין עשיית כשפים לינצל מהם יש לעיין גם ברי"ד וריא"ז בסנהדרין (ברי"ד, דף סז, ב ד"ה ר' ינאי וראה שם סו, א ד"ה ת"ר. ובריא"ז פ"ז ה"ד אות ו).
· הרמב"ם [לא][6] מעתיק אפרוטידי וצריך בירור ולא נפניתי.

יהושפט כתב:

נוטר הכרמים כתב:גם אני בין השותים בצמא את דבריך, רבינו השוחט.

בקבצי צפונות הזכורים לטובה ומעוררים געגוע,
ישנם סידרת מאמרי גנוזות מסוגים שונים במפורסמים תחת השם 'הרב גד חסידה'.
מדובר בשם אמיתי של ת"ח שכיום עומד בראש צוות העריכה של 'קובץ מפרשים' מהדורת תפארת התורה.
בזמנו, לפני כמה עשורים היה אברך צעיר שהתעניין בתחום של כת"י, היה ממקורבי הגרא"י,
וכך הרב צוקער השתמש בשמו כאיש קש.
הרב חסידה סיפר לי הבוקר, שבאחד המאמרים הגרא"י צוקער יצא כנגד קביעותיו של הגרב"י זילבר זצ"ל באשר לספרים המיוחסים להרא"ש או לרבינו יונה,
הגרבי"ז לקח מאוד ללב, וממש 'רדף' אחריו. הלה התנצל שלא מעטו יצאו הדברים, ומאידך, הרב צוקער התעקש על אי גילוי זהותו...

הגרבי"ז אכן התפלמס עם המבקרים אותו על זהות בעל הספר "שערי העבודה" שייחס לרבינו יונה, אך הסיפור של הרב חסידה מתייחס לביקורת שמתח בצפונות ג עמ' עג-ד על מהדורת השערי תשובה ואגרת התשובה של הגרבי"ז. כידוע, וכפי שגם שמעתי ממנו, הרב צוקער הוא העורך של ה"שערי תשובה" מהדורת שפתי חכמים, ועסק רבות בבירור הנוסח של הספרים הנ"ל.

יהושפט כתב:
לענין "להבין ולהורות", דיברתי איתו פעם על ספרי ר"ש ליברמן,

.השוחט כתב:אם זה בקיצושו"ע מן הסתם גם כבודו גמר.
אז בשביל עילוי כזה, אפשרי גם עם מ"ב מן הסתם.
ואם הכוונה עם כל הנו"כ הדק היטב, זה באמת כבר צ"ב.

חברא כתב:פעם מישהו הזכיר תוך כדי דיבור בלימוד איתו תשובה מ'בשמים ראש'.
אמר לו שעבר על כל תשובות הרא"ש שראה בכת"י בספריות, ולא מצא שום תשובה שב'בשמים ראש'.

.השוחט כתב:אנסה לרשום מעט זכרונות על הגרא"י שליט"א בצורה מסודרת.
...
יג. בזכרוני שסיפר לי שאינו מכניס ספר לארון בבית אם לא קרא אותו מכריכה לכריכה. ולכן במשך שנים לא היה לו זוהר בבית. אבל כשהיה כבר מוכרח, רכשו ועשה התר"נ אצל השבט הלוי על הנהגתו הנ"ל.

סעדיה כתב:

יהושפט כתב:
לענין "להבין ולהורות", דיברתי איתו פעם על ספרי ר"ש ליברמן,

ומה דעתו על כשרותם ותועלתם?

הוגה כתב:ר' אהרן יהושע בן הינדל לרפו"ש בתשח"י

יהושפט כתב:ועוד על כשרות מחברים, אמר לי על אחד מהמהדירים הידועים של חיבורי אחד הראשונים, שסבר שהוא אפיקורוס ואסור לעיין בדבריו, והתקשר להגר"מ פיינשטיין זצ"ל ושאלו על כך, והשיב לו, שהוא מכיר אותו, ואמנם יש לו דעות כוזבות, אך אין הוא בגד אפיקורוס שאסור לקרוא מה שהוא כותב. אך אמר לו הגרמ"פ על מהדיר אחד, שהוא אפיקורוס ואסור לעיין כלל בדבריו. ושאתי אותו, האם אכן הוא אינו נזקק להערותיו בראשונים שהוא ההדיר, והשיב לי שמה שקשור לחלופי נוסח וכדומה, הוא מעיין, אבל לא בהערות הלמדניות שבדבריו. הוא שליט"א פירש את שמותיהם של השנים, אך אני נמנע מלכתוב כאן בפירוש.

לבי במערב כתב:

.השוחט כתב: . . [אגב. עלה היום אשכול על שד"ל, וראיתי שם קישור למאמר קצר, יותר נכון תגובה, שכתב הגרא"י אודות שד"ל בקובץ נזר התורה. אבל המאמר בסוף הקובץ וכרגיל נפתח רק ההתחלה שלו].

בתגובה לאח"ז (וכן לעיל מיני' טובא) קוּשַׁר לה"ב. יעו"ש וירו"ץ.

