פורום אוצר החכמה

ענפי_ארז כתב:גם שמעתי שהספר הביוגרפי על ר' דוד (ע"י ש. י. מלר) יוצא לאור בקרוב ממש..

נוטר הכרמים כתב:לא זכיתי להיכרות עמוקה עם רבינו דוד זצוק"ל למרות היותו דוד אימי, אף כי היו לי עמו מספר שיחות,
היו אלו שיחות התענינות עם כל הפרטים והפרטי פרטים, למדתי אז ב'מעלות' אצל הגרש"א, והגעתי אצלו לביקורים,
התעניין וחקר אודות הלימוד והשיעורים והישיבה, ולמה הגעתי, ומתי הגעתי וכו' וכו'.
למרות שהיה טיפוס מאוד דרוך וממוקד, והיה איזה שהוא לחץ באויר, היתה לו הנהגה של 'מידות' ובין אדם לחבירו מיוחדת מאוד.
נזהר מאוד מעוקצנות ומחריפות שלא במקומה, למרות שאלו לא חסרו לו.
היה מאוד לבבי, מאיר פנים ונחמד, בודאי לבני משפחה, השתתף בכל השמחות שנערכו בירושלים.
פעם בחג הסכות אבי שליט"א נשען על איזה דופן בסוכה הקטנה, ר' דוד לא ראה בדיוק וחשב שזה אחד הבחורים,
הוא הקפיד וצעק במלוא התוקף, לאחר שהתברר לו שזה אבי, הוא לא חדל מלהתנצל בפה מלא שוב ושוב.

אבל בעצם זכינו להיות תלמידיו דרך הספרים הכבירים והמוצלחים על קדשים, על התורה ועל המועדים.
ההערות במקום, ההתעכבות על כל מילה ותיבה ברש"י ובראשונים, וה'בלאט שיעור', להגיד מה שצריך במקום, בזה היה חד בדרא.
מהגר"ש זצ"ל שהיה ממש קרוב אליו במשך שנים, שמעתי גדולות ונצורות על ישרותו בלימוד ועל שקדנותו הנוראה.

מי שחפץ להכיר את שיגו ושיחו של ר' דוד, יש ג' כרכים שהוציאו ממנו בשנים האחרונות עה"ת, הכרך האחרון אגדה ועובדות וכו',
שם יש שמועס'ן אוטנטיים בבחינת 'הוא היה אומר' על מושגי הגדלות והדרישות הנבוהות.
שקיעות בלימוד, עמלות ועמל - לא ללמוד על כוס תה ולהגיד 'מושכל ראשון',
רחבות בידיעת התורה, דקדוק הלכה, יראת חטא, ובעיקר להתנתק מהבלי עוה"ז.

היה חסיד מושבע של הישוב הישן בירושלים, יש שם אריכות בכמה מקומות שמעלה על נס את אנשי ירושלים שהיו גדולים ומיוחדים יותר מאנשי הגולה,
בין השאר בכח התפילה, שבעת צרה היו משמרות תפילה, ובחו"ל לא היו מושגים כאלו. (מעניין לציין שנקודה זו זכיתי לשמוע אישית גם מאחיו ר' מאיר זצ"ל).

בדרך הלוך ללויה ישב לצידי באוטובוס, אחד מותיקי התלמידים, ר' יענק'ל שוב, חתנו של הרב א"י וולף זצ"ל (אביו של ר' פינחס). כל הדרך סיפר על אותם ימי בראשית,
על הפרטות והמופקעות מהבלי עוה"ז, השויגער שלו הגיעה מאנגליה, אז עשו וילונות לכבודה. היה רחוק בתכלית מעניני כבוד.
גם בתקופות קשות שהיו לו, והיו בשפע, לא בוטל התמיד. שמר שמירה קפדנית על סדרי לימודו ועל השיעורים, והתמסר מאוד להשגיח ולפקח על התלמידים.

זכה להעמיד תלמידים חשובים מאוד, ובעיקר זכה להפצת המעיינות ע"י תורתו שבכתב.

