פורום אוצר החכמה

ישיבה בחור כתב:[quo
מצורף מוסף המבשר.

ישיבה בחור כתב:יש בראיון שלו להמבשר מספר נקודות שאוליי לא היו מוכרים די לציבור הרחב הן דבריו נגד הציונות והאשמתם בגרימת השואה הנוראה וספק האם מספידיו מהציבור הכללי ראו את הדברים

מנין כתב:

ישיבה בחור כתב:יש בראיון שלו להמבשר מספר נקודות שאוליי לא היו מוכרים די לציבור הרחב הן דבריו נגד הציונות והאשמתם בגרימת השואה הנוראה וספק האם מספידיו מהציבור הכללי ראו את הדברים

לא מדוייק: הוא רק אמר שאם לא היו מתגרים בהיטלר "ייתכן שלא היה פועל בכזו אכזריות".

מנין כתב:

ישיבה בחור כתב:יש בראיון שלו להמבשר מספר נקודות שאוליי לא היו מוכרים די לציבור הרחב הן דבריו נגד הציונות והאשמתם בגרימת השואה הנוראה וספק האם מספידיו מהציבור הכללי ראו את הדברים

לא מדוייק: הוא רק אמר שאם לא היו מתגרים בהיטלר "ייתכן שלא היה פועל בכזו אכזריות".

חזון-איש'ניק כתב:

מנין כתב:

ישיבה בחור כתב:יש בראיון שלו להמבשר מספר נקודות שאוליי לא היו מוכרים די לציבור הרחב הן דבריו נגד הציונות והאשמתם בגרימת השואה הנוראה וספק האם מספידיו מהציבור הכללי ראו את הדברים

לא מדוייק: הוא רק אמר שאם לא היו מתגרים בהיטלר "ייתכן שלא היה פועל בכזו אכזריות".

זה לא חידוש, הגאון ר' מיכאל דוב וייסמנדל זצוק"ל האשים את החרם (באיקאט) הציוני נגד הנאצים להלקחות השנאה שממילא היה להנאצים, כפי מה שסיפר אותו האיש ימ"ש כששמע על החרם נפל ארצה נשך את השטיח וצעק "עתה אשמידם".

דעת_האברך כתב:אמש היו כמה וכמה עצרות מספד על מרן זצוק"ל ברחבי הארץ.
בקרית יובל בירושלים דברו הרה"ג רובין מהר נוף והרב הלל קופרמן והגר"י אייכנשטיין שליט"א.
מומלץ מאד לשמוע לפחות את דברי הרב קופרמן שסיפר שיחות וסיפורים מאלפים שהיה עד ישיר אליהם. [עדיין לא הצלחתי למצוא את זה בקול הלשון, אך מסתמא זה יגיע לשם].

הרב רובין הפליג באריכות במספד נפלא, ובתוך דבריו סיפר שלפני כמה שנים היה אצל מרן עם שאלה מסובכת ומורכבת, לאחר שמרן שמע את השאלה שקע במחשבות כעשר דקות ולבסוף אמר לרב רובין: 'לאחר מאה ועשרים שלי ידונו אותי בשמים, וישאלו אותי למה פסקתי כך וכך בשאלה זו, ודין שמים אינו קל ופשוט כלל וכלל, והיות וחשבתי עוד ועוד והגעתי למסקנה שלא תהיה לי תשובה טובה להשיב לבית דין של מעלה אני מושך ידי מענין זה!'.
והפליא הרב רובין ללמוד מסיפור זה שבעצם כל עניין שבא לפניו, כל הוראה שהוציא, כל פסק שפסק - חשב קודם בדעתו האם יוכל להיות שלם עם פסק זה ולהצדיקו בבית דין של מעלה. והדברים מבהילים.

לייבעדיג יענקל כתב: מלבד זאת, מרן זי"ע הרי ביקש מאוד שלא יכתבו עליו כלום, ודומה שהנידונים הללו אינם כלולים בהיתרו של הגרח"ק.

פרנצויז כתב:וכבר התפרסמו בענין זה דברי הג"ר משה שטרנבוך שליט"א שהגראי"ל כתב לו שמתנגד לנח"ל החרדי
http://www.kolhazman.co.il/265637

אוצר החכמה כתב:

דעת_האברך כתב:אמש היו כמה וכמה עצרות מספד על מרן זצוק"ל ברחבי הארץ.
בקרית יובל בירושלים דברו הרה"ג רובין מהר נוף והרב הלל קופרמן והגר"י אייכנשטיין שליט"א.
מומלץ מאד לשמוע לפחות את דברי הרב קופרמן שסיפר שיחות וסיפורים מאלפים שהיה עד ישיר אליהם. [עדיין לא הצלחתי למצוא את זה בקול הלשון, אך מסתמא זה יגיע לשם].

הרב רובין הפליג באריכות במספד נפלא, ובתוך דבריו סיפר שלפני כמה שנים היה אצל מרן עם שאלה מסובכת ומורכבת, לאחר שמרן שמע את השאלה שקע במחשבות כעשר דקות ולבסוף אמר לרב רובין: 'לאחר מאה ועשרים שלי ידונו אותי בשמים, וישאלו אותי למה פסקתי כך וכך בשאלה זו, ודין שמים אינו קל ופשוט כלל וכלל, והיות וחשבתי עוד ועוד והגעתי למסקנה שלא תהיה לי תשובה טובה להשיב לבית דין של מעלה אני מושך ידי מענין זה!'.
והפליא הרב רובין ללמוד מסיפור זה שבעצם כל עניין שבא לפניו, כל הוראה שהוציא, כל פסק שפסק - חשב קודם בדעתו האם יוכל להיות שלם עם פסק זה ולהצדיקו בבית דין של מעלה. והדברים מבהילים.

