פורום אוצר החכמה

לא.
(אין זה מי"ג עקרי האמונה!)

נכון, אין לי טענות עליך, אך אי הכי מדוע הכית על קדקדו שהביא מעשיות ממקור שלישי, בזמן שאין המקור גורם.

ברסלב כתב:קיבלתי השבוע במייל חיצוני.
בשם אחד יהודי חשוב ששמע מהגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א ששמע מפי הרב וואזנר שליט"א שהוא עצמו ראה את התרנגול שברא רש"ז מספר היצירה.

וכך היא הגירסא בס' נהרי אש עמו' קפח:

מה שמפליא אותי ביותר בסיפור הזה.
כי שמעתי מהאדמו"ר מסטריקוב זי"ע הרבה על גדולתו של רש"ז זי"ע והיה תמידים כסדרם מדבר עמי עליו.
והנה פעם כשיצא האדמו"ר הנ"ל משיעור אצל מרן הגרי"ז ז"ל והיה שמח מאוד עם בנו רבי יאשע בער ז"ל והיו מדברים מגדולתו של מרן הגרי"ז ז"ל, או אז ניגש אליו, רבי אברהם כהנא שפירא ז"ל ושאלו, התוכל לומר לי מה הפשט. והרי כבר ראיתם במו עיניכם את רש"ז הי"ד וגם הייתם עמו בידידות ואיך זה שאתם חוטפים התפעלות ממרן הגרי"ז ז"ל.
ואז השיב לו האדמו"ר מסטריקוב, בזה"ל. רש"ז היה ענק שבענקים אך מה בינו לבין הרב, כלומר, הגרי"ז ז"ל.
שמעתי מרבי בן ציון שפירא שליט"א.
והוא פלא.

שום פלא. הכוונה כפשוטה שאין כל קשר בין הדברים. בין עשיית מופתים, גם של בעל בקיאות נוראה בנגלה ובנסתר, לבין בקשת האמת לאמיתה, ישרות הסברא, אחריות ומסירות להעברת מסורת דרך הלמוד וההשקפה הטהורה של השני.

וסיפור זה אמת כשם שהרב וואזנר ראה את התרנגול, וכשם שכל דברי הניק ברסלב אמת וצדק.

ספרן כתב:שום פלא. הכוונה כפשוטה שאין כל קשר בין הדברים. בין עשיית מופתים, גם של בעל בקיאות נוראה בנגלה ובנסתר, לבין בקשת האמת לאמיתה, ישרות הסברא, אחריות ומסירות להעברת מסורת דרך הלמוד וההשקפה הטהורה של השני.

הרב ספרן, הרבי שלי זי"ע היה לו שכל ישר כתער, וכפי שלימדו מרן הגרי"ז זי"ע לחשוב, והוא לימד אותי שצריך להפעיל שכל ישר, וגם לא צריך להאמין שהציעו להק' רבי מנחם זמבא הי"ד לברוח מהשואה וסירב, באומרו שאינו מסוגל להשאיר את הכתבים שלו, כי לרבי מנחם זמבא הי"ד היה שכל ישר.
אמנם מצאנו דבר כזה משיב חכמים אחור אך זה דבר נדיר מאוד, ועובדה שחז"ל מציינים זאת.
המשווה הזאת, שרש"ז הי"ד ברא ע"י ספר יצירה והאדמו"ר מסטריקוב זי"ע אמר מה בינו לבין הרב זי"ע אינו מסתדר לי.
המסקנא כל אחד יסיק לבד.
אני כבר כתבתי מספיק.
ואני לא נגד אף אחד, בלילות ייסרוני כליותי מה הפשט בזה.
וזה לא מסתדר לי. בפרט שהאדמו"ר מסטריקוב זי"ע היה יד ימינו של רש"ז ושמעתי את זה מפה קדשו, עד שהעזתי ושאלתי אותי מדוע, והאם כבר לא מצא מישהו אחר, והס הושלך בחדר, עד שענה לי האדמו"ר מסטריקוב זי"ע אתה צודק וגם אני לא מבין פשט בזה. – והאדמו"ר מעולם לא סיפר לי על התרנגול שברא רש"ז מספר יצירה, הוא כן סיפר לי, שהיה חור בריצפה היכן שרש"ז היה מתפלל, והיה יודע מי גנב בשעתו חפץ כל שהוא מישיבת יח"ל, אך את סיפור התרנגול הוא לא סיפר לי מעולם.

