פורום אוצר החכמה

בירקות שנזרעו בששית ונלקטו בשביעית פסק הרמב"ם בפ"ד הי"ב שהולכים אחר לקיטה גם לענין איסור ספיחין, והר"ש סיריליאו בשביעית קמ"א ע"ב דחה דעת החולקים ופסק להלכה כהרמב"ם, גם המבי"ט בח"ג סימן מ"ה כתב: "והירקות אין שום דרך לאכלם בשביעית משנה ששית דאזלינן בהו אחר לקיטה אלא שמסתפקים בירקות של גויים בקדושת שביעית", אולם הפאה"ש ועוד גדולי אחרונים הכריעו דלענין ספיחין דרבנן יש לסמוך על הר"ש והרמב"ן והרא"ש שכתבו דאם צמחו בששית אף על גב דלענין קדושת שביעית אזלינן בתר לקיטה מ"מ לענין איסור ספיחין הו"ל כספיחי ששית ולא ספיחי שביעית, והיה נלענ"ד פשוט דכמו שלענין תבואה מודו כו"ע דאם הביאה שליש בשביעית אסור משום ספיחין, כך גם בירקות נהי דלענין קדושת שביעית אזלינן בתר לקיטה מ"מ לענין ספיחין סגי בעונתן למעשר שחייבין בין גדולים ובין קטנים, ולכן אותן הירקות שדרכן להאכל עלין סגי במה שצמחו מעט בששית, ואלה שמוציאים פירות כמו קשואין ודלועין בעינן דוקא שיצא תחלת הפרי בששית, ורק אז הו"ל כהבאת שליש בתבואה אבל לא בפחות מזה, וכן הובא בקיצור בשמי בכרם ציון פ"ט הל' ה'. אך היות ורבים העירו לי שכל הרשימות המתפרסמות מדי פעם בפעם בנוגע לספיחין בירקות, מתחשבין רק עם תחלת הצמיחה שקוראים נביטה ואינם מצריכים כלל שום שיעור, לכן אמרתי לבאר יותר מה שכתבנו שם...

אוצר החכמה כתב:איפה?

כדכד כתב:בהלכות חול המועד יש הבדל בין השב ממדינת הים כשהלך לטיול לבין השב מטיול בא"י. למה זה?
בסוכה מצינו ש"מטייל בסוכה" זו אחת הפונקציות של "בסוכות תשבו" ואין שום סיבה לחלק בין א"י לסוכה בענין זה.

מתפעל כתב:דבר חידוש לגבי מצות יישוב ארץ ישראל

הרב אומר שאם הוא בא לפקח על מקוה במקום מסויים, ואינו גר שם, אזי בעת שהותו שם אינו מקיים מצות יישוב ארץ ישראל.

וכי מצות יישוב ארץ ישראל זה רק כשגר בביתו? לכאורה, גם כשאדם מטייל בכל רחבי הארץ ואינו בביתו, מקיים המצוה.

359.jpg

יתר10 כתב:

ריבית רי נובירט.PNG

מארכיון המדינה

מן הדרום כתב:יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

מן הדרום כתב:יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

יבנה כתב:

מן הדרום כתב:יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

https://fliphtml5.com/ayvpf/mmvs/basic

יבנה כתב:

מן הדרום כתב:יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

https://fliphtml5.com/ayvpf/mmvs/basic

חיימקה כתב:חסום - היוכל אי מי להעלותו? ייש"כ

מן הדרום כתב:דברים על הרב נויבירט בעמודים 116-120

האויצרניק כתב:כיון שעלה שוב לסדר היום, אגלה את אוזני הציבור שבקרוב בעז"ה יודפס "שמירת שבת כהלכתה - חלק ב'", ואין צורך להאריך בחשיבותו

חיימקה כתב:

יבנה כתב:

מן הדרום כתב:יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

https://fliphtml5.com/ayvpf/mmvs/basic

חסום - היוכל אי מי להעלותו?
ייש"כ

סגי נהור כתב:אגב הדיון בבני משפחתו. הכרתי לפני מספר שנים בחור ישיבה אמריקאי בשם נוּאֶרְת' (כך בערך הגיית השם). רק כעבור זמן נודע לי שמדובר בצורה אמריקאית של השם נויבירט (Neuwirth), ושהוא בן משפחתו של בעל השש"כ. משמע מזה לכאורה שהיה אח נוסף באמריקה?

