פורום אוצר החכמה

ספרן כתב:שמעתי מהגרי'מ פינשטיין זצ'ל שבהגיעו לארה'ב נתלווה כ'פ להגר'א סילבר בנסיעותיו ברכבת. בכל פעם שהתעורר משנתו במהלך הלילה, מצא את רא'ס שוקד על תלמודו.

בידי צילום פריט מעניין מאד שמצאתי בארכיונו של ר"י פורת ז"ל בקליבלנד. מדובר בתשובה למדנית עיונית שכתב לו הגרא"ס בכתב צפוף מעל גב כרטיס ביקור קטן שלו בעודו נוסע ברכבת בדבר הצלה ככתוב שם! עמלתי הרבה לפענח כתב ידו שהיה קשה לקרוא (כנראה מפני רעידת הרכבת בהילוכה) ואי"ה כשתהיה לי הזדמנות אבקש רשות מהארכיון הנ"ל לפרסמה.

1. על עבודת רא"ס ועוד בימי השואה ראו בספרו המקיף של י' פונד, "תנועה בחרבות: מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה, ירושלים תשס"ח; וכן אצל י' תידור-באומל, 'שותפויות מוזרות: התנועה הרוויזיוניסטית ואגודת-ישראל בתקופת השואה', עיונים בתקומת ישראל, 12, תשס"ב, עמ 465-492.

2. בעניין יחסו לרב קוק הרי יש ממנו מאמר, 'על שלשת הרועים בישראל (הספד מר בועידה השנתית - הכ"א - של "הועד לחיזוק התורה", י"א באלול, תש"ך)', שפורסם באור המזרח, שנה ח' חוברת א-ב, טבת תשכ"א, עמ' 4-5 ו-65, שם מזכיר את "שלושת הרועים העסקנים הכי גדולים במאה ועשרים שנה שעד היום", שהם לדבריו ר"ש סלאנט, הראי"ה והרב אפרים אפשטיין משיקגו (אח הרמ"מ) שנפטר באותה שנה (תמונתו viewtopic.php?t=2883&start=40#p39267 ; אגב רא"ס מזכיר שם את הבחור אהרן דוד הי"ד, בנו של רא"א, שנרצח במאורעות תרפ"ט (http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=34632); לפי האמור בשערי ציון, שנה ט חוברת יב-יג, מנ"א-אלול תרפ"ט, בחלק הידיעות, עמ' טז, 'דודו הגאון רמ"מ אפשטיין שליט"א ר"מ הישיבה קרבו מאד'). אצרף עוד אנקדוטה מעניינת על ביקורו של רא"ס אצל עמרם בלוי בספרו של ק' קפלן, עמרם בלוי, ירושלים תשע"ז, עמ' 382.

3. כיוון שעסקנו היום גם בספר על הרי"מ חרל"פ, הנה תמונת רא"ס נואם בהנחת אבן פינה לישיבת בית זבול בשנת תשי"ד (שירת הי"ם, ירושלים תשע"ב, עמ' 384). עוד על האירוע בכתבות זו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=CEC0ACE2) וזו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=74223CE0). ר"א היה בארץ לרגלי הכנסייה הגדולה הרביעית של אגו"י.

חלמישצור כתב:[attachment=1]עמרם בלוי עמ 382./attachment]

רא"ס התארח אצל ר' עמרם בהמלצת אחותו/גיסו של ר' עמרם שהיה יד ימינו של רא"ס בסיניסנטי

עוד תמונה מועידת אגוד"י הראשונה שהתקיים בפאר-ראקאוויי תמוז תרצ"ט

סעדיה כתב:

חלמישצור כתב:[attachment=1]עמרם בלוי עמ 382./attachment]

רא"ס התארח אצל ר' עמרם בהמלצת אחותו/גיסו של ר' עמרם שהיה יד ימינו של רא"ס בסיניסנטי

שמו של גיסו של ר' עמרם בסינסינעטי?

הרב ד"ר רוזנברג שנזכר כאן, הוא הרב ר' שרגא הכהן ראזענבערג ז"ל רב בעיר קליוולאנד, מח"ס אבני שיש, בגדי שרד ושא"ס, בנו של ר' שלמה הכהן כ"ץ-ראזענבערג אב"ד טאשנאד בהונגרי'

מי הוא הרב ברגר הנ"ל?

