פורום אוצר החכמה

האור החיים הקדוש היה צורף,הצמח צדק נ''ע לפי שעה היה לו מפעל משותף עם הדברי נחמיה מדוברובנה לייצור חותמות שעווה.

כאן:
https://rationalbelief.org.il/author/yeoshua/
כתב הרב צוות האתר "...רבי יוסף קארו היה סוחר, הוא סחר בבדים, ולפי מסמך מהגניזה סחר גם ביהלומים".
כמקור לדבריו למסחר בבדים ציין לכאן(וראה שם עוד חכמים):
http://tchelet.org.il/article.php?id=202
הקישור שנתן לקטע מהגניזה לא תקין.

זאינץ כתב:האור החיים הקדוש היה צורף,

כמדומה שלא הוא היה צורף, אלא הגאון רבי יהודא בן עטר.

א. האר"י הקדוש עסק במסחר, לפני שנים ראיתי, אאל"ט בספונות של ר' מאיר בניהו, כמה מכתבים שלו בענייני מסחר, וכמדומה שאלו הכתבים היחידים בעצם כי"ק הידועים כיום.
ב. אאל"ט הפמ"ג היה לפחות בזמן מסוים מלמד תינוקות.
ג. רבי דוד פארדו, בעל חסדי דוד על התוספתא, היה גם הוא בצעירותו מלמד תינוקות.
ד. קראתי פעם שהרב מרדכי אליהו היה תקופה מסוימת מורה בבית ספר, והרב עובדיה שכנע אותו לעבור למסלול של דיינות.

גם הגרע''י עצמו לימד תקופה בבית ספר כשחזר ממצרים.
לא הזכירו את הגר''מ אליפנט.

אשכול משונה.

הוא משונה למי שנראה לו הגיוני לעבוד...

פרנצויז כתב:

זאינץ כתב:האור החיים הקדוש היה צורף,

כמדומה שלא הוא היה צורף, אלא הגאון רבי יהודא בן עטר.

הסיפורים שמספרים שהיה עליו לעשות תכשיט לבת המלך וכו' וזרקו אותו לגוב האריות, זה כבר סימן שהוא לרבי יהודא בן עטר, כמו שכבר כתבו באשכולות אחרים שמי שנזרק לגוב האריות היה רבי יהודא ן' עטר,
ראה viewtopic.php?f=19&t=13868&p=565179&hilit=#p641463

[יש סיבה פשוטה למה האור החיים לא היה צורף, כי הוא היה שייך למשפחה עשירה מאוד, ולא היו לו בעיות פרנסה].

הרמח''ל - י''א שעסק בליטוש יהלומים.

בעל ה'ברך משה' מסאטמאר - נדל''ן
בעל ה'לב שמחה' מגור - נדל''ן
בעל ה'פני מנחם' מגור - חנות ספרים
בעל ה'ליקוטי שיחות' מחב''ד - מהנדס

ואי אפשר לפורטם עוד כי רבים הם

ר''ע ספורנו - רופא

שמשון כתב:

חובב_ספרים כתב:ר' יעקב בלוי.

בזמנו לפני שהחליט לצאת ולעסוק לפרנסתו, הלך לשאול את רבו הגדול מרן הראב"ד הגאון רבי דוד יונגרייז זצוק"ל על כך, התשובה שקיבל היתה: "אויב דו פיהלסט אז ווען דו וועסט ארויס גיין פון די ארבעט ביסטו נישט אין די ארבעט, קענסטו גיין ארבעטן" (אם אתה מרגיש שברגע שאתה גומר את העבודה אתה כבר לא בעבודה,
כלומר שהראש לא ממשיך להיות שקוע בעבודה גם אחרי סיום העבודה, אתה יכול לצאת לעבוד). זה המפתח, איפה הראש מונח, בעבודה או בתורה!

יש ווארט כזה מאדמו"ר מוהריי"צ זצוק"ל בקשר להספקים של הרשב"א (בהיותו רופא, מחדש ומרביץ תורה ותל תלפיות להוראה וכו').

גימפעל כתב:

גביר כתב:
ג. ר' פנחס קהתי עבד בבנק, אמנם לצורך חיבור פירושו למשנה קיבל חופשה של כשנתיים.

ד. הרב ראובן מרגליות היה סוחר ספרים ואח"כ מנהל ספריית הרמב"ם.

לא נראה לי ששני אישים אלו הם גדולי עולם, עם כל הכבוד לתורתם.

מהי הגדרתך של "גדול עולם" ?

נא הבא סיוע ומקור לדעתך ולדבריך.

