פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב: להגה"ח ר' שמואל הלוי לעוויטין... [/size]

יוסף שרייבער כתב:אולי אתה יכול להרחיב קצת עליו?

נחומצ'ה כתב:סיפור יפה ונחמד שקראתי.

בחור מיוצאי חאלב-סוריה, החל ללמוד ב'תומכי תמימים'. כנהוג בימי הספירה, הפסיק לגלח זקנו.
קודם ל"ג בעומר, אמר לו הרבי: "תלמידי רבי עקיבא לא פסקו למות בל"ג בעומר, כדי שתוכל להתגלח....".
והחור המתין לחג השבועות. אך כיון דאיפליג איפליג..

דרומי כתב:אתה מערבב פה שתי שאלות שונות.

יש את ההנהגה בחב"ד בכלל, שאיני יודע מה קשה בה (במראה חיצוני בהחלט יש דמיון בין חב"ד לקהילות ליטא יותר מאשר קהילות הונגריה וכדומה);

ויש הנהגה חריגה, שנהג בה הרבי בתקופה מסויימת (בשנת תשמ"ט) שאכן לא גילח את שערו במשך קרוב לי"ב חודש, ואין אתנו יודע עד מה.

דרומי כתב:, בשנת תש"נ, החל הרבי ללבוש כל הזמן בגדי שבת! אך אז כבר לא הסביר מאומה...)

דרומי כתב:אכן, הרבי הסתפר כחודש לאחר פטירת זוגתו, אמנם לאחר מכן גידל את שערו במשך תקופה ארוכה של כמה חדשים והיה הדבר לא רגיל ולפלא.

אמנם בכלל באותה תקופה היה יותר 'לעצמו', באופן כזה שלא שיתף איש במחשבותיו ובטעמי הנהגותיו, בשונה מתקופות קודמות שבהם היה איזה סיכוי לקבל הסבר בדרך כלשהי (דוגמא לדבר, בשנת תשמ"ח יצא הרבי למעמד מסויים בבגדי שבת, ולאחר מכן דיבר בפני הציבור והסביר מדוע באותו מעמד היה ראוי ללבוש בגדי שבת. שנתיים לאחר מכן, בשנת תש"נ, החל הרבי ללבוש כל הזמן בגדי שבת! אך אז כבר לא הסביר מאומה...)

פרנקל תאומים כתב:לכאו' תקף עליו אבלו. או שמא בחיי חיותה הרבנית היתה זו שמעוררת את תשומת ליבו שיש להסתפר, משא''כ לאחר פטירתה הוא כביכול קצת ''הזניח את עצמו''

גיזונטע קאפ כתב:אולי זה שייך לעימדו הכן...

דרומי כתב:אם כבר נכנסים לפרטים כאלה שלכאורה באמת הם ענינים 'אישיים' שאינם מעניננו -

אולי כדאי לציין למשהו יותר בולט בהופעתו של הרבי, שהיה בשנים קודמות יותר (עוד לפני פטירת זוגתו הרבנית), והוא שאף שבדרך כלל היו לבושיו מסודרים ומוקפדים, הנה היו תקופות ממושכות שבהן מגבעתו היתה מעוכה ביותר.

ובאמת מצאתי בספר 'תורת מנחם' חנ"ג ע' 230 שמתאר שם הרבי - לשבח ולמעליותא - 'מלמד' עם זקן לבן, שלובש סירטוק ארוך וחובש כובע מקומט ('א צולופעטע שלאפע')...

ומעניין שגם בשבת היה מחליף את ה'סרטוק' (המעיל העליון), אך לא את המגבעת, כאילו היא אינה בבחינת 'בגד'...

אגב, בעקבות העובדה הידועה הזו, בעבר הלא רחוק חסידי חב''ד הקפידו לכווץ' את המגבעות שלהם, ו''עתיד כובעים'' אף מכר ''כובעי חב''ד" שעוצבו מלכתחילה עם בוקס (אגרוף..) במרכז כעין צורת משולש..

פרנקל תאומים כתב:אגב, בעקבות העובדה הידועה הזו, בעבר הלא רחוק חסידי חב''ד הקפידו לכווץ' את המגבעות שלהם, ו''עתיד כובעים'' אף מכר ''כובעי חב''ד" שעוצבו מלכתחילה עם בוקס (אגרוף..) במרכז כעין צורת משולש..
נדמה לי שבשנים האחרונות התופעה הזו די חלפה...

פרנקל תאומים כתב:היתה לו איזו הנהגה של חסכנות וצמצום הוצאות?

נחומצ'ה כתב:קראתי קצת על הנה"ח ר' מאיר זאינץ ז"ל מברזיל, שנלב"ע לאחרונה.
בין הדברים מסופר, שלפני הווארט שלו עם בת לחסידי סאטמאר,
הרבי אמר לו: תדע, שאי"צ מנין ל'ווארט', אך הצ"צ פוסק שצריך מנין.

מישהו יכול להוסיף פרטים על הצ"צ הנ"ל, האם זה מעין קידושין?

דרומי כתב:השמועה הזאת נשמעת מופרכת מעיקרה כי אינה הולמת כלל את סגנונו של הרבי.

בפשטות הרבי לא חבש שטריימל כיון שבחב"ד (לפחות בדורות האחרונים) רק האדמו"ר היה חובש שטריימל, והרבי לא ראה עצמו כ'אדמו"ר' ממש.

אגב, גם האדמו"ר הריי"צ במשך שנים רבות לא חבש שטריימל בשבת.

והנה מה שכתב בענין זה המשפיע המפורסם ר' שלמה זלמן הבלין ז"ל – נדפס ב'המשפיע' עמ' שו-שז – לאחד שכנראה ביקש ממנו משהו בענין הביגוד הירושלמי:

"אתפלא בזה על כבודו הפלא ופלא, איזה ענין פנימי מצא בזה, ואיזה תכלית של יראת אלקים יבא מזה . . הלא אנו רואים רבותינו הקדושים נ"ע כמו הצמח-צדק היה הולך בשטריימול ובבגד לבן, ואחר כך בנו אדמו"ר מהר"ש לא לבש בגד לבן, ורבינו [=מוהרש"ב] נ"ע זצוק"ל לא לבש שטריימול רק כמו כובע של פולין [=ספאדיק], ועתה כ"ק אדמו"ר [=מוהריי"צ] שליט"א אינו הולך בהכובע גם כן".

וכנראה שמכתב זה נכתב באותה תקופה שבה הריי"צ לא חבש שטריימל ולא ספאדיק בשבת אלא כובע עגול רגיל. ובכל מקרה המכתב מתאר מגמה מעניינת של קיצוץ מדור לדור בעניני איצטלא דרבנן... קשה לחשוב שזה רק מטעמי חסכנות.

בשנה זו ישב גם ר' שלמה זלמן האוולין סמוך לכ"ק [אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע], ויאמר לו כ"ק: רצוני, אם יש לך לבושים כמו שאתה לבוש בארץ־ישראל - בבקשה, שתלבוש לבושי ארץ־ישראל. וילך רש"ז לאכסניא, ולבש כמו סורטוק של משי לבן ומכנסיים ג"כ משי לבן, ובא וישב על מקומו. ואמר לו כ"ק: ואיזו כובע אתה לבוש בא"י? (שבא בכובע שחורה, כמו שלובשים בליובאוויטש). וילך חזרה לאכסניא, ובא ב'יארמולקע' משי לבנה.