איש_ספר כתב:למרבה הבושה, זה כל מה שיש בחכמי ליטא של בן מנחם עמ' 108:
- חכמי ליטא.jpg (25.41 KiB) נצפה 8310 פעמים
לא נעים להגיד, אבל זה מה שקורה כשהונגרי מוציא ספר על חכמי ליטא.
ביהדות ליטא ח"ג בערכי הרבנים שם, נכתב בערכו של רב"צ, תרע"ד.
איש_ספר כתב:אפרקסתא דעניא כתב:לר' ב"צ מבילסק ישנן צאצאים חרדים רבים. הם מתגוררים ברכסים ושם משפחתם ציזלינג.מדובר ברב יפתח ציזלינג, נכדו של אהרן ציזלינג שהיה מראשי מפא"י. הנכד, בן קיבוץ עין חרוד, חזר בתשובה והקים משפחה חרדית לתפארת. כיום הוא משמש כר"מ בישיבה. אגב, לאחד מבניו קוראים בן ציון, ע"ש הג"ר ב"צ הנ"ל.
אין שום קשר לרב"צ שטרנפלד מבילסק. המשפחה ההיא הם נכדים של ר' יהודה ליב ציזלינג מחבר ילקוט אר"י ועוד ויד ימינו של ר"מ סלונימער (אושמינער, בוטענער וכו'). בנו היה ר' צבי מנחם ציזלינג מתלמידי ר' יצחק אלחנן ולימים מורה בתחכמוני ביפו. אחד מבניו של ר' צבי מנחם, היה אהרן ציזלנג ח"כ ושר מטעם מפ"ם. וצאציו שבו בתשובה. לר' יהודה ליב היה אח דמות מעניינת במיוחד ששמו ר' בן ציון ציזלינג משכיל וקנאי. עלה לירושלים ומת בה בשנת תרע"ח. כנראה משם מתגלגל שם זה במשפחה.
הזעצער כתב:איש ספר, מדוע כינית בתואר "הגאון המסכן" את ר' חיים חיקל גרינברג ?
- ר׳ חיים חייקל, וכי גם אתה?
וכי מה לך עם המוות, והחיים לא הגיעו אליך אף פעם...
- אף פעם, ר׳ חיים חייקל, אף פעם —
וכי מה מסוגל היה המוות לדרוש ממך, ממה שכבר נטל ממך האי־חיים, ומה ניתן היה לקחת ממך יותר ממה שכבר נטלו ממך בעת שנמצאת בין החיים.
כי גם אז, במשך עשרות בשנים התהלכת בצידי דרכים, היית שקוע בעצמך, וכל נטל, וכל צרה ומצוקה, וכל דאגה ושברון לב נתקלו בך, נדבקו בך, ואתה לא אמרת אף פעם צר לי המקום מפני הצרה החדשה, ואף פעם לא השמעת אנחה, ואף פעם לא בקשת ממישהו שיהא קרוב לך.
וראה, זה פלא: אף פעם לא היית בודד. תמיד ליוו אותך רעיונות על עתיד מזהיר, תמיד ראית את הגדלות של הקטן ואף פעם לא את הקטנות של הגדול, תמיד נחלצת לעזרת אחרים ואף פעם לא עלה בידך להיחלץ מהחיים של עצמך - - -
עד שבא מלאך המוות ועזר לך למצוא מקום מנוחה.
היית קשור לתורה, ללומדיה, לרבניה ולפוסקיה כתינוק שנולד ואינו מניח לנתקו משולית אמו, ובעודך כבן שישים עדיין ינקת את חלב האם שנשאר אצלך מהישיבות, מביתו של מרן הגרח״ע, מביתם של כל אלה מגדולי ישראל אשר היית שותף בפעולותיהן, אשר ראו בך אדם שהשתחרר מכל החיים והשאיר בידו רק ניצוץ קטן בשביל האחרים, רק כדי שירגישו בך שאתה חי, שאתה מוכן לעשות למען התורה, לפרסם גדלות גדוליה, להרים קרנם של נשכחים, שנדחקו משום מה לקרן זווית.
