פורום אוצר החכמה

אברך מקרית ספר כתב:האם זה נכון שגם ר' שמואל יעקב בורנשטיין מחשיב את עצמו תלמידו

הגרח כתב:ישנה שמרנות קיצונית בין תלמידיו ומשפחתו בכל מה שקשור להדפסת כתביו ידוע לי שיש 3ארגזים של כתבים בבית חתנו הרב דיויד
גם ספרי פחד יצחק קשה להשיגם ונמכרים מאד יקר
לא ברור מהיכן התבססה הנהגה זו

מתפעל כתב:האם בתשל"ג בענין הממזרים הצטרף הגר"י הוטנער למגנים ?

חלמישצור כתב:

מתפעל כתב:האם בתשל"ג בענין הממזרים הצטרף הגר"י הוטנער למגנים ?

יש שתי אגדה שמסתובבות בנוגע לזה ולא הצלחתי לעמוד עליהן: אחת כאן http://www.jdn.co.il/breakingnews/107097, והשניה כאן: viewtopic.php?f=19&t=24227&start=80#p259943.

אגב, תו"כ המהומה סביב פסק הדין, בגיליון "הפרדס" שיצא במתקפה כנגד הרב גורן ודעימה (שנה מ"ז, טבת תשל"ג), הובאה ידיעה על פטירת הרבנית הוטנר. אולי ושמא זה גרם לזה שקולו של הרב הוטנר לא הושמע ברבים באותו עניין.

מרחביה כתב:מאחד מתלמידיו הקרובים שמעתי שאז גבה טורא בינו לבין רצ"י קוק, אחר שעד אז היו ביחסים טובים.

מוישי כתב:במשרד הישיבה ברחוב הקבלן 65 הר נוף

שכר המדי כתב:בענין חב"ד:
המכתב שפורסם לעיל בדבר ה'הנמכה' בביטוי 'התענינות' פורסם לאחרונה, [כמדומני ב'ישורון'], והוא מדהים בתוכנו.
ואנקדוטה נאה:
כשהגר"י הגיע לראשונה לאר"י והחל להתפרסם באמירת שיעוריו היה סטייל בין בחורי ישיבת חברון ללכת לשיעוריו. כל מי שדאג לשמו הטוב ורצה להיראות כ"מבריק" רץ כל עוד נפשו בו לאותם שיעורים. [לאחר השיעורים הם היו מנסים לשחק 'לומדע'ס על ההגדרות העדינות שהושמעו בשיעור. אך זה כבר נושא אחר]. באחד מהפעמים חזר לישיבה אחד מבחירי התלמידים כשכל כולו אחוז התפעלות מעומק עיונו ורוחב בינתו של הגר"י ברעיון הנפלא שהשמיע בשיעור האחרון. כשהשמיע את הדברים למישהו שהיה קצת פחות מצומצם ממנו הוציא הלה את ספר צמח צדק והראה לו את הדברים כתובים ככתבם וכלשונם.

יענקלה המשיב כתב:שמעתי פעם שבעת החטיפה נאבדו לו הרבה כתבי חידושי תורה בנגלה מי יכול להכחיש או לאשר?

מרחביה כתב:מאחד מתלמידיו הקרובים שמעתי שאז גבה טורא בינו לבין רצ"י קוק, אחר שעד אז היו ביחסים טובים.

ההיכרות הקרובה עם הרצי"ה המחישה לרב ולדמן את אחד ההבדלים בין תורת ארץ ישראל לתורת חו"ל. "האישיות שלו הייתה מיוחדת, מקרבת ופשוטה. זו הייתה אווירה אחרת לגמרי מהישיבות בחו"ל, שבהן מטילים מורא על התלמידים. הגישה החינוכית של הרב הוטנר הייתה תקיפות ודיסטנס, בלי לקרב באופן מיוחד. הייתי אצלו בליל סדר אחד, והוא הרגיל את התלמידים לדרך ארץ. לא מניחים ידיים על השולחן. אם היה צריך לעשות משהו בשביל הרב, כמו להביא לו את הכובע או לסגור את הדלת, הייתה תחרות מי יעשה את זה. כשהגעתי לרצי"ה נדהמתי לראות איך התלמידים יושבים לפניו, והבנתי שמתנהגים בטבעיות. הוא לא הרשה שנביא לו את המגבעת או שנקום במקומו לסגור את הדלת. זה היה סגנון אחר. תלמידי חכמים של ארץ ישראל".
רק בארץ גילה הרב ולדמן שרבו הראשון הרב הוטנר למד בעבר אצל הראי"ה קוק. "כשהוא למד כאן כרווק בישיבת חברון, הוא היה בא מדי שבוע לירושלים ללמוד באופן פרטי אצל הרב קוק והרב העריך אותו מאוד כעילוי צעיר. הוא גם היה לן אצל הרצי"ה כי אשתו של הרב הייתה בת דודה שלו. כשלמדתי בחוברות שמהן יצא אחר כך הספר 'פחד יצחק' מצאתי רעיונות דומים לרעיונות של הרב קוק. באתי עם החוברת לרב צבי יהודה ואמרתי לו את זה, והוא אמר: ר' יצחק? מה יש להתפלא? הוא הרי היה מגיע לפה'. שנים לאחר מכן, כשכבר התגוררתי בחברון, הרב הוטנר היה מגיע מדי קיץ לארץ והייתי הולך אליו. הוא היה מבקש שאביא לו כל דבר מודפס שיש לי מהרב קוק, ואמר לי: הרב היה גדול פי עשרים מכל גדולי דורו ביחד בכל התחומים".

