פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:

לעומקו של דבר כתב:

פרנקל תאומים כתב:אאל"ט ראיתי בעבר(אולי באינצקלופדיה של תדהר) שגם הגרחי"ל אויערבאך זצ"ל-ראש ישיבת שער השמים, היה חבר בהמזרחי או עכ"פ השתתף בועידותיה, וחושבני שהיתה שם לכך גם איזו אסמכתא. והנה הגרחי"ל היה אישיות תורנית פעילה ומוכרת בהישוב הישן, השתתף והיה מראשי הדוברים בכינוסים שונים של גדוה"ת, גם כשעלה על הפרק ענין גיוס בנות, השתתף בישיבתה המורחבת של מועצת גדוה"ת ואף נאם בפני חבריה...

בספר קול חוצב יש משל מחודד של קנאות שהיה מספר ר' שלום שחמיו אמר באסיפה אחת. (משל על העגלון שלקח את המוצרים לבִתה של האלמנה). אגב עיי"ש עוד מפיקחותו של הגרחי"ל.

והנה לנו דוגמא נוספת: ר' שלום זצ"ל היה קרוב ברוחו אל הקנאים(יש להדגיש: המינוח 'קנאים' בהודעותיי באשכול זה, אינו מכווין לאנשי נטו"ק או אפי' 'העדה' בצורה המוכרת לנו היום, כ"א למינוח שמקובל להשתמש בו כדי להגדיר את שתי הקבוצות החרדיות בישוב הישן דאז: 'חרדים-מתונים' ו'חרדים-קנאים'), והיה נשוי לביתו הגדולה של הגרחי"ל ממקורבי הגרא"י קוק...
ובאמת, דומני שבספר 'קול חוצב' יש הדים להתלבטויות שהיו לר' שלום בצעירותו בגיבוש השקפתו בזה. למשל, מובא שם תהליך התגבשות דעתו של הגה"צ ר' לייב חסמן בענין ("תאמרו להרב קוק ש'חצי חסמן' נשאר לו"...), ולא בכדי, שהרי ר' שלום ראה בר' לייב חסמן את רבו המובהק. ניכר גם שהספר, למרות היותו חדור רוח קנאות, נזהר יפה בכבודו של הגרא"י קוק כרום מעלתו (בין השאר מובא שם המעשה אודות רא"ז מלצר, רמ"מ עפשטיין ורא"י קוק, ששהו יחד בד'אצה[דבר בעיתו מה טוב...], וכאו"א מהם אמר בפני רעיו מסכתא שלימה שו"ט בע"פ מריש עד כלה: רא"ז-יבמות, רמ"מ-ב"ב, ורא"י-שבת, ונכתב שם שכ"א אמר את המסכת שאפיינה את אישיותו).

פרנקל תאומים כתב:הרב לייטנר,
אתה עובר על 'לא תחסום'...

לייטנר כתב:ובאמת, דומני שבספר 'קול חוצב' יש הדים להתלבטויות שהיו לר' שלום בצעירותו בגיבוש השקפתו בזה. למשל, מובא שם תהליך התגבשות דעתו של הגה"צ ר' לייב חסמן בענין ("תאמרו להרב קוק ש'חצי חסמן' נשאר לו"...), ולא בכדי, שהרי ר' שלום ראה בר' לייב חסמן את רבו המובהק. ניכר גם שהספר, למרות היותו חדור רוח קנאות, נזהר יפה בכבודו של הגרא"י קוק כרום מעלתו (בין השאר מובא שם המעשה אודות רא"ז מלצר, רמ"מ עפשטיין ורא"י קוק, ששהו יחד בד'אצה[דבר בעיתו מה טוב...], וכאו"א מהם אמר בפני רעיו מסכתא שלימה שו"ט בע"פ מריש עד כלה: רא"ז-יבמות, רמ"מ-ב"ב, ורא"י-שבת, ונכתב שם שכ"א אמר את המסכת שאפיינה את אישיותו).

פרנקל תאומים כתב: (בין השאר מובא שם המעשה אודות רא"ז מלצר, רמ"מ עפשטיין ורא"י קוק, ששהו יחד בד'אצה[דבר בעיתו מה טוב...], וכאו"א מהם אמר בפני רעיו מסכתא שלימה שו"ט בע"פ מריש עד כלה: רא"ז-יבמות, רמ"מ-ב"ב, ורא"י-שבת, ונכתב שם שכ"א אמר את המסכת שאפיינה את אישיותו).

לייטנר כתב:יפה אמרת.
אגב, לגבי הסיפור על שלושת הגדולים הנ"ל, ר' אברום הטיל ספק בתיאור בעסיסיות כדרכו.