כמה פעמים ראינו אותך יושב בקרן זווית ומשזר חוטי העבר בחוטי ההווה, מנסה לראות נקודות אור בהווה, ועיניך עגומות משום שקשה היה לחבר את שתי התקופות, ועיניך האירו כשראית בן תורה אמיתי, ובכתביך עשית ככל יכולתך כדי לפאר את בן־הישיבה, כדי לנחם אותו.
לנחם בנחמה שלא נמצא כלל באמתחתך, והיית מתרוצץ בין אנשים, כדי לקבל פירורי נחמה, פירורי פרסום, פירורי שמחה בשביל אחרים.
בליבך קיננה הבדידות האיומה, ובשעה שמסרת את חיוכך האחרון, בכתה נפשך במסתרים.
ואף אחד לא ראה את דמעותיך מלבד השי״ת שהוא דיין אמת וכל משפטיו — צדק, ומידי יום ביומו קיבלת עליך את הדין, באמונה עמוקה ותמימה, במסירת נפש נדירה בבחינת ״וידום אהרן״. השתיקה היתה יפה לך, כשם שהשתיקה יפה לבית הקברות.
ריחמו עליך ר׳ חיים חייקל, נמצאו כאלה שביקשו לעזור לך ולא הבינו, כי אתה, מחיוך האמונה התמימה שבך, לא ריחמת על עצמך ולא על אחרים, דוקא על אלה שביקשו לרחם עליך ולא הספיק זמנם לכך.
והנה עלה המוות בחלונך.
בחלונך — שהווילון הסתיר את פנימיותו מעיניהם של אחרים. והוא נשאר סגור — עד עכשיו, עד הרגע האחרון.
וישאר סגור בשבילנו — עד בוא הגואל.
איש_ספר כתב:אפרקסתא דעניא כתב:לר' ב"צ מבילסק ישנן צאצאים חרדים רבים. הם מתגוררים ברכסים ושם משפחתם ציזלינג.מדובר ברב יפתח ציזלינג, נכדו של אהרן ציזלינג שהיה מראשי מפא"י. הנכד, בן קיבוץ עין חרוד, חזר בתשובה והקים משפחה חרדית לתפארת. כיום הוא משמש כר"מ בישיבה. אגב, לאחד מבניו קוראים בן ציון, ע"ש הג"ר ב"צ הנ"ל.
אין שום קשר לרב"צ שטרנפלד מבילסק. המשפחה ההיא הם נכדים של ר' יהודה ליב ציזלינג מחבר ילקוט אר"י ועוד ויד ימינו של ר"מ סלונימער (אושמינער, בוטענער וכו'). בנו היה ר' צבי מנחם ציזלינג מתלמידי ר' יצחק אלחנן ולימים מורה בתחכמוני ביפו. אחד מבניו של ר' צבי מנחם, היה אהרן ציזלנג ח"כ ושר מטעם מפ"ם. וצאציו שבו בתשובה. לר' יהודה ליב היה אח דמות מעניינת במיוחד ששמו ר' בן ציון ציזלינג משכיל וקנאי. עלה לירושלים ומת בה בשנת תרע"ח. כנראה משם מתגלגל שם זה במשפחה.
חיימקה כתב:בהסכמתו למ"ב הוא חותם "דברי הבא עה"ח ביום א' כ' סיוון שנת תר"ם פ"ק קאלוואריע"
ידוע עוד משהוא על רבנותו שם?