הרב פינקל הנואם אולי הוא הרב הזה:
http://kevarim.com/rabbi-osher-zelig-finkel/

ר' אשר זעליג פינקל

נולד בשנת תרל"ז היה רב באדעסא עשרים שנה, ואחרי בואו לאמעריקא היה רב בפראווידענס, ראוד איילענד, ונסע לארץ ישראל והתעכב שם משך חמש שנים, אח"כ חזר לנוא יארק.

הוא היה אחד מחשובי הרבנים, גדול בתורה ונואם חשוב ומצוין, השאיר בנים חשובים ביניהם, בנו הרב שמואל פינקעל רב באנסאניע, קאנעטיקוט.

נפטר בשב"ק כ"ז תשרי שנת תש"ב (נראה על המציבה שהיה כאן איזה תיקון טעות כי כפי שמופיע בהפרדס אחר פטירתו נפטר במוצש"ק כ"ח תשרי ולכאורה היה כתוב כן על המציבה ותיקנוה) והוא בן ששים וחמש שנים בלבד. ​

מיללער כתב:

סעדיה כתב:

חלמישצור כתב:[attachment=1]עמרם בלוי עמ 382./attachment]

רא"ס התארח אצל ר' עמרם בהמלצת אחותו/גיסו של ר' עמרם שהיה יד ימינו של רא"ס בסיניסנטי

שמו של גיסו של ר' עמרם בסינסינעטי?

ר' יעקב ליב בן ר' נחום ברגמן (נינו של הגר"נ משאדיק).

מיללער כתב:

הרב ד"ר רוזנברג שנזכר כאן, הוא הרב ר' שרגא הכהן ראזענבערג ז"ל רב בעיר קליוולאנד, מח"ס אבני שיש, בגדי שרד ושא"ס, בנו של ר' שלמה הכהן כ"ץ-ראזענבערג אב"ד טאשנאד בהונגרי'

​

אתה בטוח שלא מדובר בר' ישראל רוזנברג מאגודת הרבנים?

מלאעולם כתב:אתה בטוח שלא מדובר בר' ישראל רוזנברג מאגודת הרבנים?

אם תעיין בהכיתוב שמתחת להתמונה תראה בעליל שיש כאן שני אנשים בשם 'רוזנברג' - בדיוק, מי שיושב שני משמאל ליד הגאון רבי ישראל דושאוויץ זצ"ל הוא ר' ישראל רוזנברג מנשיאי אגוה"ר, ולימינו בהתמונה הוא ר"א סילבר נשוא האשכול, אחריו - מאחורי הנואם - נראה האדמו"ר רנ"מ מנובומינסק, הנואם כאמור הוא הרב (ר' אשר זעליג?) פינקל, לידו מימין הוא הרב ד"ר רוזנבורג - שכאמור הוא ר' שרגא הכהן ראזענבערג מקליוולנד, מאחוריו נוטה לשמאל נראה האדמו"ר ר' משה ליפשיץ מפילדפיה, והראשון מימין הוא 'הרב ברגר' שאין לי מידע עדיין עליו - (אולי הוא ר' יעקב ישראל ברגר גם הוא מקליוולנד מח"ס שארית יעקב)

סעדיה כתב:ר' יעקב ליב בן ר' נחום ברגמן (נינו של הגר"נ משאדיק).

תודה רבה - חמיו של ר' משה רוטנברג ר"י גור בניו יורק ועוד חתנים נכבדים

מיללער כתב:

מלאעולם כתב:אתה בטוח שלא מדובר בר' ישראל רוזנברג מאגודת הרבנים?