ועתה יבואו ויאמרו לא שמענו אינו ראיה. ולדעתי בכגון דא ראיה וראיה.

הרב ספרן, לבטח ידוע לך מה שכותב הח"ס הקדוש שהמתין עשרים וחמש שנה להיפקד ולא ביקש לרבו רבי נתן אדלר זי"ע להשתמש בשמות, שלא להטריח כלפי מעלה.
אז איך יתכן כדבר הזה, שרבי ש"ז הי"ד השתמש בספר היצירה על דבר קטן {גדול} כזה.
אתמהה.

שאלותיך האחרונות טובות מן הראשונה ...

הרדצפרדער הי"ד רבי שלום {רבי אליעזר} בנו של הדברי חיים זי"ע הלך לכבשן האש ואמר, אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת והכוונה בזה, שאילו אביו הדברי חיים היה חי היה מחסל את היטל' בין רגע שהרי ידע לגלגל את ספר היצירה בכל האופנים, וגם ידוע שהאמרי אמת אמר כן.
אז הרי רש"ז ידע גם ידע לשיטתך, וגם ברא תרנגול בספר היצירה.
והבוחר יבחר.

ואני ממש מאמין שיש דבר כזה ספר יצירה גם מפני שהח"ס כותב שראה את רבו רבי נתן אדלר משתמש בו וראה שזה עוזר ויש בו משהו.
וגם יש לי חברותא שמשתמש עם עם הספרים של רבי אברהם אבולעפיה וראיתי שכמעט הלך לעולמו מזה.
עד אשר לקחתי את הספרים שלו וזרקתי אותם לגניזה, ומאז החל להתאושש קצת, אז כנראה שיש בזה משהו, בשמות של רבי אברהם אבולעפיה וספר היצירה.
והמבין יבין.
ומי שאינו מבין אינו צריך להבין בזה.
אשמח לשמוע תגובתך הרב ספרן.
אקווה שלא כולם כאן חושבים שהשתגענו כאן.

כמובן שאינני מבין בעניינים אלה ובמסביב להם מאומה. אז רק סיפור קטן ששמעתי מסבי זצ"ל שסיפר על עצמו:

פעם עמדתי בטיש מאחורי רבי הגה"ק מאוסטרובצא זצ"ל. הרבי דיבר מעניין צדיקים היכולים לעשות שימוש בשמות ולברוא דברים. באותה שעה, חלפו במוחי דברי הגמרא המספרת על אמורא שברא עגלא תלתא. הרבי סובב אלי את ראשו ולחש לי: כן כן, אמוראים יכולים, צדיקים גם כן יכולים ...

שהאמוראים ידעו גם ידעו זה פשוט ואינו צריך לפנים.
אך אני בדעה כמו ה"חייט" שכותב שכל האומר שיש דברים בגו' כמו אברהם אבולעפיה ז"ל הרי הוא בגדר הוזה. כלשונו הק' של החייט.
זכותו של הרב וואזנר שליט"א לחשוב מה שהוא רוצה, ועוד כהנה. וגם הח"ס כותב שיש דברים בגו' שהרי ראה את רבי נתן אדלר זי"ע עוסק בזה.
המסקנא היא.
שיש דברים בגו' בשמות הק' וגם הרשב"א ידע על כך, אך יותר מאשר מועלים הם מזיקים.
ואסור לנגוע בספרים כמו אלו, כמו, בספרי ר' אברהם אבולעפיה, וכמו בספר כמו מראה הילדים ועוד כהנה.
וכל אלו שעסקו בזה. גמרו מאוד מהר.
ושמעתי מידידי רבי יחיאל זקס שליט"א שהיה בחברון בחדר שלו בחור שהיה יודע את כל הספר יצירה וגם ידע להרים את השולחות באויר של ישיבת חברון.
ולא נותר ממנו זכר.
אז כל אחד יקח אל לבו ויפסיק לעשות שטויות
וגם אני איני מבין בזה.
אך כך לימדני הרבי שלי זי"ע ומרן הגר"ח שליט"א
וראה את מי השאיר אחריו הרב כדורי ז"ל וידועים דברי הספיילער עליו, שאמנם הוא מבין בזה, אך עליו להפסיק עם זה.

