פורום אוצר החכמה

דעת_האברך כתב:

יונת אלם כתב:מי שמעיין בקונטרס 'פרי עץ הגן' על הדפים הראשונים של נדה של מרן זצוק"ל יראה את עומק למדנותו.

מניין מגיעה הידיעה שפרי עץ הגן הוא מעשה ידיו של מרן הגראי"ל זצ"ל. מצאתיו באוצר החכמה והוא בעילום שם. אם אמנם מקורו ממרן זצ"ל מדוע לא הערה עליו את שמו, כמו ספרי איילת השחר? בהקדמה שם רשום שמדובר בהערות של בני החבורה שהועלו על ידי אחד השומעים. האם כל זה הצטנעות גרידא?

הוא מציין שם כמ"פ ל"מה שכתבנו באילת השחר"

כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

גיזונטע קאפ כתב:כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

מי הגדול, ר' שרגא או ר' משה?


שמעתי את יעקב גוטרמן מספר באריכות על הקשר שלו ושל מודיעין עילית עם מרן זי"ע, החל ממרן הרב שך זי"ע שעוד בשלבי ההתהוות של העיר הפנה את השואלים והמייסדים להתייעץ בענייניה עם מרן הגראי"ל. הוא אומר שם בין השאר: רבים מספרים על כל הרשתות של הישיבות והכוללים שמרן זי"ע העמיד והחזיק בידיו הצנומות ולא נתן להם להתמוטט אף בזמנים הקשים ביותר ולקח על עצמו את האחריות לקיומם במלוא המובן של המשמעות, אבל הגראי"ל לא רק העמיד ישיבות וכוללים, הגראי"ל העמיד עיר של בני תורה, עיר של עמלי תורה, עיר של אברכים.

גוטרמן האריך בדברים מיוחדים ומרגשים, אבל היות שהזכירו את נושא "הבקשות האישיות", אציין שגוטרמן העיד שם בהשתאות שעם כל העזרה והליווי שהגראי"ל העניק לעיר במשך שנים (בשעתו הוא היה נוהג ליסוע אל הגראי"ל בענייני העיר כמעט מדי יום בשעות הקטנות של הלילה), עם כל זה הגראי"ל מעולם לא ביקש ממנו שום טובה עבור מי מצאצאיו או משפחתו. גוטרמן הוסיף בעדינות מהניסיון שלו שגם אנשים גדולים לפעמים מבקשים טובה או עזרה.. ואין בכך פסול, אבל הגראי"ל מעולם לא עשה זאת.

כמו"כ סיפר כיצד היה הגראי"ל מדריך אותו שוב ושוב ומשנן לו שהצלחה בענייני ציבור והצלחה בכלל בכל תחום שהוא מתחילה ונגמרת בשלוש מילים: "בין אדם לחבירו". לוותר, להתחשב, לכבד, להצטנע ולא להשתרר וכו'
(עוד לא אתאפק מלהזכיר, אף שמקומו אולי באשכול השכן, את שסיפר שם שבכל פעם שהיה פונה אל מרן בעניינים שונים של חילוקי דיעות ומריבות וכדו' שהתרחשו בעיר והיה צורך למצוא מוצא איך לפשר ולצאת מהסבך, היה הגראי"ל אומר לו- ראשית כל תאמר לי שני דברים: "איפה הנגיעה של הכסף ואיפה הנגיעה של הכבוד"... אחרי זה אפשר להמשיך לנתח את הבעיה הלאה..

פרנקל תאומים כתב:

גיזונטע קאפ כתב:כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

מי הגדול, ר' שרגא או ר' משה?

ר' משה, שגר בירושלים, ר' שרגא גר בבני ברק

סיפר הגרב''מ אזרחי בהספד, שדיבר עם אחד מבניו של הגרי''ז על הגראי''ל ואמר לו הגרב''מ מה אתה יכול לספר על הגראי''ל מהתקופה שהיה בבריסק וענה לו 'אבא אהב אותו מאוד'

מענה איש כתב:סיפר הגרב''מ אזרחי בהספד, שדיבר עם אחד מבניו של הגרי''ז על הגראי''ל ואמר לו הגרב''מ מה אתה יכול לספר על הגראי''ל מהתקופה שהיה בבריסק וענה לו 'אבא אהב אותו מאוד'

מסתמא הכוונה להגרמ"ד שליט"א.