כאן אנו למדים ששמו של השערי ציון י"ל מחוץ למדינות ליטא ורוסיא, עד שהאבני נזר לא הסכים להתיר עגונה אחת בלא שיצטרף להיתרוץ
שערי ציון.jpg
איש_ספר כתב:תודה רבי בור הגולה, בעקבות דבריך התקשרתי לרבי יהושע רימון (מילגרום) חתנו של ר' יעקב אריאלי זצ"ל, שהוא אכן נין של הרב בן דעת ובן נין של השע"צ. זקנתו (שכחתי את שמה) היה שם משפחתה זכריה, והיא היתה הבת היחידה של הרב בן דעת, מתוך כמה בנים ובנות שנשארה שומרת תו"מ. עכ"פ הוא אינו יודע מתי יום סילוקו של השע"צ, והבטיח לשאול את אמו, אלא שלדבריו קרוב לודאי שלא תידע.
[ידיעה נוספת מענינת הצלתי ממנו, לדבריו מלבד הגרז"ר בענגיס ואחיו הרב בן דעת, היה אח נוסף איש פשוט, שבנו איש מבוגר מאד מתגורר בנתניה].
שיף כתב:איש_ספר כתב:תודה רבי בור הגולה, בעקבות דבריך התקשרתי לרבי יהושע רימון (מילגרום) חתנו של ר' יעקב אריאלי זצ"ל, שהוא אכן נין של הרב בן דעת ובן נין של השע"צ. זקנתו (שכחתי את שמה) היה שם משפחתה זכריה, והיא היתה הבת היחידה של הרב בן דעת,
[ידיעה נוספת מענינת הצלתי ממנו, לדבריו מלבד הגרז"ר בענגיס ואחיו הרב בן דעת, היה אח נוסף איש פשוט, שבנו איש מבוגר מאד מתגורר בנתניה].
בד"ה מרת שיינא [יפה] לאה רימון ע"ה אלמנת רבי אליעזר רימון ובתו של רבי אריה לייב זכריה זצ"ל, נכדת רבי בן ציון זצ"ל
שיף כתב:לפלא בעיני שלא הוזכר כאן כלום מתקנתו החשובה שהתקבלה בתפוצות ישראל [ונדפס במחזורים] שכולנו חייבים לו ע"ז שהעיר את עיני הח"ח בכדי שיעורר בציבור בענין סדר ה'תפילה זכה' בעיו"כ שיאמר קודם הנוסח של בינ"א לחבירו ואח"כ בינ"א למקום וגדו"י שבחוהו ע"ז
חיימקה כתב:שיף כתב:לפלא בעיני שלא הוזכר כאן כלום מתקנתו החשובה שהתקבלה בתפוצות ישראל [ונדפס במחזורים] שכולנו חייבים לו ע"ז שהעיר את עיני הח"ח בכדי שיעורר בציבור בענין סדר ה'תפילה זכה' בעיו"כ שיאמר קודם הנוסח של בינ"א לחבירו ואח"כ בינ"א למקום וגדו"י שבחוהו ע"ז
היכן המקור לכך?
לעומקו של דבר כתב:אגב ההסכמות למשנה ברורה
יש משפט אאל"ט בשם הגראיל"ש "כל המסכימים על המ"ב היה המחבר גדול מהם חוץ מ_"
מישהו מכיר את המשפט בשמו? ומאי שייר?
גיזונטע קאפ כתב:לעומקו של דבר כתב:אגב ההסכמות למשנה ברורה
יש משפט אאל"ט בשם הגראיל"ש "כל המסכימים על המ"ב היה המחבר גדול מהם חוץ מ_"
מישהו מכיר את המשפט בשמו? ומאי שייר?
המשפט מובא בשם החזו"א בזה"ל דער משנ"ב איז גיועין גרעסער פון אלע זיינע מסכימים, אפשר אין היקף ר' בן ציון בילסקער איז גיויעין גרעסער, אובר פארט דער ח"ח איז גיועין גרעסער.
בתרגום ללה"ק המשנ"ב היה גדול מכל מסכימיו, אולי בהיקף רב"צ מבילסק היה גדול יותר, אבל למעשה הח"ח היה גדול יותר
כמדומני מופיע במעשה איש