לפעמים זה נראה כולם אנשים לא רואים ל"ע
וכי אנשים לא רואים שהאר"י הק' אמר שרבי יוסף דיליה ריניה ז"ל היה צריך תיקון על שהשתמש בשמות הק'
ויעיד עלי הרב אוצה"ח שבזמנו חשבתי להוציא ספר על כל הסגולות וספר מראה ילדים ועוד הרבה ממתקים הקשורים לקבלה מעשיות כידוע ליודעי ח"ן, וחזרתי בי אחר שכך הורו לי רבותי הלוא הם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א וכך גם קיבלתי ממורי ורבי האדמו"ר מסטריקוב זי"ע
הזהרתי בזמנו את רבי אלעזר פרוש ז"ל שיפסיק עם זה וראו מה קרה לו.
מדוע אנשים עושים שטויות פעם אחר פעם.
אקווה רק שבאויצר ספרים אלו של רבי אברהם אבולעפיה ומראה הילדים לא יכנסו. כדי שאוכל להביא לביתי דבר שלם ומתוקן.
הכל לפי הוראת הגאון רבי שמואל דויטש שליט"א.
ובזה סיימתי לעת עתה.

לאחרונה מצאתי "קול קורא -שובה ישראל" מאת הגה"ק ר' שמעון זצ"ל והוא נמצא כאן עמוד כג

ברסלב כתב:הרב ספרן, לבטח ידוע לך מה שכותב הח"ס הקדוש שהמתין עשרים וחמש שנה להיפקד ולא ביקש לרבו רבי נתן אדלר זי"ע להשתמש בשמות, שלא להטריח כלפי מעלה.
אז איך יתכן כדבר הזה, שרבי ש"ז הי"ד השתמש בספר היצירה על דבר קטן {גדול} כזה.
אתמהה.

הלא מפורש בגמ' שכן עשו רב חנינא ורב אושעיא בכל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי ליה, ואם הרש"ז ידע איך לברוא אווז ע"י ספר יצירה אז למה לא?

החתם סופר זי"ע הוצרך לראיה שזה פועל ממה שראה אצל רבו רבי נתן אדלר זי"ע.
ואידך זיל גמיר.

ועוד רגע אדבר, כי שמות הקודש הם פעולות אמתיות ממה שראיתי בעיני מאיש מופת מורי כהן צדק זצ"ל, ומה שחז"ל עסקו בס' יצירה וברא גברא [סנהדרין ס"ה ע"ב], ואמרו ישעי' אמר שם ובלע בארזא [יבמות מ"ט ע"ב], ואחתופל כתב שם וקפה תהומא [סוכה נ"ג ע"ב ע"ש] הוא שם מילואו של שם אל, משה רבינו ע"ה הרג למצרי בשם המפורש, וב"ב י"ד ע"א אמרו ר' אמי כתב ת' ס"ת ואמר להו דלמא תורה צוה לנו משה כתב, היה קשה לי הלא מרע"ה כתב י"ב ס"ת ביום א' (דברים רבה פ"ט ד', ושם איתא י"ג) ואי רב גובריה בזריזות, מ"מ כיון שהוא בטבע המציאות, אפשר שהוא כתב כל שנותיו ת' ס"ת, ואם מרע"ה על ידי השבעה כתב, אם כן אפשר א"כ גם רב אמי ידע זה השם. ואמרתי, היינו דקאמר הש"ס רב אמי לא כתב אלא השם היוצא מר"ת תורה ציוה לנו משה הוא כתב, דהיינו גמטריא קס"ת כידוע:
מקור, שו"ת חתם סופר חלק א (או"ח) סימן קצז

עיין שם בתשובת החת"ס מתחילה

ברקים רב כתב:וסיפור זה אמת כשם שהרב וואזנר ראה את התרנגול, וכשם שכל דברי הניק ברסלב אמת וצדק.

