פורום אוצר החכמה

כיפת הירדן כתב:

שיבר כתב:האדמו"ר מצ'חויב זצ"ל.
האדמו"ר מבוטשאן זצ"ל.
[גם האדמו"ר מקרלין זצ"ל התגורר בחיפה. בבית מדרשו מתפללים היום ספרדים]
הרב חיים אליהו שטרנברג, רב ביהכ"נ סטמר בקרית אליהו.

ויענקל כץ היה דמות של עסקן של מעלה (ביחס לעסקנים מסוגו)

ארחיב קצת על הדמויות שהוזכרו:
האדמו"ר מטשחויב, הרה"צ ר' אברהם אביש קנר זצ"ל היה דמות קמאית,
בית מדרשו היה ברחוב הירדן בשכונת חליסה.
בנו הוא מורם ורבם של רבים מאיתנו הרה"צ ר' משה קנר שיבלח"א המנהל
הדגול של ת"ת "תורת אמת", וכיום נשיאו.

כמדומה שהאדמו"ר מביאלא "רמת אהרן" קשור אליו באיזה אופן. אולי היה חתנו?

סבא של סבתי היה רבי משה טוקרסקי או רבי משה מנקר היה המנקר הראשי בחיפה וכן היה מתלווה לרב מרכוס זצ"ל, רבה הראשי של העיר, לחופות היה בעל חסד עצום שלא אכל ארוחת צהרים אם לא היה עני שיאכל אתו, בני ביתו היו רגילים לישון שלא במיטתם עקב האורחים המסכנים שהכניס לביתו.
בקובץ "הפוסק" של הרב הלל פוסק יש כמה מכתבים מעניינים ממנו בשנים ת"ש-תש"ב המעידים על גדלותו בתורה ועל חששות שונים שחשש מחמת דקדוקו בהלכה.
נפטר בתשכ"א בהיותו למעלה מתשעים.

הרב איש ספר.
האדמו"ר מביאלה ר"א זצ"ל הוא אכן חתנו של האדמו"ר מטשחוב.

בשכונת קרית אליעזר חיו יהודים הונגרים ניצולי שואה, ובראשם האדמו"ר מדעש זצ"ל, שעבר לימים לירושלים. (בנו שחל"ח זה עתה)

הרב מאיר סגל זצ"ל היה נובהרדוקער, חיבר ספר אמרי דעת. חתנו הוא הרב הלר שעדיין גר בבני ברק. יבדל לחיים ארוכים.

לר' מאיר סגל היה לו עוד חתן, גם הוא מחשובי הרבנים בחיפה, הרב משה ראוכברגר, שהיה חתנו בזיווג ראשון.

ומה עם הרב רוסט, רבם של חסידי גור?
והרב אברהם זילברשטיין? אחיו של הגאון הרב שלמה זילברשטיין, רבם של חסידי גור בבני ברק.

אם בגור עסקינו, הרב ש"א פלדמן זצ"ל
ואטו כי רוכלא נלך ונמנה את עשרות או אפילו מאות גדולי התורה המופלגים עד מאד, שהיו בחיפה

ומה עם הרב הצדיק רבי שלמה טופורביץ זצ"ל, נובהרדוקר בכל רמ"ח ושס"ה
מייסד ומקים ישיבת נחלת הלויים וכל התורה שיש בזכותה, באיזור נוה שאנן, היה גר כמדומני בב"ב או בירושלים, ומכר את ביתו לקנות שטח בעיר חילונית ולהקים ישיבה וזכה לממש את חלומו
בגדול.

הזכירו את הרב ר' יעקב פינק.

