פורום אוצר החכמה

בהזדמנות זו מעיר הגר"י נאה: "אעלה נושא נוסף שהובא ב'פורום' ההוא: לאחר פטירתו של רד"צ הילמן ז"ל. אחד הקוראים ממכריו או מב"ב, הבליט את גאונותו של הרד"צ באמצעות "תגלית" בנוגע לתואר המובא בחז"ל: "מומר", שאינו אלא המצאת הצנזור, במקום התואר: "משומד". הרצד"ה חזר על "תגלית" זו כמה וכ"פ בכמה קובצים תורניים ('מוריה' ו'צפונות' ועוד). צר לי לכרסם בגאוניותו של המנוח הרד"צ הילמן ז"ל, ולגלות, כי "תגלית" זו התפרסמה כבר לפני מאה שנה במאסף:zeitschrift für hebräische bibliographie (שנה יא 1907 עמ' 158, ושנה יב 1908 עמ' 39 ועמ' 108 - להלן קישורים). [גם בערוה"ש (ערך 'שמד') ובתוס' הערוך (ערך 'משמד') שמו לב לזה]". עד כאן העתק ממכתבו של הגר"י נאה שליט"א מאנטוורפן.

בברכת התורה

יוסף קליין

קישורים: http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k19932f/f170.image

http://gallica.bnf.fr/ark:/

אוצר החכמה כתב:למה העובדה שמישהו אחר גם הוא שם לב לדבר מפחיתה מחכמתו של הגרד"צ?

לייטנר כתב:מצאתי כתוב:

בהזדמנות זו מעיר הגר"י נאה: "אעלה נושא נוסף שהובא ב'פורום' ההוא: לאחר פטירתו של רד"צ הילמן ז"ל. אחד הקוראים ממכריו או מב"ב, הבליט את גאונותו של הרד"צ באמצעות "תגלית" בנוגע לתואר המובא בחז"ל: "מומר", שאינו אלא המצאת הצנזור, במקום התואר: "משומד". הרצד"ה חזר על "תגלית" זו כמה וכ"פ בכמה קובצים תורניים ('מוריה' ו'צפונות' ועוד). צר לי לכרסם בגאוניותו של המנוח הרד"צ הילמן ז"ל, ולגלות, כי "תגלית" זו התפרסמה כבר לפני מאה שנה במאסף:zeitschrift für hebräische bibliographie (שנה יא 1907 עמ' 158, ושנה יב 1908 עמ' 39 ועמ' 108 - להלן קישורים). [גם בערוה"ש (ערך 'שמד') ובתוס' הערוך (ערך 'משמד') שמו לב לזה]". עד כאן העתק ממכתבו של הגר"י נאה שליט"א מאנטוורפן.

בברכת התורה

יוסף קליין

קישורים: http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k19932f/f170.image

http://gallica.bnf.fr/ark:/

איש_ספר כתב:כולם מקבלים כמובן מאליהם, שהיה מישהו (בפורום כל שהוא אחר מותו) שהבליט את גאונותו של הגרד"צ בתגלית של מומר משומד.
ואני נוטה לחשוב שלהד"ם, איש לא כתב ולא כלום. הגרד"צ אינו יתום קטן שצריך לצבוט לו בלחי על איזה אמירה אחת.
עקבתי אחר הכתיבות שנכתבו אחר מותו ולא ראיתי דבר כזה, ואם טעיתי העמידוני וכו'.

ש.י. רובין כתב:יש לו צאצאים?

פלוריש כתב:לעיל הובא מה שפרסם הגרד"צ במוריה על קטע ממאמר קודם שלו שם, ש"אינו נכון וצריך להעביר עליו קולמוס".
כעת ראיתי עוד מקום כזה, בסוף הקדמתו לשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר אבה"ע-חו"מ:

שייף נפיק כתב:למה אגרות התניא ובני דורו לא נדפס יותר?

גימפעל כתב:

שייף נפיק כתב:למה אגרות התניא ובני דורו לא נדפס יותר?