????

מה בדיוק אינך מבין?

בענין העיסוק בשמה"ק, כבר כתב הר"ח ויטאל בשערי קדושה בגודל הסכנה לנשמתו למי שעוסק בזה, מפני עירוב טוב ברע וכו'

רבי חיים ויטאל אינו כותב דבר כזה. עד כמה שזכור לי.
יש את זה בשער ד' שער ההשגה בשם רבי אברהם אבולעפיה שכנראה המדפיסים הוציאו אותו על פי הוראת גורי האר"י הקדוש מפני שהרשב"א החרים את רבי אברהם אבולעפיה וכבר דנו על כך בארוכה.

גם בספר החיזונות לא זכור לי שיש דבר כזה, יש שם משהו מעין זה שהלך להתרפאות אצל גוי מכשף אך זה לא קשור לזה.

ברסלב כתב:רבי חיים ויטאל אינו כותב דבר כזה. עד כמה שזכור לי.

יעיין נא סוף חלק ג' שער ו'.

אתה צודק! עתה בדקתי שוב והוא אכן מסביר שם את עניין הפרדס.
אך עד כמה שידוע לי את השערי קדושה כתב בטרם למד את כל החכמה עם האר"י הקדוש. או אפשר שאני טועה.
כי זכור לי שרבי שמואל בנו של רבי חיים כותב שאחר שלמד את הקבלה מהאר"י שוב לא רצה לכתוב ספרים.
ואני כותב מזכרון כעת כך שיתכן שיש לי איזה טעות בזה.

עתה בדקתי שוב והוא כותב שם שלא להשתמש בזה ומביא ראיה מרבי יוסף דילירינה כך שלפי דבריו משמע שלא ניסה אותו אף פעם.
ראה שם שוב

כמו כן בהמשך שם מביא משם הזוהר הק' בזה"ל בלשון הקודש,

ואכל וחי לעולם והולכים אחר המפתים אותם מצדו של הנחש הקדמוני שהם אומרים להם עסקו עם המלאכים הממונים על הכוכבים והשמש והירח ועם אלה הממונים על הרוחות והשדים להיות כאלוקים יודעי טוב ורע ועליהם נאמר כה אמר השם וגו' יעו"ש.
הרי להדיא שלא עשה כן מעולם ולא התנסה בזה כלל.

ולכאו' זה בדיוק כפי שכתבנו לאורך האשכול שכנראה יש בזה משהו אך הוא יותר מזיק מאשר מועיל ורש"ז לבטח לא עשה בזה שימוש.

ברסלב כתב:אך עד כמה שידוע לי את השערי קדושה כתב בטרם למד את כל החכמה עם האר"י הקדוש. ואני כותב מזכרון כעת כך שיתכן שיש לי איזה טעות בזה.

בשערי קדושה חלק ג' שער ב' כותב דרושים לא שערום הראשונים
ונראה שפרק זה מדברי האר"י

היום נתקלתי באשכול זה אודות רבי שימע'לע זעליכובער וספרו הגדול 'נהרי א"ש', ונזכרתי בתמיהה המנקרת במוחי כבר זמן רב, והיא, האם המאמרים והמכתבים שנדפסו בספר הם בלשונו של רבי שימע'לע ממש, או שהמו"ל - תלמידו הרב דאמב ז"ל - שינה קצת וערך את לשונות המאמרים והמכתבים.
הדבר שגרם לי לחשוד בכך, היה כאשר ראיתי במקום אחר שהתפרסם צילום מהטופס של 'קול קורא שובה ישראל' שהדפיס רבי שימע'לע בעצמו בשנת תרצ"ט, ופרסם אותו בעשרות אלפי עותקים בפולין טרם ימי המלחמה, והנה ראיתי כמה וכמה שינויי לשון בין הנדפס בצילום של הקול קורא לבין הנדפס בספר נהרי א"ש מאמר ב' - שובה ישראל, וזה הניע אותי להרהר אולי היו עוד כמה ומכתבים בהם המו"ל הרב דאמב "שיפץ" ושינה את הלשון.
והנה בקישור שהביא למעלה הרב חיס לקובץ נחלת צבי, בו נדפס קול קורא שובה ישראל על פי הטופס שהדפיס רבי שימע'לע בעצמו, ניתן גם כן לראות כמה הבדלים בשינויי לשון לבין הנדפס בנהרי א"ש, כאן (עמ' 27)
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 1051428187