גם את ר' מענדיל קארגוי , מתלמידי ר"נ אדליר, בעל "גידולי טהרה" על הל' מקוואות, עיי' בהקדמה

שגר תקופה בפאריז עקב עסקיו

כמדומה שהרב מטשעבין, היה סוחר "פחם" בגליציה.

ר' יודל רבינוביץ, כותב, שהעיר לשר התורה זצ"ל, על כך שבחלק א' של ספרו דובב מישרים, יש יותר חריפות מאשר בחלק ב'. אמר לו הרב, אז הייתי סוחר וכך היה גם דרך לימודי...

אפשר להוסיף את הג''ר מצליח מאזוז הי''ד זצ''ל, שעסק במסחר ותיווך (ותקופה גם כשופט אזרחי בתוניס). כמדומני ששמעתי/קראתי שבנו שליט''א סיפר שידיעתו בעולם המסחר סייעה לו מאוד בשבתו על מדין.

שמש כתב:אפשר להוסיף את הג''ר מצליח מאזוז הי''ד זצ''ל, שעסק במסחר ותיווך (ותקופה גם כשופט אזרחי בתוניס). כמדומני ששמעתי/קראתי שבנו שליט''א סיפר שידיעתו בעולם המסחר סייעה לו מאוד בשבתו על מדין.

בימי מלחמה"ע עסק בשענות וכלי מלאכתו שמורים בספריית איש מצליח שבישיבת כסא רחמים -

יעוין כאן סוף פרק ב- https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... 7%99%D7%9D

אההם... מנהלים בבקשה?

כאן יש אשכול על גדולי עולם שבעבר עבדו. אם רצונכם להביא שמות בעה''ב חשובים שמוסרים שיעורים מחברים ספרים פותחים ארגונים ומפיצים דיעותיהם הקדו', נא לפתוח אשכול מיוחד לכך.

המאירי היה מלווה בריבית [וככה''נ הצליח למדי]

פולסברג כתב:המאירי היה מלווה בריבית [וככה''נ הצליח למדי]

היתכן כדבר הזה ???

הרי"ז מסלנט, כמבואר באור ישראל סי' כט בהגה"ה

תרשישי כתב:

פולסברג כתב:המאירי היה מלווה בריבית [וככה''נ הצליח למדי]

היתכן כדבר הזה ???

לגויים. והוא לא היה היחידי בין גדול"י שהתפרנס מזה (ויעויין בדברי רבינו תם בעניין זה)

אבי הישיבות הגר''ח מוולאזין עסק במסחר, כמבואר בכתר ראש.

כמדומה הגר''ש שקופ הוצרך לצאת לפרנס משפחתו בצעירותו.

כאן הביא הרב זאב ערבות רשימה של תנו"א שעשו מלאכתם עראי.

לרשימת חכמינו מהדורות האחרונים יש לצרף את רבי יעקב צבי מקלנבורג בעל הכתב והקבלה שעסק במסחר עד לערך גיל ארבעים.

הרה״ק ר׳ אליעזר מדזיקוב היה חזן

איטשע כתב:הרה״ק ר׳ אליעזר מדזיקוב היה חזן

מעניין, ... מה מקור המידע הזה

ואיפה היו מקומות כהונתו ?

איטשע כתב:הרה״ק ר׳ אליעזר מדזיקוב היה חזן

אי"ז מדויק.
כשנפטר אביו נשאר הר"ר אליעזר בלי משען ומשענה, ושמע שנפטר החזן בק' לאנצהוט וביקש למלא שם את מקומו כחזן העיר, אך גיסו הר''ר אשר'ל מראפשיץ הניאו מזה, ולבסוף נתקבל כרב העיר דזיקוב.
אמנם זה נכון שבצעירותו שלח הר''ר אליעזר את ידו במסחר.

הרב מגאליציע כתב:

איטשע כתב:הרה״ק ר׳ אליעזר מדזיקוב היה חזן

אי"ז מדויק.
כשנפטר אביו נשאר הר"ר אליעזר בלי משען ומשענה, ושמע שנפטר החזן בק' לאנצהוט וביקש למלא שם את מקומו כחזן העיר, אך גיסו הר''ר אשר'ל מראפשיץ הניאו מזה, ולבסוף נתקבל כרב העיר דזיקוב.
אמנם זה נכון שבצעירותו שלח הר''ר אליעזר את ידו במסחר.

אכן, לא היה מדויק, רצה להיות חזן.
למעשה, בצעירותו היה סוחר עור.