על ההלויה שרתה רוח של טהרה וקדושה, השתתפו רבבות מסלתה ושמנה של ירושלים עיה"ק, מכל העדות והחוגים,
ולא היה שום פרץ וצווחה מצד אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות.
כבודה של תורה בימים קשים וטרופים אלו.

איש_ספר כתב:

גפן אדרת כתב:העיסוק בסמנטיקה ובענין השולי והזניח והלא מהותי של "שם המוסד", הוא "הפקעה" מכל המהות של מרן הגרמ"ד זצוקללה"ה, שכידוע לא ירד לזוטות וקלישאות בסגנון המדובר. המושג הקדוש "בריסק" אינו מתבטא בשילוט מכל סוג שהוא.

"בריסק" הינה "מהות", ולא סיסמאות בעלמא, ופשוט כי הגרמ"ד היטיב להנחיל "מהות" זו כפי ש"בריסק" דורשת להיות מונחלת.

הגרמ"ד פתח את ישיבתו בתש"כ או בתשכ"א, כאשר שנים רבות קודם לכן העמיד תלמידים מופלגים מאוד ב"חבורות" שמסר לטובי בני הישיבות דאז.

בחבורות הללו השתתפו בין השאר; רבי משה שפירא, רבי משה חדש, רבי זלמן לייב ברלין [שנפטר היום], רבי שמעון משה דיסקין, רבי ישראל קליינר זצ"ל, ולהבחל"ח רבי אברהם גרבוז [שמזכירו בספריו "מו"ר הגר"ד שליט"א"], רבי ברוך מרדכי אזרחי [שהחשיב עצמו כתלמיד ממש כידוע], רבי נח פלאי, רבי יוסף חיים קופשיץ, רבי מנחם צבי ברלין [שדומני שאף למד אח"כ בישיבתו] ועוד רבים וטובים.

ומתוך תלמידיו שומעי לקחו בתקופת החבורות נתייסדה אח"כ ישיבתו של אחיו הגרי"ד זצ"ל, אשר בין השאר הלכו לשם ר' ישראל קליינר ור' אברהם גרבוז.

אגב, ידוע כי רבים מגדולי ישראל ובתוכם מתלמידי מרן הגרי"ז זצ"ל סברו, כי הגרמ"ד זצ"ל היה גדול מאחיו הגרי"ד זצ"ל בהרבה, כך בכל אופן היתה דעתם של הגר"א פלצינסקי, הג"ר יצחק חיים קרסניצקי, הג"ר לייב גורביץ, הגר"ש אויערבאך ועוד [אולי יבואו היודעים ויוסיפו, כי בזכרוני שכבר נכתב אודות ענין זה במק"א בפורום]. יודעני כי הדברים יהיו למורת רוחם של אחרים, וזו זכותם המלאה, אך זו היא האמת הידועה לי ברורות.

ואכן הגרמ"ד "כבש" בסערה את עולם התורה בקדשים בעזרת ספריו ושמעותיו מתבדרין בקרב כל לומדי קדשים בכל רחבי תבל. באופן שאין שני לו.

מתקופה מאוחרת יותר יותר יש להזכיר את תלמידו המובהקים, ר' זאב שפירא, ר' זאב ברלין, ר' שריאל רוזנברג ואחיו ר' מרדכי בנימין, ר' בערל זאקס ועוד. בתקופה שהייתי בישיבה, היה להם שיעור קבוע בבית הגרמ"ד פעם בחודש.

עושה חדשות כתב:האם זה באמת היחס ב'בריסק' לזמן קרי"ש מג"א?

הגרמד.png

גל של אגוזים כתב:בענין ספרו של הגרמ"ד על הרמב"ם שמעתי שההדפסה מתעכב בגלל ויכוחים אודות 'שם' הספר, חדושי רבנו כו' חדושי מרן כו', וד"ל.