אם תעיין בהכיתוב שמתחת להתמונה תראה בעליל שיש כאן שני אנשים בשם 'רוזנברג' - בדיוק, מי שיושב שני משמאל ליד הגאון רבי ישראל דושאוויץ זצ"ל הוא ר' ישראל רוזנברג מנשיאי אגוה"ר, ולימינו בהתמונה הוא ר"א סילבר נשוא האשכול, אחריו - מאחורי הנואם - נראה האדמו"ר רנ"מ מנובומינסק, הנואם כאמור הוא הרב (ר' אשר זעליג?) פינקל, לידו מימין הוא הרב ד"ר רוזנבורג - שכאמור הוא ר' שרגא הכהן ראזענבערג מקליוולנד, מאחוריו נוטה לשמאל נראה האדמו"ר ר' משה ליפשיץ מפילדפיה, והראשון מימין הוא 'הרב ברגר' שאין לי מידע עדיין עליו - (אולי הוא ר' יעקב ישראל ברגר גם הוא מקליוולנד מח"ס שארית יעקב)

אכן. חוסר שימת לב.
אגב, מענין שהרב ישראל רוזנברג השתתף באירוע האגודאי אחר שברשמית כמדומני היה קרוב ומשוייך לתנועת המזרחי..

מלאעולם כתב:מענין שהרב ישראל רוזנברג השתתף באירוע האגודאי אחר שברשמית כמדומני היה קרוב ומשוייך לתנועת המזרחי..

ככל הידוע לי הרב רוזנברג היה אך מעט מקורב למזרחי ועיקר עבודתו בועד הרבנים הנייטרלי ובעיקר בעזרת תורה (עליו ספר 'עדות לישראל' שנמצא גם באוצר, עיי"ש עמ' 14). לגבי הביקור שלו בכנסייה יש דיווחים קצת סותרים, לפי התפלגות העיתונים. מחד ב"שערים" כותבים על הצטרפותו למעשה לאגוד"י: 'בשביעות רצון מיוחדת נתקבל נאום-הברכה שנשא הרב הגאון רבי ישראל רוזנברג, חבר הנשיאות שני של אגודת הרבנית בארצות הברית וקנדה. הרב רוזנברג הביע את אהבתו הגדולה לאגודת ישראל שנתנה לעם ישראל בדורנו את דעת-התורה, השיבה את כבוד התורה ונתנה לנו, על ידי הענק הרוחני רבי מאיר שפירא, את דף היומי. הרב רוזנברג נכנס לתוך שורות אגודת ישראל ועל ידי כך הרוב של הנשיאות באגודת הרבנים הוא אגודאי' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=28B8ABED). מאידך הדיווח ב"הצופה" מדגיש שהרי"ר נשאר נייטרלי: 'באמריקה נתכנסה הוועידה הראשונה של "אגודת ישראל". הבעייה הראשית היתה בדבר היחסים בין ה"אגודה" לבין ה"מזרחי". הרושם מהנאומים שנישאו, הוא: "אגודת ישראל" באמריקה מעוניינת לעבודה משותפת עם ה"מזרחי" בענייני דת. הרב ישראל רוזנברג, הרב ה. מאנישביץ ועוד, הדגישו את החשיבות של שיתוף-פעולה בין שתי התנועות הדתיות' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0780D6D3). וכך גם בדיווח הביניים, המוקדם והרזה יותר, ב"שערים": 'היה זה מחזה נוגע לב כשברכו את הועידה בשם "עזרת תורה" ו"סנטרל רליף" הגאונים הזקנים רבי ישראל רוזנברג ורבי דוב אריה הכהן לוונטהל. בעיני רבים עמדו דמעות, כששמעו מפי הגאונים על שמחתם המרובה שזכו להרגע הנעלה הזה, בו מתועדים כל היהודים החרדים בארצות הברית, כדי לחזק את התורה והמסורה בארץ זו' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=ED144E66). זו כנראה האמת ההיסטורית (אגב תמונה טובה ומוקדמת של רי"ר https://en.wikipedia.org/wiki/Ezras_Tor ... enberg.jpg).

ר' ישראל רוזנברג היה נשיא אגודת הרבנים בארה"ב שהיתה מזוהה יותר עם אגו"י, ואילו הסתדרות הרבנים בארה"ב המקבילה היתה מזוהה יותר עם המזרחי.