נוטר הכרמים כתב:בקבצי צפונות הזכורים לטובה ומעוררים געגוע,
ישנם סידרת מאמרי גנוזות מסוגים שונים במפורסמים תחת השם 'הרב גד חסידה'.
מדובר בשם אמיתי של ת"ח שכיום עומד בראש צוות העריכה של 'קובץ מפרשים' מהדורת תפארת התורה.
בזמנו, לפני כמה עשורים היה אברך צעיר שהתעניין בתחום של כת"י, היה ממקורבי הגרא"י,
וכך הרב צוקער השתמש בשמו כאיש קש.

מן הדרום כתב:אילו שמות בדויים נוספים שמשו אותו?

.השוחט כתב:אם זה בקיצושו"ע מן הסתם גם כבודו גמר.
אז בשביל עילוי כזה, אפשרי גם עם מ"ב מן הסתם.
ואם הכוונה עם כל הנו"כ הדק היטב, זה באמת כבר צ"ב.

אספקלריא כתב:

נוטר הכרמים כתב:בקבצי צפונות הזכורים לטובה ומעוררים געגוע,
ישנם סידרת מאמרי גנוזות מסוגים שונים במפורסמים תחת השם 'הרב גד חסידה'.
מדובר בשם אמיתי של ת"ח שכיום עומד בראש צוות העריכה של 'קובץ מפרשים' מהדורת תפארת התורה.
בזמנו, לפני כמה עשורים היה אברך צעיר שהתעניין בתחום של כת"י, היה ממקורבי הגרא"י,
וכך הרב צוקער השתמש בשמו כאיש קש.

מן הדרום כתב:אילו שמות בדויים נוספים שמשו אותו?

יתכן שגם מה שהתפרסם ב"צפונות" גליון ח' עמ' י"ז תחת השם הרב מיכאל ארי' ש. , נכתב ע"י הרב צוקער.

ההוא דאמר כתב:חתנו [הרב שטיבל] הוציא קונטרס זכרונות ממנו, ושמו יקבנו: "ניצוצות מאש התורה". מי שיוכל להשיג זאת ולהעלותה לכאן, יגרום הדבר תועלת רבה.
משהו אחד שאני זוכר משם.
הגרא"י שליט"א, שאל את הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, על יסודו הידוע שפגיעה בן אדם לחבירו זה "אש" - "פייער". מה גדר הסכנה שבזה [ראה כתובות סב, ב בעובדא דרב רחומי].
ואמר לו הגרח"ש, שזה כעובר ליד כותל שקורס ונופל.

ההוא דאמר כתב:ישנו קונטרס מהגרא"י צוקר שליט"א, שכתב חתנו, - "ניצוצות מאש התורה", ויש בהם דברים מאלפים ופנינים מופלאים, מתורתו של הגאון ה' ירפאהו בקרוב.
רצוי מאד להעלותו לתועלת הלומדים למי שיש באפשרותו.
ואעתיק ממה שרשמתי לעצמי בעבר משא ומתן שהיה בין הגאון להגר"ח שמולאביץ, ביסודו הידוע שבן אדם לחבירו זה "פייר".
ב"ק קיז,א חזא דפרטיה שפוותיה סבר אחוך קמחייך ביה, חלש דעתיה ונח נפשיה.
הגאון רבי חיים שמואלביץ (שיחות מוסר א, פא) האיר בענין זה, כמה מבהיל הדבר, שהרי רב כהנא לא עשה מאומה, ומה פשעו ומה חטאתו על שהיתה שפתו שסועה שנדמית לר' יוחנן כלועגת ומחייכת ובגלל כן חלשה דעתו, האם על כך מגיע עונש לרב כהנא, פשיטא שחף הוא מכל פשע אלא כיון שעל ידו נגרמה חלישות הדעת לר' יוחנן נכוה רב כהנא.
העולה מן הדברים, שלא רק הפוגע בחבירו בידים, אלא אפילו גרמא דגרמא ושוגג גמור, כל שעל ידו באה הפגיעה נכוה באש ההיא.
יש להוסיף שבמכתב מאליהו [אלול ח"א] מבאר את עניין עין הרע שפוגע בצורה זו, דהיות וחבירו נגרם חלישות הדעת על ידו, זה גופא פועל את עונש והיזק עין הרע.
ויש להוסיף, בחוברת ניצוצות מאש התורה מהגרא"י צוקר שליט"א [אות כג],

"שאל מקמיה מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, במה שידוע בשמו דבן אדם לחבירו זה פאייער ושאל מה נתכוון האם זה כמו קיר נטוי, ואמר לו מרן זצ"ל זה כמו קיר נופל ממש.
וכוונת הקושיא דלכאו' ודאי אם לא מגיע לו עונש על מה שעשה כיון שאינו בגדרי מעשי עבירה של כל התורה [דאל"ה בין כך הוי עבירה גמורה ומדוע צ"ל דהוי אש הרי עשה עבירה] מדוע נענש, וכי בבן אדם לחבירו הקב"ה דן דינא בלא דינא, אלא הוי כקיר נטוי דע"י צער חבירו נזכרין לו שאר עוונותיו ואז נענש על שאר עוונותיו, וענה הגר"ח זצ"ל דאה"נ אבל הוי יותר נזכרים דממש כקיר נופל.