ויתירה מכך, פעם שח לי ידידי שכפי הנראה את סגנונו המיוחוד של הרב דאמב במאמריו (האהודים או לא, זה לא הנושא כאן) לקח מרבו רבי שימע'לע, וכפי שרואים את הנוסח בספר נהרי א"ש, אמנם יתכן מאוד שהרב דאמב הוא ששינה ושיפץ את הלשונות כפי לשונו המורגלת.

שמעתי שבעת שיצא הספר לראשונה בשנת תשנ"ג היו כמה הרוהורים וערעורים כנגדו מצד כמה מזקני התלמידים, ובפרט מאחד המיוחד החי עימנו, וד"ב.

ראה שמה ששינה בשני המכתבים של ר' מאיר שפירא אל ר' שמעון הנדפס בעמ' פד (מהודרת תש"ע)
לכתב היד המקורי שנדפס על ידי ר' אליעזר כצמאן שי' בקובץ ישורין חלק טו עמ' תרלב- תרלד
אולי מישהוא יכול לעלותם להשוותם
וד"ב ללמוד על דרכו

כל הסיפור שהרב וואזנר לא התקבל לישיבה אינו אמין ומוסמך כלל וכלל.

הרב וואזנר סיפר בעצמו שכבר נבחן לישיבה על ידי נציגה בווינה, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורא, שהיה הבוחן של הישיבה בווינה, שראה אותו כראוי להימנות בין תלמידיה.
בארכיון של ישיבת חכמי לובלין צ=מצאו מכתב בו ממליץ הרבי מסדיגורא על הבחור שמואל הלוי ואזנר כמי שעמד היטב בכור המבחן, ולוקח על עצמו את השכר לימוד שלו.

אגב, הרב וואזנר בעצמו סיפר את העניין לאדמו"ר מסאדיגורה העקבי אבירים זצ"ל, וכששאלו האדמור כיצד אביו בחן, הוא אמר ש'רק דיבר עימי בלימוד בשלושת הבבות'

ניתן לשלוח הערות

האם מישהו יודע מה הסיבה להוצאת קונטרס הנ"ל לאור תקופה קצרה לפני השואה?

אני שמעתי פעם מאחד התלמידים של הרה"ק ר' שימעלה זעליכובער טעם הדבר, כי אחד האדמו"רים פרסם אז מכתב שהוא מלא ניחומים לכלל ישראל, וכאשר ראה זאת ר' שימעלע אמר (כמובן לא ציטוט, אלא בערך): וכי אנו צריכים דברי ארגעה עכשיו, צריך לעורר את כלל ישראל לתשובה!!, ואז הוציא לאור קונטרס הנ"ל שמעורר על כל מיני בעיות בכלל ישראל.

אמנם לא קראתי כל השאכולות בענין יח"ל והגר"ש וואזנער, להשוות באם המסופר להלן (או דומה לו) הובא מכבר. קיבלתיו כך מא' מידידיי:

א' ממכיריי פגש לאחרונה - בתחנת ביניים בנסיעה ברכב, בתפלה משותפת ביכ"נ מקומי - שני האחים סטרולאוויץ מסאטמאר (במקורם - ממונטריאל, וכעת גרים במדינת נ.י.). סיפרו לו ע"ד הרואה חשבון מלפנים של גיסם. רואה חשבון דנן - שמו יקבנו ר' דוד'ל (ז"ל), במקורו מווינא שלפני המלחמה.