אכן. אלא שהדברים נסובים על התקופות המוקדמות יותר של אגודת הרבנים ורי"ר, שאכן אז שיג ושיח לא קטן היה לו עם המזרחי (הצטרף אליו עם הקמתו; דורשי ציון בפועל, עמ' 396; וי"א ממייסדיו במדינה http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=90656BA2), לפי הרב אהרן פצ'ניק, רי"ר והרד"א הכהן לוונטל 'שניהם מטובי העסקנים של המזרחי, נסעו לאירופה, והשתתפו גם בוועידה הציונית הראשונה בלונדון אחרי המלחמה', ('התנועה בין שתי מלחמות העולם', חזון תורה וציון, ירושלים תש"ך, עמ' רכא; וכן בעדות לישראל, עמ' 13). וכן כתב במקום אחר: 'הושפעתי מרבים מרבני המזרחי... אזכיר רק אחדים... ומרבני ארה"ב את נשיא אגודת הרבנים הרב ישראל רוזנברג' (מטה אהרן, ירושלים תש"מ, עמ' 14). וכן עוד: 'מר גלמן הציע לי לקרא תיכף לישיבת "ועד לחיזוק התורה" ולשתף בישיבה גם הנהלת "אגודת הרבנים", כי אז כל רבני "אגודת הרבנים" לרבות ההנהלה, היו חברי המזרחי... טלפנתי תיכף להרב לוינסון יו"ר הועד לחיזוק התורה ולהרב ישראל רוזנברג ז"ל שהיה אז נשיא "אגודת הרבנים", ובשמם קראתי לישיבה מיוחדת שהתקיימה במשרדנו...' (ר"א פצ'ניק, 'זכרה לי אלקים לטובה (זכרונות משלשה חלקי עולם)', שנה בשנה, ירושלים תש"נ, עמ' 447). ובכלל, בשעתו, שנות התרפ"ה-ו, אגודת הרבנים תחת נשיאותו סייעה לא קצת לעבודת המזרחי אפילו מבחינה כלכלית (בוועידה הכ"ג http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5A19C5F6 ובוועידה הכ"ד, חלק א http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=8D407DEA וחלק ב http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=69F1E662). גם ארגון עזרת תורה שהקים בתרע"ו היה בשעתו משותף, חציו רבני אגודת הרבנים וחציו רבני המזרחי. גם בוועידת המזרחי באותה שנה, תרצ"ט, השתתף הרב רוזנברג מטעם אגודת הרבנים (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B011FF84). הקיצור, אני לא מספיק בקי כדי לחלק בסכינא חריפא בין התקופות ולברר היטב מי עמד איפה ומתי, אבל כן ברור שבשנים הראשונות, לפחות מבחינתו האישית של הרב רוזנברג, הדברים נראו אחרת.

בדרך אגב להעיר, ששמו היה זילבער בלמ"ד [וכמובן שקראו לו בשמו האנגלי בסמ"ך].
רצ"ב תמונה ממצבתו:

יקנה כתב:בדרך אגב להעיר, ששמו היה זילבער בלמ"ד [וכמובן שקראו לו בשמו האנגלי בסמ"ך].
רצ"ב תמונה ממצבתו:

SilverNEW.jpg

מי יתן ור' יונה לאנדא יעשה רשכבה''ג ממנו [עם יא''צ וכו'], כמו שמגיע לו באמת!

הגהמ כתב:ידוע שהגאון הנ"ל היה לו סגנון מיוחד (אבל לא ממש נדיר בין רבנים ליטאים מן מהטיפוס הישן) - דהיינו תקפני כלפי עצמו וזלזלני כלפי אחרים (ואפילו גדולי הדור), ואמנם למי שמכירו פשוט ששניהם כאחד אינם אלא מן השפה ולחוץ ושסגנונו רק מוסיף לו חן. בעבר רשמתי לעצמי כמה 'פנינים' כאלה אותם שמעתי מרב חשוב אחד ששמעם ממנו ישירות. אני מתלבט האם נכון להביאם לכאן או שמא לא כדאים דברים כאלה להישמע כלפי חוץ, ודין גליא רזיא. מה דעת החברים?

אנא, אל תמנע טוב מבעליו - כלל ישראל!