.השוחט כתב:בהודעה המקורית של כבודו, היה רשום הלכות שבת ללא פירוט.
יישר כח על ההבהרה שהכוונה טור ב"י. זה באמת מרשים.
ועדיין אני חושב שילד בעל כשרון גדול שמישהו לומד איתו, כל יום כמה שעות, זה בהחלט עדיין בכלל המושגים של בעלי כישרון מהסוג הרגיל.
לא צריך בשביל זה להשתייך למחלקה של הגר"א, מהרי"ל דיסקין, הצפנת פענח או ר' אהרן קוטלר ודומיו.
כלומר, יש מקום להכות על חטא, שאילו נשקיע בילדים המוכשרים שבינינו, ונשכיל לעשות זאת באופן שלא ילחיץ, נראה עוד כאלו.

לגבי לסיים עם המ"ב, דומני שכבודו עשה איזו "עריכה" בדבריי, או שאולי לא ירדתי לסוף דעתכם.
אני כתבתי שהיות שגם ילד רגיל (כמו שהנחתי שהיה כבודו) יכול לסיים קיצור שו"ע, ממילא לא רחוק כל כך לקלוט אודות ילד מוכשר ומשקיען גדול שיסיים גם מ"ב.
ואילו ההיקף המיוחס להרב צוקער כבר בצעירותו, שייך כבר ל"סוג" גבוה יותר.

ההוא דאמר כתב:חתנו [הרב שטיבל] הוציא קונטרס זכרונות ממנו, ושמו יקבנו: "ניצוצות מאש התורה". מי שיוכל להשיג זאת ולהעלותה לכאן, יגרום הדבר תועלת רבה.
[/b]

מעט דבש כתב:באחד מכרכי חצי גבורים יש מאמר על דרך עריכתו את התורת כהנים (ממי שעזר לו בזה).
יבורך המעלה.

יוצא פוניבז' כתב:

ההוא דאמר כתב:חתנו [הרב שטיבל] הוציא קונטרס זכרונות ממנו, ושמו יקבנו: "ניצוצות מאש התורה". מי שיוכל להשיג זאת ולהעלותה לכאן, יגרום הדבר תועלת רבה.

נמצא באוצר
הקונטרס כולו ניתן לצפייה חינם במקוון

.השוחט כתב:אני כתבתי שהיות שגם ילד רגיל (כמו שהנחתי שהיה כבודו) יכול לסיים קיצור שו"ע, ממילא לא רחוק כל כך לקלוט אודות ילד מוכשר ומשקיען גדול שיסיים גם מ"ב.

.השוחט כתב:ואילו ההיקף המיוחס להרב צוקער כבר בצעירותו, שייך כבר ל"סוג" גבוה יותר.

.השוחט כתב:אנסה לרשום מעט זכרונות על הגרא"י שליט"א בצורה מסודרת.

טז. שאלתיו פעם לדעתו אודות הפולמוס הידוע על ספר האשכול של הרב הצב"א, שיצאו עוררין כידוע, ונכדיו ניסו להצדיקו בדרכים רחוקות. [בשעתו קראתי את זה בא' מספריו של הרב זוין, או אישים ושיטות או סופרים וספרים. בינתיים כבר החכמתי בענין בכוחות עצמי, אבל אז היו בידי רק השמועות מכלי שני הנ"ל]. הוא הניח את ידו על פיו ושתק שתיקה רועמת.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן ניתן לראות את הגרא"י היום?

כא. את הקטע הבא שלח לי א' היקרים מהפורום כאן [אשר ידעתי מקדמת דנא שחפץ הוא בהעלמת שמו]:

לאחרונה הוא לא יוצא מהבית, אולם כשהוא עוד הי' יוצא גם בתקופה האחרונה [ל"ע], עוד יכלו לראות את הפקק שהי' נוצר בסימטת האר"י והלפרין לרגל שהוא מתעקש לצעוד על הכביש ולא על המדרכה, בטענתו שזה גזול מהדיירים בבתים משני הצדדים.

מקדש מלך כתב:

.השוחט כתב:אנסה לרשום מעט זכרונות על הגרא"י שליט"א בצורה מסודרת.

טז. שאלתיו פעם לדעתו אודות הפולמוס הידוע על ספר האשכול של הרב הצב"א, שיצאו עוררין כידוע, ונכדיו ניסו להצדיקו בדרכים רחוקות. [בשעתו קראתי את זה בא' מספריו של הרב זוין, או אישים ושיטות או סופרים וספרים. בינתיים כבר החכמתי בענין בכוחות עצמי, אבל אז היו בידי רק השמועות מכלי שני הנ"ל]. הוא הניח את ידו על פיו ושתק שתיקה רועמת.

אמנם כאן היפר הגרא"י את שתיקתו: viewtopic.php?f=7&t=6634&sid=92f17a373ae6c3d8f3431a50724b7551#p116814