ר' דוד הנזכר תיאר להם פעם איך שגדל בקהילה החרדית ה"משפחתית" שבווינא (שאמנם רוב בנינה של יהודי העיר הי' לא-דתיים, על-אף שזה לא עשה חילוק להגרמנים הארורים, כמובן). לא הי' שם ישיבה עם רמה גבוהה, אבל היו בתי לימוד בעיר. הבחורים שנראו שיש להם "עתיד" בלימוד - הלכו לישיבות בהונגרי' או בגליצי'. ר' דוד'ל תיאר 3 בחורים שגלו משם ללמוד תורה מחוץ לגבולי המדינה. א' הי' הרב פאדווא [לימים, הרב המפורסם מלונדון], עוד א' (שכחתי שמו כעת) נהי' ראש ישיבה בנייטרא לימים, והשלישי הי' שמוליק וואזנער..

ובשחזור מימים ההם, ר' דוד כמהרהר לעצמו אמר: "למה שמוליק נסע כדי ללמוד? הרי הי' לו פארשטאפטע קאפ. האחרים - היו גאוניים, הי' להם עתיד, ידעו טוב ללמוד, אבל שמוליק.." ואז הי' ר' דוד'ל אומר: "כיום, כשאני קורא העתונים החרדיים - הנני רואה שמו של שמוליק הלזה בכל מקום! הם מדברים עליו כמו על איזה רב גדול - מה נהי' איתו?

ואמנם נהי' להגר"ש וואזנער זצ"ל, ר"י חכמי לובלין ומח"ס שבט הלוי וכו', כידוע ומתועד.

והוסיף א' האחים הנ"ל, שא' שלבי ה"מהפך" בחייו של הגר"ש, הי' כששמע א' מרבותיו מתפלל "אהבת עולם" מברכות ק"ש של ערבית, שאמנם אינו כזה ארוך כזו של שחרית - אבל בשמעו רבו אומרו מרוב דביקות והתרגשות - עשה רושם אדיר על הבחור הצעיר, ועשה לו געגועים עמוקים בליבו. (וכידוע שיש אומרים שמדובר על הר"ש זעליחובער)

א. הספר נהרי א"ש אינו באוצר.
ב. האם נדפסו שם דבריו כנגד שיטת פשיסחא-קאצק בנוגע לענינים שבקדושה?

איני יודע מה שיטת פשיסחא בענין קדושה - כמו גם מה שיטתו של ר' שימעלי,
מכל מקום בנהרי אש מכתב נ (מהדורת תש"ס) מדבר בעניני קדושה.

בע"ה
קצת מגשש באפלה:
לפני כ-11 שנים שמעתי מהרבי מקוז'ניץ בתל אביב שהיה יהודי בארץ מתלמידי ר' שימעל'ה שהוציא ספר של דברים ששמע ממנו - גם ענינים בקבלה, גם מעין 'נבואות' (אמר שהמספר של ששה מליון ביחס לשואה הופיע שם) - ושלכאורה לא ברור כמה הספר מוסמך ו/או ראוי לפרסום מצד ה'סודות' שבו (בכל אופן, מפני סבה הרבי שם הסכים שלי ראוי שיהיה את הספר...). לצערי איני זוכר את שם הספר (אולי גם הרבי לא היה בטוח, אולי משהו כמו 'דברים נעימים/ערבים/נחמדים וכיו"ב) ולא את שם המו"ל. הרבי מקוז'ניץ אמר שהיהודי כבר נפטר, ואלמנתו מגיעה לשם לפעמים, והיה להם בן יחיד שנהרג במלחמת יום כיפור. מאז, דרך השם שהוא אמר - שכעת איני זוכר - ודרך חיפוש נוסף הגעתי טלפונית לאלמנה שדי סרבה לדבר איתי ואמרה שאין לה שום עותק של הספר.
יש כאן מישהו שיודע להרחיב לי? (שם הספר ו/או שם המו"ל ו/או הכי טוב עותק של הספר...)
אכן יש סבה שהספר נחוץ לי - אז אודה מאד לכל קצה חוט.

שם הספר: הגיונות דברי חכמים.

תודה!