אני לא מבין את זה בכלל. אם הוא חושב שכך הדין מה הבעיה בשמים ואם הוא חושב שאין כך הדין איך הוא פוסק.

אפרקסתא דעניא כתב:מה התמונה הזו? הרי הוא לא הולך לאכול שני קילו גזר? הוא מעשר?

ראש כתב:רבינו שם עצמו כהפקר למען כבוד שמים.
לא רק את ביתו אלא את גופו ממש!

‏‏תיקיה חדשה.rar

אש משמים כתב:איך אכל מצלחת שבורה, אין קפידה בדבר?

צלחת שבורה.PNG

שמר כתב:

פרנצויז כתב:וכבר התפרסמו בענין זה דברי הג"ר משה שטרנבוך שליט"א שהגראי"ל כתב לו שמתנגד לנח"ל החרדי
http://www.kolhazman.co.il/265637

אפשר להעלות צילום וכד' לחסומים.

אוצר החכמה כתב:בעיני זה עוד יותר גרוע. כמו שקרה לר' אייזל חריף שהיה גאון עולם בדורו וחיבר את נועם ירושלמי ועדיין להרבה אנשים הוא נתפס בעיקר כבעל בדיחות וחריפויות. כך ריבוי ההתעסקות בענייני שנינות של הגראי"ל מאבד את הצד העיקרי שלו שהיה עסק התורה (ואפילו לא הנהגת הציבור ונתינת עצות). ואלו הדברים מיעוטם יפה ורובם קשה.

כן מה שלקטת מספרי שפת אמת דברים הנראים כתמוהים אין להדפיס הגם שיש לפרשם

לדעתי לא יתכן שהדפסת שהרבי [רבי העניך] ז"ל מאלכסנדר..., מה שבעיני רבים מישראל הוא חוכא ואטלולי

דנני כתב:

איש_ספר כתב:בעבר היה הדבר פשוט בין אצל חסידים ובין אצל מתנגדים, שלא כל דבר שנאמר, אם נאמר, ראוי לפרסום, בטח ובטח אם המטרה בהבאת הדברים לכבד את אומרם. (הבאתי כאן בעבר דברי הגרי"נ שטרן בהקדמתו לדרשות חת"ס, שם הוא כותב על קטע מסוים מן הדרוש שהיה בדעתו להשמיטו: והסגנון מהדרוש הנ"ל לא יראה חוצה וכבוד רבינו במקומו מונח!) משרבו התלמידים שלא שמשו כל צרכם והם מחויי חוש ביקורת, מפרסמים הכל בלי שום אבחנה ואין כאן לא יקרא דשכבי ולא יקרא דחיי. ודבר זה נכון במה שמתפרסם על כל הגדולים בשנים האחרונות. (במיוחד על מרן הגרא"מ שפרסומים רבים רק מבזים אותו לענ"ד) ובכן, ממרן הגראי"ל יש יבול עצום של אמרות והנהגות, שיש ללמוד בהן, להתבונן בהן, לאמץ ולסגל, גם מבלי אותם דברים שעלו כאן באחרונה.

לענ"ד גם אשכול דברי חכמה, ממעט את הדמות, כביכול יש בזה איזה מדד לגדלות. אם היינו פותחים אשכול כזה על רא"י סולוויצ'יק שיח' דרך משל, יתכן שהוא היה עובר את אשכול ההוא במספר עמודיו ובחריפות דבריו. ומה זה בא ללמדנו? אז נכון כאן זה ביטוי של אמת ושם לא תמיד... אבל אמת משתקפת גם בהנהגה עקבית ובדבקות מוחלטת בטוב, דברים שהגראי"ל כידוע היה מיוחד בהם, ולאו דוקא בכל מיני עקיצות ושנינויות.


----

[הוא חבר שלך ????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איש_ספר כתב:אם נגיע למצב שאמירה כגון זו: אצל הגרא"י ס' "לא כל אמרות השפר שלו נגד פלוני ופלמוני נובעות מאיזה אמת פנימית..." היא אמירה שאין לה מקום, והיא נחשבת "ביקורת עוצקנית על גדולי הדור", יהיה כדאי לחשוב על מעבר ליבנאל למשל. הדיבורים אותם דיבורים, והנוף הרבה יותר יפה.

אוצר החכמה כתב:בעיני זה עוד יותר גרוע. כמו שקרה לר' אייזל חריף שהיה גאון עולם בדורו וחיבר את נועם ירושלמי ועדיין להרבה אנשים הוא נתפס בעיקר כבעל בדיחות וחריפויות. כך ריבוי ההתעסקות בענייני שנינות של הגראי"ל מאבד את הצד העיקרי שלו שהיה עסק התורה (ואפילו לא הנהגת הציבור ונתינת עצות). ואלו הדברים מיעוטם יפה ורובם קשה.

משה1 כתב:איתא בספר חסידים סימן טו: לא ישתבח אדם בענוה שלו, שנאמר (משלי כז ב) יהללך זר ולא פיך. ואם רוצה לשבח עצמו לתלמידיו ולחביריו כדי שילמדו מדרכיו - יכול הוא לשבח את עצמו, כמו שאמר דוד (תהלים יח כד) ואהי תמים עמו, (שם שם כב) כי שמרתי דרכי ה'. וכן מצינו (מגילה כ"ז ע"ב) אותו שהגיד לתלמידיו במה האריך ימים"

ותורה היא וללמוד אני צריך, האם מרן הגראי"ל זצ"ל גילה והודיע (או הוא או מפי תלמידיו) במה זכה לאריכות ימים מופלגת כזו שבזמנינו לא שכיחא כלל. זתע"א.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה, וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהוֶֹה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים.