פורום אוצר החכמה

מתפעל כתב:מביא שאחד חילוני גדול שלא רוצה להזכיר שמו משום מה, עשה גימטריא, רעש גדול בארץ ישראל = מוות רק לערבים. הגימטריא ממש לא עולה יפה, הבדל של 343 ביניהם.

האם ידוע לך מי זה אותו יהודי?

יי"כ
לגבי הגימטריא - כך הוא במקור ההקלטה, כנראה שיש כאן איזה טעות, וצ"ע.

ומי הוא היה אינני יודע, אבל מדבריו ניכר שהוא היה אדם ידוע ומפורסם, אולי מישהו מחו"ר הפורום יועיל להחכימנו בזה?

מתפעל כתב:בדברי הרב צדקה זצ"ל, מביא גימטריא על רעידת האדמה בתרפ"ז, אגב כותב הרב צדקה שהיה ילד ובעצם היה נער בן 17, נולד תר"ע,
מביא שאחד (חילוני גדול שלא רוצה להזכיר שמו משום מה), עשה גימטריא, רעש גדול בארץ ישראל = מוות רק לערבים. הגימטריא ממש לא עולה יפה, הבדל של 343 ביניהם.

נראה שצריך לתקן:
רעש בארץ ישראל = מוות רק של ערבים (1404)

אם זה 'חילוני שלא רוצה להזכיר את שמו', מה המאמץ ליישב את סתירותיו?

דרשת הרב צדקה נדפסה בקונטרס "תפארת חיים" שהובא לעיל, וראה שם עמ' כ' שלא כתוב "חילוני", אלא כתוב: "אפילו אותו אחד, לא נזכיר שמו, עשה גימטריא ...".

מתוך עלון "עקבתא דמשיחא" שבט תשע"ט על הקשר בין הגה"צ רבי יהושע שהראבני ע"ה להגאון בעל "כף החיים" ע"ה

[ראוי להחליף את שם האשכול]
אגב,
מכתב שהתגלגל לידי שחתום עליו הכף החיים

שומר-הגחלת כתב:מתוך עלון "עקבתא דמשיחא" שבט תשע"ט על הקשר בין הגה"צ רבי יהושע שהראבני ע"ה להגאון בעל "כף החיים" ע"ה

IMG_20190113_114554.jpg

ראוי לציין שהקטע הזה לקוח מילה במילה מתוך גליון 'תור הזהב', כולל התמונה.

זה המקור

אני מחפש מקומות שהכה"ח חולק על הבא"ח מבלי להזכירו, [מפני כבודו],
אם ידוע למישהו דוגמאות [או מישהו שאסף דוגמאות לזה], אשמח אם יצרפם כאן,
בתודה מראש

הר"מ מאזוז אסף מ"מ כאלו. ראה בהקדמתו למ"ב איש מצליח ח"ג.

תודה רבה.
(וע"ע שבט יהודה לביא סי' כב).
אם מישהו נתקל בעוד דוגמאות אם יוכל לכתוב כאן ושכמ"ה.

בשיחה של הגר"י צדקה זצ"ל הנ"ל, הובא בשם "אותו אחד לא נזכיר שמו"
ולא נתפרש מיהו
וכבר העירו כאן לעיל
והנני חוזר ושואל שנית
מדבריו ניכר שהיה אדם מוכר באותה תקופה, למי כוונתו?

אף שאין בידי לענות על שאלתך. אנסה עכ"פ להעיר על כיוון החיפוש.
כפי שכבר העירו, אין הגימטריא עולה אפילו בצידי צדדין.
כמו כן יש להעיר שאין טעם בגימטריא כזו, כאילו בכל רעש בארץ ישראל ניצולו בני ישראל. וידוע הדבר שלדאבוננו לא כך היו הדברים בכל הרעשים שפגעו בארה"ק.
לכן מסתבר שבעל הגימטריא כוון דבריו לפרט השנה, כלומר שבשנה זו יהיה רעש גדול, ושרק הערביים יופגעו.
השנה תרפ"ז.
אינני מומחה בגימטריאות, אך זה יצא לי בקירוב, היינו תרפ"ח
רע"ש גדו"ל בגלי"ל
נז"ק לישמעאלי"ם
ומי שכחו יפה ינסה לכוון גימטריא כזה לתרפ"ז, אולי יוכלו למצוא את הנ"ל על ידי מנועי החיפוש

כאן הסבירו יפה תיקון לגימטריא https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=546327#p513677

מסתבר שאם היה לי זמן לחפש בעיתוני התקופה הייתי מוצא. כנראה זה מישהו מפורסם אז, ורציתי לדעת את שמו. כמובן מדבור על אותו רעש אדמה לבד.

מי ששאל איפה כתוב חילוני גדול

הנה זה

חשבתי אולי הכוונה לאליעזר בן יהודה אבל הוא מת בתרפ"ג.

מתפעל כתב:מי ששאל איפה כתוב חילוני גדול

הנה זה

חשבתי אולי הכוונה לאליעזר בן יהודה אבל הוא מת בתרפ"ג.

חילוני גדול.jpg

לפי הסגנון מתאים לחנ"ב

יתכן,
אמנם לא היה כזה חילוני גדול, הוא הצטרף למאבק על שמירת השבת במרחב הציבורי בתל אביב.
יש אומרים שהוא טבע את האימרה היפה: יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל.

בעתון דואר היום אחר הרעידת אדמה הכותרת "רעש גדול בארץ ישראל"
לפו"ר לא מצאתי בכתבה משהו
אבל זה ודאי מזכיר דברי הגר"י צדקה הנ"ל

דרופתקי דאורייתא כתב:אני מחפש מקומות שהכה"ח חולק על הבא"ח מבלי להזכירו, [מפני כבודו],
אם ידוע למישהו דוגמאות [או מישהו שאסף דוגמאות לזה], אשמח אם יצרפם כאן,
בתודה מראש

מצורף רשימה של למעלה מארבעים מקומות שחולק על הבן איש חי מבלי להזכירו - אם יש למישהו להוסיף אנא

מתפעל כתב:יתכן,
אמנם לא היה כזה חילוני גדול, הוא הצטרף למאבק על שמירת השבת במרחב הציבורי בתל אביב.
יש אומרים שהוא טבע את האימרה היפה: יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל.

בעל האימרה זה לא הוא אלא א"ה וכלשונו של רבי עמרם בלוי "היכן הוא רחוב כמעט שכב"

חיימקה כתב:

מתפעל כתב:יתכן,
אמנם לא היה כזה חילוני גדול, הוא הצטרף למאבק על שמירת השבת במרחב הציבורי בתל אביב.
יש אומרים שהוא טבע את האימרה היפה: יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל.

בעל האימרה זה לא הוא אלא א"ה וכלשונו של רבי עמרם בלוי "היכן הוא רחוב כמעט שכב"

המליצה במקור שייכת לרבי יום טוב ידיד הלוי, הראב"ד בירושלים.
נזהר לא להזכיר את שמותם, והיה צריך להגיע לרחוב אחד העם. שאל עוברים ושבים, היכן הוא רחוב אחרי כמעט שכב?

עד שעבר יהודי מעט אינטלגנט והבין את שאלתו.

כך כתב הרב מוצפי (כאן), וי"א הרב יוסף עדס (כאן), וי"א האדמו"ר מבעלז. ועיין כאן

אבני גזית כתב:

חיימקה כתב:

מתפעל כתב:יתכן,
אמנם לא היה כזה חילוני גדול, הוא הצטרף למאבק על שמירת השבת במרחב הציבורי בתל אביב.
יש אומרים שהוא טבע את האימרה היפה: יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל.

בעל האימרה זה לא הוא אלא א"ה וכלשונו של רבי עמרם בלוי "היכן הוא רחוב כמעט שכב"

המליצה במקור שייכת לרבי יום טוב ידיד הלוי, הראב"ד בירושלים.
נזהר לא להזכיר את שמותם, והיה צריך להגיע לרחוב אחד העם. שאל עוברים ושבים, היכן הוא רחוב אחרי כמעט שכב?

עד שעבר יהודי מעט אינטלגנט והבין את שאלתו.

א. ר' ידל היה נוהג לציין שדווקא אחד העם, שהתנה את הסכמתו לגור בתל אביב בכך שלא יקום בה בית כנסת, זכה שברחוב שנקרא על שמו יתגוררו 'כל הרביים של תל אביב' כלשונו של ר' יידל ופעלו בו כמה בתי כנסת.
ב. ברחובות ישנו בית כנסת ששמו הרשמי הוא 'אהלי תורה' אולם הוא ידוע יותר בשם 'בית הכנסת אחד העם' על שם הרחוב בו הוא שוכן, זכה אם כן אחד העם בן למשפחה של חסידי רוז'ין [בסקווירא שבה נולד היו שתי קבוצות - חסידי בית צ'רנוביל וחסידי בית רוזי'ן עליהם נמנתה גם משפחתו] שבהגיע בנו לגיל מצוות ביקש את ביאליק שיארגן את עליית הילד לתורה כדי שהוא עצמו לא יאלץ ח"ו להיכנס לבית כנסת, גם לבית כנסת על שמו [בהתאם להכרעת רב העיר, בימי חול נוסח התפילה בו הוא נוסח אשכנז ובשבתות ספרד, יתכן שהדבר קשור לכך שה'כולל' הליטאי הוותיק שכן בעבר הרחוק בבית כנסת זה].

גביר כתב:
א. ר' ידל היה נוהג לציין שדווקא אחד העם, שהתנה את הסכמתו לגור בתל אביב בכך שלא יקום בה בית כנסת, זכה שברחוב שנקרא על שמו יתגוררו 'כל הרביים של תל אביב' כלשונו של ר' יידל ויפעלו בו כמה בתי כנסת.

ווער איז ר' יידל?

ר יומטוב ידיד הלוי?

אבני גזית כתב:

גביר כתב:
א. ר' ידל היה נוהג לציין שדווקא אחד העם, שהתנה את הסכמתו לגור בתל אביב בכך שלא יקום בה בית כנסת, זכה שברחוב שנקרא על שמו יתגוררו 'כל הרביים של תל אביב' כלשונו של ר' יידל ויפעלו בו כמה בתי כנסת.

ווער איז ר' יידל?

ר יומטוב ידיד הלוי?

ר' ידל קולודצקי

חיימקה כתב:

מתפעל כתב:יתכן,
אמנם לא היה כזה חילוני גדול, הוא הצטרף למאבק על שמירת השבת במרחב הציבורי בתל אביב.
יש אומרים שהוא טבע את האימרה היפה: יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל.

בעל האימרה זה לא הוא אלא א"ה וכלשונו של רבי עמרם בלוי "היכן הוא רחוב כמעט שכב"

לפני שנים רבות הכינו בצעירי חב"ד של נ.י. עלון המעורר על שמירת השבת.
בעלון הופיעה האמרה הנ"ל בהדגשה ובהבלטה.

לפני ההדפסה הוכנס העלון אל הרבי, והוא סימן 'סימן שאלה' גדול לצד הריבוע.

הרצים יצאו דחופים לברר בזריזות את מקור האמרה, ופנו אל הגה"ח ר' שלום מרוזוב ע"ה.
ויען להם בתוך-כדי-דיבור: "בא אונז איז זיכער ניטא. אפשר בא חיים נחמן...."

פעם נזדמנתי בת"א למוזיאון על שמו של כמעט שכב, והיה שם שולחן עם זכוכית ותחת הזגוגית מכתב בעצם כת"י.
וראיתי שכותב שם הליצן במליצה לחבירו שיבאר לו את הדברים באר היטב "כדבר איש אל אשת רעהו"...
הליצים של פעם עוד ידעו פרק במקורות...

אבני גזית כתב:

חיימקה כתב:

מתפעל כתב:יתכן,
אמנם לא היה כזה חילוני גדול, הוא הצטרף למאבק על שמירת השבת במרחב הציבורי בתל אביב.
יש אומרים שהוא טבע את האימרה היפה: יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל.

בעל האימרה זה לא הוא אלא א"ה וכלשונו של רבי עמרם בלוי "היכן הוא רחוב כמעט שכב"

המליצה במקור שייכת לרבי יום טוב ידיד הלוי, הראב"ד בירושלים.
נזהר לא להזכיר את שמותם, והיה צריך להגיע לרחוב אחד העם. שאל עוברים ושבים, היכן הוא רחוב אחרי כמעט שכב?

עד שעבר יהודי מעט אינטלגנט והבין את שאלתו.

רבי יוסף ידיד הלוי

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=25857