פורום אוצר החכמה

מתפעל כתב:יישר כח מה שנכון,

אני חשבתי שזה סיפור מהרב מטשעבין.

אז מה הסיפור עם הרב מטשעבין?

לא ידען כתב:הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.
...
מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

מתפעל כתב:הסיפור הזה דוקא כן נמצא שם, והפרטים שם מעט שונים ממה שסיפרת אתה.
עיין בעמוד 310, ד"ה:
"בשנים הראשונות השתמש בחשמל וכו'

לא ידען כתב:...
[טעמו של הרבי מבעלז, איני יודע. כשמועה שמעתי שאמר בשם אביו שמכיון ויש יולדות וחולים מותר לשאר העם.]
...

מתפעל כתב:הסיפור הזה דוקא כן נמצא שם, והפרטים שם מעט שונים ממה שסיפרת אתה.
עיין בעמוד 310, ד"ה:
"בשנים הראשונות השתמש בחשמל וכו'

לא ידען כתב:

מתפעל כתב:הסיפור הזה דוקא כן נמצא שם, והפרטים שם מעט שונים ממה שסיפרת אתה.
עיין בעמוד 310, ד"ה:
"בשנים הראשונות השתמש בחשמל וכו'

לזה בדיוק התכוונתי.
הסיפור שם מובא הלכתי נטו וללא כל ההנהגה החסידית והביטול של רבינו כלפי הרבי מבעלז.
ללא החלק והנשמה החסידית שבו. ללא המשפט ה'חביב' כאן: בסוד קדושים מי יעמוד.

חובב_ספרים. בראשית כתבת שיש בדבריי שקרים וסילופים גסים ולבסוף סיימת ב'קצת קשה להאמין'. קבע עמדתך במטותא.

אאמו"ר התפלל בשכונת שערי חסד בבית הכנסת חסידים, כמו כן התפלל שם הרב מטשעבין, דער טשעבינער רב, פעם אחת בחג הסוכות ראה אבא איך שהאגד העליון בלולבו של הרב אגוד למעלה מן השדרה, לגשת אל הרב ולומר לו שאין לאגדו אלא למטה יותר, בכדי שטפח מן השדרה יהיה למעלה מן הטבעת כפי שמבואר בשו"ע, אינו לפי כבודו של הרב, לכן במקום שיאמר לו, לקח שו"ע אדמוה"ז ופתחו בהלכות לולב, והתחיל ללכת ממקומו שהיה במערב בית הכנסת לכוון מזרח מושבו של הרב, עוד טרם שהגיע לרב הרגיש הרב שהוא מתקרב להראות לו דבר מה, מיד הבין כוונתו, והוריד את הטבעת מן הלולב, ואמר נכון צדקת.

בן_אליעזר כתב:איני יודע באם סיפור זה יודע מכבר, אבל שמעתיו פעם מבני-משפחתו של הרה"ח ר' אברהם הערש כהן ז"ל מיקירי קרתא דירושלים - אודותיו (נפטר לפני כב' עשורים. מדמויות הוד של חסידי חב"ד):

אאמו"ר התפלל בשכונת שערי חסד בבית הכנסת חסידים, כמו כן התפלל שם הרב מטשעבין, דער טשעבינער רב, פעם אחת בחג הסוכות ראה אבא איך שהאגד העליון בלולבו של הרב אגוד למעלה מן השדרה, לגשת אל הרב ולומר לו שאין לאגדו אלא למטה יותר, בכדי שטפח מן השדרה יהיה למעלה מן הטבעת כפי שמבואר בשו"ע, אינו לפי כבודו של הרב, לכן במקום שיאמר לו, לקח שו"ע אדמוה"ז ופתחו בהלכות לולב, והתחיל ללכת ממקומו שהיה במערב בית הכנסת לכוון מזרח מושבו של הרב, עוד טרם שהגיע לרב הרגיש הרב שהוא מתקרב להראות לו דבר מה, מיד הבין כוונתו, והוריד את הטבעת מן הלולב, ואמר נכון צדקת.