הרב פינק עלה מברזיל בשנת תשכ"ב. לפני שהיה בברזיל שימש ברבנות בארנגטינה, בשנת תשע"ב י"ל ספר ממנו בשם "תפארת יעקב" :

 http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?169965&

תמונת הרב פינק

אום אני חומה כתב:בשכונת קרית אליעזר חיו יהודים הונגרים ניצולי שואה, ובראשם האדמו"ר מדעש זצ"ל, שעבר לימים לירושלים. (בנו שחל"ח זה עתה)

אכן. תנועת פא"י הקימה שיכונים בכל רחבי הארץ, בחיפה הוקם השיכון בפאתיה הדרומיים של העיר
בקצה שכונת קרית אליעזר. בבניינים ברחוב צה"ל 67-69 גרו משפחות יוצאי מזרח אירופה, ייתכן
ורובם היו הונגריות, אך לא רק.
כאמור רב השכונה הרה"צ ר' דב בעריש פאנעט זצ"ל מדעעש, שהיה חתנו של גרב"ד מאקאווא זצ"ל מכפר אתא.

מתפעל כתב:הרב מאיר סגל זצ"ל היה נובהרדוקער, חיבר ספר אמרי דעת. חתנו הוא הרב הלר שעדיין גר בבני ברק. יבדל לחיים ארוכים.

לר' מאיר סגל היה לו עוד חתן, גם הוא מחשובי הרבנים בחיפה, הרב משה ראוכברגר, שהיה חתנו בזיווג ראשון.

הרב סגל זצ"ל היה רבו של בית המדרש המרכזי ברחוב הרצל בימים שרבים מתושבי העיר פקדו אותו מידי יום.
[אנקדוטה מעניינת: במנין הראשון של מעריב התפללו למעלה ממאה איש אומרי קדיש]
הרב סגל היה מבחירי ישיבת נובהרדוק ושנים למד בחברותא עם מרן הסטייפלר זצ"ל, לימים נשא את נכדתו של הסבא זצ"ל מנובהרדוק
בת חתנו ר' ראובן [שליבנסקי] סילבר זצ"ל, חמותו הישישה בת הסבא התגוררה אף היא בחיפה.

אתקן טעות אחת בדברי מתפעל: חתנו הרב שמואל הלר יבלח"א גר בעיר חיפה וממלא את מקום חותנו כרב בית המדרש המרכזי.
[גם על הרב הלר ניתן לכתוב כי הוא חתנו בזוו"ר של הרב סגל, שכן רעייתו הרבנית ע"ה נפטרה לפני כעשרים שנה.]
חתנים נוספים של הרב סגל הם ר' בן ציון סורוצקין ז"ל בנו של הגר"ז [אבי אליעזר סורוצקין מנכ"ל החינוך העצמאי]
ר' ישראל אהרן שפירא ז"ל ור' יונה איתן שנפטר בג הסכות השתא.
בני הרב סגל הם הרב ר' יוסף ז"ל שנפטר לפני מספר חדשים, הרב דוד, שהיה רב חיל הים, והרב שמואל חתן מרן רה"י הגרש"ז ברוידא זצ"ל.

אשכול על רבי מאיר אריה סגל וחותנו
viewtopic.php?p=44000#p44000

יישר כח כיפת, כוונתי היתה עדיין גר בחיפה. בטעות כתבתי בני ברק.

כיפת הירדן כתב:

שיבר כתב:האדמו"ר מצ'חויב זצ"ל.
האדמו"ר מבוטשאן זצ"ל.
[גם האדמו"ר מקרלין זצ"ל התגורר בחיפה. בבית מדרשו מתפללים היום ספרדים]
הרב חיים אליהו שטרנברג, רב ביהכ"נ סטמר בקרית אליהו.

ויענקל כץ היה דמות של עסקן של מעלה (ביחס לעסקנים מסוגו)

ארחיב קצת על הדמויות שהוזכרו:
האדמו"ר מטשחויב, הרה"צ ר' אברהם אביש קנר זצ"ל היה דמות קמאית,
בית מדרשו היה ברחוב הירדן בשכונת חליסה.
בנו הוא מורם ורבם של רבים מאיתנו הרה"צ ר' משה קנר שיבלח"א המנהל
הדגול של ת"ת "תורת אמת", וכיום נשיאו.