מחולת המחנים כתב:

מענה איש כתב:סיפר הגרב''מ אזרחי בהספד, שדיבר עם אחד מבניו של הגרי''ז על הגראי''ל ואמר לו הגרב''מ מה אתה יכול לספר על הגראי''ל מהתקופה שהיה בבריסק וענה לו 'אבא אהב אותו מאוד'

מסתמא הכוונה להגרמ"ד שליט"א.

למען הדיוק - הוא אמר שהוא דיבר אתו בשבוע שעבר, כך שיותר מאפשרות אחת - אין

א) מרן הגרא"ל זצ"ל כתב בצוואתו שלא להספידו ולתארו ולהתכנס לזכרו וכו',
להבחל"ח, כתב הגר"ח שליט"א להתיר ולחייב את הנ"ל, היות ויש בזה הרמת כבוד התורה וכבוד שמיים וזיכוי הרבים,
ונתקבלה הוראתו, והכי נהוג עלמא.

אבל יש לדון האם זה כולל כל מיני סיפורים שבאים 'להוכיח' את גדלותו. כגון שמספרים שהרב פלוני אחז ממנו כבר לפני מאה שנה, והרב אלמוני ניחש את גדלותו עוד לפני שהוא נולד, וכן בזו הדרך.
ולכאורה מה יש לנו מהסיפורים האלו? וכי הוא עומד אצלינו למשפט עד שיצטרך להביא עדים 'להוכיח' ולהעיד בגודלו?
סיפורים של התמדה, של יראה, של מעשים טובים, פרישות וסיגופים, או אפילו סיפורים של סתם ככה פרקטיקה טובה לחיים... ג"כ טוב, וכל זה אכניס בהיתר של הגר"ח, אבל -לדוגמא- מה הוסיף הסיפור ('המוזר והחריג' כהגדרת המספר לעיל) על מה שאמר הגרח"ש לפני שישים שנה, עד שירבה ממנו כבוד התורה וכבוד שמיים, ולא יהיה בזה סתירה לצוואה המפורשת?

כעת אני מתעורר ליישב, שאולי ע"י סיפורים מעין אלו, יכירו יותר בגודלו, ואז יתעוררו יותר להתבונן בדרכיו, ושוב נמצא זיכוי הרבים בזה בעקיפין.
אבל עדיין יתכן שראוי להעדיף סיפורים פשוטים יותר, לא כאלו שמעוררים תימה, או אפילו מחשבה לגריעותא על אחרים שהיו באותו הזמן.


ב) הגרא"ל ציווה שלא לשבח אותו וכו' והזכיר (בענוותנותו) שזה גורם ביזיון בעולם האמת. ודעתו בענין זה אכן ידועה מכבר, שיש נזק בהספדים המורגלים, כי עי"ז נתבע האדם יותר וכו', ולכן המליץ תמיד למעט בהספדם של אחרים אם אכן חפצים בטובתם.

אבל יש כאן נקודה מענינת, כי באמת ביקש כל זאת רק על אחרי פטירתו, ואילו בחייו לא מחה באלו שתיארוהו ושיבחוהו ובירכוהו בפניו ושלא בפניו, במשך עשרות שנים, בעלונים ועיתונים ואירועים ציבוריים והקדמות ספרים וכו' וכו', והוציאו עליו כבר כמה ספרים ופנקסים עוד בחיי חיותו, ולא קפד ולא רגז אף שידע את כל אשר נעשה, ולא ציווה עליהם לחדול, עכ"פ לא באופן חד כמו בצוואה. ואין הדברים אמורים רק כלפי עצמו כמובן, אלא גם על אחרים, בחייהם הסכים לשבחם ולתארם, ובמותם ציווה את השתיקה.

וכנראה ס"ל, שהנזק והביזיון בעולם האמת ע"י שבחים ותוארים, הם רק מחמת אלו שנאמרים אחר מיטתו של אדם. וטעם הדבר עדיין איני יודע, אף שיש לי איזו הרגשה בזה. (ועדיין צ"ע, וכי חשב שיקיימו את צוואתו, אזי יורידו את הספרים שכבר נתחברו עליו מן המדפים?)
או לאידך גיסא, סבר שהשבחים הנאמרים על אדם אינם מריעים לו כאשר הוא נמצא במצב שכל אשר בכוחו לעשות יעשה, אדרבה, יעורר את עצמו להיות הוא ושבחיו שווים, משא"כ כאשר הלך למקום שאין בו כבר מעשה וחשבון ודעת וחכמה.