ש. ספראי כתב:

יעקל כתב:

גימפעל כתב:

גביר כתב:
ג. ר' פנחס קהתי עבד בבנק, אמנם לצורך חיבור פירושו למשנה קיבל חופשה של כשנתיים.

ד. הרב ראובן מרגליות היה סוחר ספרים ואח"כ מנהל ספריית הרמב"ם.

לא נראה לי ששני אישים אלו הם גדולי עולם, עם כל הכבוד לתורתם.

מהי הגדרתך של "גדול עולם" ?

נא הבא סיוע ומקור לדעתך ולדבריך.

שניהם זכו למה שגדולי עולם רבים לא זכו, שספריהם כה נפוצים.
הקדמתו של רר מרגליות למרגליות הים- הקדמה חובה, הקשורה לנידו"ד.
מטרת אשכול כזה היא לא להבין שאפשר ללמוד ולעבוד ולא רק ללמוד, אלא שגם אלו שלא זוכים ללמוד כל היום, חייבים ויכולים להתעלות בלימודם ברמה מקסימלית.
מצו"ב מאמר ישן שלי בענין:

ש.pdf

דברי הרב ראובן מרגליות שם צ"ע

פולסברג כתב:ר''ע ספורנו - רופא

וכן הרבה מגדולי איטליה, ראה לדוגמא באנציקלופדיה של הרב ואנונו. ושם גם הביא מי שהתנגד ללימודי רפואה

משה פרץ כתב:דברי הרב ראובן מרגליות שם צ"ע

למה מתכוין כבודו ?

יעקל כתב:

משה פרץ כתב:דברי הרב ראובן מרגליות שם צ"ע

למה מתכוין כבודו ?

תענית כ"א ע"א, אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי ניקום וניזיל ונעבוד עיסקא ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון (דברים טו א). אזלי אותבי תותי גודא רעועא, הוו קא כרכי ריפתא, אתו תרי מלאכי השרת וכו'. רבי יוחנן הדר, אילפא לא הדר וכו'.
והנה בס' מרגליות הים (בהקדמה דף ב ע"א) כתב, דה"ט דאילפא הדר ורבי יוחנן לא הדר, משום שרבי יוחנן היה לו נכסים ונחלאות מירושת אבותיו, כדאיתא בשיר השירים רבה (פ"ח עה"פ מים רבים לא יוכלו וכו'). משא"כ אילפא שלא היה לו אמצעים להתפרנס, לכן הוכרח לפנות לעסקים. ע"ש. ולא משמע כן ממ"ש הש"ס "דחיקא להו מילתא טובא", ומוכח שאז כבר נגמרו לו לרבי יוחנן אותם נכסים.
גם מ"ש הרב מרגליות הים ז"ל שם (בע"ב ד"ה אמנם) שאילפא לא חפץ כלל למלוך, מנין לו הא. וממה שאמרו לו כשחזר ממסחרו "אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר", משמע שידעו שלא היתה שום מניעה מצדו למלוך, וגם הרב מרגליות הים ז"ל שם (בע"א ד"ה מהסיפור) כתב דאם לא היה הולך אילפא למיעבד עיסקא אותו היו ממליכים. ואע"ג דאפשר לדחות דהאנשים שאמרו כן לאילפא לא ידעו שאין רצונו למלוך, מ"מ עדיין יקשה מנ"ל הא להרב מרגליות הים ז"ל.
ועיין להרב פתח עינים (כאן ד"ה אזל) שהקשה על מה שאילפא תלא נפשיה, וז"ל: ק"ק בלא זה תיסגי לומר כי שיח וכי שיג לו לרמוז כלהו תנויי במתני'. ואפשר דרמז רמז להם, דאם הוא חוזר היה בסכנה, דאם חזר מר ניהו הוי רישא דקדים לרבי יוחנן, והיה צריך להפטר [מן העולם] כדי שרבי יוחנן יהיה לראש, ע"ד שאמרו בשלהי יומא דרבי חנינא לא רצה להשלים עם רב דחזא בחלמיה דהוי רישא לכן אמר טוב שילך לבבל ושם יהיה ראש וכו'. ע"ש [וע"ע במה שכתבו ליישב בס' בן יהוידע (כאן ד"ה שם תלא), ובס' לקוטי בתר לקוטי (כאן ד"ה אזל) בשם ספר עיני יצחק, ובס' מטה לוי למהר"י לוי נר"ו (ח"א עמוד מ אות ה)]. ובזה יישב בס' בן יהוידע (כאן ד"ה ברם) הקושיא דכיון דשמע רבי יוחנן מהמלאכים דאיכא קפידא אתרווייהו במהלך זה, אמאי לא גילה הדבר לאילפא. וע"פ הנ"ל מיושב, דאם לא היה הולך אילפא לסחורה היה צריך לידחות מן העולם מפני רבי יוחנן. ע"ש [וע"ע במה שתירצו בזה בס' פתח עינים (כאן ד"ה א"ל), ובס' מטה לוי הנ"ל (שם אות ב)]. מוכח דלא סבירא להו להרב פתח עינים ולהרב בן יהוידע כדברי הרב מרגליות הים ז"ל, דאי הוה ס"ל כוותיה, א"כ לא היה צריך אילפא למות, מכיון שלא רצה כלל למלוך.
ותו מה שכתב בס' מרגליות הים שם (בע"א הערה א) שבס' ערוך השלם (ח"א ערך אילפא) כתב שהשם "אילפא" שתרגומו ספינה קראוהו כן בני דורו ע"ש שהלך בספינה לסחורה. ע"כ. הנה בס' ערוך השלם שם (דף קה ע"א) כתב עוד לפרש שע"י שאירע לו המעשה שתלא נפשיה באסקריא דספינתא, לכן קראו שמו אילפא. ע"כ. וכ"כ בס' מטה לוי הנ"ל (עמוד מו ד"ה ומעתה) בשם האחרונים. ע"ש. ועי' בס' פתח עינים (כאן בהנד"מ ד"ה אזל בסוגריים) ובס' בן יהוידע (כאן ד"ה שם תלא) שאף הם פירשו את שמו "אילפא" שהוא ספינה. ועיין במה שכתב עוד מהר"ר מרגליות ז"ל בענין תורה עם דרך ארץ בספרו תולדות האור החיים הקדוש (הנדפס גם בספר יד אור החיים הקדוש, פרק ח הערה ב). וע"ע בס' שדה יצחק למהר"י גויטע ז"ל (עירובין נה ע"א) ובס' גדול הנהנה מיגיעו (עמ' עז).