האדמו"ר מבוטושאן, הרה"צ ר' מרדכי פרנקל זצ"ל. נודע יותר כרב שכונת "הכרמל הצרפתי"
שם שכן בית מדרשו ברח' טשרניחובסקי.
נודע גם כבעל ה"מנין האחרון" בבית המדרש המרכזי ברח' הרצל. בניו הם הרב סיני מאיר רבה של יבנאל,
הרה"צ ר' יעקב, האדמו"ר מבוטושאן, הפרסומאי אריה פרנקל ועוד.
אחד מחתניו הוא העסקן מוטק'ה בלוי.

האדמו"ר הרה"צ ר' יוחנן מקרלין סטולין זצ"ל התגורר תקופה בעיר.
בביתו שברחוב יוסף 10 המשיך להתקיים בית מדרשו עד לפני מספר שנים.

האדמו''ר מטשחויב - האם יש לו ממשיך, ומי ? כי לא מזמן היו תמונות על טיש יא''צ של אדמו''ר מטשחויב ברמת שלמה.

שכונת חליסא - היו בה כמה וכמה רבנים וציבור חרדי שעזבו את השכונה אחד אחרי השני בעקבות התנכלויות מהערבים. כמו הרב רוטנר זצ''ל שעבר לב''ב ופתח ברח' מתיתיהו ביכנ''ס 'חליסא' . חתנו הרב דייטש מילא את מקומו בחליסא תקופה קצרה. זכורה לנו גם לווייה גדולה של ספרי התורה שם שהוצתו שם ע''י הערבים, זאת למרות שערביי חיפה נחשבים ל'נחש ישן' (כדברי מרן רע''י).

בית כנסת קרלין ברח' יוסף - נקלעתי לשם כמה וכמה פעמים להשלים מנין, היה שם נוסח תפילה מעניין ואנשים מעניינים. באלו שנים היה גר שם האדמו''ר מקרלין ? ומדוע גר בחיפה , האם היו שם חסידי קרלין ? מזקני חיפה לא דליתי שום פרט על תקופתו.

לסאטמר היה גם תלמוד תורה במה שנקרא 'למטה בעיר', שם גם היה ת''ת תורת אמת בראשיתו, כי היה שם ציבור חרדי בתקופה ההיא.

אום אני חומה כתב:בשכונת קרית אליעזר חיו יהודים הונגרים ניצולי שואה, ובראשם האדמו"ר מדעש זצ"ל, שעבר לימים לירושלים. (בנו שחל"ח זה עתה)

לא זכור לי שכינו אותו האדמו''ר מדעש, אלא רק 'הרב פנט'. אולי לא נהג באדמורו''ת בתקופה ההיא.

מבקש תורה כתב:ומה עם הרב הצדיק רבי שלמה טופורביץ זצ"ל, נובהרדוקר בכל רמ"ח ושס"ה
מייסד ומקים ישיבת נחלת הלויים וכל התורה שיש בזכותה, באיזור נוה שאנן, היה גר כמדומני בב"ב או בירושלים, ומכר את ביתו לקנות שטח בעיר חילונית ולהקים ישיבה וזכה לממש את חלומו
בגדול.

לפני שנקראה 'נחלת הלויים' נקראה ישיבת זיו ישראל ע''ש השכונה - שכונת זיו.

כיפת הירדן כתב:

מתפעל כתב:הרב מאיר סגל זצ"ל היה נובהרדוקער, חיבר ספר אמרי דעת. חתנו הוא הרב הלר שעדיין גר בבני ברק. יבדל לחיים ארוכים.

לר' מאיר סגל היה לו עוד חתן, גם הוא מחשובי הרבנים בחיפה, הרב משה ראוכברגר, שהיה חתנו בזיווג ראשון.