סח לי הרב ר' יצחק הוטנר, שזכה לשמוע, פעם או פעמיים, מאחורי הפרגוד, את שיחתו הפרטית של החפץ חיים זצ"ל לפני רבונו של עולם, שהיה טוען לפניו, בתקופת השנים האחרונה, במשך שעה מסוימה באמצע הלילה, על צרות ישראל, ירידת היהדות, והתעכבות הגאולה. זאת הכלל ישראליות התורנית היא ממלאה לו את כל הנשמה כולה וכו' וכו'

מיכאל1 כתב:הגאון רבי דוד כהן ר"י חברון רואה את עצמו כתלמידו.
וגם הגרי"ה ראה עצמו כרבו והתעקש להיות זה שיסדר לו את הקידושין.

נ.ב. כמדומה שלא זכירו פה שבמהדורה הראשונה של תורת הנזיר הייתה הסכמה של הראי"ה שהוצאה ממקומה במהדורות שאחר כך.

פרנקל תאומים כתב:הרב הוטנר זי"ע הוא זה שהוציא את ההסכמה.

חלמישצור כתב:א.

מרחביה כתב:מאחד מתלמידיו הקרובים שמעתי שאז גבה טורא בינו לבין רצ"י קוק, אחר שעד אז היו ביחסים טובים.

הרב אליעזר ולדמן, תלמיד משותף לרב הוטנר ולרצי"ה, אם כי מוטה בחדות לצד האחרון כדמוכח בחתימת דבריו (אם כי צוטטו כבר יותר מדי פעמים הדברים שכתב ר"י בתשכ"ב לרצי"ה על הרב קוק http://cache.bhol-forums.co.il/upload07 ... 88_JPG.JPG), מספר על ההבדלים ביניהם (הדגשתי משפט אחד מעניין היסטורית; משפחה מגובשת):

רק בארץ גילה הרב ולדמן שרבו הראשון הרב הוטנר למד בעבר אצל הראי"ה קוק. "כשהוא למד כאן כרווק בישיבת חברון, הוא היה בא מדי שבוע לירושלים ללמוד באופן פרטי אצל הרב קוק והרב העריך אותו מאוד כעילוי צעיר. הוא גם היה לן אצל הרצי"ה כי אשתו של הרב הייתה בת דודה שלו. כשלמדתי בחוברות שמהן יצא אחר כך הספר 'פחד יצחק' מצאתי רעיונות דומים לרעיונות של הרב קוק. באתי עם החוברת לרב צבי יהודה ואמרתי לו את זה, והוא אמר: ר' יצחק? מה יש להתפלא? הוא הרי היה מגיע לפה'. שנים לאחר מכן, כשכבר התגוררתי בחברון, הרב הוטנר היה מגיע מדי קיץ לארץ והייתי הולך אליו. הוא היה מבקש שאביא לו כל דבר מודפס שיש לי מהרב קוק, ואמר לי: הרב היה גדול פי עשרים מכל גדולי דורו ביחד בכל התחומים".

מרחביה כתב:

פרנקל תאומים כתב:הרב הוטנר זי"ע הוא זה שהוציא את ההסכמה.

לא נכון. וכבר נדון כאן בפורום בעבר.

פרנקל תאומים כתב:

מרחביה כתב:

פרנקל תאומים כתב:הרב הוטנר זי"ע הוא זה שהוציא את ההסכמה.

לא נכון. וכבר נדון כאן בפורום בעבר.

איה מקום כבודו?

מרחביה כתב:

הגיונות כתב:(יש שאומרים שהרב הוטנר מכר את זכויות ההדפסה למוציא לאור שהוא זה שהשמיט).

כך מעיד חתנו שליט"א.

פרנקל תאומים כתב:כלומר, מרחביה, כך שמעת מהגר"י דיוויד?

פרנקל תאומים כתב:נ"ב:
אפי' הכי, מסתבר שאם ההשמטה היתה למורת רוחו, היה בידו למחות על כך ביד המו"ל, הלא כן? וכי אם היה המו"ל משמיט או מוסיף מדעתו בגוף הספר, לא היה בידו של הרב זי"ע למחות בו רק מפני שמכר לו את זכויות ההדפסה?
או בנוסח אחר: האם הגר"י דיוויד שליט"א אומר שההשמטה של המו"ל היתה למורת רוחו של חמיו הרב זי"ע?

אליסף כתב:בספר הזכרון מוזכר הר"ק בתוך רשימה של חכמי ירושלים שעמם יצר ר' הוטנר קשר, ותו לא. אין רמז לקשר העמוק ביניהם