פורום אוצר החכמה

יוס'ל כתב:האדמור זצוק''ל מסערט ויז'ניץ, בבואו לכהן כאדמו''ר לפני 50 שנה, לא רצה לשבת על כסא ומקום אביו, לכן השאירו את מקום אביו ה'מקור ברוך' (התא זכוכית בא מאוחר יותר) וסידרו לו מקום מאחוריו שאח''כ עבר לידו.
גם לאדמו''ר החדש מסערט ויז'ניץ נהגו כך, כעת יש שם שלשה כסאות כבתמונה.

זה אמנם יפה ונחמד שהדור הצעיר רואה לפחות מעט מהיסטוריית רבותיו, אך
האם אכן אסור לשבת על מקום אביו אחרי פטירתו ?
בבעלזא בביהכ''נ החדש גם ניצב הכסא של האדמו''ר הקודם, אך לא מפני שזה היה מקומו. בויז'ניץ ב''ב לא ראיתי מה קורה. לא ראיתי מקומות נוספים שנהגו כך, ראיתי גם ראיתי ברוב המקומות שנהגו שהבן ישב על מקום אביו.

לא ידען כתב:

יוס'ל כתב:

מלך זקן וכסיל כתב:עוד בן היה לו מאשתו מזיווג"ר בת האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא, שקראו לו מיכל'ה חלוץ-הגר קבור צמוד לציונו של הרה"ק משטפינשט היום יום ההילולא.

האם לר' מיכלי יש צאצאים ?

כן יש לו ילדים ונכדים מאשתו אהובה.
עם כיפות סרוגות.

היכונו לכתבה מבית משפחה על האדמו"ר החדש מקיבוץ פלוני...

איש גלילי כתב:

עתניאל בן קנז כתב:בא ונעשה סדר.
המדובר כאן אודות השם 'ויז'ניץ' כ'רביסיטעווע' (ויז'ניצער רבי), ולא כרבנות עיר!

לאחר פטירת האהבת ישראל, רוב החסידים והאוהדים נהו אחרי בנו הגדול, רבי מנחם מנדל מוישווא. (לא תשמע זאת כיום...). לא מדוייק. קשה לאמוד מי היה רבי יותר 'גדול', מוהרמ"מ מוישיוא (שארית מנחם) או מוהר"א מויז'ניץ (דמשק אליעזר). מה שודאי כן נכון, שמוהרח"מ (אמרי חיים) ומוהר"ב (מקור ברוך) היו עם מעט חסידים יחסית.
האמרי חיים מילא את מקום אביו בגרוסוורדיין, מקום המגורים של האהבת ישראל בשנים האחרונות. ההסבר פשוט, לווישעווער היתה 'מלוכה' משלו, וישיבה גדולה בעירו, ולכן נשאר לגור בעירו. משא"כ האמרי חיים שהיה דר סמוך לאביו. (וילוחביץ היתה עיר רבנותו הראשונה).
ומבחינת הנהגת החסידים, היה יורש די רציני [הרבה יותר מהדמשק!]. לא נכון בכלל. על אף שמוהרח"מ ישב בעיר שבה ישב אביו מלאחר מלחה"ע הראשונה, לא היה בזה שום סממן של ירושה 'עיקרית', ואדרבה.
ה'דמשק' מילא את מקום אביו ברבנות העיר ויזניץ, שם גם ניהל ישיבה.

כולם היו מכונים 'ויז'ניצער רבי'. [ולכן היו שכינו את האמרי חיים וילוחוביץ, פשוט כדי לזהותו מבין האחים, ולא משום שהיה פחות רבי מהדמשק]. לא נכון בכלל, מלבד מוהר"א אף אחד לא היה נקרא בתואר זה (זה היה לפני העידן ששם העיר שבה גר הסבא הוא מותג...)

ה'מקור ברוך',היה רב בכמה עיירות, (קוצ'מאן, פוליין ריסקווא, ואח"כ סערעט), היה הרבה יותר 'רב' מאשר 'רבי'!!!

ה'שארית מנחם' מוישוויא נפטר בגיל די צעיר לפני השואה, וכיום כמעט נשכח זכרו.

הדמשק עלה ראשון לארץ, וניהל כאן ישיבה. ולכן האמרי חיים לא עלה ארצה תיכף לאחר השואה כדי לא להשיג את גבולו, והענין כבר נדחה ונמשך. (ולא שהאמרי חיים היה פחות 'ויז'ניצער רבי' בגין כך).