הרב סגל זצ"ל היה רבו של בית המדרש המרכזי ברחוב הרצל בימים שרבים מתושבי העיר פקדו אותו מידי יום.
[אנקדוטה מעניינת: במנין הראשון של מעריב התפללו למעלה ממאה איש אומרי קדיש]
הרב סגל היה מבחירי ישיבת נובהרדוק ושנים למד בחברותא עם מרן הסטייפלר זצ"ל, לימים נשא את נכדתו של הסבא זצ"ל מנובהרדוק
בת חתנו ר' ראובן [שליבנסקי] סילבר זצ"ל, חמותו הישישה בת הסבא התגוררה אף היא בחיפה.

אתקן טעות אחת בדברי מתפעל: חתנו הרב שמואל הלר יבלח"א גר בעיר חיפה וממלא את מקום חותנו כרב בית המדרש המרכזי.
[גם על הרב הלר ניתן לכתוב כי הוא חתנו בזוו"ר של הרב סגל, שכן רעייתו הרבנית ע"ה נפטרה לפני כעשרים שנה.]
חתנים נוספים של הרב סגל הם ר' בן ציון סורוצקין ז"ל בנו של הגר"ז [אבי אליעזר סורוצקין מנכ"ל החינוך העצמאי]
ר' ישראל אהרן שפירא ז"ל ור' יונה איתן שנפטר בג הסכות השתא.
בני הרב סגל הם הרב ר' יוסף ז"ל שנפטר לפני מספר חדשים, הרב דוד, שהיה רב חיל הים, והרב שמואל חתן מרן רה"י הגרש"ז ברוידא זצ"ל.

האם לבית הכנסת המרכזי בקומה מעל ברח' הרצוג היה רב נפרד ? ועד מתי היה שם מנין פעיל, כי לי הוא זכור רק מה''סדר שני'' של פא''י, שגם הוא מהמאפיינים הייחודיים של חיפה של מעלה.

והאם שמת פעם אל לבך, שכיוון ארונות הקודש ב2 קומות בית הכנסת הגדול, כל אחד לכיוון אחר ב90מעלות, עד לאחרונה שחסידי גור נכנסו לביהכ''נ למטה ושינו לכיוון כמו זה שלמעלה.

בבית הכנסת הגדול ברחוב הרב הרצוג כיהן שנים רבות הרב אהרן וסרמן ז"ל כרב בית הכנסת.
הרב וסרמן היה גם המזכיר הראשי של ביה"ד הרבני בעיר.
הרב וסרמן היה ממשפחת הרבנים וסרמן מדורהוי שברומניה. היה לו עוד אח בחיפה הרב ישראל וסרמן ז"ל
שכיהן כרב שכונת "מחנה דוד" הסמוכה לקרית אליעזר. בנו של הרב ישראל התמנה לאחרונה כדיין [על תקן הדיין החסידי].
אחרי פטירתו של הרב וסרמן כיהן במקום הרב ברוך אדלשטיין ז"ל שנפטר לא מזמן.
לשאלתך, בעבר הלא כל כך רחוק התקיימו באולם הגדול של בית הכנסת הגדול [שבשעתו היה ביהכנ"ס הגדול בארץ] תפילות מידי שבת,
בשבתות מברכין היתה התפילה עם חזן ביהכנ"ב בליווי המקהלה המפורסמת בניצוחו של יצחק היילמן ז"ל.
בימות החול התקיימו תפילות רק באולם הקטן שמימין לכניסה.

ובענין כיוון ארונות הקודש, התופעה שציינת היתה משום מה נפוצה בעיר חיפה.
ארון הקודש בבית המדרש פנה לכיוון רחוב הרב הרצוג, ואילו בבית הכנסת הגדול שמעליו פנה ארון הקודש לכיוון רח' בר כוכבא.
דוגמא נוספת, בבית הכנסת פא"י פנה ארון הקודש לכיוון רחוב מיכאל, ואילו בבית הכנסת "אהבת תורה " שמתחתיו פנה ארון הקודש
לכיוון רח' ארלוזורוב.
ועוד אחת, בישיבת "תפארת ישראל פונה ארון הקודש לכיוון רח' גאולה, ואילו ב"וינאים" בית של הרב קלופט הנמצא בקומה העליונה
פונה ארון הקודש לכיוון רל' ארלוזורוב למטה.
מעניין.