גלאגוזים כתב:להלן תיאור התייחסותו של מרן זצ"ל כפי שמתואר ע"י תלמידיו בספר "אמרי שפר" הכולל פנינים על התורה שמועות והדרכות בלימוד.
[נלקט ונערך ע"י תלמידיו הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון יבלח"א]

"מרן זצ"ל אמר שאם אמנם כוונת המספר [=בספר "קול חוצב"] היתה טובה, אבל צריך שכל פשוט וישר בכדי לדעת שלא היה ולא נברא
כדבר הזה.
תמהנו כל הסובבים מה כוונת מרן ושאלנו: למה הרב חושב שלא היו הדברים כך?
השיב הרב בחיוך: תגידו לי, אדם נורמאלי מסוגל לשבת שעה שלימה ולשמוע אותי ממלמל דפים, יש למישהו סבלנות לזה? ועוד שלוש
מסכתות כאלה? צריך הגיון ושכל כדי לדעת שלא היה ולא נברא. למי יש כח לשבת ולשמוע אדם שמרצה לפניך דפי גמרא כך? לא היה להם
מה לומר איש לרעהו חוץ מלהרצות דפים בעל פה?! לא היה להם דברי תורה וחידושים לומר?!... לכן צריך להפעיל את השכל הישר לדעת איפה
מפריזים ויוצאים מגדר השכל הישר"

איש_ספר כתב:לא זכור לי שקבלתי אגרת (ואינו ראיה)
אני משתדל לנהוג ביושר בענין הידוע, יתכן שאני נכשל.
ביקורת והערות יתקבלו בברכה, ובתנאי שהן מאנשים העומדים מהצד.

פרנקל תאומים כתב:

בן ירושלים כתב:ר' חיים יעקב לוין אכן היה תלמידו ומעריצו של הראי"ה גם במחשבה. בלאו הכי היה מחוץ לקונצנזוס החרדי כי היה רב באמריקה שנים רבות והתנתק מההווי החרדי.

לפני כשנה יצא לאור ספרו של ר' חיים יעקב -חיל המלך על נדרים ושבועות שכל רואיו גומרים עליו את ההלל. ההסכמה הראשונה היא של הראי"ה ואחריו של ר' ברוך בער ושל ר' איסר זלמן כפי שמופיע בחיל המקדש שי"ל בחיי המחבר בשנת תרצ"ז. השמועה אומרת שזו היתה דרישת ילדיו שלא לשנות סדר ההסכמות. המעיין בהסכמות יראה את גדלו בתורה אחד הגדולים אשר בארץ של רחי"ל כשהיה בן 20+ כשקיבל ההסכמות

הר"ר בן ירושלים,
הזכרתי את ר' חיים יעקב, היות שכתבת שכל בניו של ר' אריה לא למדו ב'מרכז הרב'.
האם ר' חיים יעקב היה 'המזרחי'? דומני שלא, תקן אותי אם אני טועה.
מי הם צאצאיו של ר' חיים יעקב? האם הם דת"ל?

לגבי הרב מטבריג, הדגשת שר' שמואל אהרן היה תלמידו ובעקבותיו בא ללמוד בישיבה המרכזית העולמית, ואילו היה הרב מטבריג מקבל משרת ר"מ בישיבה אחרת היה הולך אחריו שמה.
אומנם ערבך ערבא צריך, מפני שאאל"ט הרב מטבריג גופו היה איש המזרחי.(באופן כללי הגאון הזה זצ"ל היה כפי הנראה מה שהיום קוראים 'נון קונפרמיסט', בצעירותו היה מהלוחמים החריפים והתקיפים ביותר נגד 'תנועת המוסר' שהתפשטה אז בליטא וגלילותיה [עיין 'פולמוס המוסר' להרב דב כ"ץ] ).

מה שנכון נכון כתב:(אע"פ שבלא"ה אין מקום לדקדוקים בספרי או בסיפורי מעשיות).

פרנקל תאומים כתב:מי הוא בעמ"ס קול חוצב? דומני שבספר עצמו הוא לא מזדהה(רק "מערכת הספר קול חוצב").

מחולת המחנים כתב:

פרנקל תאומים כתב:מי הוא בעמ"ס קול חוצב? דומני שבספר עצמו הוא לא מזדהה(רק "מערכת הספר קול חוצב").

ר' יעקב אריאל נכד רבי שלום שבדרון, כותב גם במוסף ש"ק של יתד נאמן.

ארזי ביתר כתב:לגופו של ענין. מן הראוי היה לייחד אשכול לרש"א בלא לקשרו עם רבני המזרחיים בקרב האגודאים וכו'.