איש_ספר כתב:אם מדברים על חסידותו של הרב מטשעבין אכתוב דבר פלא ששמעתי מרמ"ד אברבוך ששמע מר' מיכל זילבר ששמע מפי בעל המעשה.

איש יהודי היה בשם ר' יששכר קאפה, מחסידי סוכטשוב, ועסקן בת"א התורתית. היה פעם (ואולי יותר מפעם) שהוא זכה להלוות לאדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין בטיולו (היומי?) בשעלי ת"א. כידוע האדמו"ר היה שתקן גדול, (גם בשולחן שהיה עורך לא היה פוצה את פיו, וסיפרו שהרב מטשעבין שהיה ביסודו חסיד הוסיאטין אף שנסע גם לטשורקוב) היה יושב זמן ארוך בשולחן ומתבונן באדמו"ר, אע"פ שלא נשמע קולו) וגם בשעת הטיול לא פצה את פיו והיה אחוז בשרעפיו ובמחשבותיו, תוך כדי עישן הרבי סיגר, ולפתע פנה אל מלווהו ואמר לו, סיגר זה הינו משובח, אתה יודע למה? משום שאינו זורק את האפר. (כנראה שהאפר לא מתפזר ממנו מיד). כחסיד הבין ר' יששכר שאין כאן דברי הבאי בעלמא ולכן שתק ולא הגיב. לימים נזדמן ר' יששכר אל הרב מטשעבין, וכיון שידע גודל הערכתו לאותו צדיק, שאל אותו מה פשר דבריו הסתומים. הטשע' השיב שאינו יודע, ולמרות הפצרותיו של ר' ישכר, חזר ואמר שאינו יודע. כעבור איזה זמן ביקש הרב משט' מר' ישכר שיסדר עבורו משהו שהיה חשוב מאד אצל הרב מטש', והלה סידר את הדברים לשביעות רצונו המלאה של הרב מטש'. בשעה של קורת רוח, אמר הטש' לר' יששכר, במה אגמול לך על חסדך עמי, ר' ישכר אמר לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניו, וביקש, נא יבאר לי הרב שיחתו החתומה של ההוסיאטינער, אך גם הפעם הטש' התמיד בסירובו, אך לרצות את ר' ישכר שחזר ודחק בו, אמר לו כך: הטעם שאיני מבאר לך הענין, משום שיש לי בו כחמישה מהלכים שונים, ואני ירא איפוא לפרש הענין שלא לאשורו, והרי זה כמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ---!


=====

אם מישהו יש לו מבוא לר' מיכל זילבר אשמח אם יאמת אצלו את הדברים.

לא ידען כתב:הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.

סיפר לי ת"ח שליט"א, מקורב מאד למרן זצ"ל:
יהודי ירושלמי נכבד חיבר ספר על אי השימוש בחשמל בשבת. הרב מטשעבין כתב לו הסכמה נלהבת.

...

מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

לעומקו של דבר כתב:עוד בעניין הרב מטשעבין

יש בספר שר התורה שני קטעים:

אחד שהרב מטשעבין היה בידידות עם הרה"ר ויו"ר ועד הישיבות הרב הרצוג, ושהוא סייע לו בעלייתו ארצה והוא הכיר לו טובה על כך

ואחד שבמסגרת מאבקו החריף בשירות לאומי לבנות, הקפיד מאוד על רב מסויים (לא נזכר שם) שקלקל המערכה נגד שירות לאומי, ולמרות שלפני כן היה בידידות עמו, ולמרות שהייתה לו הכרת הטוב אליו על שסייע לו בעליה לארץ, ולמרות אצילותו הידועה של הרב מטשעבין, הרי שמאז שאותו רב קלקל את המערכה כנ"ל, הוא ניתק עימו את כל היחסים בצורה חריפה ומאן דברו לשלום

הצושטעל בין שני הקטעים הוא דמיון פרוע שלי? (הרב הרצוג סירב בשעתו לחתום על איסור שירות לאומי בשונה משירות צבאי לבנות)

לעומקו של דבר כתב:

לא ידען כתב:הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.