בע"ה
כדי להיות גם תורם, ולא רק מקבל, אוסיף קצת דברים ששמעתי ולא ראיתי כתובים על ר' שימעל'ה:

1. שמעתי מסבי, שהיה מהשמעונאים ה'רכים', שהיה נכנס מדי לילה לחדרו של ר' שימעלה לטחון עבורו קפה. הוא אמר ששמע ממנו שיעורים עמוקים (קבלה), ולא הבין הרבה, אבל מאד נהנה... הוא גם ציין שתיאור התפלה המוקדמת-יחסית שלו בנהרי א"ש אינו נכון (ודאי לא קבוע), והוא היה מתפלל בצהריים ואחריהם. זוכר שגם אמר לי 'הוא היה נוסע לאיזה אברך שאף אחד לא הבין מה הוא מחפש אצלו' (סברתי שמתכוון לרבי אהרן מקוז'ניץ, אך איני בטוח).

2. שמעתי מהרב עדין אבן ישראל שי' (שיהיה בריא וחזק) - שיש לו שרשים משפחתיים בז'עליכוב, כך ששמע עליו מכלי ראשון של בן משפחה שלמד אצלו עוד לפני תקופת יח"ל - שהיה זמן שיצא ערעור כנגד הרבי מקוז'ניץ (אם אני זוכר נכון הכוונה הרבי שקדם לרבי אהרן המופלא) על כך שהוא מסדר גיטין 'בקלות' (אם אני זוכר נכון: זוג שהיה בא לבקש גט הוא היה קובע להם זמן לעוד שבוע-שבועיים, אם היו באים - כלומר, המריבה החזיקה מעמד - הוא היה מסדר גט בלי לנסות לעשות שלום בית). ר' שימעלה היה אז אברך צעיר, והחליט להגן על כבוד רבו. הוא נסע לבריסק ונכנס לשיעור של הרב מבריסק בלי שהכירוהו. הוא ישב בצד ומדי פעם 'נהם' כנוסח פולין איזו הערה/קושיא. הרב מבריסק מאד התרשם והזמין אותו לדבר איתו אחר כך, ובסיום השיחה התורנית שאל מי הוא - הוא ענה שהוא תלמיד של הרבי מקוז'ניץ, ואז הרב מבריסק אמר 'אם זה התלמיד, כבר אין לי עליו קושיות'. לרוב התפעלותו וכבודו הוא לווה לרכבת את ר' שימעל'ה, שהרגיש באמצע שהוא תוחב לו משהו לכיס, ובדרך ראה שהוא שם לו עוגיות כצידה לדרך (הרב עדין ציין שזה סיפור אופייני גם לרב מבריסק, של האנושיות לצד הגאונות התורנית).

3. עוד שמעתי מהרב עדין שסיפר שאמר לו הרב יצחק פלקסר (כמדומני! אולי מבלבל עם מישהו אחר) שיש לו 'הוכחה' שר' שימעלה לא היה בעל רוח הקדש - שפעם הוא כתב לו מכתב בו הוא מכנה אותו "ירא אלקים"...

שלמה צורפז כתב:בע"ה
קצת מגשש באפלה:
לפני כ-11 שנים שמעתי מהרבי מקוז'ניץ בתל אביב שהיה יהודי בארץ מתלמידי ר' שימעל'ה שהוציא ספר של דברים ששמע ממנו - גם ענינים בקבלה, גם מעין 'נבואות'

כבר דנו כאן בארוכה על הספר viewtopic.php?t=4841#p38334

האיש מגמתי בכל מאודו, והוא מוכן לעשות הכל - אפילו 'לא לדייק'... - בכדי להתנגד לציונות.

לפני כמה שנים, כאשר יצאה לאור מהדורה חדשה של הס' נהרי אש, ראיתי כתי"ק של הגה"צ ר' אלחנן היילפרין זצ"ל מראדומישלא-לונדון, בעלון שהיה מפרסם בקביעות בבית מדרשו, שכתב כי המו"ל הוא חשוד לזייף או להשמיט דברים כדי להתאים לשיטתו (זהו בערך תוכן הערתו - במילים שלי), ואאל"ט אף הביא דוגמא ממכתב של רבי שמעו'לה שנתפרסם בשעתו לראשונה מכת"י בחוברת "יגדיל תורה" שי"ל על ידו, והוא אכן הדפיס את המכתב בספר נהרי אש אבל 'התאים' אותה לשיטתו.