ואני הנני מביא סיפור עסיסי ששח לי איש א' מזקני ירושלים:

בילדותי למדתי בעץ חיים, ובכיתתי למד הגראי''ס. הרב אליעזר סילבר בא לבקר בארה''ק, והביאו המנהל הרב טוקצינסקי להישיבה, להצאן קדשים. כשהגיע להכיתה הראה המנהל עליו לאמר, הוא נכדו של הגרי''ז. הרב, בלי עצור לרגע, קרא בקול גדול לאמר: 'און וואס מאכט דיין פעטער חיים דער משוגענער...'

יש תח''י אוצר נחמד מדבריו ופניניו, ובעזה''י וכו'


וע''ע כאן בהודעת מורינו השוחט http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9&start=80

------------------
ספרו של ר' ד''ר אהרן רקפת לא קראתי, אך מהמעט ששמעתי, צריכים משהו יותר עטה''ק.

הגהמ כתב:שמא לא כדאים דברים כאלה להישמע כלפי חוץ, ודין גליא רזיא

פולסברג כתב:ואני הנני מביא סיפור עסיסי ששח לי איש א' מזקני ירושלים:

בילדותי למדתי בעץ חיים, ובכיתתי למד הגראי''ס. הרב אליעזר סילבר בא לבקר בארה''ק, והביאו המנהל הרב טוקצינסקי להישיבה, להצאן קדשים. כשהגיע להכיתה הראה המנהל עליו לאמר, הוא נכדו של הגרי''ז. הרב, בלי עצור לרגע, קרא בקול גדול לאמר: 'און וואס מאכט דיין פעטער חיים דער משוגענער...'

כנראה שהגהמ צודק בספקו. בסיפור זה אין שום חכמה ושום תועלת [אבל יש בו לה"ר על הר' סילבר שעבר אלאו דלא תונו].

בכללות אפשר אתה צודק, וכל רב ומו''ץ בטח יפסקו ככבודו, אבל דבר אחד אוכל לומר בבירור: יש שני אנשים שסוברים שאין בזה שום חשש, והיא תהילתם; והם הגר''א סילבר והגרא''י סאלאוויציק...

הגר''מ פיינשטיין מרוב ענוותנותו היה מגיע להרבה חתונות, והיה בא מוקדם קודם שאר המשתתפים וממלא טופס הכתובה הנדפס, והיה בא ר''א סילבר וקורע הכתובה לעין כל... שאמר שצריכים להחמיר כשיטת ר' יהודה שכל שטרות צריכים כתיבה לשמה, והיה כותב הכל מחדש.

ור' משה כתב ע''ז בתשובה [בלי הרקע...], שכמו שב''ש במקום ב''ה אינה משנה, כן ר''י לגבי חכמים

https://www.yutorah.org/sidebar/lecture ... n-shailos/

פה דקה 64

שש ושמח כתב:

הגהמ כתב:שמא לא כדאים דברים כאלה להישמע כלפי חוץ, ודין גליא רזיא

פולסברג כתב:ואני הנני מביא סיפור עסיסי ששח לי איש א' מזקני ירושלים:

בילדותי למדתי בעץ חיים, ובכיתתי למד הגראי''ס. הרב אליעזר סילבר בא לבקר בארה''ק, והביאו המנהל הרב טוקצינסקי להישיבה, להצאן קדשים. כשהגיע להכיתה הראה המנהל עליו לאמר, הוא נכדו של הגרי''ז. הרב, בלי עצור לרגע, קרא בקול גדול לאמר: 'און וואס מאכט דיין פעטער חיים דער משוגענער...'

כנראה שהגהמ צודק בספקו. בסיפור זה אין שום חכמה ושום תועלת [אבל יש בו לה"ר על הר' סילבר שעבר אלאו דלא תונו].

ח"ו לה"ר, אם הסיפור נכון, יש בו אקט חינוכי עצום, המנהל רצה להתגאות בנכד של הגרי"ז, ועי"ז חשש הגרא"ס שהנכד יבא לידי גאווה, או התנשאות על אחרים, וע"כ הוריד לו קצת את האף.
יתכן שאף שהסיפור נכון וישר, אין שחין אותו בפני ע"ה...