לאחר פטירת הדמשק, נשארו שני אחים, האמרי חיים, שעלה לתל אביב ואח"כ הקים את השיכון בבני ברק, והמקור ברוך בחיפה. והם התחלקו בכל החסידים הנותרים לאחר השואה. כאשר רובם המשיכו אצל האמרי חיים (שמלכתחילה היה יותר רבי, כאמור) ובפרט לאחר פטירת המקור ברוך...
כמו שכבר הערתי, למוהרח"מ לא היו הרבה חסידים לפני השואה, ופה בארץ הוא נהיה רבי על הישיבה של אחיו (על ידי שבנו מוהרמ"י היה ראש הישיבה), ועל ידי זה עברו אליו תלמידי מוהר"א, ומי שלא - לפחות צאצאיו (כמוני למשל...). ומפני שקהילה זאת התפתחה ראשונה, נמשכו אליה הרבה מחסידי ויז'ניץ המורחבת: וישוא, אוטיניא, בורשא, ואפילו קאסוב. לעומת זאת, חסידי מוהר"ב, הם רובם חסידים שהיו לו עוד מלפני השואה.

אקוה שהדברים הובנו.

אשמח אם חסידי ויזנ'יץ יוסיפו ויעירו על האמור. (איני חסיד ויז'ניץ!). הרשיתי לעצמי, כי בקשת...

לא ידען כתב:הצמח צדיק (צמ"ח הוא בגימ' מנחם וצדי"ק הוא בגימטריא מענדיל. בחב"ד יש את הרבי 'הצמח צדק' ע"ש אותו רמז בדיוק אלא ששמו היה 'מענדל' ללא יו"ד וע"כ מכונה 'צדק', ללא יו"ד ובשם שניהם רמוז למלך המשיח, צמח שמו מנחם שמו.)

פרנקל תאומים כתב:

לא ידען כתב:הצמח צדיק (צמ"ח הוא בגימ' מנחם וצדי"ק הוא בגימטריא מענדיל. בחב"ד יש את הרבי 'הצמח צדק' ע"ש אותו רמז בדיוק אלא ששמו היה 'מענדל' ללא יו"ד וע"כ מכונה 'צדק', ללא יו"ד ובשם שניהם רמוז למלך המשיח, צמח שמו מנחם שמו.)

קדם לשניהם ה'צמח צדק' הראשון הלא הוא רבי מנחם מענדל קרוכמל זצ"ל.

הא לחמא עניא כתב:

פרנקל תאומים כתב:

לא ידען כתב:הצמח צדיק (צמ"ח הוא בגימ' מנחם וצדי"ק הוא בגימטריא מענדיל. בחב"ד יש את הרבי 'הצמח צדק' ע"ש אותו רמז בדיוק אלא ששמו היה 'מענדל' ללא יו"ד וע"כ מכונה 'צדק', ללא יו"ד ובשם שניהם רמוז למלך המשיח, צמח שמו מנחם שמו.)

קדם לשניהם ה'צמח צדק' הראשון הלא הוא רבי מנחם מענדל קרוכמל זצ"ל.

הוא אכן מכונה 'צמח צדק הקדמון', כמדומני.

מתפעל כתב:מי כאן עם המקור ברוך?

18.jpg

גביר כתב:סיפורים מכלי ראשון בזמן אמת על פעלם של בעל מקור ברוך ובנו ר"א בזמן השואה התפרסמו לאחרונה בתוך - יומן מגיהינום טרנסניסטריה, 1944-1942
/ ליפמן קונשטאר, ירושלים, הוצאת יד ושם תשפ"א 2020.
[תרגום של פרסום ז'ארגוני, נדיר כנראה, בשם - טרייבט מען יידען איבערן דניעסטער : טאגבוך פונעם טראנסניסטרישען גיהינום / פון ליפמאן קונשטאד].
ניתן לאתר את הסיפורים בספר לפי המפתח תחת התארנים - הגר, ברוך ; הגר אליעזר, שם עמ' 473.

עתניאל בן קנז כתב:

איש גלילי כתב:

עתניאל בן קנז כתב:בא ונעשה סדר.
המדובר כאן אודות השם 'ויז'ניץ' כ'רביסיטעווע' (ויז'ניצער רבי), ולא כרבנות עיר!