מעוניין לשמוע את דעתכם, בעיקר על הנקודה השנייה.
הנקודה הראשונה לעומת זאת היא ענין של טעם, ורק באתי להעיר את הנראה לי לענ"ד, ויעשה כל אחד כהבנתו.

גיזונטע קאפ כתב:כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

מה שמינה את בנו ר' שרגא זה בכדי למנוע מחלוקת מיותרת בישיבות כשכל אחד מאנשי הצוות יביע דעתו שיהיה את האחרון שהדבר הקשה יביאו אלי

גיזונטע קאפ כתב:כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

זכור לי שהוא מינה את חתנו לראשות ישיבת גאון יעקב תתקן אותי אם אני טועה, כמו"כ נטען שהמינוי של ר' שרגא הוא עפ"י צוואתו מהחלקים שלא הוקראו ופורסמו

לכבוד המנהלים שליט"א

נא להוציא מהאשכולות על מרן הגראי"ל זצוק"ל את הדברים הלא רלוונטיים ולהעביר אותם למקומות אחרים או למחוק אותם כליל, ככה ישאר סלת נקיה לכבודו זצ"ל

יישר כחכם על כל העבודה שלכם

דעת_האברך כתב:

יונת אלם כתב:מי שמעיין בקונטרס 'פרי עץ הגן' על הדפים הראשונים של נדה של מרן זצוק"ל יראה את עומק למדנותו.

מניין מגיעה הידיעה שפרי עץ הגן הוא מעשה ידיו של מרן הגראי"ל זצ"ל. מצאתיו באוצר החכמה והוא בעילום שם. אם אמנם מקורו ממרן זצ"ל מדוע לא הערה עליו את שמו, כמו ספרי איילת השחר? בהקדמה שם רשום שמדובר בהערות של בני החבורה שהועלו על ידי אחד השומעים. האם כל זה הצטנעות גרידא?

עי' בעמ' 2

יישר כח!

פשיסחא כתב:

גיזונטע קאפ כתב:כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

זכור לי שהוא מינה את חתנו לראשות ישיבת גאון יעקב תתקן אותי אם אני טועה, כמו"כ נטען שהמינוי של ר' שרגא הוא עפ"י צוואתו מהחלקים שלא הוקראו ופורסמו[/qu
לגבי ר' זאב ברלין, אני לא יודע, בויקי' משמע שהקימו יחדיו את הישיבה, לא יודע אם זה נכון,
ר' גרשון אמר שידוע לו שזה רצונו,

.

גיזונטע קאפ כתב:

פשיסחא כתב:

גיזונטע קאפ כתב:כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

זכור לי שהוא מינה את חתנו לראשות ישיבת גאון יעקב תתקן אותי אם אני טועה, כמו"כ נטען שהמינוי של ר' שרגא הוא עפ"י צוואתו מהחלקים שלא הוקראו ופורסמו[/qu
לגבי ר' זאב ברלין, אני לא יודע, בויקי' משמע שהקימו יחדיו את הישיבה, לא יודע אם זה נכון,
ר' גרשון אמר שידוע לו שזה רצונו,

לפי המסופר, החתן הוא שיזם את הקמת ישיבת גאון יעקב. עיין בקובץ המצורף.

בעיתון משפחה יש שיחה מאלפת עם החברותא שלו רמ"י שניידר, שם הוא מדבר על התמדתו, על פשטותו, שמירת העיניים, ועוד דברים מופלאים.
מי יכול להעלות?

משוש דורים כתב:בעיתון משפחה יש שיחה מאלפת עם החברותא שלו רמ"י שניידר, שם הוא מדבר על התמדתו, על פשטותו, שמירת העיניים, ועוד דברים מופלאים.
מי יכול להעלות?

כמה שנים הוא היה החברותא שלו??????