שברי לוחות כתב:אם בגור עסקינו, הרב ש"א פלדמן זצ"ל
ואטו כי רוכלא נלך ונמנה את עשרות או אפילו מאות גדולי התורה המופלגים עד מאד, שהיו בחיפה

חשבתי שזאת מטרת האשכול, בהחלט.

וכי חסר כאן מקום?
למה לא?
מי יודע כמה ת"ח כאלו נשכחו מלב והנה מזכירים שמם בעולם הזה. עניו גדול.

איש חיפה כתב:

מבקש תורה כתב:ומה עם הרב הצדיק רבי שלמה טופורביץ זצ"ל, נובהרדוקר בכל רמ"ח ושס"ה
מייסד ומקים ישיבת נחלת הלויים וכל התורה שיש בזכותה, באיזור נוה שאנן, היה גר כמדומני בב"ב או בירושלים, ומכר את ביתו לקנות שטח בעיר חילונית ולהקים ישיבה וזכה לממש את חלומו
בגדול.

לפני שנקראה 'נחלת הלויים' נקראה ישיבת זיו ישראל ע''ש השכונה - שכונת זיו.

ולפני זה היה שם סמינר או מדרשה או משהו כזה לבנות

הגאון ר' עקיבא הכרמי זצ"ל רבה של קרית שמואל
(תלמיד לומז'א נשלח ע"י החזו"א)

ומה עם הגאון רבי רפאל שפירא ראש הישיבה חתנו של הרב רובמן

כמדומה שהיה גר שם פעם הרב ישראל בן נון [בניוק] שהיה מראשי השוחוטים
אח"כ עבר לירושלים לבית וגן שם גרים שני חתניו ובנו בב"ב

הגאון ר' אלתר פנחס גילרנטר זצ"ל ר"מ ראשי בשיבת סערט ויז'ניץ.
חתנו ר' אלתר חיים ראטה זצ"ל . יהודי שעל כל נשימה ונשימה היה עמל בתורה. ר"כ בסערט ויז'ניץ
היה מגדולי גידולי ישיבת חברון ותלמיד מובהק לר' לייב חסמן ור' חצקל סרנא ור' אהרן כהן זצ"ל.
ר' צבי גלסנר זצ"ל חברונער ותיק מידידי ר' אלתר זצ"ל
הגאון ר' ברוך רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה.
הגאון ר' אברהם שאר ישוב זצ"ל.
ר' תנחום דונין מייסד מניין הותיקין המפורסם ברח' השילוח.
ר' יעקב רוזנטל זצ"ל ראש ישבת הגר"א חותנו של ר' מאיר שמואלביץ שליט"א ממיר.
ר' דוד לווינשטיין הח"כ האגודאי.
הרב רבינסקי תלמידו של הח"ח..
אגב- הבית ישראל אמר "תקחו בנות מחיפה -הם צנועות ופשוטות". כך שמעתי..
וכמובן אמרתו של מרן הגרי"ז זצ"ל אלו היו לי הבעה"ב שלך (הכוונה לחיפאים)

תיקון! ר' אלתר היה תלמיד ר' לייב חסמן ור' חצקל ור' אהרן כהן . חתנו היה חסיד בעלז עם אהבת תורה לא שגרתית עד כדי שאפשר להמליץ עליו שהיה רואה ת"ח היה עומד מכסאו וכו'וכו'.. עם חריפות גאליציאנית נעימה.

תיקון נוסף לשיר ורננים:
צ"ל הרב שמואל גלסנר.
[

אכן ! ר' צבי גלסנר הוא בנו שיחי' מנהל הועדה למען השבת מב"ב

שיר ורננים כתב:אכן ! ר' צבי גלסנר הוא בנו שיחי' מנהל הועדה למען השבת מב"ב

הועדה ז"ל

שיר ורננים כתב:ר' תנחום דונין מייסד מניין הותיקין המפורסם ברח' השילוח.