דורשי יחודך כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

דורשי יחודך כתב:מידי אריא בהגרא"ל הנ"ל, פעם ראיתי תיעוד של איזה ויכוח תורני סוער בינו לבין הגר"ש בירנבוים זצ"ל באיזו חתונה, מעורר השתאות.

יש ווידיאו של וויכוח לוהט בלימוד בין הגר"ש בירנבוים להגרא"ל באקשט ר"י דיטרויט, אולי אתה מתכוון לזה

אכן, טעיתי, התבלבלתי!! תודה רבה

קרית מלך כתב:אכן נוסח מיוחד במינו! ניכר ששקלו היטב מה לכתוב ולא הכבירו בתארים כ'רשכבה"ג'... כמו כן מרתק לראות את האמת הבריסקאית שלא כתבו עליו "ראש ישיבת בריסק" אלא ראש ישיבה פה... [כידוע שהתואר הזה שמור לאחיו הגדול הגרי"ד זצ"ל ולבנו הגרא"י שליט"א]

בן ירושלים כתב:שמעתי : אתמול יצא לאור חידושי הגרמ"ד על הרמב"ם.
ראיתי : אתמול י"ל ישורון כרך מד ובו 1272 עמודים ומתוכם למעלה מ900 עמודים - ספר זכרון לגרמ"ד הלוי. מכיל בין השאר: חידושיו על שביעית ועניני זרעים, סוכה, מכות, הוריות ועוד. גם תולדות ופרקי חיים, הספדים, שיעורי חומש, עבודת התפילה ועוד.

סעדיה כתב:

בן ירושלים כתב:שמעתי : אתמול יצא לאור חידושי הגרמ"ד על הרמב"ם.
ראיתי : אתמול י"ל ישורון כרך מד ובו 1272 עמודים ומתוכם למעלה מ900 עמודים - ספר זכרון לגרמ"ד הלוי. מכיל בין השאר: חידושיו על שביעית ועניני זרעים, סוכה, מכות, הוריות ועוד. גם תולדות ופרקי חיים, הספדים, שיעורי חומש, עבודת התפילה ועוד.

כבר בחנויות?

עובדיה חן כתב:וכן ספר עליו עומד לצאת ע"י שמעון מלר.

אסתירה פני כתב:כמה הערות על "אחרון לדור דעה":
א. מה המשמעות של היות רבינו "אחרון" לאחר פטירתו? וכי כיום הוא יותר אחרון מאחיו הגאונים זצללה"ה או משאר דור הדעה ההוא?
ב. איתא בספר על המעשה של הרבנית ליפשא שעכבה את הרכבת כדי שמרן הרב מבריסק יספיק להגיע, ונתבאר שם שזה מכח הדרך בלימוד של הרב. יש למישהו פשט בזה?
ג. האם נכון שהשם המקורי היה אמור להיות "האחרון לשושלת בריסק"?

הארי החי כתב:כוונתו בסיפור מבוארת היטב שכדרכו של הגרי"ז לעשות מה שנדרש על אף שלא צפוי שיניב פרי וכהמאמר הידוע "מ'דארף טאהן, נישט אויפטאהן"...

יהושפט כתב:

נוטר הכרמים כתב:הספד מאת הגאון הישיש רבי אליקים שלזינגר שליט"א מלונדון

מתוך ההספד

הספד 1.png

ר"א גריידיצער נפטר בתרלה כשהגרח"ס היה בן 21

הספד 2.png

הנתיבות נפטר בתקצב, כשר"ש מוהוליבר היה אז בן 8!, ובכלל פעילותו למען א"י החלה בתרל"ד.
אולי יש כאן בלבול וכוונתו למכתב שהנתיבות כביכול כתב לר"א מגריידיץ נגד הרעיון של חידוש הקרבנות, אלא שכידוע מכתב זה הומצא על ידי חיים בלוך הידוע, ולא יתכן שהרב שלזינגר ראה אותו

עובדיה חן כתב:

עובדיה חן כתב:וכן ספר עליו עומד לצאת ע"י שמעון מלר.

השבוע יצא לאור הספר "אחרון לדור דעה"