יונת אלם כתב:אחרי כל הדיונים על הצוואה שכחנו לעסוק בו עצמו
כמדומה

א שיינע ווארט:
מרן האדמו"ר מויזניץ שליט"א אמר לבני הראש ישיבה כשבא לנחם אותם: דבאמת מי שרואה את הצוואה המרטיטה של הראש ישיבה מה שכתב בעצמו, רואה שזה ההספד הטוב ביותר עליו.
ודו"ק כי הגדרה נכונה היא!!!

לומד כתב:אם לא ששמעתי את הסיפור ממקור ראשון ממנו, שראה בעצמו את הסיפור - לא הייתי מאמין.
וכך סיפר לי הרב ברנשטיין: יום אחד נכנסתי עם בעל תשובה אחד למרן הרב שטיינמן, אותו בעל תשובה היה בעל תשובה גמור - חוץ מנושא מסוים שאין המקום לפורטו כאן, שהוא היה נופל בו עד עמקי שאול.
אותו בעל תשובה היה מתמודד ונופל, ושוב מתמודד ושוב נופל, ושוב הנפילה הייתה עד עמקי שאול, ומדובר באחת העברות הכי חמורות שבתורה.
נכנסתי אתו למרן הרב שטיינמן, זה היה לפני כעשור, בעת שהרב שטיינמן היה בגיל 95, וסיפרתי לו על בעל התשובה העומד מולי ומה הרב אומר לו, מה יש לעשות וכיצד ניתן לנסות ולהינצל.
מרן הרב שטיינמן הסתכל בו במאור פנים. לא צעק, לא הפחיד, לא כלום, הוא פשוט קם מכיסאו, נתן לו יד בחוזקה, חיבק אותו ונישק אותו, ואמר לו בקול רם 'אתה מצליח להתגבר מידי פעם, אתה לא מבין כמה אני מקנא בך, כמה זכויות יש לך, איזה שכר יש לך על זה'.
הרב שטיינמן חזר ואמר לו שוב ושוב, כמה הוא צדיק שהוא זוכה מידי פעם להתגבר - למרות הקושי העצום שיש לו להתמודד עם זה. "הצלחת להתגבר על זה מפעם לפעם, אתה לא מבין", ושוב הרב שטיינמן ממשיך לעמוד ואני מזכיר שמדובר באדם בגיל 95 שעומד וממשיך לחבק את אותו בעל תשובה.
הרב ברנשטיין אמר לי שבאותו זמן הוא היה ממש נסער, הוא בחיים לא ראה את הרב שטיינמן עומד ומחבק ומנשק ככה בנאדם, ועוד יהודי בכזה מצב.
בסיום השיחה הרב שטיינמן ביקש ממנו שייכנס אליו שוב יחד עם הרב ברנשטיין, לאחר תקופה.
לאחר מספר חודשים הם נכנסו, ושוב נראה אותו מחזה חוזר על עצמו, הוא אומר שוב לרב שטיינמן מהפעם האחרונה הרב ממש חיזק אותי ואני כבר הרבה פחות נופל... אבל עדיין אני פה ושם נופל.
ושוב הרב שטיינמן קם מכיסאו, תופס את ידו בחוזקה, מחבק ומנשק אותו, ואומר 'אתה מצליח להתגבר, אתה לא מבין כמה זכויות יש לך'. וכך חוזר שוב ושוב כמה הוא צדיק שהוא זוכה מידי פעם להתגבר, למרות הקושי העצום שיש לו.
ושוב מרן הגראי"ל מבקש מהרב ברנשטיין שייכנסו אליו אחרי תקופה.
בפעם השלישית שנכנסו אליו, הוא כבר סיפר לרב שטיינמן שהוא נגמל לגמרי ממה שהוא עבר. והמחזה המפעים חזר על עצמו בשלישית, הרב שטיינמן קם מכיסאו, מחבק ומנשק אותו ואומר לו שוב ושוב כמה זכויות יש לו וכמה הוא צדיק. תבינו זה ממש געוואלד בעיני הרב שטיינמן, זה לא יהודי קדוש, זה ממש קודש הקודשים.
את הפרשנות על הסיפור, אני נותן לכל אחד לפרש איך שהוא רוצה. הרבה סיפורים מספרים על הרב שטיינמן, זה הסיפור שהכי השפיע עלי. אבל מאז ששמעתי את הסיפור, לפחות אני משתדל לחבק ולחזק כל יהודי באשר הוא ובכל מצב שהוא.
http://www.bhol.co.il/127665/%D7%9B%D7% ... D7%90.html

א פחד פון א מייעשה!!!
אם מחפשים ללמוד מדרכיו של הראש ישיבה, אז יש לנו מה ללמוד מהסיפור הנ"ל שמאוד תפס אותי להתחזק בענינים אלו, לאהוב כל יהודי באשר הוא...
הלוואי שנזכה...