ישעיהו לוריא כתב:לפני כ15 שנה, מצאתי בירושלים יהודי זקן שהיה נראה לי גלמוד וערירי, שמו היה ר' יצחק לסדון אם איני טועה.

במשך תקופה נכבדה באתי לבקרו וללמוד עמו בבית האבות ברחוב פנים מאירות שם התגורר ושהה.
הוא היה אישיות יקרה ואצילית, בן יהדות הולנד.
אחרי תקופה קצרה, נודע לי מפיו שמכריו וחבריו הקרובים ומי שטיפל בו ונהג בו כאח, היה הגר"י נויביריט, הוא זצ"ל ובניו יבדל"ח. משם היה לי קשר עמו ועם אחד מבניו לתקופה קצרה (בתקופה שהר"י לסדון היה באשפוז וכדומה)
הוא נפטר בלא בנים, הוציא לאור חוברת שנתנה לי בהקדשה חמה, אולם איני מוצאה כיום.
אחר פטירתו, התקיים הספד בחדר השני של בית הכנסת אחווה שול והגר"י כמובן היה הדובר העיקרי ואולי היחיד.
כשהוזמנתי לכנס, הבנתי כי כנראה הרבה מכירים את האיש היקר הזה, אבל כשהגעתי, היו שם בערך שוב, משפחת נויבירט ועוד אולי בודדי בודדים...

מצווה לשמור זכרו, דומני ששמו היה ר' יצחק צבי לסדון והוא עבר מאורעות איומים באמשטרדם הולנד בשואה. כאמור, נפטר בלא זש"ק ומשפחת נויבירט שמרה על קירבה עמוקה עמו וכנראה גם עם זכרו.

אודה לכל מי שיוסיף לי עליו פרטים או ירענן את זכרוני.

איש_ספר כתב:

ישעיהו לוריא כתב:לפני כ15 שנה, מצאתי בירושלים יהודי זקן שהיה נראה לי גלמוד וערירי, שמו היה ר' יצחק לסדון אם איני טועה.

במשך תקופה נכבדה באתי לבקרו וללמוד עמו בבית האבות ברחוב פנים מאירות שם התגורר ושהה.
הוא היה אישיות יקרה ואצילית, בן יהדות הולנד.
אחרי תקופה קצרה, נודע לי מפיו שמכריו וחבריו הקרובים ומי שטיפל בו ונהג בו כאח, היה הגר"י נויביריט, הוא זצ"ל ובניו יבדל"ח. משם היה לי קשר עמו ועם אחד מבניו לתקופה קצרה (בתקופה שהר"י לסדון היה באשפוז וכדומה)
הוא נפטר בלא בנים, הוציא לאור חוברת שנתנה לי בהקדשה חמה, אולם איני מוצאה כיום.
אחר פטירתו, התקיים הספד בחדר השני של בית הכנסת אחווה שול והגר"י כמובן היה הדובר העיקרי ואולי היחיד.
כשהוזמנתי לכנס, הבנתי כי כנראה הרבה מכירים את האיש היקר הזה, אבל כשהגעתי, היו שם בערך שוב, משפחת נויבירט ועוד אולי בודדי בודדים...

מצווה לשמור זכרו, דומני ששמו היה ר' יצחק צבי לסדון והוא עבר מאורעות איומים באמשטרדם הולנד בשואה. כאמור, נפטר בלא זש"ק ומשפחת נויבירט שמרה על קירבה עמוקה עמו וכנראה גם עם זכרו.

אודה לכל מי שיוסיף לי עליו פרטים או ירענן את זכרוני.

מעניין. בספה"ל רשומים שני פרסומים של יצחק שמואל לסדון. הגיון לבי על התורה, אמונתך בלילות, סיפור חייו.
חיפש באוצר מלמד שאחת התשובות הידועות של הגרשז"א במנח"ש, על פתיחת פקקים בש"ק, מופנית אליו.

ישעיהו לוריא כתב:הוא נפטר ביום שישי נדמה לי בחורף. י"ט כסלו