סיפר לי ת"ח שליט"א, מקורב מאד למרן זצ"ל:
יהודי ירושלמי נכבד חיבר ספר על אי השימוש בחשמל בשבת. הרב מטשעבין כתב לו הסכמה נלהבת.

...

מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

הסיפור הזה וגלגוליו ממש מתסכל אותי (וחבל לי שמונדשיין ע"ה אינו בינותינו בשביל לנתח את הסיפור)
על סאגת הגאון מטשעבין והגנרטור יש לי לפחות 3 גירסאות שקראתי:
ולפני זה אקדים עובדות שכנראה מוסכמות: 1. הרב מטשעבין החליף בשלב כלשהו מחברת החשמל למצבר. 2. כמו"כ הוא נתן הסכמה לספר האוסר שימוש בחשמל של הגרי"נ קופרשטוק זצ"ל

והנה הגירסאות:
1. צדקותו של הרב מטשעבין, שאמר פעם שהסכמה עלתה לו כך וכך לירות, כי היה צריך לתת הסכמה לרינ"ק שהיו מקורבו ולתת הסכמה לספר כזה ולהשתמש בחשמל זה ממש חוכא ואיטוללא לכן חיכה עם ההסכמה עד שהחליף למצבר, וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין
2. גאונות של רינ"ק, שבגלל שהטשעבינער רב קרא את ספרו הוא השתכנע שאסור חשמל והחליף והכל כנ"ל
3. חסידותו של הרב מטשעבין, שאע"פ שדעתו להחמיר ואע"פ שנתן הסכמה לספר הנ"ל לא החליף מפני חסידותו למהר"א מבעלזא

ואגב נראה לי שראיתי באיזה מקום השלמה לאחד מהסיפורים (כנראה לגירסא 2) שהוא שלח להודיע למהר"א שהוא מחליף כדי שיותר ידע לא להסתמך עליו או לא לומר שמסתמך עליו

ולכן אם אמר רוזנטל 'יש כמה גירסאות' בזה ודאי הוא צודק

מתפעל כתב:לעומקו

"1. צדקותו של הרב מטשעבין, שאמר פעם שהסכמה עלתה לו כך וכך לירות, כי היה צריך לתת הסכמה לרינ"ק שהיו מקורבו ולתת הסכמה לספר כזה ולהשתמש בחשמל זה ממש חוכא ואיטוללא לכן חיכה עם ההסכמה עד שהחליף למצבר, וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין
2. גאונות של רינ"ק, שבגלל שהטשעבינער רב קרא את ספרו הוא השתכנע שאסור חשמל והחליף והכל כנ"ל".

למה אלו 2 גירסאות? שניהם יכולים לחיות זה עם זה בשלום ורעות.
לגבי מה שהבאת ששלח שליח למהר"א מבעלזא שהפסיק להשתמש בחשמל, זה מופיע בשר התורה שם בהערה.

לגבי הביטוי: 'מסרו את הנפש' שכתבת,
שוב ושוב אני נתקל באנשים שבקלות משתמשים בביטוי הזה והופכים אותו לחסר ערך.
אתה יודע מה פירוש למסור את הנפש?
אכן אצל מרן החזו"א עוד ניתן לשמוע ביטוי זה בהקשר למערכה ההיא, כי אכן יש טוענים שזה הביא אותו להתקף לבו, לב הארי, וכתוצאה מכך נלב"ע, ולכן הביטוי מתאים. אמנם, אין איתנו יודע עד מה לידע שבאמת זה היה הגורם.

וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין

לא ידען כתב:הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.