המנין היה ברחוב חרמון, היכן שנמצא היום בית הכנסת "תנחום" על שמו.
אגב, הרב תנחום הנ"ל הוא מחותן של מרן הגריש"א

אביו של רבי ראובן דונין הידוע
תולדות חייו של רבי תנחום בספר הטרקטוריסט של הרבי

יש מי שיכול להרחיב על הרב אברהם אטלס?
דומני שעד כה לא הזכירו את האדמו"ר ממקאווה זצ''ל ר' משה למברגר

האשכול עוסק בעיר חיפה ולא בכל איזור חיוג 04.
כמדומני שקרית אתא אינה שכונה בחיפה...

הזכרנו לעיל את חתנו הרב פאנעט מקרית אליעזר.

מבחינה מוניציפלית קרית שמואל שייכת לחיפה ונחשבת שכונה בחיפה

טענו בקרית אתא
והודה לו בקרית שמואל...

איש חיפה כתב:
בית כנסת קרלין ברח' יוסף - נקלעתי לשם כמה וכמה פעמים להשלים מנין, היה שם נוסח תפילה מעניין ואנשים מעניינים. באלו שנים היה גר שם האדמו''ר מקרלין ? ומדוע גר בחיפה , האם היו שם חסידי קרלין ? מזקני חיפה לא דליתי שום פרט על תקופתו.

האדמו"ר מקרלין ר' יוחנן מלויצק התגורר בחיפה מיום עלותו מגיא ההרגה ארצה בשנת תש"ו ולדבריו, כפי שמסרו דברי שיחותיו בכתב בספר "כתבי קודש (אינו באוצר), סבר להשתקע שם כאיש פשוט! אלא שהפצירו בו החסידים שיקבל עליו הנשיאות. הוא נאלץ לעבור לאמריקה מאיזו סיבה בשנת תש"ח. זקני חסידי קרלין מספרים אודות הנסיעות מירושלים לצדיק בחיפה בימי הסכנה והמצור.

בן אליהו כתב:יש מי שיכול להרחיב על הרב אברהם אטלס?

viewtopic.php?f=19&t=22340&p=220585&hilit=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A1#p220585

3

בדיעבד כתב:

איש חיפה כתב:
בית כנסת קרלין ברח' יוסף - נקלעתי לשם כמה וכמה פעמים להשלים מנין, היה שם נוסח תפילה מעניין ואנשים מעניינים. באלו שנים היה גר שם האדמו''ר מקרלין ? ומדוע גר בחיפה , האם היו שם חסידי קרלין ? מזקני חיפה לא דליתי שום פרט על תקופתו.

האדמו"ר מקרלין ר' יוחנן מלויצק התגורר בחיפה מיום עלותו מגיא ההרגה ארצה בשנת תש"ו ולדבריו, כפי שמסרו דברי שיחותיו בכתב בספר "כתבי קודש (אינו באוצר), סבר להשתקע שם כאיש פשוט! אלא שהפצירו בו החסידים שיקבל עליו הנשיאות. הוא נאלץ לעבור לאמריקה מאיזו סיבה בשנת תש"ח. זקני חסידי קרלין מספרים אודות הנסיעות מירושלים לצדיק בחיפה בימי הסכנה והמצור.

נדמה לי שגם כשהיה במחנות העקורים אחרי השואה (אחר שהותו ברוסיה) הסתתר כאיש פשוט עד שגילו דרך מקרה את זהותו

והיו גם רבנים ת"ח גדולים, אף שלא היו חרדים מבחינה סוציולוגית.

את הרב פינק הזכירו.
הרב"ז בנדיקט - רבה של אחוזה.
הרב הראשון של חיפה - הרב ברוך מרכוס.

והיו גם רבנים ספרדיים פוסקים חשובים, שכמעט לא הורגשו בחיפה (הציבור הספרדי טרום ש"ס היה ברובו רחוק מעולם זה). הרבנים הראשיים ניסים אוחנה ויוסף משאש. ועוד.