שמעתי מבנו שאביו התחרט על המחלוקת שנגרם ע״י הדפסת הספר, ולכן לא הדפיס חלק נוסף שהיה מוכן אצלו וגם ציווה שלא להדפיסו מחדש.

גימפעל כתב:

שייף נפיק כתב:למה אגרות התניא ובני דורו לא נדפס יותר?

שמעתי מבנו שאביו התחרט על המחלוקת שנגרם ע״י הדפסת הספר, ולכן לא הדפיס חלק נוסף שהיה מוכן אצלו וגם ציווה שלא להדפיסו מחדש.

.השוחט כתב:אתן דוגמה. אבל מסתבר שאינני זוכר בדיוק. אולי יתעוררו אחרי וידייקו את הדברים.
הוא אמר שהמושג קדיש יתום בטעות יסודו. אין דבר כזה. יש חצי קדיש שזה עיקר הקדיש.
יש מנהגים להוסיף 3 קטעים שזה המכונה קדיש שלם.
אבל תתקבל נאמר רק לאחר תפילה, ולעומתו חצי קדיש רק במקומות שעניינו להפסיק בין פרשה לפרשה וכדומה.
כשרוצים לומר קדיש בפני עצמו, וזה לא לאחר תפילה, שמו הנכון "קדיש שלם בלא תתקבל", ואין לזה שום שייכות אמיתית עם קדיש יתום.
אלא שהחצי קדיש והקדיש שלם שייך תמיד לש"צ, ועל כן היתומים נותר להם קדיש שלם בלא תתקבל.
אבל אין שום מניעה שבעולם כלל שיאמרוהו גם שאינם יתומים.
והפטיר, שיש לו חשק ללכת עם כל בניו, שיש להם אבא ואמא עד מאה ועשרים, לביכהנ"ס פא"י, ולהעמידם לומר בפניו "קדיש יתום"...

אור עולם כתב:ועיי' משנ"ב שם.
וכשהיינו שם ב'עמוד יומי' זכור לי שיצא לכולם (בשיעור) שאין שום מניעה מלומר קדיש אחד בסוף התפילה, ובטח קדיש על ישראל.

פרנקל תאומים כתב:

אור עולם כתב:ועיי' משנ"ב שם.
וכשהיינו שם ב'עמוד יומי' זכור לי שיצא לכולם (בשיעור) שאין שום מניעה מלומר קדיש אחד בסוף התפילה, ובטח קדיש על ישראל.

אגב, אחרי "סיום", מקובל שגם מי שאינו יתום אומר קדיש על ישראל.

וחבר סיפר לי שבשעתו ש"ב הגר"ע אויערבאך שליט"א מבית וגן התיר לו לומר קדיש "יתום" בחיי אביו, בשנת האבל לסבו- אבי אימו, היות ולא היו לסבא בנים כ"א בנות, ואביו מחל, לכבוד חמיו.

אמנם יש להודות שזו הנהגה לא מקובלת, והיא נראית תמוהה בעיניי הרבים, ולול"ד הו"א שגם יש בה משום "פותח פה" וסימנא מילתא.

פלוריש כתב:ראה תשובת הרב יעקב אריאל כאן: https://www.toraland.org.il/23032

דרומי כתב:מה שנכתב כאן בענין הקדיש יתום אינו פשוט כלל, וראיתי פעם שמצטטים מהגר"ש דבליצקי זצ"ל שכתב בחריפות נגד הרעיון הזה שכל ילד צעיר יכול לומר 'קדיש' לאחר עלינו. ואינו תח"י כרגע.

.השוחט כתב:
דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

יהושפט כתב:והיה מרגלא בפומיה שאין שום בעיה לקום בבוקר ולהחליט שמהיום אני ספרדי או תימני או כל מה שאבחר [נושא קצת שונה מהיחס למנהג ספציפי, אבל מלמד גם על השוני הנ"ל].