הא לחמא עניא כתב:

משוש דורים כתב:בעיתון משפחה יש שיחה מאלפת עם החברותא שלו רמ"י שניידר, שם הוא מדבר על התמדתו, על פשטותו, שמירת העיניים, ועוד דברים מופלאים.
מי יכול להעלות?

כמה שנים הוא היה החברותא שלו??????

23 שנים

גיזונטע קאפ כתב:

פשיסחא כתב:

גיזונטע קאפ כתב:כעת מונה בנו רבי שרגא, לממלא מקומו בכל הנוגע לישיבת אורחות תורה. הוכרז ע"י ר' גרשון אדלשטיין, בעצרת זכרון בישיבה.
יש לציין את הקפדתו שלא לבקש כלום עבור משפחתו. מעטים שרדו את הנסיון הזה,

זכור לי שהוא מינה את חתנו לראשות ישיבת גאון יעקב תתקן אותי אם אני טועה, כמו"כ נטען שהמינוי של ר' שרגא הוא עפ"י צוואתו מהחלקים שלא הוקראו ופורסמו[/qu
לגבי ר' זאב ברלין, אני לא יודע, בויקי' משמע שהקימו יחדיו את הישיבה, לא יודע אם זה נכון,
ר' גרשון אמר שידוע לו שזה רצונו,

חתנו הגאון רבי זאב ברלין הקים את ישיבת גאון יעקב יחד עם ש"ב רבי מנחם צבי ברלין
ומינו יחד את הגראי"ל לראשות הישיבה

האם אתנשי מכבוד מעלתו ההבדל בין 'עברתי' לבין 'הוספתי'?

הגרמ"ה הירש [בסוף הספד (היום בבו"ג) הרים את קולו וזעק מקירות ליבו]

יש להתחזק וללמוד ממעשיו בזמן התעוררות מפטירתו ולהפנים אצלנו:
לצאת
מחיים חיצוניים
מחיים של רדיפות כבוד
מחיים של נהנתנות
מחיים של עוהז
להיכנס
לחיים של פנימיות
לחיים של שבירת המידות והענווה
לחיים של הסתפקות
לחיים של עוה"ב

שמעתי מקובי רוזנשטיין, שסיפר לו המנקה בבניין של מרן, שכשהתחיל לנקות שם פגשו מרן ושאל אותו מיהו, הוא אמר לו שהוא המנקה, מרן שאל אותו מתי הוא בא וכמה זמן לוקח לו, באותה שעה חיכה לו מרן, הכניסו לביתו ואמר לו שהוא רוצה לשלם לו את חלקו מיד משום ביומו תיתן שכרו, וכך היה בכל שבוע הוא חיכה לו לשלם לו.

שמעתי מנכדו (מן הנישואין) שהדבר הראשון שסבו אמר לו לאחר הווארט הוא שלא יפרסם מודעת אירוסין בעיתון כלשהו, מחשש עין הרע.
ובאמת ידועה הקפדתו המפליגה בענין זה. גם שמעתי אומרים שנהג לומר 'לחש' לנפגעי העין.
אולי הלחש המופיע בכתבי ר"ז סלנט?

גן הירק כתב:שמעתי מנכדו (מן הנישואין) שהדבר הראשון שסבו אמר לו לאחר הווארט הוא שלא יפרסם מודעת אירוסין בעיתון כלשהו, מחשש עין הרע.
ובאמת ידועה הקפדתו המפליגה בענין זה. גם שמעתי אומרים שנהג לומר 'לחש' לנפגעי העין.
אולי הלחש המופיע בכתבי ר"ז סלנט?