אברך כתב:אם הסיפור נכון, יש בו אקט חינוכי עצום... וע"כ הוריד לו קצת את האף.

ר"ל אפקט חינוכי עצום. השומעים למדו שאין פסול להקניט ולהוריד למישהו את האף (רק שצריך לכוון לשם הצלה מגאווה)

אברך כתב:יתכן שאף שהסיפור נכון וישר, אין שחין אותו בפני ע"ה...

מאי שנא לפני עם הארץ שאסור ומאי שנא לפני כיתה של ילדים שמותר?

ילדים לא הולכים לדון את גדולי ישראל, בפרט ילדים מהתקופה ההיא, היה להם את החינוך להבין שלא שואלים שאלות על גדו"י,
לצערינו, אנחנו כן שואלים ומעלים ביקורת, ה"י.

ברור שלמעשה, מי שיש לו צד שמדובר בלה"ר, אסור לו להאמין לסיפור, וממילא אין מה לדון בו.

אברך כתב:ילדים לא הולכים לדון את גדולי ישראל

צ"ל רבני ישראל

בד''ה. בין הקרבנות באסון מירון היה בחור נין לבנו של ר' אליעזר סילבר. תנצב''ה.

פולסברג כתב:בד''ה. בין הקרבנות באסון מירון היה בחור נין לבנו של ר' אליעזר סילבר. תנצב''ה.

ושמו?

מיללער כתב:

פולסברג כתב:בד''ה. בין הקרבנות באסון מירון היה בחור נין לבנו של ר' אליעזר סילבר. תנצב''ה.

ושמו?

הבחור דניאל (דוני) מוריס ז"ל, בן 19 מטינק, ניו ג׳רזי, תלמיד ישיבת שעלבים. נין לר' דוד סילבער.

מתוך זכרונותיו של שמעון ויזנטל לוכד הנאצים הידוע

יישר כח.
קראתי את הסיפור כבר בכמה מקומות בלי שמות ובלי צבע,
כמה מרגש לקרוא מכלי ראשון!!
והמסר, כמה נפלא.

הרב דוד חי הכהן מבת ים מחוגי מרכז הרב . נשואי לנכדת הרב סילבר בת לבנו הרב דוד .

סיסטעם כתב:

סילבר.jpg

מי הנואם?

פולסברג כתב:ספרו של ר' ד''ר אהרן רקפת לא קראתי, אך מהמעט ששמעתי, צריכים משהו יותר עטה''ק.

שמעתי שהאדמו"ר מנובומינסק זצ"ל התבטא על ספר זה שזה הספר היחיד האמין על ההיסטוריה של תורה באמריקה. ואולי אכן יש סתירה מובנית בין מושגי אמינות לעטה"ק?

מיללער כתב:

סיסטעם כתב:

סילבר.jpg

מי הנואם?

רבי נפתלי צבי שמרלר

סיסטעם כתב:

מיללער כתב:

סיסטעם כתב:

סילבר.jpg

מי הנואם?

רבי נפתלי צבי שמרלר

תודה רבה

מספרים, שפעם עלה להספיד את אחד מגדולי דורו וביכה, כי ''גדולי הדור מסתלקים וגם אני כבר לא מה שהייתי''..

ר' ד''ר אהרן רקפת בספרו מביא שהספידו לר' לייזער בישיבת חברון בסוף השבעה.
האם ההספדים נדפסו, עכ''פ במקצת באיזהו מקומן?
---------
בספר הנ''ל עמ' 348 הביא רשימת מאמריו שנדפסו במקומות שונים. יתברך המעלה.

בספר הזה הביא הרבה מדברי תורתו ודרשותיו ע''ס פרשיות התורה.
https://hebrewbooks.org/65440

‏‏קבלת פנים לרבי אליעזר סילבר זצ"ל.
יושב לידו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל.

‏‏עם הרב יונתן שטייף זצ"ל אב''ד קהל עדת יראים וראב''ד בודאפעסט.

מודה ומהלל כתב:‏‏קבלת פנים לרבי אליעזר סילבר זצ"ל.
יושב לידו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל.

נראים גם רש"י הילמאן ורי"מ טיקוצ'ינסקי