סיפר לי ת"ח שליט"א, מקורב מאד למרן זצ"ל:
יהודי ירושלמי נכבד חיבר ספר על אי השימוש בחשמל בשבת. הרב מטשעבין כתב לו הסכמה נלהבת.
מצד שני הוא עצמו השתמש בחשמל בשבת.
כמובן לא שאלתי אותו דבר.
והנה הגיעה ההזדמנות.
מישהו הביא לרב כזה 'טרנסופרמטור' קטן (=שנאי) לשימוש בשבת.
או אז שאלתי את הרב מה באמתדעתו בעניין החשמל בשבת .
והשיב לי:
אני לכשעצמי חוכך שמא צריך להחמיר ולא להשתמש בחשמל בשבת. אבל כל זמן שהרבי מבעלז היה חי, חשבתי שזו יוהרא לנהוג כך. כעת משנפטר הרבי זי"ע אני שמח כי יש לי אפשרות להשתמש בחשמל חילופי.
עד כאן.
ומוסיף המקורב: רק מי שיודע ומכיר את חרדתו העצומה של הרב זי"ע לכל שיטה בהלכה ולכל דעה ובייחוד שסבר כמוה, מבין עד כמה אינו משיג בעוצם ביטולו של הרב זי"ע לצדיקים.

[טעמו של הרבי מבעלז, איני יודע. כשמועה שמעתי שאמר בשם אביו שמכיון ויש יולדות וחולים מותר לשאר העם.]

מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

מתפעל כתב:עותניאל,
אני לא חושב שאתה צודק כי ההסכמה אנמית, היא דוקא מאד חמה ומרשימה.
הרבה מחברים היו שמחים מאד לקבל כזו הסכמה מהגאון זצ"ל.

והוא גם מדבר שם על דברי תורתו, איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא וכו'

מתפעל כתב:לעומקו, אתה צודק, פיספסתי את ההבדל בין הגירסאות. אני חושב שקשה מאד לומר שהגאון יתן הסכמה לספר ויתחבר למצבר מבלי להשתכנע שכך הדין.
אמנם, גם מי שסובר שלא לצריך להחמיר למעשה, בודאי מי שמחמיר תבוא עליו ברכה. למה לא. אין ספק שזה הידור רצוי.

מתפעל כתב:יישר כח, אולי יש להרב קופרשטוק זצ"ל בנים שניתן לברר אצלם?

לגבי מה שכתבת:
"עניין המושג מסירות נפש, אבוהון דכולהו הגמ' בברכות כ. ששם לא מדובר כלל על עניין נטילת נשמה וגם לא יסורים גופניים אלא כנראה רק מעשה שהיה כרוך בבזיונות (אא"כ תדחוף כל מיני אוקימתות)".
יישר כח, אתה מעלה נקודה מעניינת.
אמנם תמיד הבנתי בפשוטו שיש כאן מסירות נפש כי הרי אותה אשה לא תשתוק על כזה דבר, ויתכן שיש שם עוברים ושבים שיבואו לעזרתה ויתנו לו מכות, והרי מלקות נחשב כבר למסירות נפש. זו לא אוקימתא רחוקה.

מתפעל כתב:עיקר חסר? נו נו

בא תנסה אתה להגדיר לפי גמרא זו מה זה מסירות נפש.

אם גדולי ישראל חתמו על קול קורא נגד גיוס בנות, והלכו לפגישה עם בן גוריון,
זה מסירות נפש?

מתפעל כתב:צודק
תוכל רק ליתן לינק לאשכול?

מתפעל כתב:העירני יהודי נכבד שזה סותר לכאורה לגמרא מפורשת שגם נפסקה ברמב"ם הלכה למעשה,
הנה דברי הגמרא בכתובות:
"אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנא' {איוב ו-יד} למס מרעהו חסד. רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים". [כתובות, צ"ו ע"א] .
ופסק כך הרמב"ם הלכה למעשה בהלכות ת"ת פ"ה ה"ח וז"ל:
"וכל המונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד ופורק ממנו יראת שמים".