אכן סבתי ע"ה הייתה שולחת את הילדים אליו להוצאת עין הרע, לגבי מקור הלחש כמדומני שהלחש של רז"ס, אבל לא בטוח בודאות.
בכל מקרה אני מכיר יהודי בבני ברק שהרב שטיינמן נתן לו את הדף של הלחש שהוא היה משתמש בו בעצמו, ראיתי אותו בעצמי, אבל מכיון שאני לא יודע אם רצונו בכך אני לא מפרסם את שמו.

קראקובער כתב:בלי קשר לצדקות וגדלות התואר 'רבן של ישראל' 'רשכבה"ג' נשמע פתטי, יש בגולה ובארץ הרבה חסידים וספרדים וסתם יהודים כשרים למהדרין שלא ראו בו ה'רבן' שלהם.

מצורף מוסף המבשר.

וכדי שלא להשאיר הנייר חלק אספר שזכיתי להיות אצלו בפעם האחרונה בתמוז לפני שנה ומחצה, באיזה עניין אישי שנגע לרפואה של אחד מבני המשפחה, ה' ישלח דברו וירפאהו.

אותו יהודי יקר - אימו היא חוצניקית ושמה מראה על כך. והיה מרנין לראות כשנאמר שם החולה (ע"י ר' משה שניידר שליט"א) בקול רם מיד על המקום השיב מרן "הגמ' הרי אומרת שבני חוץ לארץ אנו לא בקיאים בשמותיהם"
ובאותה פגישה היה כ"כ יפה לראות את הבהירות שלו במה לומר ומה להמנע מלומר, למרות ניסיון של הסובבים אותו למשוך לכיוון מסויים.

איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב.

האשכול נפתח עבור מילי דהספידא בלבד כל השאר נמחק.

גבאי האוצר כתב:האשכול נפתח עבור מילי דהספידא בלבד כל השאר נמחק.

מרתק.
אמנם איני חבר בפורום אלא ימים ספורים, אך עלעלתי בו מידי פעם, ולא ראיתי את הצנזור פועל בכזו מהירות, גם לא כאשר דנים בקדושי עליון מתקופת התלמוד.
מרתק, וגם מלמד דבר או שתים על תסמונת בת היענה של קבוצה מצומצמת וקולנית.
עוד שיעור מרתק על הדיכוטומיות של קבוצה זו.

מומלץ גם לחסום את הצנון הזה...

אפרקסתא דעניא כתב:מומלץ גם לחסום את הצנון הזה...

גם אני מצטרף

שמעתי כעת מאדם נאמן, ששמע מבעל המעשה, הוא הכניס קבוצה מפנמה לרב שטיינמן, לפני שיצאו אמר לו תגיד להם לעשות ברית, כשיצאו שאל אותם מה הסיפור עם הברית שלהם, אמרו לו שלא היה להם מוהל, וגוי עשה להם את הברית, הוא שאל אח"כ את הרב שטיינמן מאיפה ידע, התחמק ואמר אמרו לי,

במוסף של 'המבשר' שהעלה הרב מנין (תשוח"ח, חמרא למריה טיבותא לשקיה) התפרסמה תמונה מימי הגראי"ל בישיבת חפץ חיים בכפר סבא יחד עם תלמידיו, בתחתית התמונה מופיע זיהוי של התלמידים מאת הרב מאיר וונדר תלמיד הישיבה.
בין החשובים והידועים שבהם: הג"ר שמחה קסלר זצ"ל רב דקרית ספר והג"ר דוד כ"ץ שליט"א מחיפה.

ישנם תלמידים נוספים מאותה תקופה שלא מופיעים בתמונה (או בזיהוי), ביניהם הג"ר נתן זוכובסקי שליט"א והג"ר אברהם בהגרי"מ שלזינגר זצ"ל.

שמעתי שלהגראי"ל היתה חביבות מיוחדת לתלמידיו מישיבת חפץ חיים בכפר סבא.

הם החליפו שם בין הגרח"ק לבין הגרח"ש קרליץ זצ"ל.

[quo
מצורף מוסף המבשר.[/quote]
יש בראיון שלו להמבשר מספר נקודות שאוליי לא היו מוכרים די לציבור הרחב הן דבריו נגד הציונות והאשמתם בגרימת השואה הנוראה וכן שהאיום על עולם התורה מסוכן יותר מהאיום האיראני ספק האם מספידיו מהציבור הכללי ראו את הדברים