ש. ספראי כתב:

יעקל כתב:

גימפעל כתב:

גביר כתב:
ג. ר' פנחס קהתי עבד בבנק, אמנם לצורך חיבור פירושו למשנה קיבל חופשה של כשנתיים.

ד. הרב ראובן מרגליות היה סוחר ספרים ואח"כ מנהל ספריית הרמב"ם.

לא נראה לי ששני אישים אלו הם גדולי עולם, עם כל הכבוד לתורתם.

מהי הגדרתך של "גדול עולם" ?

נא הבא סיוע ומקור לדעתך ולדבריך.

שניהם זכו למה שגדולי עולם רבים לא זכו, שספריהם כה נפוצים.
הקדמתו של רר מרגליות למרגליות הים- הקדמה חובה, הקשורה לנידו"ד.
מטרת אשכול כזה היא לא להבין שאפשר ללמוד ולעבוד ולא רק ללמוד, אלא שגם אלו שלא זוכים ללמוד כל היום, חייבים ויכולים להתעלות בלימודם ברמה מקסימלית.
מצו"ב מאמר ישן שלי בענין:

ש.pdf

ענינים קרובים לזה כתבתי ודיברתי בסעודת סיום הש"ס שלי - viewtopic.php?p=575779#p575779

(אף אני מאנשי ההייטק שמשתדלים לעסוק בדברי תורה בזמניהם הפנויים, ואחד האופנים בזה - הוא הדיונים הנרחבים כאן בפורום וכיו"ב)

משה פרץ כתב:מ"ש הרב מרגליות הים ז"ל שם (בע"ב ד"ה אמנם) שאילפא לא חפץ כלל למלוך, מנין לו הא.

להשערתי - מדם-לבו כתב דברים אלו (וכפי שכתבתי בקובץ דלעיל).

ר' יהודה אבן קריש
הרשב''ץ
-רופאים

.

ר' מאיר אלדבי נכד הרא''ש - רופא

ויקי ערך רש''ב מפשיסחא - בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמריל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים. [ואאל''ט סיפק סחורה לחיילי בית ניפוליון].

--

עי' בדבריו היפים של בעל התפארת יעקב. מישהו יודע באיזה מסחר עסק?

פולסברג כתב:ויקי ערך רש''ב מפשיסחא - בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמריל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים. [ואאל''ט סיפק סחורה לחיילי בית ניפוליון].

--

עי' בדבריו היפים של בעל התפארת יעקב. מישהו יודע באיזה מסחר עסק?

עי' בספר חכמי פולין (גרינבוים) ערך עליו, אולי שם תמצא נחת...
כוונתי על הרב געזונדהייט