מילא חמיו רבי אריה, יכול איכשהו להתחבר לכותרת. אך מה לר' שמואל אהרן ולנושא הזה?


ואגב אורחא, אביא בזאת מעשה נורא שהתרחש בימי אברכותו [אולי כבר הובא באשכול]:

בשנת תרפ"ט עת ביקר כ"ק מהר"א מסלונים בעל בית אברהם בארץ הקודש, הגיע במהלך מסעו לתפילה בשריד חומות הר הבית - הכותל המערבי. כאשר יצא לאחר תפילתו שם, ראה את האברך הצעיר ר' שמואל אהרן מגיע. כאשר ראהו, שאל את סובביו, 'מיהו האברך הלז? תואר פניו מעיד עליו, שהוא אברך קדוש'.

הבקיאים מעט בשיחו של הבית אברהם, שקימץ במילים ובשבחים באופן לא רגיל, יבינו את גודל משמעות הסיפור.

לעומקו של דבר כתב:

ארזי ביתר כתב:לגופו של ענין. מן הראוי היה לייחד אשכול לרש"א בלא לקשרו עם רבני המזרחיים בקרב האגודאים וכו'.

מילא חמיו רבי אריה, יכול איכשהו להתחבר לכותרת. אך מה לר' שמואל אהרן ולנושא הזה?


ואגב אורחא, אביא בזאת מעשה נורא שהתרחש בימי אברכותו [אולי כבר הובא באשכול]:

בשנת תרפ"ט עת ביקר כ"ק מהר"א מסלונים בעל בית אברהם בארץ הקודש, הגיע במהלך מסעו לתפילה בשריד חומות הר הבית - הכותל המערבי. כאשר יצא לאחר תפילתו שם, ראה את האברך הצעיר ר' שמואל אהרן מגיע. כאשר ראהו, שאל את סובביו, 'מיהו האברך הלז? תואר פניו מעיד עליו, שהוא אברך קדוש'.

הבקיאים מעט בשיחו של הבית אברהם, שקימץ במילים ובשבחים באופן לא רגיל, יבינו את גודל משמעות הסיפור.

הסיפור הזה סופר על ידי בניו של ר' שמואל אהרן. נדמה לי שהרב'ה אמר שיש לו סימן מרבותיו שמי שיש לו מעין חריץ במצחו הוא שומר הברית ואצל ר' שמואל אהרן היה סימן כזה (אני לא זוכר הפרטים במדויק, אבל הרעיון הכללי שמעתי מבנו)

ומה הבעיה עם מעילו של שמואל? הסיפור ה"דמיוני" על הילדים שהלכו ברגל מאירופה.? הבסיס הוא מדויק. כמובן כדרכו של סופר התיאורים צבעוניים אבל בדרך כלל הסיפורים נכונים.

כשיצא מעילו של שמואל זה היה מונח כמה ימים על שלחנו של הגר"ח קנייבסקי(חתן גיסו). הספר היה מונח על ספרים אחרים ואחד הנוכחים הורידו לשלחן. ר' חיים אמר לו שאין צורך כי זה ספר מוסר (שמעתי מהרב אפרתי).
הסיפור הזה נדפס במעילו של שמואל, ומשם לא אריא. אבל אם אתה מספר, זה משהו אחר...

לעומקו של דבר כתב:

ארזי ביתר כתב:לגופו של ענין. מן הראוי היה לייחד אשכול לרש"א בלא לקשרו עם רבני המזרחיים בקרב האגודאים וכו'.

מילא חמיו רבי אריה, יכול איכשהו להתחבר לכותרת. אך מה לר' שמואל אהרן ולנושא הזה?


ואגב אורחא, אביא בזאת מעשה נורא שהתרחש בימי אברכותו [אולי כבר הובא באשכול]:

בשנת תרפ"ט עת ביקר כ"ק מהר"א מסלונים בעל בית אברהם בארץ הקודש, הגיע במהלך מסעו לתפילה בשריד חומות הר הבית - הכותל המערבי. כאשר יצא לאחר תפילתו שם, ראה את האברך הצעיר ר' שמואל אהרן מגיע. כאשר ראהו, שאל את סובביו, 'מיהו האברך הלז? תואר פניו מעיד עליו, שהוא אברך קדוש'.

הבקיאים מעט בשיחו של הבית אברהם, שקימץ במילים ובשבחים באופן לא רגיל, יבינו את גודל משמעות הסיפור.

הסיפור הזה נדפס במעילו של שמואל, ומשם לא אריא. אבל אם אתה מספר, זה משהו אחר...