לאחר פטירת האהבת ישראל, רוב החסידים והאוהדים נהו אחרי בנו הגדול, רבי מנחם מנדל מוישווא. (לא תשמע זאת כיום...). לא מדוייק. קשה לאמוד מי היה רבי יותר 'גדול', מוהרמ"מ מוישיוא (שארית מנחם) או מוהר"א מויז'ניץ (דמשק אליעזר). מה שודאי כן נכון, שמוהרח"מ (אמרי חיים) ומוהר"ב (מקור ברוך) היו עם מעט חסידים יחסית.
האמרי חיים מילא את מקום אביו בגרוסוורדיין, מקום המגורים של האהבת ישראל בשנים האחרונות. ההסבר פשוט, לווישעווער היתה 'מלוכה' משלו, וישיבה גדולה בעירו, ולכן נשאר לגור בעירו. משא"כ האמרי חיים שהיה דר סמוך לאביו. (וילוחביץ היתה עיר רבנותו הראשונה).
ומבחינת הנהגת החסידים, היה יורש די רציני [הרבה יותר מהדמשק!]. לא נכון בכלל. על אף שמוהרח"מ ישב בעיר שבה ישב אביו מלאחר מלחה"ע הראשונה, לא היה בזה שום סממן של ירושה 'עיקרית', ואדרבה.
ה'דמשק' מילא את מקום אביו ברבנות העיר ויזניץ, שם גם ניהל ישיבה.

כולם היו מכונים 'ויז'ניצער רבי'. [ולכן היו שכינו את האמרי חיים וילוחוביץ, פשוט כדי לזהותו מבין האחים, ולא משום שהיה פחות רבי מהדמשק]. לא נכון בכלל, מלבד מוהר"א אף אחד לא היה נקרא בתואר זה (זה היה לפני העידן ששם העיר שבה גר הסבא הוא מותג...)

ה'מקור ברוך',היה רב בכמה עיירות, (קוצ'מאן, פוליין ריסקווא, ואח"כ סערעט), היה הרבה יותר 'רב' מאשר 'רבי'!!!

ה'שארית מנחם' מוישוויא נפטר בגיל די צעיר לפני השואה, וכיום כמעט נשכח זכרו.

הדמשק עלה ראשון לארץ, וניהל כאן ישיבה. ולכן האמרי חיים לא עלה ארצה תיכף לאחר השואה כדי לא להשיג את גבולו, והענין כבר נדחה ונמשך. (ולא שהאמרי חיים היה פחות 'ויז'ניצער רבי' בגין כך).

לאחר פטירת הדמשק, נשארו שני אחים, האמרי חיים, שעלה לתל אביב ואח"כ הקים את השיכון בבני ברק, והמקור ברוך בחיפה. והם התחלקו בכל החסידים הנותרים לאחר השואה. כאשר רובם המשיכו אצל האמרי חיים (שמלכתחילה היה יותר רבי, כאמור) ובפרט לאחר פטירת המקור ברוך...
כמו שכבר הערתי, למוהרח"מ לא היו הרבה חסידים לפני השואה, ופה בארץ הוא נהיה רבי על הישיבה של אחיו (על ידי שבנו מוהרמ"י היה ראש הישיבה), ועל ידי זה עברו אליו תלמידי מוהר"א, ומי שלא - לפחות צאצאיו (כמוני למשל...). ומפני שקהילה זאת התפתחה ראשונה, נמשכו אליה הרבה מחסידי ויז'ניץ המורחבת: וישוא, אוטיניא, בורשא, ואפילו קאסוב. לעומת זאת, חסידי מוהר"ב, הם רובם חסידים שהיו לו עוד מלפני השואה.

אקוה שהדברים הובנו.

אשמח אם חסידי ויזנ'יץ יוסיפו ויעירו על האמור. (איני חסיד ויז'ניץ!). הרשיתי לעצמי, כי בקשת...

תודה על הערה הענינית.
למרות דבריך, אני על משמרתי אעמודה.
מיעוט החסידים של האמרי חיים בתקופה שלפני השואה לא היה בגלל היותו פחות יורש, אלא בגלל הריחוק הגיאוגרפי ממרכז החסידות -- גרוסורדיין מרוחקת מרומניה וכו'.
מה שכתבתי ש'אמרי חיים' נחשב כממשיך על מקום אביו - זה גם נבחן לפי החסידים הגדולים והמפורסמים (אתה כ'ויזניצער' תוכל למנותם יותר טוב ממני), שהמשיכו לנסוע לגרוסורדיין, גם לאחר פטירת האהבת ישראל.
כולם היה מכונים 'ויזניצער רבי', תברר...
הצלחת האמרי חיים לאחר השואה לא היתה רק בגלל שישב על מקומו של אחיו הדמשק, אלא גם בגלל שעמל קשה מאוד לאסוף ולקבץ את החסידים. כל הזמן היה בתנועה ובנסיעות לקבץ אותם. - וכן ע"י הקמת השיכון. -- ההכנות, ועצם ההקמה.

עתניאל בן קנז כתב:הנני מכיר בן אחד.
אשמח אם מעכ"ת יוכל לפרט יותר.